בספרו "על הדברים החשובים באמת" כותב חיים שפירא על סוגים שונים של ספרי בישול. אני מרשה לעצמי להשתמש ברעיון שלו לגבי ספרי שירה.
יש ספרי שירה שיש לקרוא אותם עם סחבה ומגב בהישג יד כי הם נוזלים לך מבין האצבעות ומרטיבים לך את הנעליים וגם את הגרביים בדמעותיהם.
יש ספרי שירה שגורמים לך להטיח את הראש בקיר בתקווה שתצליח לפענח אותם במהירה בימינו עוד במאה הזאת, אמן !
יש ספרי שירה שאתה מחפש בהם שירה ומוצא סלט עייף.
יש ספרי שירה שיורים בך בליסטראות, תוקעים בך חרבות וכידונים ולבסוף שופכים לך דבש על הראש שתחנק.
יש ספרי שירה שגוררים אותך במדבריות אין סוף, צמא ומורעב וכשאתה כבר זוחל אל סופם, נווה המדבר שהבטיחו אינו אלא פאטה מורגנה.
אך יש ספרי שירה המצמיחים לך כנפיים ואתה מדלג בקלילות מפסגה לפסגה כאילו השקוך נקטר אלים.
יש ספרי שירה המסמאים את עיניך בכל צבעי הקשת ואתה מתחנן שלא יגמרו לעולם.
ויש ספרי שירה הלוקחים את ליבך לידיהם ולשים אותו כרצונם ואתה בוכה ומתפתל ומתפלל שהלוואי והיית יכול לכתוב ולו רק אחד כזה.
בכל מקרה, ספרי הבישול תמיד מנצחים.
כל הזכויות שמורות לאריאן סולאל
|