חן הקוקייה
\"כדי לא לשנוא את בני האדם, אני מעדיף להתרחק מהם\"
ז'אן ז'אק רוסו
פוסטים אחרונים
- טרגדיות של חורף 26/1/12
- חרדתו של הגבר בשמלה הלבנה 10/11/11
- הלשעברית 23/9/11
- הנרדפות 8/9/11
- עזה כמוות חניה 1/9/11
- סלח לי, אתה רוכב על צווארי 11/8/11
ארכיון
שקט, מתגרשים
נוכח מכת הזוגות הסו-קולד-מושלמים שנפרדו לאחרונה, וההלם שפקד את הציבור הרחב בעקבות הפרידות הבלתי צפויות, החלטתי להביא בזאת כשירות לקוראיי ולמען בריאותם הנפשית מדריך שימושי לזיהוי המתגרשים הבאים:
א. ברורררררר, לא? אלה שמתראיינים תחת כל עיתון נטול עץ רענן ושופכים דבש ודרז'ה על בני זוגם. זכורים לי המנחה החתיך, הרופא הבכיר, המחזאית המצליחה, הבדרן העשיר וכמובן גם הזמרת הדרמטית והדוגמנית הגבעולית, שכולם טרחו להגג ולפאר ולרומם ולקלס ולמכור זוגיות דביקה, אושר ואאבה - ודקה אחר כך נפרדו מאותה אאבת-נצח.
למה דחוף לומר ולחזור ולומר ולהדגיש ולהתראיין - שטוב? אה, זה כי בעצם רע, ואם כבר, אז שיהיה רע לתפארת כתבה של ארבעה עמודים פלוס שער כרומו.
ובכלל: אין דבר כזה, נישואים ותיקים ומוכי ילדים, שבמסגרתם הבנזוג מלהיב ומסעיר יותר ככל שעוברות השנים, כמו שמנסים למכור לנו כמה זוגות מתוקשרים שבדיוק הוציאו דיסק / קיבלו תוכנית טלוויזיה / כתבו ספר /יצאו במופע חדש. הלווווו, היינו שם - על מי אתם עובדים? גיב אס א ברייק! אם כבר, עדות לנישואים טובים (כמו שהיו לי. אני לא צוחקת) הן הירידות ההדדיות המתבקשות על האדם שתקוע לך בגרון כעצם שאין לה הופכין כבר כך וכך שנים.
כשהייתי נשואה היה לי כל כך טוב (באמת!) עד כדי כך שאני ובעלי–לשעבר בילינו את זמננו בירידות הדדיות - הוא היה קורא לי הייסינת' (ממה יגידו השכנים) ואני יצאתי לסיבוב הופעות עם המערכון, כיצד פספס את לידת בנו בתל השומר, כי שהה באותה עת במיון איכילוב אחרי שניסה להוריד לי את תיק בית החולים מהארון למעלה ודלת ההזזה נפלה לו על הרגל ושברה לו אצבע. וזה כמובן המצב הנורמלי והטוב!
ב. האנשים המאוסים שלא יכולים לא לשלב בכל משפט את המילים בת זוגי, זוגתי, או כפי שהשתרש לאחרונה: בת זוגתי (שהיא לגמרי הבת הקטינה של אשתך, דביל!), וכמובן - בן זוגי, אישי, חברי לחיים וכו'. תשמעי, מותק - אם אין לך חברוֹת לחיים, שמלוות אותך כל החיים, מצבך לא משהו, ולא הייתי צועקת את זה מעל כל פלטפורמה (רואים, למדתי משהו מברק חכמוב)!
ג. אלה שעובדים על הזוגיות שלהם, כי זו - כפי שנכתב לא אחת בלאשה - עבודה קשה. דא - אתם לא חותרים כאן בספינת עבדים רומית במסגרת המלחמות הפּוּניות, שחררו. הרפו. ולו רק מהסיבה הפשוטה שבזמן שאת "עובדת קשה", "חברך לחיים" עובד המון "שעות נוספות".
ד. תאומי הסטטוסים. ואסביר: נכון שזה מגניב שהוא רופא והיא עורכת-דין, הוא מרמת-אביב והיא ממעוז-טיז, הוא בן 31 והיא בת 26, הוא פולני והיא גמכן? נכון זוג משמיים? נכון זה בדיוק מה שהרופא רשם לאמא הפולנייה במקום הציפראלקס?
זהו, שלא.
שימו לב: כשהסטטוסים דומים מדי - זה חשוד! זה אומר, שהדמיון החברתי הוא שקישר בין הנפשות הפועלות. 'זתומרת, שהרופא הצעיר בטח אמר לעצמו: רואים שהיא ממשפחה טובה. הם בטח גם יתנו לנו כסף לחצי דירה, ויחד עם הכסף של ההורים שלי נוכל ממש להתחיל את הזוגיות שלנו ברגל ימין בפרויקט היוקרה דרדרי-פתח-תקווה!
וחבר'ה, לא המצאתי את זה! בחיי התורה! זה אשכרה קורה במציאות! כאן, בקפה, קראתי פוסט של בחור צעיר שמנה את התכונות שהוא מחפש ב"בת זוגתו" העתידית והדמיונית-בעליל, ו"משפחה טובה" היתה אחת מהן, לצד הדרישה הבלתי נמנעת לכוסית!
ניסיון חיי - העשיר בלי עין רעה כאוליגארך רוסי מושחת - לימד אותי שרק שוני מהותי בין בני הזוג - כמו פער גילאים, פער כלכלי, פער בהשכלה, מרחק גיאוגרפי, לאומיות שונה, מוצא שונה - מצביע על אהבת–אמת - כי אחרת למה להיות ביחד? אין למערכת היחסים הזאת כל תגמול חברתי! להיפך, בדרך כלל היא גם כרוכה במלחמות עם הסובבים דורשי-הטוב עאלק.
אבל אני, לי אין בעיה בכלל לדעת מתי יש לי אאבתֶמֶת כמו בנסיכה הקסומה. איך אמא שלי אומרת? את, יותר מכולן, יכולה להיות בטוחה שכל גבר שנמצא איתך אוהב אותך... כי מי יסבול אותך אם זו לא אהבה אמיתית?
והפעם בפינת האמנות - בלי קשר לטקסט, סתם כי בא לי ליהנות: ז'וֹאָן מירוֹ, שהוביל את תת-הזרם שנקרא סוריאליזם מופשט (זתומרת גם חיבורים בלתי אפשריים כמו בסוריאליזם וגם הפשטה של העצמים למרכיבי הצורה והצבע הבסיסיים שלהם), הוא האמן הכי הכי הכי כיפי שאני מכירה. מירו יליד ברצלונה (ולכן ז'ואן ולא חואן - זו ההגייה הקָטָלָנית), שהלך בשנת 1983 לעולמו בגיל 90, היה אחד מיחידי הסגולה בתולדות האמנות שהצליחו לברוא עולם משלהם, סגנון אופייני, שפה שלמה של דימויים יחודיים. אפשר להתחבר ליצירה שלו מהכיוון השכלתני ולערום הסברים מכאן ועד הודעה חדשה על הזיקוק הצורני והתוכני של המינימליזם שמקנה לציורים את כוחם, אבל יותר עדיף פשוט להתחבר רגשית לשמחה ולהומור ולאהבת האדם, החיים והעולם. ילדים מאוד אוהבים את הציורים של מירו. קווי המתאר השחורים, כמו בציור למעלה - הגן - מסדרים להם את העולם באופן קל לתפישה ולהבנה. גם לי. |
תגובות (170)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן, פה לא חסר במשפחה שלנו. והכי קטע, שהיא אומרת את כל הדברים האלה בשיא התמימות. זו לא בדיחה בעיניה, אלא עובדה.
אכן, פה לא חסר המשפחה שלנו. והכי קטע, שהיא אומרת את כל הדברים האלה בשיא התמימות. זו לא בדיחה בעיניה, אלא עובדה.
הפואנטה (שורת המחץ?) הרגה אותי!
יש לך וואחדה אמא! (או כמו שאומר גרדוש אישטוואן: הס והלילה אם אתה נופל בפה שלה אתה לא יוצא מישמה היי))
הרסת אותי עכשיו
גמני חשבתי, כמו הרבה אחרים, שזוגיות זה דבר שצריך לעבוד עליו קשה, עד שהבנתי שאני עובד מספיק קשה ב-2 עבודות, ואין צורך להוסיף לעצמי עוד אחת. להיפך, בזוגיות שלי אני רוצה גם לנוח. אז החלטתי שבמקום לעבוד על הזוגיות אני פשוט אחיה אותה, כל יום לעצמו. הרי ממילא אי אפשר לדעת מה יהיה, וזה גם לא ממש משנה.
אז יאללה, חיים.
יום טוב,
אורן
זאת פאסאדה מאוסה. על מי אתם עובדים? היינו שם הרי... תעבדו על הרווקים, אם כבר..
איזה כיף, ברוכה הבאה.
אגב, יש אולי מצב שאחרי הפרידה באמת היחסים משתפרים...
איזה כיף לקרוא את הפוסט הזה בתור גרושה "טריה".... אחרי שחיכיתי לסטטוס הזה יותר מדי זמן.
אגב, לא רק סלבס מכחישים בפני כל העולם שהזוגיות מושלמת\עבודה קשה, רגע לפני הדיון ברבנות...
נהדר/ת.
אהבתי כל כך..
ואגב בעניין "למה דחוף לומר ולחזור ולומר ולהדגיש ולהתראיין - שטוב?"..
אותם אלה גם מתראיינים אחרי הפרידה - ומספרים לכולם "נפרדנו בטוב" / "אנחנו החברים הכי טובים" .. נו שויין.
לא מוצא, לא מצאתי סימוכין בכתבה שלך לעניין (הידוע לכל) שנישואין הורגים אהבה....
אני חושב שמה שהכי הורג אהבה זה ...ש ג ר ה והעובדה שלוקחים זוגיות כמובנת מאליה וכמו פרח, שצריך לדשן, להשקות, לטפח ולטפל, ככה גם בזוגיות...(אחרת הפרח קמל...נובל...הולך לעזאזעל)
זה תרוץ (עלוב) להאשים את מוסד הנישואין כגורם להרס האהבה...מי שהורס זה...אנחנו, האנשים...
תודה
אני נורא שמחה שזו דעתך, כי להמון מגיבים היו בעיות עם ה-ד'...
אבל זה בעצם מה שכתבתי, שנישואין הורגים את האהבה.
לגמרי כן
ל: א.
ל: ב.
ל: ג.
ל: ד.
ובעיקר ל: כי מי יסבול אותך אם זו לא אהבה אמיתית?
אהבתי אותך
את ענקית
תודה, שמחתי לבואך
תני צ'אנס לאהבה אני מבינה,
אבל מה קשורה אהבה לנישואין?
יוווווו איזה כיף לגלות אותך
את מצוינת!
בעולמנו הקט, הכל כואב... (ובמיוחד בארץ הקודש....) מה לעשות ? חייבים להזדיין בסבלנות...עד שנגיע אל אדון עולם, לעולם הבא, שם מבטיחים מורינו, רבינו, רבננו וחז"לנו שיהיה טוב....ומי אני-אנחנו שנתוכח ???האאאאבבבבה דביקה, השנאה - מרירה ואיומה, הקנאה - חולנית ומחליאה, בצע כסף - זה פשוט זוועה,
החברות - היא אינטרסנטית עפי"ר...וכן הלאה וכן הלאה...אני טוען שיש גוונים, לא הכל שחור או לבן ולכן...
תני צ'אנס לאהבה, נשמה....דביקה או סמיכה, טהורה או בההההההההההה.....אל תהיי כה רעה... :-)
ממני באהבההההההה....
מה זה הסלנג הנורא הזה,המחשבות הללו ,את ממש הזויה לחלוטין ברור שעם גישה כזו
מי יצליח לשרוד
אני ממליץ להוריד את הפוסט
חבל שיש כאלו שמקלקלות חשיבה נאותה לזוגיות
חבל
תבואי כל פעם - וכן, אני באמת מאמינה בכך שאהבה טובה מגיעה בקושי ובדמע ובמלחמות ולא בדירת 18 כיווני אוויר שקנו ההורים הפולנו-עיראקים.
אאבה זה כואב (וגם דביק ומנדנד ועולה על העצבים לסביבה השפויה)!
שמחה שקפצת. אכן, אני רמית אורנית יוקרתית!
תזכירי לי פעם, כשניפגש, לספר לך על המקרה הנורא שבו כמעט מתתי מרוב יעילות!
