בינתיים אין לי מה לכתוב, תכף זה יגיע...
כל מה שעובר לי בראש בערך. אז לסבלניים בלבד.
פנימית ז'
| חושך, הכל פועם סביב. הוא מזדקף באיטיות, נזהר לא להדביק קודקודו אל התקרה האדמדמה. שולח יד רדומה מחוסר תנועה ממושך. נוגע. שולח יד שניה אל דופן חלקלקה, חש בּרכּוּת. בינתיים, זה מרגיש כמו כווץ קל. רגלו הדקה הנמתחת, מוצאת את דרגש הפרוזדור המפמפם. מניח. נאנח. על ראשו קולחים זרמיי דם נבובים, חמים. בינתיים, זה מרגיש כמו מעיכה, לפני התקף. רגלו השניה נדחסת בין חדר אחד לדופן. משעין את ראשו בנמנום על עמוד חלול, קול פכפוך, חום של 36.5 מעלות צלזיוס. עכשיו זה מרגיש כמו סוף. יש לי איש קטן בלב. בכל פעם כשהוא מתמתח, מורגשות תנועתיו. הוא עושה לי פּילאטיס בנשמה. איש קטן מתמתח. לי, זה כואב. |
תגובות אחרונות
-
r-ditza
בתגובה על
-
קפוצ'ינו-גרנדה-גרנדה
בתגובה על
-
r-ditza
בתגובה על
-
r-ditza
בתגובה על פנימית ז'
-
שקט על עקב גבוה
בתגובה על
-
שקט על עקב גבוה
בתגובה על
תגובות (47)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
.
באתי כדי לקרא לך,
שתשובי ולו למעט.
בינתיים, זה מרגיש כמו כווץ קל.
בינתיים, זה מרגיש כמו מעיכה, לפני התקף.
עכשיו זה מרגיש כמו סוף.
לי, זה כואב.
השיר הזה, מתכווץ כמו זריקת הדם של העורקים
אחר כך זה מרגיש כמו דיש לתוך הפעימה
אחר כך, זה מוציא את הלב עם איזמל, ומקפל אותו
כמו מכתב מעבר ליקום
בסוף, זה נוכח אבל קרוע.
ואת.
היכן הנבואה שאת ? היכן משוררת הנבואה שבך ?
איך האיש הענק הזה, עדיין מכמה אותך, לפעימות אינסופיות של קיום.
סוֹף
סוּף
לי זה מרגיש כמו קריעת ים, ימים, יממות, כמו קריעת יום וסוף, ים וסוּף
לי זה מרגיש כמו הבהלה ההיא, רגע לפני שמפסיקים להרגיש,
כמו הבהלה ההיא, רגע לפני שיודעים שלא מפסיקים להרגיש. לעולם לא מפסיקים להרגיש.
לי זה מרגיש כמו - 'שמוֹת'
כמו ה-שָמוֹת, שמתחוללים אצלך בלב,
אחרי הבראשית והבריאה.
אז, אנא, דעי -
משוררת הנבואה,
כי אחרי השָמוֹת
מגיע - 'ויקרא',
אחרי ויקרע, נוגע ויקרא. ו-יקרה.
גם כשזה מרגיש כמו סוֹף
זה לעולם נכתב אצלך כמו ריצוד קני הסוּף במים צלולים ויפים.
את.
תודה...
את שניכם שאני קוראת.
אתם מתחייכים בי בעצבון כזה.
כמו האיש שכאן. בשיר
כמו שלא הבנתי כלום.
נהדר. במקרה נכנסתי דרך עידו אנג'ל.
וואווו
גדול :)
אהבתי גם את השם, שמוסיף איזו אירוטיקה לכל הסיפור :)
כל הערב איתך באותה המיטה
ובלילה לפני שנרדמנו כיבית את האור
שוב ידינו בחושך גיששו לאהוב.
רוב הזמן את אישתי
וכשילד ניטע בך
חיכינו תשעה בתשיעי ילדת בעצב
תודה צבי:)
בשמי ובשם האיש הקטן..
אני גם חושבת שצינטור זה פיתרון מצויין.
בלון, סטנט, כל החבילה..:)
עיסוי לב, טוב זה כבר כשיהיה מאוחר מידי...
נפלא..האיש הקטן..מפנימית....
מדהימה האנלוגיה והדימוי...ונוגעת..בנימי הנשמה...
צטט: "יש לי איש קטן בלב.
בכל פעם כשהוא מתמתח, מורגשות תנועתיו.
הוא עושה לי פּילאטיס בנשמה.
איש קטן מתמתח.
לי, זה כואב."
צינתור דחוף עם התקן שימנע מאנשים כאלו לעשות לך פילאטיס על הנשמה.
מקווה שהאיש הבא שיתנחל אצלך בלב, ידע לעשות לך עיסויי רקמות עדין.
שיר יפה מאוד אהבתי.
בענין היוגה- את יודעת שלא יקרה, אז על מי את עובדת?!
האיש הקטן שאת, עושה לי דברים אחרים. בעיקר מתיישב על המקום של הצחוק.
בהמה אחותך.
הרוסה ממך:)
שנה נפלאה ומאושרת גם לך יקירה:-)
שאת באה
וכשחוזרת.
זה תענוג.
תמיד יש תנועה, זה נכון.
רק שלא תמיד נותנים לעצמנו לחוש.
ולכן זה מרגיש כמו התעוררות.
זו, כמו כל השאר.. גם בחירה.
למראה השמיים, פנים של ילד או כל דבר אחר.
זה תמיד נעים להתעורר.
נשיקות.
שלום אדון לא הבנתי כלום.
כבר התחלתי לדאוג לך.
אבל אני רואה שאתה בסדר, ועדיין לא מבין כלום.
אפשר להרגע.
בבקשה.
ואני בעד שתיכן..:)
אני בעד :) רק להיום...
שלום.
לא הבנתי כלום.
תודה.
:)
אחותי, רציתי להגיד לך שהאיש הקטן זה אני - ואל דאגה בינתיים אפילו יוגה עוד לא הצלחתי להתחיל אז יש עוד מלא זמן עד קיקבוקסינג.
שלא לדבר כמובן על פילאטיס.
כל פעם שאני רואה אותך את מתקיפה לי את הלב.
בהמה...
הרוסה עלייך.
אהבתי מאוד !
כמה רגישה את,
כמה!
הארתי * (איך לא...)
שנה קסומה ונפלאה
חזרתי.
משהו בחוסר התנועה הממושך לא נראה לי.
האיש ההוא(את מתעקשת שזו לא ציפור)
התמתח גם בעבר,
אבל זה לא כאב כך.
הוא נע כל הזמן.
רק שלעיתים זה נעים.
אז כנראה שזה בדיוק הזמן לומר לך,
שאני שמחה בך, מאוד.
ותודה, על הכל.
זה שגרמתי לך להרהר, זה כבר משהו:) לגבי סבתא שלך, נו שויין.
תובנתך התקבלה במערכת בחיבה ובנדנוד ראש מסכים.
יש מחיר לכל דבר, מה זו כבר התקפת לב קטנה...
לא ממש יודעת.
אולי התקף לב קטן כזה.. ספורטיבי:)
מוטי, מוטי.
אתה קורא כמו רנטגן.
מעפיל במילים אל הררי תובנות ונח על עננים רכים של ליטוף.
ואני, כמו תמיד.. רק תודה.
שקורא, שכותב.
זה איש.
ציפור היתה מתה מרעב שם:)
יש לו מקום. כל עוד לא יחליט לעבור לקיקבוקסינג..
בחירות על הבוקר..
איש נועז אתה:)
טוב שבאת. כמו תמיד.
האיש הקטן שלי מעדיף וויסקי:)
אבל אם זה בא עם עוף, אז וודקה תפוזים הולך!!
אוהבת בחזרה עד שם גם וחזרה...
עדינות ויופי.
זה מה שיש ואני אוהבת בכתיבתך. מאוד.
גרמת לי להרהר בכל אותם אלה האומרים "התקפת לב" במקום "התקף לב". סבתא שלי, למשל.
פתאום זה נשמע לי די הגיוני. התקף לב הוא עניין רפואי מתכנס. הלב נאבק בעצמו. מותקף.
התקפת לב, לעומת זאת, היא מצב שבו הלב מתקיף, נאבק בכל העולם, אך שלם עם עצמו.
לפיכך, יתכן שאת חווה התקפת לב, וכנראה שזהו המחיר שצריך לשלם אדם עם לב ענק כמו שלך.
רוצה להאמין שתובנתי נכונה לגבייך. מאמין שכך יקל עלייך להתמודד.
מי זה נולד בך?
זה נקרא בעיני מעדן בוקר עם מרקם מענג...
כמה תובנות "פיציות" מהכתוב היפה הזה שלך (בבחינת תמונתך הנגלית פיסות פיסות):
1. ליבך רך
2. יותר מדויק לומר, שלאיש הקטן יש אישה שעוטפת אותו
3. מעולם לא פסקת מלהרגישו. רק שלעתים יודע הוא, לעצור את נשמתך
זה איש?
זו לא ציפור?
וטוב שיש לו שם מקום להתמתח...
בחרתי לקרא אותך על הבוקר
איזה יופי לקרא אותך ככה :)
איזה יופי שככה בחרתי
}{
תגידי...
האיש הקטן הזה שלך
אוהב וודקה עם תפוזים?
אוהבת עד השמיים ובחזרה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
עופר!
כמה אני שמחה לראות אותך כאן:)
וגדול אתה בעצמך.
אם אהבת את זה שאני עקומה,
לא מסודרת , שולחת ואחר כך מתקנת.
אז תודה מאוד לך
(לא, באמת תודה.)
אם קופסא ביום
ועליה של 10 מדרגות נחשב..
אה, והמון אהבה מגובשת לחתיכות.
אז אני מסודרת:)
תודה עידו.
סוף זו התחלה,
סוף זה כואב=
התחלה זה כואב.
יש למישהו אקמול?
האיש שלך נשמע חמוד.
לא יודעת למה? אולי האיש שלי רצה להיות אין.
ספורטיבי כזה כאילו:)
ממך, זו לא ביקורת. זו אמת.
Heart exercising
אין ברירה, צריך לפתח סיבולת...
:)
יש לי איש קטן בלב שקופץ מהר שהוא קורא כאלה דברים מעולים ומשובחים..
למה לכתוב מילה כמו פילאטיס בתוך טקסט כל כך שמיימי...?
(העברת ביקרות חיננית - ראו הוזהרתם...)
פרח! הפצצת אותי!
ענק!