כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (40)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      28/2/13 03:26:

    הוספת תגובה

     

    זה מעצבן כי אחר כך חיילים משוחררים צריכים לבזבז את כל הפיקדון שלהם על השלמת בגרות. זה עולה אלפי שקלים בבתי ספר טובים. לא כולם מצליחים לממן את זה. 

      14/1/13 20:37:
    משרד החינוך משלם מיליונים על פרוייקטים שלא מקדמים שום דבר ובסוף מתפלאים שהמדינה מגיעה לגרעון תקציבי :-( פשוט מדינת חלם...
      26/8/12 07:24:

    תודה לך שושי על פוסט חשוב ועם ערך מוסף.
    מסכימה עם דברייך,
    אך אין לי מספיק נתונים להתערב בדיון מחוסר ידע ומידע בנושא.
    נראה לי שאת בקיאה ומומחית בתחום ועושה את העבודה מצויין למען ילדינו ונכדינו.
    שבוע נהדר

      20/8/12 07:02:

    צטט: איילת הלר 2012-08-18 11:21:19

    שיטת החינוך לעבודה היא החלק החסר. אם במדינת ישראל נחזור למשנה המשווה את ערך העבודה עם ערך הלימוד נוכל לחנך לעבודה. להקים בתי ספר מקצועיים ברמה ערכית ומקצועית ולזכות לאנשי מקצוע טובים לא רק מבחינה טכנית אלא גם מבחינה ערכית. אנשים ששלמים עם עצמם, עם דרכם ועם כישוריהם. והחברה תרוויח בענק.

     

    אני מסכימה. יש כאן גם עניין של תרבות.  האנשים צריכים להיות שלמים עם עצמם, דרכם וכישוריהם. העניין שהיום מקצוע נחשב "סוג ב", לפני מקצוע מכובד עדיף להיות "זכאי לבגרות", גם הבגרות הזו חסרת ערך.

    למה בכלל צריכים כולם לעשות בגרות? פגשתי אנשים שנהנים יותר מעבודת כפיים (בלי שעשו בגרות) יותר מרופאי שיניים מתוסכלים שעשו אוניברסיטה ועבודתם שוחקת אותם עד דק. פגשתי נגר שכל עבודה שהוא מוציא תחת ידיו היא יצירת אמנות והוא אלפי מונים פחות מתוסכל מבוגר מחשבים שבא לו כבר להקיא מהמחשב, שלא לדבר על פניו החיוורות שלא רואות אור שמש אלא רק את האור הנשקף ממסך המחשב. למה צריך בכוח לדחוף בני אדם צעירים לעשות משהו שנטיות ליבם וכישוריהם לא מתאימים לכך??
      18/8/12 22:33:
    שוש יקרה, בחודש שעבר "חגגתי" 30 שנה ליום של בחינת הבגרות האחרונה שלי.....וכשאני קוראת את דברייך, אני שואלת את עצמי, כתלמידה-לשעבר-תחת-מכבש-הבגרויות: מה השתנה תחת השמש? (הלוהטת כל כך בימים האלו....) לא פשוט להיזכר, לא פשוט להתרשם שהרבה אולי לא השתנה או בעצם - השתנה, לרעה! וזה עצוב.
      18/8/12 21:47:
    יש הגיון בדברייך
      18/8/12 20:53:
    ההתעסקות האובסיסיבית הזאת עם אחוזי הזכאות לבגרות באמת גורמת להעתקות, גניבות של בחינות ותשלומי הורים על שיעורים פרטיים. מערכת החינוך לא מצליחה להביא את התלמידים לרמה הנדרשת...עצוב.
      18/8/12 20:36:
    וגם מילת תודה והערכה לך שושי, החומרים שאת מביאה לנו מרתקים. ואני כמובן מסכימה איתך. לימוד לשם התעודה בלבד מחטיא את המטרה ומסב נזק יותר מאשר תועלת.
      18/8/12 20:14:
    אני והורים נוספים לילדי שכבת כיתות ג' בהוד השרון נאבקים מול ראש העיר שמבקש לצמצם את 4 הכיתות של השכבה ל-3 כיתות בנות 38 תלמידים. בפגישה איתו הוא סיפר כי הוא מכוון את עיקר ההשקעה שלו לשפר את אחוזי הזכאים לבגרות – ולכן הוא משקיע בתגבור בבתי הספר התיכוניים. כלומר, קודם הורסים את החינוך היסודי ואח"כ משקיעים מיליונים לתקן בתיכון. חלם זה כאן. ציטטתי אתכן בפורום המחאה. מקווה שנביא גאולה לעולם. http://www.facebook.com/groups/240469289388129/272184349549956/?ref=notif¬if_t=group_comment_reply#!/groups/forumaviv/
      18/8/12 16:26:
    מצב מביך ועגום. מעניין מה צופן לנו העתיד.
      18/8/12 13:22:

    שושי, המצב סך הכל די עגום. אנחנו יושבים לנו כאן בבועה, ונדמה לנו כמה החברה הישראלית משכילה. אני מניחה שהנתונים לוקחים בחשבון גם חרדים שלא לומדים במערכת החינוך הפורמלית. ובכל זאת, עדין הנתונים מאד מדאיגים.
    וגם מצטרפת לדאגה שמשתמעת מן המשפט שלך: "הנתונים צריכים להדליק נורה אדומה. העובדה שצריך להשקיע סכומי כסף גדולים כל כך על מנת להגיע לאותה "זכאות לבגרות" במשך עשור שנים, אומרת שבצד ההשקעה ישנו גורם מגביל, המכרסם בזכאות ומונע ממנה לעלות".

      18/8/12 11:53:

    צטט: toffie 2012-08-18 06:57:38

    זאת פשוט שיטת תעשיית השעורים הפרטיים שילדים לנהגו לקחת ( ועדיין לוקחים )לפני בחינות הבגרות שאי אפשר היה לנצח אותה , אז התחברו אליה.וכל כך חבל. מעניין שבגרמניה קיימת מערכת לימודים מקצועית מאד מכובדת ומי שאין לו רצון להמשיך בשעורים הומניים ,נראה לו ברור שעליו להשלים לימודים במסלול המקצועי ומשם יוצאים המהנדסים ובעלי מקצועות טכניים אחרים המכובדים מאד . בארץ החליטו שכולם צריכים להיות פרופסורים , ואין צורך במסלולים מקצועיים.סוגרים מסלולים לספרות , למזכירות , ומכונאות ועוד כהנה וכהנה. נדמה שהפתרון הפשוט של הקטנת הכתות העמוסות ,והדגשת " האיך ללמוד " במקום את " המה ללמוד " עדיין לא הפנימו.שכחו שזה עידן המחשב והמידע החופשי ומיידענות חשובה אך צריך ללמד אותה.מידע חשוב אך עבודות מחקר חשובות יותר.כאמור "המה "חשוב לצערי יותר מהאיך.ומה הפלא ששוכחים אחר כך הכל.אחרי הכל ניתן למצוא מידע די בקלות.אך מה לעשות איתו יש ללמד.

     

    אכן, במדינות אירופה חינוך מקצועי זו לא מילה גסה, אלא לגיטימית. גם אצלנו יש להפוך את כיוון החשיבה.

      18/8/12 11:21:
    שיטת החינוך לעבודה היא החלק החסר. אם במדינת ישראל נחזור למשנה המשווה את ערך העבודה עם ערך הלימוד נוכל לחנך לעבודה. להקים בתי ספר מקצועיים ברמה ערכית ומקצועית ולזכות לאנשי מקצוע טובים לא רק מבחינה טכנית אלא גם מבחינה ערכית. אנשים ששלמים עם עצמם, עם דרכם ועם כישוריהם. והחברה תרוויח בענק.
      18/8/12 06:57:
    זאת פשוט שיטת תעשיית השעורים הפרטיים שילדים לנהגו לקחת ( ועדיין לוקחים )לפני בחינות הבגרות שאי אפשר היה לנצח אותה , אז התחברו אליה.וכל כך חבל. מעניין שבגרמניה קיימת מערכת לימודים מקצועית מאד מכובדת ומי שאין לו רצון להמשיך בשעורים הומניים ,נראה לו ברור שעליו להשלים לימודים במסלול המקצועי ומשם יוצאים המהנדסים ובעלי מקצועות טכניים אחרים המכובדים מאד . בארץ החליטו שכולם צריכים להיות פרופסורים , ואין צורך במסלולים מקצועיים.סוגרים מסלולים לספרות , למזכירות , ומכונאות ועוד כהנה וכהנה. נדמה שהפתרון הפשוט של הקטנת הכתות העמוסות ,והדגשת " האיך ללמוד " במקום את " המה ללמוד " עדיין לא הפנימו.שכחו שזה עידן המחשב והמידע החופשי ומיידענות חשובה אך צריך ללמד אותה.מידע חשוב אך עבודות מחקר חשובות יותר.כאמור "המה "חשוב לצערי יותר מהאיך.ומה הפלא ששוכחים אחר כך הכל.אחרי הכל ניתן למצוא מידע די בקלות.אך מה לעשות איתו יש ללמד.
      18/8/12 05:54:

    צטט: יוסי רוזנמן 2012-08-17 20:15:10

    מילים כדורבנות! צריך לבטל לאלתר את בחינות הבגרות והפסיכומטרי.

    אתה עובר לקיצוניות השניה - בלי מבחנים כלל. ומה אתה מציע בכל זאת?

    האם כולם יתקבלו לאוניברסיטה, לדוגמא?

    האם יש למישהו תקציב לממן זאת?

     

      17/8/12 20:15:
    מילים כדורבנות! צריך לבטל לאלתר את בחינות הבגרות והפסיכומטרי.
      17/8/12 19:14:

    צטט: חינוך אחר 2012-08-17 09:16:37

    שושי, פוסט מצויין. תודה שהפנית את תשומת לבי. שבת שלום.

     

    תודה ושבת שלום!

      17/8/12 18:38:

    צטט: קלועת צמה 2012-08-17 01:12:10

    נתונים שמדברים בעד עצמם. לשוב לימים של פעם, בהם היה לצד החינוך ה"עיוני", גם חינוך מקצועי. נשמע לי כרעיון מעולה.

     

    החינוך המקצועי של "פעם" לא זכור לרבים לטובה, בגלל התווית שעליו - נושא ההסללה. הטענה הייתה שה"מזרחיים" הם אלה שהוסללו לחינוך המקצועי ...

    בנוסף היום מקצועי לפעמים זה עתיר טכנולוגיה וחסר כוח אדם רב הן בצה"ל והן בתעשיות עתירות הידע.

    ובכל מקרה צריך לפתח אותו לכיוונים חדשים.

      17/8/12 11:20:
    כייף למי שלומד בבית הספר עמי אסף בבית ברל. כדי להתגאות בממוצע בגרות גבוה, המורים מאולצים לתת ציונים גבוהים, מעבר למה שבאמת מגיע לכאלה שלא מתאמצים, אבל ההנהלה והועצה האזורית דרום השרון ממשיכים תהגאות בפייק.
      17/8/12 09:16:
    שושי, פוסט מצויין. תודה שהפנית את תשומת לבי. שבת שלום.
      17/8/12 09:13:

    צטט: mikelda-ענייני חינוך 2012-08-16 22:03:51

    עגל הזהב, שנקרא בגרות משחית משאבי עתק. אם חלק מהמשאבים האדירים האלו היו מגיעים לבית הספר, למורים ולתלמידים באופן ישיר הנתונים היו, לפחות, דומים. היום ישנם פרויקטים מפרויקטים שונים, במקום לסייע לבית הספר הם גורמים לנזק אדיר. הנזק הזה הוא הפיך לחלוטין, על ידי הפניית המשאבים לבית הספר עצמו: על ידי מימון כיתות קטנות בבית הספר עצמו, לא על ידי קוסמים ואשפים. על ידי תשלום למורים עבור לימוד לא עבור נוכחות. על ידי מיון תלמידים לקבוצות דומות בכישורים וביכולות. המסר העיקרי הוא להעצים את בית הספר, את המורים ואת התלמידים. המערכת מצויינת ויודעת את מלאכתה, לא להפריע בבקשה !

    מסכימה. תודה!

     

      17/8/12 07:59:

    צטט: דוקטורלאה 2012-08-16 20:46:43

    בחינות הבגרות מיותרות לחלוטין. בתקופה שכל תלמיד בינוני יכול להשיג מידע בכוחותיו, המטרה העיקרית של ההוראה צריכה להיות הדרך הנכונה ללמידה. הכיתות חייבות להפוך למעין מעבדות מחקר. הכל לפי המקצוע הנלמד בהן. כמובן שמספר התלמידים חייב להיות פחות מכפי שהוא היום בכיתה רגילה של לוח גיר ומורה המכתיב את החומר. בחינות הבגרות והדרך להצליח בהן, בעזרת חוגים וכל כיוצא בזה, חייבים להיות נחלת העבר. אין שום התחייבות להיכנע לדרישות האוניברסיטאות. בוגר תיכון יביא אתו תעודת סיום, בבקשו להתקבל לאוניברסיטה ואם יידרש, יתכונן ויעמוד בבחינה שהאוניברסיטה תדרוש ממנו, על פי החוג שהוא מבקש ללמוד בו. האוניברסיטה תוכל לדרוש גם בחינה פסיכומטרית, שהיא מאמינה בה. (גם לגביה יש היום הסתייגויות). ביטול בחינות הבגרות יעשיר את הלימודים מכל הבחינות : מיגוון המקצועות, , דרכי למידה ומחקר, סיורים לימודיים ועוד. פרשה נפרדת היא החזרת בתי הספר המקצועיים . ללא בחינות בגרות בבתי הספר העיוניים, יבחרו תלמידים מתאימים בלימוד מקצוע ברמה נאותה ולא יראו בכך חסימת הדרך ללימודים אקדמאיים. לבעייה אחת אין לי פתרון, מי יפצה את הגופים והיחידים המתפרנסים היום כל כך יפה מבחינות הבגרות, שרבים כל כך אינם מצליחים בהם.

     

    עם בחינות או בלעדיהן הבעיה המרכזית היום היא העדר למידה משמעותית, או לפחות צמצומה למינימום, ההתמקדות היא בהבחנות. להתכונן לבחינה, להספיק את החומר לבחינה, לדעת את המיומנויות הנדרשות בבחינה וכך הלאה. ובכל זה מספיק רק לעבור....בכל מקרה זה מה שמשדרת ה"זכאות".

    לא מוכרח מיד לעבור לצד השני של המטוטלת - בלי בחינות. מסכימה לגבי הדרך לחינוך המקצועי - כזה שלא חוסם את האפשרות להמשך לימודים אקדמאיים.

    לגבי אלו שעלו על הגל - הגופים המתפרנסים מבחינות הבגרות. אני ממש לא חסה עליהם. והמורים - שיצורפו למערכת החינוך. אנחנו לא זקוקים לעובדי קבלן.

      17/8/12 01:12:
    נתונים שמדברים בעד עצמם. לשוב לימים של פעם, בהם היה לצד החינוך ה"עיוני", גם חינוך מקצועי. נשמע לי כרעיון מעולה.
    עגל הזהב, שנקרא בגרות משחית משאבי עתק. אם חלק מהמשאבים האדירים האלו היו מגיעים לבית הספר, למורים ולתלמידים באופן ישיר הנתונים היו, לפחות, דומים. היום ישנם פרויקטים מפרויקטים שונים, במקום לסייע לבית הספר הם גורמים לנזק אדיר. הנזק הזה הוא הפיך לחלוטין, על ידי הפניית המשאבים לבית הספר עצמו: על ידי מימון כיתות קטנות בבית הספר עצמו, לא על ידי קוסמים ואשפים. על ידי תשלום למורים עבור לימוד לא עבור נוכחות. על ידי מיון תלמידים לקבוצות דומות בכישורים וביכולות. המסר העיקרי הוא להעצים את בית הספר, את המורים ואת התלמידים. המערכת מצויינת ויודעת את מלאכתה, לא להפריע בבקשה !
      16/8/12 20:46:
    בחינות הבגרות מיותרות לחלוטין. בתקופה שכל תלמיד בינוני יכול להשיג מידע בכוחותיו, המטרה העיקרית של ההוראה צריכה להיות הדרך הנכונה ללמידה. הכיתות חייבות להפוך למעין מעבדות מחקר. הכל לפי המקצוע הנלמד בהן. כמובן שמספר התלמידים חייב להיות פחות מכפי שהוא היום בכיתה רגילה של לוח גיר ומורה המכתיב את החומר. בחינות הבגרות והדרך להצליח בהן, בעזרת חוגים וכל כיוצא בזה, חייבים להיות נחלת העבר. אין שום התחייבות להיכנע לדרישות האוניברסיטאות. בוגר תיכון יביא אתו תעודת סיום, בבקשו להתקבל לאוניברסיטה ואם יידרש, יתכונן ויעמוד בבחינה שהאוניברסיטה תדרוש ממנו, על פי החוג שהוא מבקש ללמוד בו. האוניברסיטה תוכל לדרוש גם בחינה פסיכומטרית, שהיא מאמינה בה. (גם לגביה יש היום הסתייגויות). ביטול בחינות הבגרות יעשיר את הלימודים מכל הבחינות : מיגוון המקצועות, , דרכי למידה ומחקר, סיורים לימודיים ועוד. פרשה נפרדת היא החזרת בתי הספר המקצועיים . ללא בחינות בגרות בבתי הספר העיוניים, יבחרו תלמידים מתאימים בלימוד מקצוע ברמה נאותה ולא יראו בכך חסימת הדרך ללימודים אקדמאיים. לבעייה אחת אין לי פתרון, מי יפצה את הגופים והיחידים המתפרנסים היום כל כך יפה מבחינות הבגרות, שרבים כל כך אינם מצליחים בהם.
      16/8/12 17:00:

    צטט: אביה אחת 2012-08-16 15:49:01

    שוש -

    תודה!

    סופש נפלא

     

    סופ"ש מצויין!

      16/8/12 16:11:

    צטט: shabat shalom 2012-08-16 15:43:29

    צטט: שושי פולטין 2012-08-16 11:01:42

    צטט: shabat shalom 2012-08-16 10:19:12

    צריך גם לשאול מה תהיה התמונה של הזכאות לבגרות ללא כל התוספות התקציביות הללו. שאלה זו מבוססת על ההנחה שללא תגבורים אלה תיוצר קוטביות הרבה יותר גדולה בין באוכלוסיות השונות.

     

    הטענה שלי מתחלקת לשניים -

    1.  מי אמר שזכאות לבגרות היא המדד הראוי? בסופו של דבר גם התלמיד ה"זכאי" לא יכול לעשות עם הנייר שבידו שום דבר מעשי וחבל.

    2.  הנתונים מראים שהיתרון בהשקעה מתקזז עם הנזק בכך שנדבקים למדד הזה של ה"זכאות". אם נוריד את הנזק נרוויח. וזה לא צריך להיות בהכרח נזק של "זכאות", אפשר למצוא רווח לתלמיד בכיוונים נוספים, למשל רכישת מקצוע.

     

    אם אני זוכר נכון החינוך המקצועי לא מת בגלל מדיניות זו או אחרת אלא בעיקר בגלל ירידת היוקרה של החינוך המקצועי. עדנה מסוימת היתה לחינוך המקצועי עם  העלייה הרוסית הגדולה. וכשהיא ניפסקה - חזר עניין החינוך המקצועי להיות בלתי רצוי ממש.

    עד היום תוכלי לקרוא "גאוני הדור" שלא שוכחים לבתיה"ס שכיונו אותם לחינוך מקצועי - כאילו שלחו אותם לבתי הכלא!!

     

    אין ספק שיש על החינוך המקצועי את תווית ה"הסללה" מפעם. כתבתי על כך בעבר

    "חינוך מקצועי - הגיע הזמן להוריד את תווית ההסללה"

    http://cafe.themarker.com/post/1495038/

    אבל מה שאנחנו עושים כעת , הוא הרבה יותר גרוע!

    זהו מצג שווא - כאשר לרבים מבין מקבלי הזכאות אין מה לעשות עם התעודה,

    ורבים עו דיותר אפילו לא מגיעים אליה ונותרים עם ידיים ריקות.

      16/8/12 15:49:

    שוש -

    תודה!

    סופש נפלא

      16/8/12 15:43:

    צטט: שושי פולטין 2012-08-16 11:01:42

    צטט: shabat shalom 2012-08-16 10:19:12

    צריך גם לשאול מה תהיה התמונה של הזכאות לבגרות ללא כל התוספות התקציביות הללו. שאלה זו מבוססת על ההנחה שללא תגבורים אלה תיוצר קוטביות הרבה יותר גדולה בין באוכלוסיות השונות.

     

    הטענה שלי מתחלקת לשניים -

    1.  מי אמר שזכאות לבגרות היא המדד הראוי? בסופו של דבר גם התלמיד ה"זכאי" לא יכול לעשות עם הנייר שבידו שום דבר מעשי וחבל.

    2.  הנתונים מראים שהיתרון בהשקעה מתקזז עם הנזק בכך שנדבקים למדד הזה של ה"זכאות". אם נוריד את הנזק נרוויח. וזה לא צריך להיות בהכרח נזק של "זכאות", אפשר למצוא רווח לתלמיד בכיוונים נוספים, למשל רכישת מקצוע.

     

    אם אני זוכר נכון החינוך המקצועי לא מת בגלל מדיניות זו או אחרת אלא בעיקר בגלל ירידת היוקרה של החינוך המקצועי. עדנה מסוימת היתה לחינוך המקצועי עם  העלייה הרוסית הגדולה. וכשהיא ניפסקה - חזר עניין החינוך המקצועי להיות בלתי רצוי ממש.

    עד היום תוכלי לקרוא "גאוני הדור" שלא שוכחים לבתיה"ס שכיונו אותם לחינוך מקצועי - כאילו שלחו אותם לבתי הכלא!!

      16/8/12 11:01:

    צטט: shabat shalom 2012-08-16 10:19:12

    צריך גם לשאול מה תהיה התמונה של הזכאות לבגרות ללא כל התוספות התקציביות הללו. שאלה זו מבוססת על ההנחה שללא תגבורים אלה תיוצר קוטביות הרבה יותר גדולה בין באוכלוסיות השונות.

     

    הטענה שלי מתחלקת לשניים -

    1.  מי אמר שזכאות לבגרות היא המדד הראוי? בסופו של דבר גם התלמיד ה"זכאי" לא יכול לעשות עם הנייר שבידו שום דבר מעשי וחבל.

    2.  הנתונים מראים שהיתרון בהשקעה מתקזז עם הנזק בכך שנדבקים למדד הזה של ה"זכאות". אם נוריד את הנזק נרוויח. וזה לא צריך להיות בהכרח נזק של "זכאות", אפשר למצוא רווח לתלמיד בכיוונים נוספים, למשל רכישת מקצוע.

      16/8/12 10:51:

    צטט: אישה1 2012-08-16 07:07:35

    כמו תמיד, כל מילה- יהלום.

    שושי, התגעגעתי לפוסטים המדויקים והחכמים שלך (אני מבינה שאת "בחופש הגדול" גם כאן בקפה קריצה).

     

    תודה דינה,

    אכן הייתי במין "חופש גדול", אבל מעולם לא ממש נטשתי...

    שמחה להיות כאן תמיד.

      16/8/12 10:19:
    צריך גם לשאול מה תהיה התמונה של הזכאות לבגרות ללא כל התוספות התקציביות הללו. שאלה זו מבוססת על ההנחה שללא תגבורים אלה תיוצר קוטביות הרבה יותר גדולה בין באוכלוסיות השונות.
      16/8/12 07:07:

    כמו תמיד, כל מילה- יהלום.

    שושי, התגעגעתי לפוסטים המדויקים והחכמים שלך (אני מבינה שאת "בחופש הגדול" גם כאן בקפה קריצה).

      16/8/12 06:19:

    צטט: forte nina 2012-08-16 05:32:30

    אין לי מושג למה מתעקשים לשמר את הבחינות השיקריות האלה שאינן משקפות את האמת על התלמיד מכניסות את כל הבית והסביבה ללחצים איומים ובזמן קצר התלמידים דוחסים כמויות חומר שאין סיכוי לזכור ממנו דבר. ייתכן שצריך ליצור אלטרנטיבה אחרת ויצירתית. גם כי העובדה שתוצאות הבגרות לא ממש משפיעות על הקבלה לאוניברסיטה הדורשת ציון פסיכומטרי גבוה ויהי מה אומרת בדרכה אני רוצה אנשים שיודעים לחשוב ואולי במקום דחיסת חומר שנשכח למחרת כיתה יב תוקדש ליצירת כלים ללמוד לחשוב וליצור .[בינינו הם אמורים לעשות את זה מכיתה א' ]

    אני דווקא לא נגד בחינות הבגרות, אני בעד ,אבל רק לאחר שעברו תהליך משמעותי - למדו במשך 3 שנים משמעותיות שבסופן נבחנים.

    כעת עסוקים כל הזמן, מכיתה י' בהבחנות ובהכנות להבחנות וכל השאיפה של המערכת מהם היא "תעברו", תקבלו זכאות, אף אחד אפילו לא מצפה להצטיינות.

     

      16/8/12 06:13:

    צטט: מירי G 2012-08-16 00:25:48

    ואני חושבת שאם יתנו לילדים מספיק משאבים ללמוד כבר מהכיתות הנמוכות, כמו למשל, הקטנת מספר הילדים בכיתות, מעקב איכותי ודיפרנציאלי אחר התקדמות ילדים וכו', אולי בכיתות הגבוהות כבר לא יזדקקו ל'פתרונות קסם' של יואל איפרגן

     

    בהחלט! מסכימה.

      16/8/12 05:32:

    אין לי מושג למה מתעקשים לשמר את הבחינות השיקריות האלה שאינן משקפות את האמת על התלמיד מכניסות את כל הבית והסביבה ללחצים איומים ובזמן קצר התלמידים דוחסים כמויות חומר שאין סיכוי לזכור ממנו דבר. ייתכן שצריך ליצור אלטרנטיבה אחרת ויצירתית. גם כי העובדה שתוצאות הבגרות לא ממש משפיעות על הקבלה לאוניברסיטה הדורשת ציון פסיכומטרי גבוה ויהי מה אומרת בדרכה אני רוצה אנשים שיודעים לחשוב ואולי במקום דחיסת חומר שנשכח למחרת כיתה יב תוקדש ליצירת כלים ללמוד לחשוב וליצור .[בינינו הם אמורים לעשות את זה מכיתה א' ]

      16/8/12 00:25:
    ואני חושבת שאם יתנו לילדים מספיק משאבים ללמוד כבר מהכיתות הנמוכות, כמו למשל, הקטנת מספר הילדים בכיתות, מעקב איכותי ודיפרנציאלי אחר התקדמות ילדים וכו', אולי בכיתות הגבוהות כבר לא יזדקקו ל'פתרונות קסם' של יואל איפרגן
      15/8/12 22:39:

    צטט: יהודית מליק שירן 2012-08-15 22:18:09

    אני לא יודעת אם רק במשרד החינוך לא רואים את התמונה השלמה. האם הטיוח ואי הבהירות הם נחלת הכלל של משרדי ממשלה שמעדיפים כיסוי עיניים מאשר להתמודד עם האמת?