וואלה, עלית על נקודה חשובה בתחום הדואטים, מה שגורם לי לחשוב שהדואטים הכי מוצלחים היו בעצם של הפכים - כמו חוליו איגלסיאס את דולי פרטון (שניהם אליליי היקרים) והתשובה האיטלו/כושית - ארוס רמצוטי (היוקרתי באדם) וטינה טרנר.
יש לי השגות לגבי החלק האחרון (מי מתאים וכו'), אבל עם כל השאר. את יודעת.
וילדים אוהבים את מירו, גם אני.
את גם מצחיקה, גם שנונה וגם יודעת לכתוב ברוב כשרון...
כמה נכון מה שכתבת...אבל....וכאן מגיע אבל ביג טיים....נותרו עדיין מספר זוגות על פני האדמה שהם באמת מאושרים, הזוגיות ביניהם טובה, יש יחסי כבוד, שיתוף הערכה ובלה בלה בלה ביניהם...
ממה שאני קורה....אצלך (לגישתך) אין מצב שזה קורה... :-)
ממרום גילי ונסיוני, הכל נהדר עד שמתקלקל...לא תמיד יודעים איך, למה, מתי ארע מה שארע....
כמוני-כמוך....עדיין מאמין ב א ה ב ה ! ! ! (מסרי ד"ש לאימך החכמה...חחח)
כן .. להתאבד זה מעייף . ואם את לא מצליחה צריך להתחיל להתנצל גגררר
מעייף .
-- אםאת רואה את המבט שלו בעניים את נמסה. נ מ ס ה ! :0)
אסף הוא זן נדיר ומושא לקנאתי הבלתי מרוסנת.
טפו טפו טפו בלי עין הרע
מעבר לזה, בתור גרוש די טרי אני מנוע מלהגיב ושומר על זכות השתיקה
אגב, תופעה נוספת ששמתי לב אליה, אפרופו - טרם ראיתי זוג כלשהו ששר דואט יחד ולא נפרד. הכצעקתה?
אל יתגולל חובש כמנתח!
קרדיט לידידי חנן..
אבל אם כבר סלבריטיז, אני מעדיפה את בריטניה ספירס האזויה וכמובן שאת טינקרבל הילטון המגניבה, כלבתה הנאמנה של עיר העורות.
ותודה על הכוכב!
בהחלט עדיף. אני מצטיינת (ומזדיינת) במציאות סוריאליסטית ומחופפת משלי.
הסימן הכי ברור שסלבריטיז
עומדים להתגרש הוא ברגע
שסלבריטיז מתחתנים אחד עם השני...
כוכב על השנינות והציניות...
התמונה של גו'אן מירו (אחד הציירים האהובים עלי) מאזנת את תוכן הפוסט הכאוב...
לא רק לך, אלא גם לרבים מאיתנו....
ואולי הפיתרון הוא שבאין דו-שיח ותקשורת זוגית טובה והרמונית.... עדיף להתכנס בעולם סוראליסטי/דמיוני משלך וליצור שם את הדו-שיח ההרמוני שלך עם עצמך....
שבוע טוב, הרמוני וזורם :-)
התמונה של גו'אן מירו (אחד הציירים האהובים עלי) מאזנת את תוכן הפוסט הכאוב...
לא רק לך, אלא גם לרבים מאיתנו....
ואולי הפיתרון הוא שבאין דו-שיח ותקשורת זוגית טובה והרמונית.... עדיף להתכנס בעולם סוראליסטי/דמיוני משלך וליצור שם את הדו-שיח ההרמוני שלך עם עצמך....
שבוע טוב, הרמוני וזורם :-)
לא תמיד בא בזמן לצחוק על המפורסתמים והעשירים?
בכלל, שמחה לאיד היא רגש נאצל וכיפי לכל עת!
ששששש.....
אל תגלי שאני אשה חכמה....
אני שואפת לבנזוג מתישהו!
למה אבל?
שמחה שנהנית, תקפצי תמיד. ואם את החתולה המעופפת, אני כנראה הכלבה המחופפת!
תודה!
אכן זהו ביטוי נודע מהודו ועד כוס!
אני אואבת לצדוק!
אבל להתאבד לא בא לי, ולא שלא ניסיתי.....
תודה על ביקורייך בצל קורעתי!
בא לי בזמן הפוסט הזה :-)
(כתבתי כבר שנהנתי?)
איזה כיף לקרא ממשנתה של אישה חכמה
באתי צחקתי דמעתי והשכלתי
מי צריך יותר?
מעריצה שלך
הפוסט שלך מאוד משעשע ויפה אבל נאמרו שם דברים נכונים שבאמת חבל"ז .
את נהדרת,
פשוט כיף לקרוא.
ותודה לסבתי שהביאני עד הלום
"once you go black you never go back "
בעיניין הזה, יש בעייה מכירה את הביטוי השגור פה
YOU GO BLACK YOU NEVER GO BACKֱֱֱ
ניסיון חיי - העשיר בלי עין רעה כאוליגארך רוסי מושחת - לימד אותי שרק שוני מהותי בין בני הזוג - כמו פער גילאים, פער כלכלי, פער בהשכלה, מרחק גיאוגרפי, לאומיות שונה, מוצא שונה - מצביע על אהבת–אמת - כי אחרת למה להיות ביחד? אין למערכת היחסים הזאת כל תגמול חברתי! להיפך, בדרך כלל היא גם כרוכה במלחמות עם הסובבים דורשי-הטוב עאלק.
חח כנראה שמצבי טוב .
וחוץ מזה כנראה שאת צודקת
מכירה רק זוג אחד בן 70 שכל השנים האלו והם עדיין מאוהבים
אם את רואה את המבט שלו בעניים את מתאבדת.
איך אפשר לאהוב ככה כל השנים האלו ?? לא יאומן !!
כן כן סיפור אמיתי (דודה של החבר )
א. גם אני מתה עליך.
ב. עם כל הכבוד לאסוציאציאותיך החופשיות, מה עניין פלישתים לרעייתך האהובה?
ג. שבדית לוהטת אני דווקא מפרגנת לך.
ד. למעשה התפרצת לדלת פתוחה. מה טענתי? שאין נישואים מושלמים, לכן לא אוהבת שמוכרים לנו דבש שנס ליחו בטל קורבנו!
שזה כדורסלן כושי בן 20 שלא יודע לבשל?
האמת לא כל כך רלוונטי מהן הסיבות לשמירת הפאסון - הרי ברור שיותר נוח להציג את עצמך מצליח ומוצלח ולא עלוב ודלוח - רק מה, מבול הפרידות והגירושים של אותם סלבריטיזים רברבנים חשף את ערוותם (המגולחת כצו השעה).
זה גם מזכיר לי את הסרט הנודע פסגת הפחד, לא עלינו.
תקשיבי מתוקה, את שבויה בפרדיגמה, אבל אני מת עלייך. צר לי, אבל אין שחור ולבן ואין נשואים מושלמים הכל דבש, וגם אין ריגושים מתחדשים אין סופיים.
כאילו מה? אני אמור לעזוב את אישתי בשביל לזין פלשתינאית (יאנו לא פולניה)? בחיאת מיא, את רומנטיקיטנית חסרת תקנה. אחרי 3 ילדים עם הפלשתינאית אעזוב אותה לטובת שבדית לוהטת?
דרך אגב מת על אומנויות גאומטריות מודרניות, בלי קשר.
מאמא מיא מיא
איזה פוסט
חבל"ז
נהניתי לאללה
זהו הולכת לחפש את ההיפך הגמור שלי...
קטונטי מלהקטין
בשבילי יש 2 סוגים של תקשורת על מערכות יחסים. יש את התקשורת לסביבה, ויש את התקשורת לחברים הטובים.
החברים הטובים שלי ידעו תמיד מה קורה אצלי. לא הסתרתי מהם כי אני סומך עליהם ב-100 אחוזים.
אבל יש את הסביבה...ומה אומר לך, מאז שאני בשדות ניכר למדתי לשתוק כמו גפילטא-פיש בקופסה. כי הרי אותם אנשים שאתה מתחכך עימם - לעיתים ברצון, לעיתים בחוסר רצון - לפעמים הם באים עם האגנדה שלהם. והנה, גרמת לי לתרגם פוסט שלי שהיה באנגלית על הנושא.
ובגלל אותם אלו שבאים להעצים את הבעיות במערכת היחסים שלך אתה מסתיר - וכן זה קל לאמר "אני אתעלם מכל הנשמות הרעות" - אבל זה מאוד קשה לקיים. ולכן אני חושב שככל שאתה חשוף יותר לעין הציבור אתה מרגיש בצורך להסתיר את הבעיות שלך.
תשמעי, אולי אם אתחתן פעם עם איזה נסיכה בלגית או משהו כזה אני אוכל לדעת מדוע הם מסתירים. עד אז, סלאמת עלייך יקירתי!
אוסיף ציטוט של ז'אק אטלי שאמר "נסיון החיים מלמד שהפסגה
היא הנקודה הקרובה ביותר לתהום". הוא כנראה ידע מה הוא אומר. ולכן,
אין זה משנה אם כך מי הוא האדם. זמר, שחקן, או אנשים פשוטים כמונו...
תודה, וכמנהג המקום, אומר לך - ריגשת!
ובכן, אחד ההבדלים הרבים בינינו (לי יש עדשות, לא משקפיים) הוא שאצלי, למרות גילי המתקדם, כבר החברים של הוריי היו גרושים כולם. הוריי עצמם לא משכו ידם מן הגירושים, אך היו משום מה מספיק אופטימיים כדי להתחתן מחדש - אבי ברביעית ואמי הבשלישית. קטע, נכון?
ואגב, אני לא חושבת שכל התופעה נובעת מפינוק. סתם הישרדות.
גירושין האמת זה לא כל כך כיף, אבל פחות כיף להישאר לריצוי התקופה המלאה במוסד הסגור.
אשה יקרה, והאמת - יש דמיון מסוים.
נורמלי לגמרי - תאריכים וזמנים וחגים וחגיגות גם לי לא עושים את זה.
וניפגש בשמחה - רק תגידי מתי ואיפה!
אף אני לא משכתי ידיי מהבנות. האם זכור לך אותו מעשה נורא בסופי הרעה שרצתה לבחור את החמור הכי טוב בטיול ובחרה את הלבן שהיה הכי איטי? למדתי מזה לקח חשוב לחיים: אם כבר חייבים חמור, אז ללכת על השחור בלבד!
כמו שתנו רבנן:
למה כלב מלקק ת'ביצים?
כי הוא יכול. וגירושין זה מותרות, לא ככה?
נ.ב. האם לתוך השעון הביולוגי צריך לקווצ'צ' עוד משו להספיק?
שמחה שהעלת את "בת זוגתי" , על ראש שמחתך. הגיע הזמן שמישהו יעשה משהו בקשר לזה.
עכשיו הכל ברור.
מתה עליה
חיה עלייך.
עוד כ - עשרים וחמש דקות, מתחילה שנה חדשה (אני עוד לא מרגישה כלום, זה נורמלי...?)
שתהיה שנה מצוינת.
וניפגשה הא?
לא, לא, זאת לא ההיסטוריה שלי. אני חייתי על דומדמניות שאותן יצאו לקטוף ילדות המופת של הרוזנת דה סגיר. שום מוסקטרים ושום אבירים. רק ספרים צדקניים של בנות מעפנות. עדיף כמה שיותר יתומות: אן שרלי, פוליאנה, אבא ארך רגליים, וכו'
הבנאדם מנוי במכון הכושר של הילטון.
יותר אני לא יכולה לחשוף...
אבל לכי על זה!
מה זה שד אחד...לעומת אלפי גברים בכלוב? את יכולה בכלל להשוות..הכאב עובר..התענוג נשאר...
גוונים,
הכי מתאים לי!
וואי מיא,
יש לך טלפון?
באיזה פאב/קפה הוא יושב?
משו?
וההארכות שיער שהוא עושה? חבל על הזמן! ממש לא מרגישים בהבדל! גם הגוונים עשר. לכי עליו, אני אומרת לך!
לפחות הוא בא עם טיפים לאיפור טוב יותר.
מעדיפה אותו.
נסי להיזכר דניאלה, אולי את סנילית כמוני עקב גילנו המתקדם, אך בילדותנו לא היו טלוויזיה או מחשב או סוני פלייסטיישן, ונאלצנו להתנחם בזרועותיהם המסוקסקות של שלושת המוסקטרים, הרוזן ממונטה כריסטו והאיש במסכת הברזל, ולהתקיים לא על חסה המזינה את הנפש, אלא על צבעונים שחורים בלבד.
