שחר פוחז מפרכס חיוור מכנפי התנומה, מעפעף מאופק לאופק על חמדות קמוטות הוד בחיק הדממה. בלחש מרחף מצית רשפי טל בתלמי המילים, אשר בעיתם שינו עולמות ונצצו כככרות זהב בשמש להבים. המה התגוללו ואבדו את גוונם הלוהט בשבי זרים, לנוכח החרב השלופה נבלעו ולגמו רצונות אחרים. © כל הזכויות שמורות לעדנה בורוכוב גרינשטיין |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#