כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    הפנסייה שלנו: מוסדיים Out, מלכ"רים in

    0 תגובות   יום שני, 13/8/12, 16:20
    הזיגזג של החזקות המוסדיים בתעודות סל צריך להדאיג אותנו.
    בערבות הדדית זה לא יקרה.
    מן העיתונות: האוצר הסיר המגבלות על המוסדיים ותעודות הסל חזרו לגייס
    תגובתי:
    מה השתנה תוך 4 חודשים, המצדיק מכירת חיסול מוסדית בתעודות סל על מדדי התל בונד וכעת - הסתערות מחודשת שלהם?
    התשובה: שום דבר, חוץ משיקולי רווח והפסד שלהם.
    ואנחנו? הפסדנו.
    בערבות הדדית בינינו - זה לא יקרה.
    המשקיעים המוסדיים, המנהלים עבורנו את החיסכון הפנסיוני , נגועים בניגודי אינטרסים כבדים, המקשים עליהם לרכוש את האמון שלנו ובלי אמון - שום דבר לא יכול לתפקד כמו שצריך, בטח ובטח לא מערכת פיננסית וכלכלית.

    חברות הביטוח, קרנות הפנסייה החדשות, בתי ההשקעות המנהלים עבורנו קופות גמל וקרנות השתלמות - כולם הם גופים עסקיים הפועלים למטרות רווח ומקוים לייצר לבעלי המניות שלהם, למנהלים ולעובדים, מקסימום רווח מעיסוקם.  
    שיקול לגיטימי, הרי כל המערכת עובדת כך, הם לא המציאו שום דבר חדש.

    אלא שהם מנהלים עבורנו, ציבור החוסכים, את הכסף שצברנו בעמל רב, חודש בחודשו בתקווה שיספיק לנו לרמת חיים סבירה כשנצא לפנסייה, מתוך הנחה מוטעית שהיחסים בינינו לבינם הם של משחק סכום אפס, בו הרווח שלהם הוא בהכרח ההפסד שלנו ובהתאם - הרווח שלנו הוא הפסד שלהם.

    זו כמובן לא הסיטואצייה.
    הציבור יעריך מנהל מקצועי, הוגן  הנוהג בשקיפות מירבית כלפי לקוחותיו.
    למנהל כזה, נהיה מוכנים לשלם דמי ניהול סבירים, אפילו בשמחה רבה. על מנהל כזה נשמח להמליץ לכל חברינו, למנהל כזה נשמור נאמנות ובקיצור - מומלץ למוסדיים להפסיק להסתכל עלינו הלקוחות "דרך החור של הגרוש", ולהבין שאמון הדדי, הוגנות, דאגה כנה, התחשבות הדדית ושקיפות גבוהה, הם שיבטיחו להם את עתידם הפיננסי ואותנו כלקוחות משלמים ומרוצים, מבלי שיגלחו, יספרו, או יקפחו אותנו.
    סיפורו של זיג-זג
    לפני 4 חודשים, מכרו המוסדיים תעודות סל על אג"ח קונצרני בבורסה, בגלל שמשרד האוצר פרסם תקנה חדשה, לפיה דמי הניהול הגלומים באותן תעודות סל, יקוזזו מכיסם של המוסדיים עצמם ולא מהכיס שלנו.
    התקנה ההיא סיימה עיוות של שנים רבות, בה אנחנו הלקוחות שילמנו פעמיים - פעם אחת למוסדיים המנהלים את כספנו (דמי ניהול גבוהים מאוד! אבל זה כבר סיפור אחר) ופעם שנייה למנהלי תעודות הסל שהמוסדיים רכשו עבורנו.

    ברגע שהתקנה נכנסה לתוקפה, פצחו המוסדיים במכירת חיסול של תעודות סל קונצרניות. לא בגלל שאפיק ההשקעה הפך ללא אטרקטיבי, אלא בגלל שהעסקה הפכה ללא משתלמת עבורם.  את האינטרס שלנו - הם שמו בצד...
    בערבות הדדית זה לא יקרה.

    בשבוע שעבר, חזר בו משרד האוצר באופן חלקי מהתקנה והוא מאפשר כיום למוסדיים, תחת מגבלות חדשות, לרכוש עבורנו תעודות סל, כשדמי הניהול יחוייבו מהכיס שלנו הלקוחות ולא מכיסם של המוסדיים. מעתה, קובע האוצר, יוכלו גופים מוסדיים לממן השקעות שיבצעו דרך תעודות סל מכספי העמיתים עד היקף עלויות של 0.1% מהנכסים המנוהלים.

    ו..הפלא ופלא, שוב מוסדיים רוכשים עבורנו תעודות סל על אג"ח קונצרני.
    מה השיקול המנחה אותם, בקאמבק האדיר הזה של תעודות סל קונצרניות בחיסכון הפנסיוני שלנו?
    נכון, לא האינטרסים שלנו, אלא הרווח וההפסד שלהם.

    שוב פעם, אני טוען כי בערבות הדדית זה לא יקרה.

    עד אז, יש לקוות שהאוצר יזרז את הטיפול בהצעה שהוא "משתעשע" בה מזה חודשים ארוכים, להכניס מלכ"רים לנהל עבורנו את החיסכון הפנסיוני, במקום גופים מוסדיים הפועלים למטרות רווח ושחלקם בבעלות טייקונים, החייבים לנו - הרבה כסף.
    אם מי שמחליט עבורנו על "תספורת" בה מוחקים לטייקון 50% ומעלה מהחוב שלו אלינו, הוא גוף פיננסי הקשור, במישרין או בעקיפין, לאותו טייקון, היש מי שיערב שהסיטואצייה הכימעט בלתי אפשרית הזו אינה נגועה בניגוד אינטרסים תהומי?

