הויכוח בדבר האלימות בקרב בני הנוער מתעורר מחדש לאחר אסון של פעילות אלימה המתרחשת לאחר סביאה ושתיה מרובה. כל מהדורות הראשיות בערוצי הטלויזיה, ממהרים לעוט על הארוע כמוצאי שלל רב. והשאלה העולה תמיד היא .מה עושים? כיצד הגענו לכך?.איך התדרדרנו לאלימות כזו? .ועתה במחילה אעביר אתכם רבותי הקוראים לפרסומות המוקרנות בכל בתי ישראל. והן שיר הלל והערצה לאלימות בשיא כיעורה. אמנם בחיוך וקריצה. של "לא באמת .רק בצחוק" אך לך תסביר לנער שתוי , רווי אלכוהול כי כי דמות המיצגת ראש ממשלה .אומרת"מה אני. כולה ראש ממשלה? או סצנה אחרת בה חבורת פשע סובבת במסע איומים בבתי לקוחות סוררים כביכול בכדי להחזירם "למוטב" או סצנה המראה חיסול של אנשים על ידי מנהיג פשע שיש אפילו סידרה על שמו. והאלימות חוגגת בפרסום. אמנם הנימה מחויכת והומוריסטית. אך לך תסביר את זה לנער מטומטם שהשתיה מרעילה את מוחו  וכל אפשרות של החשיבה של לפני האלימות כמעט ואינה קיימת.

והחטא הראשוני הוא של חברות הפירסום הגובות הון בעבור פרסומי אלימות מטורפים וחיות מזה, ועם זה .טוב מאד. שלא לדבר על משכורות הענק של אלה הקרויים "קופירייטרים" על רעיונות הזויים של אלימות כל כך ברורה . לכן בפעם הבאה כשתופיע גברת הקוראת את האירוע החדשותי התורן ובקול נכאים והשפלת עינים תודיע לציבור על אסון חדש .מוטב שיזכירו לה ולשולחיה את הפסוק "כי לפתח חטאת רובץ"