0

עגל הזהב

0 תגובות   יום שבת, 11/8/12, 04:08

הפכתי לפסל  בדממה שאחרי,

יוהרה כבר לא מלהיטה לב שהפך לאבן

וקולו המשיך, משלים עם גורלו

משבר ,מנתץ ,מחליט באין אונים

וכל אותה עת רק זכרתי,

מגע אצבעות שואב מתוך בשרי את הכאב

ועיניים חמות רוגשות עלי בדאגה

הלוחות לרגליו רסיסים רסיסים של חרטה

כי לא נודעה בו הארץ המובטחת
דרג את התוכן: