"אמא שנה טובה!" נשמע קולו הרועם של מנוע המתניע משאית ענקית, "אמא צום קל!" , המשאית בטח כבר יצאה לדרך. השעה 5 בבוקר , בסוף חודש אוגוסט 1996 וחדרי נמלא ריח עשן מהמשאית והרעשים לא נותנים לי לשוב לישון. יש עוד כמעט חודש עד לראש השנה אבל עבור שכני נס, נרקומן ואישיות מקומית, זהו טקס בוקר קבוע. אני עומדת להתחיל את כיתה ח'. ערמת ספרים גדולה על השולחן שלי ממתינה בסבלנות שאחזיר אותה לספריה המקומית. קראתי כבר את כל המלצות המורה לקיץ חובה ורשות, וכעת אני כבר לא משאילה ספרים במחלקת הנוער של הספרייה העירונית באזור. אם אראה את חברותי ללימודים שם, הן יצחקקו על הרומאנים עבי הכרס שלקחתי בעודן משאילות עוד ספר של סמדר שיר על בנים, בייביסיטר וסידור השיער למען...בנים. בוודאי. היום אחזיר את "ג'יין אייר" , הרומאן עצמו , לא את הגרסה הפופולארית לילדים שלקחתי מרשימת הספרים של אחי. אני יכולה להזדהות עם כל כך הרבה דברים שם מלבד המרד- אני לומדת אותו באדיקות מסיפור חייה . אני מאבדת את המסגרת הסובייטית הצייתנית שלי טיפה אחר טיפה ומאמצת את דרכה של ג'יין: "התנגדתי כל הדרך: דבר חדש עבורי".הזמן עובר ואני במרץ 1997 . הורי מוכרים את הדירה בקומה השלישית. יש משאית ענקית שחונה מאחורי הבניין שלנו על החול שבריק בין בית הספר לבית. אין תמונות וגם לא אינטרנט ואנשים מתקשרים כדי לבוא לראות את הדירה. חצי מהם, כפי שיתברר בהמשך רק ישאלו אם זה הבניין שנס מתגורר בו. לא רק נס אתקן אותם, גם אמא שלו , שעל פי מרבית החישובים הייתה כבת 100 ותמיד ביקשה את המחברות שבהן כתבתי חיבורים כי לא היה לה מה לקרוא. היא הייתה עדה להרבה אירועים היסטוריים האישה הזאת ואיך בעטתי לגרשנזון בשוק של הרגל בגלל שרכב על אופניו בצד שלי של הרחוב. הדירה נמכרה, אגב, ועזבתי את הטירונות של נשמתי מאחורי.השנה 2012 , חדר ההמתנה של הוטרינר והכלב שלי מצפה ביראה לחיסון שלו. בחור עם עיני תכלת , אשר נראה צעיר מכפי גילו , משחק עם גורת אמסטף. אני שואלת אותו איך הצליח להשיג כלב המוגדר כמסוכן והוא מסביר לי שמדובר בהמלטה לא חוקית אבל הוא אינו חושש מהחרמות. הוא חי מחוץ לעיר, במקום קטן שנקרא אזור . באמת? גם אני גרתי שם פעם אני מספרת לו. אתה יודע, היכן שנס גר עם אמא שלו והמשאית הענקית. הבחור מביט בי במבט מבולבל – את עוד זוכרת את המשאית? זה היה לפני יותר מ15 שנה!אפשר למכור בית, או משאית חשבתי לעצמי. אף פעם אי אפשר למכור או להחליף זיכרון. |