הלא אצוד את שתיקתך עם שחר, 

חוט חשמל נחבט ברוח המתדלדל, 

ורוכן את עצמו לכביש צד. 

אין שבר בעפרי עיר הדממה, 

אין דבר שיש כאן להרוס. 

הלא תוכלי לפזר את אבק הדממה, 

לכל אורך הרחוב. 

אני מלטש את תחפושת האיש החי שלי,

מדביק בה מעט עור ועצמות, 

שלא יבוא בטרם עת, הקברן של הפיות. 

הלא אצוד את דמעותייך עם שחר, 

אף האשפה ממאנת להתגולל, 

בין אצבעות משוטט מקולל, עץ ללא מחסה,

גזם ללא שם.