כל החבורה העליזה שמתוארת בספרים האהובים הללו היא היא אותם מלכים, פילגשים, חשמנים, אבירים, פרשים ומרעין בישין! אני עוד העמקתי חקור במשך השנים בזכות חיבתי הידועה לגינונים ולמלמלות.
נסי להיזכר דניאלה, אולי את סנילית כמוני עקב גילנו המתקדם, אך בילדותנו לא היו טלוויזיה או מחשב סוני פלייסטיישן, ונאלצנו להתנחם בזרועותיהם המסוקסקות של שלושת המוסקטרים, הרוזן ממונטה כריסטו והאיש במסכת הברזל, ולהתקיים לא על חסה המזינה את הנפש, אלא על צבעונים שחורים בלבד.
כל החבורה העליזה שמתוארת בספרים האהובים הללו היא היא אותם מלכים, פילגשים, חשמנים, אבירים, פרשים ומרעין בישין! אני עוד העמקתי חקור במשך השנים בזכות חיבתי הידועה לגינונים ולמלמלות.
לא קיבלת ספאם וגם אגב לא שפם ושחי, פשוט כי עקב הדרמות האחרונות בקפה סביב הנושא, החלטתי פשוט לפרסם בדומייה הפעם, ומי שיגיע - יגיע. אני מעלה פוסט אחד בשבוע, בדרך כלל בסופ"ש, וזהו. לא מתכוונת יותר להודיע.
והעובדה שנמנעת להתראיין על אהבותייך הסוערות דווקא לא מרנינה את לבי - נראה לי שהן מעניינות הרבה יותר מאשר מערכות היחסים הדביקות שהאכלונותנו בהן!
בצדק הם מסתתרים - מפני הגברים האחרים שרוצים להתחשבן איתם על הסטנדרטים שהם מציבים!
הסרתי
הגבר האמיתי היחיד שאני מכירה זה מיקי בוגנים, מאמי!
אין ספק שהחמור והדרקונית החטובה הם בדיוק הזוג האואב והיציב שכיוונתי אליו
אם ככה, אני מבקשת המיתת חסד!
למה לא מעניין?
כעורכת לשעבר ב-7 ימים של ידיעות, אני יכולה לבשר לך שהריבים הקטנים פי מיליון יותר מעניינים מההרמוניה השקרית, ואם רמיריטה ודומיהם היו מספרים קצת סיפורי מחבתות וכלים, הם לא היו מוכרים פחות דיסקים/ספרים/יו ניים איט. פשוט הפאסון, הפאסון....
זאת לא פעם ראשונה שאני מתקשה להשתקם אחרי שאני נוכחת לדעת שאת בעצם עובדת כחדרנית בארמונות של עשירים ארופאיים. עזבי את הפוסט, עזבי את מירו. רק על זה מגיע לך מלוא הרקיע.
יקירתי, להיות אמזונה זה כואאאאאב מדי....הן חתכו לעצמן שד אחד כדי שיהיה נוח עם הקשת!
חנה אל דאגה..תמיד יש את בנק הזרע...פרט לזה..שאולי הגיע הזמן לחיות כמו האמזונות..ולהשיב את הגברים..לכלובם.
קודם כל אני מוחה בתוקף..שלא קבלתי קישור, ספאם, זאפטה, לפוסט שלך..אני אתחיל לחשוד, לחשוש..שיש כאן קנוניה..זדונית וחתרנית..אחרי כל מה שהיה בנינו..
חוץ מכל מה שלא חשוב..את תמיד עושה את זה שוב ושוב..גדולה כזו..לשלב בין דברים של הא ודא..לבין שיעור באומנות או..אני חושבת שלרוב זה באומנות.
אכן צודקת.
אכן נמנעתי עד היום להתראיין על אהבותיי הסוערות.
תגידי לאמא שלך..שדווקא בגלל שאת כזו..רק אהבת אמת יכולה להיות.
גדולה כבר ציינתי..
אהבתי את הציור מאוד.כזה בדיוק הייתי מוכנה לתלות אצלי בסלון..
יש כמה ,
אבל הם מסתתרים כדי לא להרוס את הסטטיסטיקה חחח
אבל אני רוצה
גבר-גבר!!!!!!!
מיא יקירתי. הנה לך האמת להמיתה: אין חוקים באהבה.
צ'מעי. היצירה נהדרת וכייפית ולא רוצה הסברים בכלל.
פשוט מהנה להתבונן.
והסלבריטאים? נובמת... מה את רוצה שיגידו?
שאתמול היא כמעט הורידה עליו מחבת (מטאפורית, כמובן) כי הוא שוב שכח שתורו לעשות כילים? זה לא מעניין...
הדולחת?
אמרתי לך ללכת לטמבוריות הישנות האלה..
לבריאות מותק. שלא ייחסר..
איזה כיף לארח אותך בצל סוכתי הדולחת!
את יודעת שבדיוק שמעתי את השיר שהקדשת לנו,
את אורנלה ואנוני?
הבאת לנו ברכה!
צ'מע - אתה הרי בבחינת היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל!
כמה גברים כמוך אתה מכיר, נשואים פלוס ילדים מקסימים בלי עין הרע, שכותבים שירי אהבה ותשוקה (לוהטטטטטתתתת) פיוטיים וענוגים לרעיותיהן-שיחיו?
אבל לא תרצי לרקוד בחתונתי, בהתחשב בכך שתפסידי את מסיבת הסילבסטר היוקרתית?
תודה! איזה כיף!
האמת שראיתי אחת הנפשות הפועלות היוקרתיות בשישי והיא נראתה מה-זה מסכנה ולא צוחקת, עד שאפילו ברייה איומה שכמוני די ריחמה עליה....
וגם אזויים!
אבא שלך זה לא ההוא שחוגג בשנה הבאה 60 שנות נישואין?
"קאיה" רשמה לך שהיא הופריתה
ואני מוסיף, הועשרתי..
לא יכולתי שלא ליהנות מדרך הבאתך את הדברים מנקודת מבטך
למרות שאני לא מסכים עם חלק נכבד מדעתך בנושא הזה..
החכמתי גם מפינת האומנות הקבועה שלך
כייף לבקר אותך, כמו תמיד :)
שבוע נפלא מיא
אדאג להושיב אותו.
אלופה את !
אני לא מפסיקה לצחוק
:-)
אבל בטח מאמי, החיים שלהם ז-ו-א-ר-י-ם!!
והערה באשר למירו: אני בהחלט מקווה שכשהוא מת הוא הלך לעולמו, ולא חלילה לעולמם של בעלי התשובה עם השופרות ושור הבר. כי עולמו הוא בהחלט מקום שגם אני אשמח ללכת אליו בבוא יומי.
כמו גם למוסד לביטוח לאומי. כמו זה ששאל ברחוב איש זקן איך מגיעים ללשכת הסעד וההוא ענה לו: לך ישר כל החיים....
ואין לי אלא לצטט כאן את אבי - החכם באדם - שבמשך שנים טען באוזניי כי "מי שנישא בשנית, סימן שלא ראוי היה להיות גרוש".
ולאחל לכולם חיי חופש, חירות ואחווה. אם כי נדמה לי שאת זה כבר אמרו לפני.
דפנה
באקט!
ברק, איש יקר, שומר ישראל לא ינום ולא יישן, ואם יש לי תרומה לעוררותך בתחילת השבוע - עשיתי את שלי למען בטחון המדינה!
את באמת אשה חכמה וניתוחית וגם משכילה וציטוטית, אבל תעזבי את העיתוי של הראיונות - עצם העובדה שזוג ותיק מהלל את חיי הנישואים שלו ומתארם כירח דבש אחד מתמשך, כיין צרפתי שאטו דה אמו שמשתבח עם השנים, כאיזה אוצר יקר של הרמוניה ואושר אינסופיים - זה לא מגוחך כשלעצמו?
זה לא עומד בניגוד לניסיון החיים הכי אלמנטרי של כל עמישראל?
איך עדיין לא מתביישים למכור את הסחורה העלובה הזאת, ואיך בכלל עוד קונים אותה?
מישהו באמת מאמין שאצל כל האוכלוסייה נישואים זה מסע ארוך ואפל אל תוך הג'יפה ורק אצל זמרים/ בדרנים/ מנחים זה מצליח ומוצלח ועוד משתדרג ומתמתג ככל שהזמן עובר? אתמההההה!!!!!
אין ספק שגברים נמשכים למוסד. לא שמת לב תמיד בסדרות מתח אמריקאיות מזכירים איפשהו את ה-Israeli Mossad?
שמת לב שגם בעניין הגבר הבהמתי הזדהית איתי?
יש מצב שהופרדנו בלידתנו (זאת אומרת שנולדתי רזה!)
ואת המשפט הזה, שתביני, אמרה אמי בפאזה הכי מפרגנת שלה!
המשכתי וגם ...כיכבתי
מושלם !!!!!!!!!!!!!!
רוב סליחות, אישי הטוב, אבל אני מזמינה לארוחותיי המהוללות רק רויאלטי או אנשים שיש להם בבית חדר לפוני!
האמת, גם גבר חתולי זה בסדר,
שלא לדבר על חתול גברי!
(קראתי רק חצי מהפוסט ורצתי להגיב)
כתיבה גאונית !!!
בוקר של יום ראשון תחילת השבוע
זה הזמן הכי מתאים לקרוא את כתבייך
תודה מיא ו...התגעגעתי .
חוזר להמשך הפוסט....
כתמיד, אפשר לסמוך עליך שתגדיר את גבולות הביזאר.
טוב, לא לחינם אני איתך!
אז ככה, קולבר היחיד שאני מכירה הוא ז'אן באטיסט קולבר, שהיה השר הראשי של מלך צרפת לואי ה-14, יורשו בתפקיד של מזראן, שירש את הקרדינל רישלייה הידוע לשמצה (האיש הרע בשלושת המוסקטרים) שהיה השר הראשי של לואי ה-13.
אבל אם אתה מתעקש לקרוא לז'קט דלוח על שמו של השר הנכבד שהתפרסם בכך שניהל ביד ברזל ובריכוזיות בוטחת את ענייניה של צרפת - זה כמובן עניינך.
מה גורם לגבר בא בימים לככב בחתונה מפוארת - זה כבר נפלא מבינתי היוקרתית.
כמו כן, אביטל וקובי אוז הלכו כמובן בדרך כל בשר והתגרשו - ניוז עדכני מלפני ארבע שנים שכנראה עוד לא שחה להולנד.
ולבכות גם אני יודעת, מאמי!
תראה, הלוגיקה באמת לא מוכיחה את הטיעון השני כנובע מהראשון, אבל החיים מוכיחים!
יש מצב שאותה כוסית עשירה אתה פשוט אואב את הכוס ואת הכסף שלה!
ברגע של רצינות תהומית (זה קורה לי בעיקר בחמש-שש בבוקר, בין אם השעה מסמלת סופה של עירות או תחילתו של יום - קו פרשת המים שבין זכות לזחיחות);
לעניין הקונספירציה והקריאה הביקורתית, זה יצא להם לא בכוונה - האוסף הזה של ראיונות זוגיים דביקים רגע לפני הכרזת הפרידה. אבל נורית זרחי אמרה על זה, בספרה האלמותי "אמורי אשיג אטוסה": "לא בכוונה זה פשוט בכוונה אחרת". משפט גאוני שהוא הראשון והאחרון שקראתי, הצליח להגדיר כוונה, כוונה סמויה, קונספירציה גלויה וסמויה (גם מעיני הקונספיירטור, לפעמים), באופן כל כך מדוייק!
עכשיו, אנחנו יודעים להבחין בין כתבת יחסי ציבור לכתבת אמיתית (ככל שישכזו), קצת יותר טוב מבעבר.
כל כך נכונים דברייך לגבי אלה המייחצנים את זוגיותם הנפלאה. אולי כדי לשכנע את עצמם.
אגב, חנה הזכירה כי רק חצי מתגרשים. אבל צריך לזכור שאלה המתגרשים ברובם מתחתנים שוב (בעיקר גברים). כנראה שבכל זאת יש משהו במוסד הזה.
וקצת סטטיסטיקה: גברים נשואים בממוצע חיים יותר זמן. ויש אומרים שזה לא נכון, זה רק נראה להם ארוך יותר...
כי מי יסבול אותך אם זו לא אהבה אמיתית?
אני יודעת שאני לא הראשונה שמצטטת, אבל זה כל כך נכון. למות, כמה שזה נכון.
לשננן את זה בוקר בוקר!
-----
ג.רושה מאושרת
The bucket residence, the lady of the house speaking!
מתי את מזמינה אותי לאחת מארוחות הערב שלך לאור נרות?
סוג של חתול,
למרות שהוא טוען שהוא גבר.
בחתונתי המפוארת האחרונה הסתובבתי עם קולברט לבן שעליו היה כתוב:
NO WOMAN NO CRY
זה נגמר בבכי, אז לא כדאי למשוך תשומת לב. (איך אביטל אוז?)
נהנתי.
כשל לוגי בטיעון
אם זה שאני נשוי עם עניה מכוערת
אומר שאני אוהב אותה באמת
זה לא אומר שאם אני נשוי לקוסית עשירה
אז אני לא.
אבל מה זה משנה
פוסט כף.
קונספירציות זה באמת לא השטח שלי. אני מעדיפה בהרבה מיסטיפיקציות, ואף יש מצב לקונפיטורות איכותיות. שלא לדבר על פקצות עצבניות, ממש כמוך יקירתי!
איזה כיף לך שאת לילית! עדיף בהרבה על בחורה שלילית, או על שלולית, לא עלינו!
או כמו שאמי הדגולה אומרת: לרדת אפשר רק למטה!
אשה אזויה את, פמיניסטית היוצאת לקרב במגפי בוקרים יוקרתיים!
רק אם קפטן נבחרת גרמניה יעמוד על כך!
הזהות הלאומית הקטלאנית היא עניין שאין להקל בו ראש בעידן הכפר הפאקינג גלובלי.
תחי קטלוניה!
הזהות הלאומית הקטלאנית היא עניין שאין להקל בו ראש בעידן הכפר הפאקינג גלובלי.
תחי קטלוניה!
נכון שאם נתחתן תסכים ללבוש למעני חליפה סגולה עם מגף אלגנט בירוק זרחני? (אופס, אולי הייתי צריכה ללכת על קובי אוז)
זו קונספירציה עם שרת החינוך והתרבות וראש המוסד, מאמי. איך תדעי?
האמת, אנחנו (אני) לא אוהבים סיפורי סינדרלה.
כי לנורא מעט אנשים יש נישואים באמת הרמוניים ומספקים ולא מתסכלים.
אז כשבאים מין "זוג מלכותי" כזה ומציגים איזו תדמית שקרית ומשודרגת, אני באמת - מעבר לכל הדאחקות והבלגנים - חושבת שזה מחליא.
וזוגתי שתחיה - הרי את יודעת מה הסאבטקסט (שתיחנק, אמן. הנה, יש לי תקווה, היא בדיוק אוכלת עוף!)
או כמו שבני יונתן אומר לאחיו היקר דינו כשהוא חפץ לעצבנו (ז"א כל הזמן): אל תדאג, אמא אומרת שגם אם תתחתן עם בן זה בסדר!
האמת, במשפחה הלא-נורמטיבית שלי, יש מצב לבת זוגתך, לגרושתו של אביך מנישואיו השלישיים, לאמו החורגת של בעלך לשעבר ולעוד כמה מוטציות.
ותודה
בת זוגתך. נו, מה אפשר לומר? ואחר כך מתפלאים על האחוז הגבוה של גילוי עריות.
אם כבר להתקע אז שם לא???
כלומר מהר מאוד אני מגיעה לקרקעית כי כידוע כל זרבובית צריכה קנקן או קומקום למהדרין :))
ואת ממתקית הרי דרמה קווין איכותית- ספקית דרמות לכל המשפחה- אבל איזו רמה....
ולכן יצורי הים- אני בונה על שבת גשומה במיוחד- כזו שכשלילית תקיץ - תוכל לקוד בחזרה
קבל יצורי יום ויםבשר ודם :))
אתה מאוד אופטימי! יש אומללים רבים שנתקעים במוסד הנודע וממשיכים לסבול!
באמת, לא ידעתי שהעיתונות עד כדי כך מתוחכמת... גם כשהייתי חלק ממנה לא חשדתי בדבר!
זרבובית הקנקן? יענו הצ'ופצ'יק של הקומקום? כבר שם את נתקעת?
אכן, זרבוביתו של הקומקום היא נושא נכבד לענות בו!
ותקצר היריעה, כמו שנאמר.
ואגב, גם אני לא הייתי מלכה ליום אחד. אמנם התחתנתי, אבל לא "עשיתי אירוע" מה שנקרא. אבל אני חושבת שבתפקידי כדרמה קווין איזנתי את החשבון. ואת אכן מלכת הלילה. אנו, יצורי היום והים, קדים לך!
שיהיה בריא, צ'וקו!
(אגב, זה חתול?)
מזתומרת איזה תגמול חברתי?
החיבוק של של הקרובים הרחוקים, כולל הסבתא מכפר סבא?
זוכר את רבקה מיכאלי כאשת מהנדס?
מה, זה לא ברור?
אתה לא מכיר את המושג הדוחה "להתחתן טוב?"
אז אני גורסת, שרק כשמישהו "מתחתן לא טוב" - סימן שהיתה שם אהבת אמת. כי כשמתחתנים טוב, תמיד יש רגליים לסברה שזה בגלל הטוב הזה.
וכשאני מדברת על שוני, אני מדברת על סטטוסים, לא על תכונות אופי. דהיינו אקדמאי עם אקדמאית, עשיר עם עשירה, אשכנזי עם אשכנזייה. לא על תכונת כמו נדיבות וטוב לב וחריצות ונעימות, שהן הרי לא מטבע עובר לסוחר בבורסת הדייטינג ואנשים כבר לא מחפשים את האולד פאשן תכונות האלה.
ותשמע, אם זה מסע לא קל - לא חובה! אין איזה פרס לנוסע המתמיד. ואני תמיד העדפתי את ספינת האהבה על פני הישרדות.
אז....רק בזוגיות שלי הכל בסדר?
(טוב, אל תתחשבי במצבי האזוי...היין של אמש והנתזים של הבוקר עולים לי לראש
)
בעיה ישנה - זמרים שמנדנדים לציבור, או הבאסה בחיי הנישואין? האמת, שתיהן בעיות לא פשוטות. ותודה!
זו בדיוק הבעיה, שכולם חושבים שהבעיה היא רק אצלם ולא מבינים שכולם באותו מוסד דלוח. כאילו שאצל זמרים הזוגיות חטובה ויוקרתית יותר (אולי רק אצל צביקה ושירה). ומסור ד"ש לרעייתך הקסומה. הרוזי הוא כידוע בעיני המתבונן.
באמת.....?
איזה כפרה, נשמה הבנאדם! כל הכבוד!
נתראה בשמחות!
גם לך. שבוע של אאבה!
אתה או מאושר, או אומלל, או נשוי. או חואן מירו, יא קאטאלאנית אחת. חואן קטלן.
כחתן וגרוש סידרתי, כמעט לא אעז לפצות את פי.
רק אומר לאלו המתחתנים או מתגרשים
לא לשכוח להביא לחותנת פרחים
אולי שושנים?
כי על אמרותיה המבריקות
אין חולקים או חולקות.
מסקנה שלי, כל אישה שאיתי אוהבת אותי
(כי מי תסבול אותי, אם זה לא אמיתי?)
את איתי?
כתוב מקסים...
ואנחנו (בהכללה ) אוהבים סיפורי סינדרלה מעל דפי העיתון..
וכשהם מסתיימים בקול חלוש עצוב לנו כי מי לא מבקש הפי- אנד?
ולכל הבטויים שכתבת אפשר להוסיף את "זוגתי שתחיה".. השבוע בטור רומנטי
להפליא.
קישטא! הויס! בין העגמומיות שלך לזו שלי, אף אחד בסוף לא יתחתן פה, תתמעט הילודה ותגדל הפריצות במחוזותינו! ככה לא בונים מדינה!!
את עגמומית משהו... מזכירה לנו שחצי ממשיכים לסבול :)
אמנסיפציה לכל.
אני נהניתי וצחקתי כרגיל.
מבריקה אחת.
ואכן, יא דביל... בת זוגתך היא הבת הקטינה של בת הזוג שלך, יא אהבל.
בקטע הזה צחקתי רצח.
כוכבית ירוקה לך.
אתה עגמומי משהו....רק חצי מתגרשים
אכן נסיון מושקע לצייד את הקורא בכלים מעשיים לזיהוי המתגרשים הבאים.
אלא שמי שבאמת יש לו עניין לזהות את אלו שיתגרשו מחר, יכול לעשות דבר עוד יותר פשוט, הרבה יותר משעשע ולא פחות אפקטיבי: לעבור בין אולמות החתונות היום.
כי ה-just married של היום הוא ה-just divorced של מחר.
Marriage, n. The state or condition of a community consisting of a master, a mistress and two slaves, making in all two
Ambrose Bierce
כי מי יסבול אותך אם זו לא אהבה אמיתית?
יש לנו אותה אמא????????
נגמרו כוכבי אבל אני פה, לא לדאוג :)
קודם כל, סוף סוף את מביאה לי את מירו (שאני אוהבת) ולא איזה אומן רנסנס (מבלי לפגוע בהערכתי ליצירותיהם). אם היית גבר הייתי מתראיינת איתך.
בעניין הראיונות המתוקשרים של רמיריטה ודומיהם, אני חושבת שיש כאן שירות חתרני לציבור. העיתונות מלמדת את הציבור, בהתאם לעממיותו ובעזרת רכילות משודרגת, את תורת הקריאה הביקורתית של טקסטים. זה גם סטארט אפ היסטרי בחינוך. הציבור לומד דרך החוויה. זה מתחיל מההתמוגגות למקרא הראיון הדביק (אתה רואה, ברוך, למה אצלינו זה לא יכול להיות ככה?), דרך ההפתעה והפגיעה הרגשית הקשה של רגע ההתפכחות (הם עבדו על העיתונאי/ת ועלינו) וכלה בהשלמה והסקת מסקנות (לא כל מה שכתוב בעיתון זה אמת).
לא יעזור לך את ממתקית אמיתית.....
ואני בכלל שמחה כי אפילו את מירו אני מכירה
לעומת שאר הפוסטים שלך שגרמו לי לחוש כהדיוטה משמימה:))
אממה, עוד לא התגרשתי מאף אחד ותאמת גם אין לי כוונות כאלו
מקסימום נפרדת ממנו בנימוס פולני שהוא בחזקת מכת מוות לכל אגו גברי
וממשיכה בדרכי.
הקלות הבלתי נסבלת בה אנשים בוחרים לקשור את נפשם בנפש זולתם
תמיד קצת טורדת את מנוחתי... אני צריכה איזה שנתיים שלוש כדי לתהות על הקנקן
ומשתהיתי גיליתי לתדהמתי שהקנקן הזה ממש לא בשבילי
לפעמים אני ממש שיטחית ורק לפי זרבובית הקנקן אני מבינה שאני לא בעניין
כך שסביר להניח שמלכה ליום אחד כבר לא אהיה
אבל מלכה בלילה- מממממ זה דווקא כן :))
אני איתך ב...
"כי מי יסבול אותך אם זו לא אהבה אמיתית?"
(ותודה לצ'וקו,
שסובל בשקט)
ניסיון חיי - העשיר בלי עין רעה כאוליגארך רוסי מושחת - לימד אותי שרק שוני מהותי בין בני הזוג - כמו פער גילאים, פער כלכלי, פער בהשכלה, מרחק גיאוגרפי, לאומיות שונה, מוצא שונה - מצביע על אהבת–אמת - כי אחרת למה להיות ביחד? אין למערכת היחסים הזאת כל תגמול חברתי! להיפך, בדרך כלל היא גם כרוכה במלחמות עם הסובבים דורשי-הטוב עאלק.
תגמול חברתי?(???)
רק שוני מהותי?
לא הייתי שולל גם קירבה מהותית, או דמיון מהותי.
(מחקרים פסיכולוגים ישללו את הגישה שלך)
וגם אהבת אמת לא תמיד תשרוד את סערות החיים.
צריך גם קצת מזל.
אני מקנא באותם מעטים שחיים אהבת אמת, ושורדים את המסע הלא קל הזה.
ומירו זה באמת כיף :))
התענגתי ביותר((:
טיפול מקורי בבעיה ישנה ומורכבת.
ואפילו למדתי (אני הדינוזאור והמורה בנושא)דבר או שניים.
בקיצור הכי חשוב זה שהצלחת לגרום לי להבין את מה שאמא שלי אמרה לי (מי יסבול אותך)באופן חיובי.
אוהבת שרי
איזה מזל שהקהל דרש. באתי, צחקתי והופריתי, הכל בנשימה אחת.
עוד אשוב לחקור אותך יותר לעומק
שבוע טוב.
תמי.