כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אריאן

    מדוע לא פיתה הנחש את אדם ?

    5 תגובות   יום שלישי, 7/8/12, 14:10

     כשברא אלוהים את האדם

    בצלמו ובדמותו ברא אותו.

    דאג לו לחיי נוחות

    שם אותו בגן העדן

    כל היום בטן גב בטן גב

    רק להושיט יד ולקטוף

    קיווי מנגו אננס ופפאיה

    וכשהקיבה מלאה

    הרוח דורשת מעט שעשוע.

    עם הדגים הרי אי אפשר לשוחח

    והתוכי יודע רק לומר:

    לא להתקרב לעץ ההוא

    לא להתקרב לעץ ההוא

    (אלוהים השתיל לו קלטת בגרון)

    נשאר רק אלוהים.

    פוקר אלוהים לא יודע

    ולשוחח איתו כל היום רק על

    שפינוזה וקאנט - די מייגע.

    פנה אדם לאלוהיו:

    אלוהים, אלוהים, איכה ?

    הנני, הנני, ענה לו אלוהים

    מה הדחיפות ומה הפשר ?

    הו אלוהים, מדוע את כולם בראת

    שניים שניים

    ורק אותי השארת בבתולי ?

    אתה מחפש צרות, אדם

    הנה גם אני רווק נשארתי

    וכפי שאתה רואה

    אני די מרוצה.

    אולם אדם אינו אלוהים

    וכשלא הרפה, נתרצה הקב"ה

    והבטיח לברוא לו אישה.

    רגע, רגע, נזדעק אדם

    אני רוצה אותה קלת רגליים ודקה כאיילה

    חרוצה כנמלה

    פקחית וערומה כשועל

    בקיצור, כליל השלמות

    ובעיקר שתהיה משעשעת

    משעמם פה בגן עדן.

    בסדר, בסדר, רטן אלוהים

    איזו דברת

    מרוב דרישות אטעה בעיצוב הגברת.

    וכך היה.

    אלוהים התבלבל.

    חוה אימנו, אם כל חי

    יצאה בטעות מכלל שליטה

    בלונדינית מהממת א'לה מרלין מונרו

    עם ראש של מיניסטר

    סקרנית, חקרנית, חוצפנית, דברנית, מרדנית, ערמומית, חושנית

    ומעל לכל תככנית.

    לאדם הראשון לא היה סיכוי

    אלוהים דיבר אליו, הוא לא שמע

    אלוהים קרא לו, הוא לא ענה.

    החליט אלוהים להניח לו בירח הדבש

    אולי אחר כך יתפכח המסכן

    אך האומלל אבוד היה.

    הנחש הערום מכל חיית השדה

    רבץ לו בין השיחים כל אותה עת

    צפה בעניין רב במהומה והקשיב.

    משנרגעו קצת הרוחות

    זחל ממחבואו ויצא לבצע את זממו.

    תחילה הלך אל אדם

    ככה בשביל הפסון, כדי לא להעליב את בעל הבית:

    אדם, מדוע לא תטעם מתפוח הדעת ?

    תדבר עם אשתי, ענה לו אדם

    היא יודעת יותר טוב.

    רק לזאת ציפה הנחש

    ומיד זחל מעדנות אל חוה:

    יפתי, לחש, ראי מה אדום התפוח

    והוא טעים, טעם גן עדן.

    את טעם גן עדן כבר טעמתי

    והוא די משעמם, ענתה חוה.

    אם אטעם מן התפוח האסור

    יהיה פה קצת יותר מעניין ?

    יהיה פה שמח, שרק הנחש בעליצות

    נחגוג יום ולילה, לילה ויום.

    והבעל שלי יפסיק כל היום לעשות בטן גב ?

    שילך לעבוד בגינה

    אני זקוקה לקצת מזומנים.

    בודאי, מתוקתי, בודאי, ענה הנחש.

    טוב, תביא את התפוח שלך ונראה.

    צחצח הנחש את התפוח

    לקח את ידה של חוה אימנו

    באבירות צרפתית שופעת סלסולים

    נשק  לה נשיקה מרפרפת

    והניח בה בעדינות את התפוח,

    אחר התגלגל לפקעת לרגליה

    שלח בה מבט מלא ערגה דון ז'ואנית

    והמתין.

    בחנה חוה את התפוח

    העבירה אותו מיד ליד, רחרחה, ליקקה.

    אלוהים, שתנגוס כבר, התפלל הנחש

    בעצם, אין לי תיאבון עכשיו

    אולי אחר כך, אמרה.

    הנחש חש שהוא מקבל אפופלקסיה

    בשם כל הקדושים, רשף בלחש

    תאכלי או שאני חונק אותך !

    מה את חושבת, שאני בעלך האידיוט ?

    אולם מיד התעשת ובקול שמנוני ליטף:

    אכלי, מלכתי, אכלי

    נגיסה אחת מן התפוח הזה

    מבטיחה לך נעורי נצח ועור חלק כקטיפה.

    עוד סוכן נוסע אחד, פלטה חוה בבוז.

    תגיד, אם אטעם מן התפוח, ארגיז את אלוהים ?

    מה פתאום ? וכי למה שתל אלוהים

    עצים נותני פרי טעים כל כך בגן עדן ?

    רק למענכם ילדיו אהוביו, רק למענכם !

    או שאתה טיפש או שאתה נוכל, נחש.

    בעלי אמר לי שאלוהים יכעס מאוד אם נאכל מעץ הדעת

    וזאת סיבה מספקת בשבילי לטעום מן התפוח.

    וחוה נגסה נגיסה גדולה, לעסה בתאווה ופלטה אנחת עונג.

    הנחש פלט אנחת רווחה

    סוף סוף, השבח לאל !

    ומיד נעלם בסבך כגבר בלילה.

    פחדן, סיננה  חוה

    וכי מה ציפיתי ? גבר הוא גבר גם אם הוא נחש.

    עכשיו מה ?

    הברק עוד לא היכני

    והאדמה עוד לא פצתה פיה ולא בלעה אותי חיים.

    הבעל הזה שלי, עוד יותר פחדן מן הנחש

    נראה אם יעז לטעום מן התפוח.

    חפשה חוה אימנו את אדם, חפשה ולא מצאה.

    מי יודע תחת איזה עץ נרדם הפעם, חשבה.

    החליטה להמתין לו במקום המפגש הקבוע

    ליד עץ החיים.

    מאז שבאה לעולם, נמשכה חוה אם כל חי אל עץ החיים

    ולא ידעה מדוע

    היה בו משהו ממגנט, בעץ הזה.

    אלוהים לא אסר עליהם במפורש לאכול מפירותיו

    כפי שאסר לאכול את פרי עץ הדעת,

    אך מעולם לא עלה על דעתם לטעום מפריו.

    ישבה חוה תחת העץ וחשבה

    ואז באחת היכה בה ברק הדעת.

    כאחוזת טירוף החלה לרוץ בשבילי הגן

    איפה הוא ? איפה הוא חדל האישים הזה ?

    עד שאמצא אותו ואשכנע אותו

    יקדים אותי אלוהים.

    פתאום נתקלה בערימה רכה

    אי ! מה את רצה ? לאן את ממהרת ?

    מלמל אדם מנומנם

    קום, קום כבר. תאכל את התפוח הזה

    הוא עסיסי וטעים ובריא

    גם אני אכלתי, הוא לא מורעל.

    איפה מצאת אותו ? מישהו נתן לך אותו ?

    מישהו ? מי זה מישהו ? יש פה בכלל מישהו מלבדנו ?

    מצאתי אותו, קטפתי אותו, טעמתי ממנו מה זה חשוב ?

    תאכל כבר תאכל !

    אני לא רעב ! וחוץ מזה, את יודעת שאני שונא לאכול כשמנדנדים לי.

    שונא, אוהב, את זה תאכל כמו תרופה !

    תרופה ? אני שונא תרופות, מה, אני חולה ?

    אדם, תקשיב לי כמו גבר

    ותעשה מה שאני אומרת.

    זהו תפוח מעץ הדעת

    אכלתי ממנו ולא קרה לי כלום.

    להיפך ! עכשיו אני מבינה למה אלוהים אסר עלינו לאכול ממנו.

    תאכל ונרוץ אל עץ החיים,

    לא, בוא נרוץ ותאכל בדרך.

    אדם המבולבל נגרר אחרי אשתו ובדרך נגס מן התפוח.

    משהגיעו אל עץ החיים

    ניצבו חוה ואדם בפני שני שרפים נוראי הוד

    וחרבות אש מתהפכות בידיהם חוסמות את דרכם אל הנצח

    אז נשמע קול אלוהים רועם מן הענן:

    אדם, אדם, איכה ?

    ניצחת, אלוהים, אמרה חוה

    נחרץ גורלי: ילדי יוולדו למות.   

     

     

     

    כל הזכויות שמורות לאריאן סולאל 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/8/12 07:51:
      אריאן יקרה, ניכר בבירור ההומור ה"אריאני" שאני כל כך נהנית לקרוא. אבל, אם יורשה לי, הפעם השיר (או אולי זאת מקאמה?) מעט ארוך ולעיתים מייגע (וקראתי את כולו). ואת יודעת שאני מאד אוהבת את כתיבתך.
        9/8/12 00:05:
      ...ובמחשבה שנייה, גם הגברים לא יוצאים משהו... אדם נראה ונשמע כאילו עישן ג'וינט, זאת עדיין לא הספיק אלוהים לאסור... הכי נחמד זה התוכי.
        8/8/12 23:16:
      השיר חביב, מלא הומור ו.....תומך בדיעות הקדומות שיש לגברים על הנשים, במידה שדיעות קדומות אלה אמנם זקוקות לתמיכה (לדעתי, לא, הדיעות הקדומות הללו די מושרשות וכלל לא דחוף לתמוך בהן) אם זו הייתה כוונתך, הצלחת!
        8/8/12 17:50:

      תמיד התייחסתי לבני אדם באופן שווה,

      חסר משמעות מבחינתי אם הם גברים או נשים.

      ואת התפוחים אני אוהבת אדומים.

       

        8/8/12 17:35:
      1.מענין מה מניע אשה, הלא מאמינה, לכתוב כה ארוכות על אלהים וגן העדן,,, 2.ומה מניע אותה, לגמד את האדם והנחש, ולהראות את האשה, כה שלטת, כה מנהלת את הענינים,,, 3.וכמה קשה לה לקבל את תוצאות מעשיה/מעלליה/שקריה 4.ועדיין קיים עץ החיים, כל שעליה ועל ילדיה לעשות,זה לסלק את מכשול הכרובים ולהט החרב המתהפכת,,, כתוב בצורה קלילה,,,אך לא הרשים אותי,,,

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      אריאןסולאל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין