ועכשיו הגיע זמן ציד המכשפות- מי אשם, כמה אשם, למה אשם. איך יכול להיות שלא הבאנו מדליה? איך יכול להיות שאחת ממעצמות הספורט הגדולות בעולם לא מביאה מדליה? הרי מדינות ספורט זוטרות כמו ג׳מייקה וסין הצליחו, אז שאנחנו, העם הנבחר, לא נצליח?? שערוריה!!
תרדו מלי קורזיץ. תרדו מאריק זאבי. תרדו מכל הספורטאים שלנו. מה נראה לכם, שהם לא יודעים שהם פישלו? שהם לא יודעים שהם יצאו לוזרים? שהם לא מאוכזבים, כואבים, בוכים? שהם לא מרגישים שנתנו שעות וימים ושנים מחייהם ובסוף הכל התפקשש בשנייה/החלטה אחת? בואו נבהיר משהו- ספורטאי שזוכה באליפות עולם יישאר ספורטאי ענק גם אם פישל באולימפיאדה. הוא/היא עדיין היו אלופי עולם. לא משהו שאני או אתם יכולים להגיד על עצמנו.
זה לא אומר שלא צריך להתאכזב מביצועיהם. מי שבוחר לייצג מדינה באולימפיאדה שלא יתלונן שכועסים עליו שאיכזב הרגע האמת. ומי שבמו ידיה מאבדת את ההובלה ברגעי האמת שלא תתלונן שיש ביקורת. אבל הכל צריך לשים בפרופורציות- ספורטאים ללא תשתית, כמעט ללא תמיכה, בטח ללא תמיכה מספקת. מה ציפיתם? שבמדינה ללא בריכת שחייה ראויה נצמיח מיסי פרנקלין או ראיין לוכטה? מזל שיהודי ברית המועצות עלו לארץ, אחרת היינו נשארים רק עם תחרויות אולימפיות שברור שנהיה סבירים בהן- ג׳ודו ושייט. זה הרי ללכת מכות וללכת לים, שני דברים שישראלים עושים מצויין.
מדינה ללא תרבות ספורט לא תצמיח ספורטאים. נקודה. זה לא הספורטאים הנוכחים שאשמים (טוב, לא רק הם) אלא כולנו. מדינה שבה הספורט הלאומי זה ״תמסור, אני לבד״ לא תשלוט בענפים קשים ומתישים כמו באולימפיאדה. מדינה שגיבורי הספורט שלה באים אך ורק מענף מאוד מסויים (עם זליגה לענף אחר, יותר נכון קבוצה צהובה אחרת) כנראה לא תגדל אלופים אולימפיים. מדינה שבה מוסר ההתמדה בספורט מסתכם בללכת לחדר כושר ואחר כך לשתות שייק חלבונים כנראה לא תוביל את טבלת המדליות.
רוצים דוגמה? מדינה שבה מאמן מפורסם נואם את ״נאום המוקה״ הגזעני שלו ואח״כ ממשיך לעבוד בתחום ולחנך (״לחנך״??) ילדים, לא תגיע לשום מקום. כי הניצחון הוא לא הדבר היחיד שחשוב, לא בהשקעה לטווח ארוך. בשנה האחרונה הודח/נזרק מאמן הפוטבול-מכללות המצליח בהיסטוריה, עם רקורד ניצחונות בלתי נתפס, כי הסתיר התעללות בנערים ע״י אחד ממאמני המשנה. אף אחד לא התעניין ברקורד הניצחונות שלו כשבאו לחרוץ את דינו. ואצלנו? נמשיך לראות את הגזען עם פה הבהמה שלו בכל תוכנית ספורט. עוד דוגמה? תשוו את ישראל שבה אחת מתוכניות הספורט מובילה תרבות של התבהמות עם פרשנים (??) שמכונים ״הקוף״, לארה״ב שבה המציאו את התוכניות הללו (Pardon the interruption וכדומה) ותבינו למה כל אבא שבנו משחק בליגת ז׳ דרום מרשה לעצמו לאיים על המאמן. מדינה שבה ״קוסם״ שהורשע בתקיפת המאמן של הבן שלו ועכשיו כאילו מוביל מאבק בשחיתות בכדורגל, מדינה כזאת היא ביזיון לספורט. ודוגמה סופר-אקטואלית- ראיתם את הצורה שבה התעקשו להמשיך ראיון עם אלכס שטילוב למרות שבצד מתחננת נציגת האולימפיאדה שנפסיק כי התרגיל הבא מתחיל? אם לדחוף מיקרופונים היה ספורט אולימפי כבר מזמן היינו על הפודיום. בישראל, זה הרבה יותר חשוב מלתת כבוד לספורטאי אחר, לתת כבוד לתחרות, לספורט.
אבל צריך גם להראות בחוצות העיר כיצד מתנהגים האחראים על הספורט האולימפי לאחר כישלון. הרי אם היינו זוכים במדליה מייד היו כל עסקני הוועד האולימפי מתייצבים לימין הזוכה ומכריזים על כך שהספורט הישראלי מעולם לא היה במצב טוב יותר. אבל יצא להם רע וספורטאינו נכשלו, אז הם צריכים להרחיק את האשמה מעליהם. וככה פותח את הג׳ורה שלו הקיסר ורשביאק ואומר על וולריה מקסיוטה שהיא ביזיון. וככה מתראיין יו״ר איגוד השייט יהודה מעיין ואומר ״לספורטאים הישראלים אין מחוייבות״, כאילו שלו יש... המחוייבות היחידה שלו זה לבלות באתונה, בייג׳ין, לונדון או ריו. על חשבוננו.
את כל מה שכתבתי למעלה ניתן לקרוא בצורה זו או אחרת באחד מאתרי/עיתוני הספורט. אני לא מחדש כלום, רק תוהה ומקווה לשינוי. אבל יש עוד גורם אשם, אפילו עיקרי- אני ואתם. אנחנו אשמים כי אנחנו לא מטמיעים אצל ילדינו את האהבה לספורט. ברור שנטמיע אצלם את האהבה לראות ליגת האלופות או מכבי ביורוליג, אולי אפילו נרשום אותם לחוג כדורגל, אבל זה לא ממש יקדם אותנו כמדינת ספורט. ציינתי כבר קודם את הנהירה שלנו לחדרי הכושר וגם הריצה/רכיבה העממית בעלייה מטורפת. אבל כל עוד אבות ישראלים יחלמו שבנם יהיה כוכב במילאן או ריאל, ולא יעמוד על פודיום באולימפיאדה, גם זה וגם זה לא יקרו. הלוואי וננצל את הבאזז הנוכחי כדי להוביל פה להקמת דור ספורטאים חדש. אין לי בעיה עם 15 שנות שיממון אם אני יודע שילדים שראו החודש את הספורטאים (מילה שבישראל ממש לא מתאימה לכל מי שמזיע על מגרש כלשהו) בלונדון ישאפו להיות כמוהם. אין לזה גיל מינימום, את האהבה לספורט אנחנו אחראים להטמיע. הסבר קטן פה, תחרות קטנה שם, שידור חוזר נוסף, ואולי הילדים שלנו יגדלו לתוך ענף ספורט אמיתי, כי מכדורגל לא יצמח פה כלום. זה בידיים שלנו, לא של ורשביאק. חינוך למצויינות, לכבוד הדדי, לנחישות ולהתמדה לא מגיע מיו״ר הועד האולימפי (שמתם לב שמאוד מתאימה להתנהגות שלהם המילה ״ועד״...) אלא מאבות ואימהות, אחים ואחיות.
ומילה אחרונה לעיתונות הספורט הישראלית- יופי, נתתם חופש למקלדותיכם וכתבתם אלף ואחד טורי דעה לגבי הכישלון והביזיון והחידלון. סבבה. רק תזכרו שבמשך 4 השנים הבאות עד לריו, אתם אלו ששמים כתבות ענק על כדורגלן זה או אחר ובקושי נותנים במה לענפי ספורט אחרים. אם מכירת עיתונים חשובה לכם יותר מהכל אז אל תנסו ללכלך על עסקנים אחרים, כי אתם בדיוק כאלה. הם מתקמבנים עם הועד האולימפי העולמי כדי לקבל עוד הטבות ואתם מתקמבנים עם ״מקורב לברק יצחקי״ או ״גורם בהנהלת הפועל״ כדי למכור עוד גיליון. ביום שתסקרו ענפי ספורט אמיתיים אז אולי עוד ילדים ירצו להתאמן בענפים אלו. מי שנותן, וגם זה בקושי, כתבה בעמודים האחוריים של מוסף הספורט לענפים כמו ג'ודו, שחייה ואתלטיקה (או רוגבי, פוטבול ודומיהם)- שלא יתעורר פתאום.
סתם, נקודה למחשבה.
|