כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יש לי בלוג בראש

    כל מה שבראש שלי

    ארכיון

    מצב הרוח בים ומצב הרוח הפנימי

    0 תגובות   יום שישי , 10/8/12, 13:55

    כותרת העיתון מזדעקת: אכזבה אולימפית. לי קורזיץ בתמונה בראש הגיליון. העורך הכשרוני בוחר תמונה שלאחר המשט. המפרש שמוט על פני המים ולי דוחפת את הגלשן אל החוף. למען האמת, גם אני התאכזבתי. לא חס וחלילה מלי, אלא מהתגובה של העיתונאים. אילו זכתה לי במדליה כולם היו מאושרים, כולם היו מפרגנים וטוענים שהרי זה ברור: אנחנו על המפה. אבל עכשיו כאשר אין לנו מדליה – הכישלון יתום. איפה היו כולם בארבע השנים האחרונות? איפה ומתי האדירו את ענף הגלישה כמו גם את ענפי הספורט האחרים? התמיכה צריכה להיות לאורך כל ארבע השנים, ורק אחר כך לבוא כדי לקצור את הפרות. נכון, כל שבוע משדרים ספורט, ואיזה ספורט? כדורגל כמובן. ולמה? כי בכדורגל יש הימורים והוא כרוך בכסף גדול. גם בכדורסל מסתובבים סכומי עתק, וזאת על מנת לתחזק את לגיון הזרים אשר מייצג אותנו בתחרויות בינלאומיות. אבל עם כל הכבוד לכם, אני רוצה לראות ספורט ישראלי ובמגוון ענפי ספורט, ולא להיזכר בענפי הספורט הרבים, רק אחת לארבע שנים כאשר יש אולימפיאדה, ואז אין לנו מספיק הישגים.

    לי קורזיץ, בשבילי היא אלופה. מילאה אותי גאווה בתמונות המשט המדהימות. צילומים ממעוף הציפור ולי גולשת בזקיפות קומה ודגל ישראל עם מגן הדוד מתנוסס בגאווה על המפרש. שווה בין שווים, אלופה, הישגית וספורטיבית. כל העולם ראה, כי ישראל הקטנה בין כל מעצמות העולם מפלסת את דרכה גבוה  אל מקום שישי בפסגה עולמית, וארה"ב לא הייתה שם, ורוסיה לא הייתה שם, לא סין ולא יפן, לא ברזיל ולא ארגנטינה. עם כל הכבוד לכם, אנחנו – ישראל הקטנה אלופים, ולא בזכות תמיכתה הבלתי מסויגת של העיתונות, ולא בזכות התקצוב האינסופי המגיע מן הרשויות, אלא אך ורק בזכות הספורטאים עצמם ונחישותם. לי שלנו היא הדוגמה, ואם למישהו מאיגוד השייט יש מה להתלונן על ההשקעה של השייטים, הוא מוזמן לקום ולפנות את כיסאו, ואתו שיקומו וילכו גם ראשי הועד האולימפי הישראלי. הם הכישלון ולא הספורטאים.

    ובכן לי, את לא טעית בהערכותייך. את גולשת של רוח חזקה, ומצב הרוח לא היה לטובתך. לא נורא, לא קרה שום אסון. נתת את המיטב והעלית בי כמו בכל עם ישראל גאווה והתרגשות עצומה. אנחנו באמת לא פראיירים, פרפרזה לדבריו של שחקן העבר של מכבי תל אביב בכדורסל טל ברודי: אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה. ואני יודע שאת תמשיכי לגלוש בים, ונתת לרבים אחרים השראה עצומה וגם אם תחליטי לא להמשיך למשחקי ריו דה ז'ניירו 2016, ענף הגלישה כבר חלחל עמוק מספיק ויישאר מוביל והרבה בזכותך. רק בדבר קטן אחד טעית. לא הכל מן אללה. אין לאל הירח, לא יד ולא רגל במצב הרוח.

    אם כבר מדברים על כוח עליון, אני נזכר בסיפור על סבי הגדול מאוד מאוד מאוד, רבי נח אלטשולר מהעיר מוהילוב אשר ברוסיה הלבנה, שבע דורות לפני, חי בשלהי המאה השבע עשרה, וחלם לעלות לארץ ישראל, עלה על ספינה, חלה במחלה קשה ונפטר בלב ים. אבל הוא ידע שישלחוהו בבוא העת אל גלי הים, כי כך היה מנהג המלחים בעת ההיא. לרבי נח ברור היה שהכל בידי שמיים, לכן ביקש על ערש דווי, שיקשרוהו אל לוח עץ עם תליטו ותפיליו, וירשמו על הלוח את שמו ומחוז חפצו. בבוא העת לאחר מותו, הושלך אל הים כפי שביקש. את יודעת, לי, מה קרה לאחר מכן? הכל היה בידי שמיים. הביאוהו גלי הים אל חופי הארץ ומשנתגלה, הביאוהו אל קבר ישראל.

    לי-אל היקרה, הראית לנו מהי רוח ספורטיבית. ידעת גם לנצח וגם להפסיד. ידעת לפרגן למתחרותייך והן גם פרגנו לך. הראית לנו שיריבה ספורטיבית יכולה להיות גם חברה טובה. תודה על הופעתך בתחרות. מחבק. אוהבים אותך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      nashbell
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      חומרה ואלקטרוניקה

      מועדפים

      תוכנה והקוד הפתוח

      חומרה ואלקטרוניקה

      מועדפים

      תוכנה והקוד הפתוח