    בעתיד, כשנתקשר בינינו בערבות הדדית, נוכל לפגוש את המשקיע המוסדי החברתי, הפועל במקצועיות, הוגנות ושקיפות, כדי לנהל את החיסכון הפנסייה שלנו לטובתנו ומתפרנס מכך הכבוד - היינו גובה דמי ניהול הדרושים לו לכסות את כל הוצאותיו, לרבות שכר, מיחשוב, לוגיסטיקה וכל מה שצריך להמשך תיפקודו.
     לא פחות, אבל גם לא יותר.
    ומה על המקצועיות, האם מלכ"ר יוכל לשכור מנהלי השקעות מצטיינים?
    אל תאמינו להפחדות, כי מינוי מלכ"רים לניהול החיסכון הפנסיוני יחזיר את המקצוע ואת שוק ההון לתקופת האבן ויפגע בנו הלקוחות.
    הקדנצייה של יעל אנדורן, כממונה על ניהול הפנסייה בקופות הפנסייה הוותיקות, הוכיחה כי מלכ"ר אינו נופל בשום דבר מבתי ההשקעות המקצועיים ביותר.
    הם רק עושים זאת במחיר מופרך ומתוך ניגודי אינטרסים מולנו הלקוחות.
    הנה קטע מפוסט קודם שלי בנושא:

    משרד האוצר מודע לבעייתיות הרבה של היחסים הלא סימטריים בינינו לבין המשקיעים המוסדיים.

    לאחרונה התפרסם כי הוא שוקל להעביר את הניהול הפנסיוני שלנו לידי מלכ"רים. 
    http://www.themarker.com/markets/1.1629975

    הכוונה היא שבמקום המשקיעים המוסדיים נגועי האינטרסים ותאווי הבצע, ינהלו את כספנו גופים מתמחים, שיהיו בבעלות המדינה או אחד האורגנים שלה ושלא יהיו עסוקים כל הזמן בלחפש את התועלת שלהם, על חשבון התועלת שלנו. דמי הניהול יירדו ויהיו מיועדים לכיסוי הוצאות בלבד, השקיפות תשתפר ורבים מניגודי האינטרסים ייעלמו.
    מלכ"רים יחזירו את שוק ההון אחורה בזמן? באמת? את מי שירתה הקידמה?

    יש שיטענו כי בכך יבצע שוק ההון הישראלי סיבוב פרסה מרפורמות משמעותיות שעבר מאז סוף שנות ה-80 ושתרמו למחזורים, לשיכלול מוצרי ואסטרטגיות השקעה ולמקצועיות של המשקיעים המוסדיים.
    לצערנו, זו טענה לא נכונה. השוק אכן השתכלל, אבל את מי שירתה ההשתכללות הזו, אותנו הלקוחות, או את כיסם של המשקיעים המוסדיים, בעלי השליטה ושל כל תעשיית שוק ההון? חומר למחשבה.

     

    בנוסף, הניסיון עם הגופים המנהלים את כספי הפנסייה בקרנות הפנסייה הוותיקות, שלא הופרטו והנמצאות בבעלות הממשלה, מראה כי ביצועי הרכיב החופשי בתיק ההשקעות שבניהולם לא היו שונים מהותית משל המתחרים הפרטיים שלהם. אלא שבגלל הבדלים בדמי הניהול ובגלל ניגודי האינטרסים בשוק הפרטי, על כל רווח מני"ע של 1000 ₪, יותר שקלים שולשלו לכספי הלקוחות של קרנות הפנסייה הוותיקות, בהשוואה לכיסם של לקוחות המגזר הפרטי.

     

    איזה מנהל השקעות מוכשר יעבוד בשביל מלכ"ר מוסדי-ממשלתי? תתפלאו... 

    יש שיטענו כי התחרות וההפרטה של תעשיית ניהול הכסף, תרמה להתמקצעות של מנהלי ההשקעות שלנו וכי אן סיכוי שאנליסט או מנהל השקעות מוסדי שעובדים 5 שנים בשוק ומרוויחים 20,000 ₪ לחודש+ בונוס שנתי+רכב חברה+ סיכוי לקידום מהיר, יעבור לעבוד במלכ"ר ממשלתי, בתנאים נחותים ובלי הסטטוס והזוהר של "שוק ההון" הפרטי.  בכלל לא בטוח. מלכ"ר יציע ביטחון תעסוקתי שרבים מייחלים לו וגם תנאים הוגנים.  כרגע – כשהכלבים נובחים(בקושי) והשיירה עוברת, אנחנו לא מסוגלים לראות את צעירי שוק ההון מותרים על המשרות הנחשקות שלהם ועוברים לגוף מוסדי אפור וממשלתי. אבל המשבר הנוכחי אינו מצוי לפני סיומו, אלא הוא עדיין מתפתח וצובר עוצמה רבה. תחשבו על שוק ההון החבוט של 2009, עם פיטורים, מיזוגים, הפחתות שכר, אבטלה גבוהה והעדר משרות פנויות, במיוחד לבכירים.

     

    בקיצור - לא להתרגש מההפחדות, גם הן אינטרסנטיות.

    בערבות הדדית - גם זה לא יקרה.


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין