כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    0

    שיעור לא לך

    4 תגובות   יום שלישי, 7/8/12, 10:52

    07/08/2012

     

    ''

     

    שיעור לא לך

     

    עד כמה השיעור

    שאינו לנו

    יכול להיות עבורנו אתגר

    לעזור לאדם

    אהוב או מכר

    מבלי להתערב בניסיון

    השייך למסע דרכו?

     

    אנו רואים קרובים

    נאבקים בצונאמי החיים

    רוצים להושיט יד.

     

    אך מהו הגבול בין עזרה

    לטביעה במים לא שלך?

     

    הרי כתוב "ואהבת

    לרעך כמוך"-

    כמוך מרמז קודם כל

    על אהבת עצמך

    ועמידה בשיעורך שלך?

     

    שאלה..

     

    מקדישה לה מחשבה..

     

    התרצו להושיט עזרה

    לפתרה?

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/8/12 23:26:
      שאלה טובה הגורמת לי לחייך...
        7/8/12 22:01:
      עזרה לזולת אינה צריכה להיות עשיה במקומו אחרת לעולם לא יוכל להתמודד בשום מצב. עזרה מוגזמת יוצרת תלות לא בריאה וצריך לתחום את הגבולות.
        7/8/12 15:13:

      צטט: דורית 53 2012-08-07 14:36:39

      כשמים סוערים סביבו מושיטה לו את ידי, מרוממת את רוחו, מעצימה. לפתע נזכר בימי גדולתו , מאזינה היטב ומעודדת את דבריו שזכרונותיו יציפו אותו. בסוף השיחה אמרתי לו שאנו סך המעשים והזכרונות שלנו, ימי תפארתנו וימי כשלוננו. גבו הזדקף וחיוך מתוק נסוך על פניו.

      אהבתי

        7/8/12 14:36:
      כשמים סוערים סביבו מושיטה לו את ידי, מרוממת את רוחו, מעצימה. לפתע נזכר בימי גדולתו , מאזינה היטב ומעודדת את דבריו שזכרונותיו יציפו אותו. בסוף השיחה אמרתי לו שאנו סך המעשים והזכרונות שלנו, ימי תפארתנו וימי כשלוננו. גבו הזדקף וחיוך מתוק נסוך על פניו.

      ארכיון

      פרופיל

      אסתר רבקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה

      רשימה