תגידו, מה אתם אומרים?

שאלתם את עצמכם פעם של מי החיים הללו בכלל?

רגע..אני אנסה להיות בהיר יותר. שאלתם את עצמכם האם דרך ההתנהלות שלנו, הבחירות שלנו,  החיים שלנו מוכתבים מהדרך שבה האנשים הסובבים אותנו רוצים או להבדיל חושבים שככה הם צריכים להיות?

או שמא זו הבחירה שלנו מתוך רצון לספק את המקהלה הסובבת אותנו (משפחה, חברים, חברה ושאר מיני השמחות)?

למה פשוט אנחנו לא מסוגלים לחיות את החיים לא לפי איך שאנשים חושבים אלא לפי איך שאנחנו רוצים או להבדיל מאמינים (תרגעו שם..לא שכחתי את הפרקטיות..)?

כי אנחנו פשוט דפוקים (תסלחו לי על הבוטות אבל לפעמים אין דרך אחרת להגדיר את הדרך שבה אנו מתנהגים).

אנחנו כל הזמן מוצאים סיבות לריב, להתעצבן, לשנוא ולהיות לא מרוצים.

תמיד איכשהו יש לנו כשרון לקחת משהו ובמקרה הטוב לסבך אותו ובמקרה הפחות טוב פשוט לקלקל אותו.

למה אנחנו לא מסוגלים פשוט לחיות ??

בינינו, בסופו של דבר בין אם נרצה או לא כולנו מגיעים לאותו מקום (ואני לא חושב שאני מחדש פה משהו).

ממ..נראה לי שאני מתחיל לעייף אתכם עם אנקדוטות החיים שאני מעלה פה.

וכן, מצטער מראש אם הכל נשמע כמו גיבוב פסיכולוגי בגרוש.

אבל בינינו, לפעמים הגרוש שווה הרבה יותר מהשקל.

יאללה חבריה, אני הולך להתייחד עם הכרית שלי והפוך.