בליל ירח מלא ומדהים

בבת אחת

התגוונו לי החיים

באיש זאב קסום מהאגדות

כשהרוח בחוץ מטיסה נדנדות,

מעל סהר מסתורי וצחור,

לבנה עגולה בלילה שחור

וכמו זומנה סימפונייה ארוכת יללות

נשמתי נשאבה אל עיניים צלולות

ולפתע מרגיש

איך הזמן נעצר

בליל ירח מלא,

מצמיד אותי חזק

מסתיר ומגלה,

כאילו התחברו הרקמות בבריאה,

זימן אותי אליו,

שוקקת,

ממריאה

וככל שהגעתי גבוה למעלה,

היה ברור

כי החל מרגע זה והלאה,

שייכת רק לו,

איש זאב משלי,

אמיתי ומושלם,

נרוץ עירומים על החוף אל הים,

היחיד

שהמציא בתוכי את השקט,

ההילה מסביבו

מרגיעה,

מחבקת.

התיזמון המושלם...

מה ששלח כנראה

את המתאים לי מכולם

וכשהלב שלי צורח,

רואה אותו מול הירח,

כל תו שמפיק וכל יללה,

פותרים אצלי עוד סימן שאלה,

מפוררים את האבן,

את החומה הגדולה,

סערה של חושים,

שירת מקהלה,

הטון,

הניחוח,

כוחה של מילה,

קירב אותי אליו,

סימן בי הקלה

וכל התסריט ההזוי שהיה,

ניסוי ותהייה,

כאוס ועירבוביה,

הכל מתגמד לו בתוך הזרועות,

מאפשר לי לגעת,

להרגיש

ולראות

איך בליל ירח מלא

קיבלתי אותך מתנה

והצלחתי לנשום

נשימה עמוקה.

לראשונה.

מוקדש לאיש הזאב שלי

 באהבה גדולה