     

    אם תשאלי אותי הם אכן רואים את התמונה, אך צריך אומץ ציבורי גדול כדי לשנות. כדי להגיד די.

    אני גם חושבת שהם מאמינים גדולים במדידה והערכה. עוד לא מצאו את התחליף הראוי.

    אני לא יודעת אם רק במשרד החינוך לא רואים את התמונה השלמה. האם הטיוח ואי הבהירות הם נחלת הכלל של משרדי ממשלה שמעדיפים כיסוי עיניים מאשר להתמודד עם האמת?

    זכאות לבגרות - כמה זה עולה לנו?

    40 תגובות   יום רביעי, 15/8/12, 13:30

     

    הדיון בנושא הזכאות לבגרות עלה השבוע , כמו בכל שנה , במסיבת העיתונאים שערכו שר החינוך והמנכ"לית, בה התברר כי "העלייה באחוזי הזכאות לבגרות נבלמה בתשע"א"

    אספתי את נתוני מרכז אדווה  ואת נתוני משרד החינוך  וקיבלתי את התמונה הבאה:

    הזכאות לבגרות מקבוצת הגיל לאורך זמן

     

    לא צריך להיות סטטיסטיקאי כדי להבין שלא הירידה ולא העלייה של השנים הקודמות הן משמעותיות, ולמעשה מזה עשור אנחנו מדשדשים סביב ממוצע של 47% זכאות עם סטיות קטנות לכאן ולכאן ובסיכום-  יותר ממחצית ילדי ישראל לא זכאים לתעודת בגרות, לאורך זמן.

     

    כדי לתחזק את האחוז הקיים של "זכאות לבגרות", אנחנו משלמים כסף רב.

    פרויקטים  שונים אשר מטרתם המרכזית היא העלאה בשיעורי הזכאות לבגרות החלו לפעול במשרד החינוך משנת 1996 ומאז מספרם גדל. דו"ח המבקר הצביע על כך שאין מידע כמה תוכניות כאלו יש, ועל כך שאין עליהן פיקוח פדגוגי. לדוגמא: "האגף לשירותי חינוך ורווחה במינהל הפדגוגי יזם את "תוכנית העצמה לבגרות" (תה"ל) והוא מממן אותה. תכנית תה"ל לא הועברה לבחינה פדגוגית של האגף לחינוך על יסודי"

     

    הרשות הארצית למדידה והערכה נרתמה לעשות צעד ראשון לשיפור המצב, ופרסמה בחודש מאי האחרון מיפוי ותמונת מצב נוכחית של תוכניות לשיפור זכאות לבגרות .אותרו 55 תוכניות שמטרתן המוצהרת העיקרית היא העלאת שיעור הזכאות לבגרות, מהם התמקד הדו"ח  ב 18 תכניות.

    כדי לקבל מושג על הסכומים  המושקעים בהן , סיכמתי את התקציב  של 11 מהתוכניות עליהן היו נתונים . מדובר בסך של  כ 208 מיליון ₪  (בחלק מ 18 התוכניות שנבדקו לא נמסרו נתונים כלל או נמסרו נתונים חלקיים).

     

    יש להדגיש כי חלק גדול מהתוכניות מופעל ומתוקצב על ידי משרד החינוך, אחרים מופעלים על ידי עמותות במימון משרד החינוך ובנוסף יש בחלקם  matching של הראשות המקומית, של הבעלות אליה משתייך ביה"ס, של גורם מהמגזר השלישי או של ההורים.

     

    תוכנית תה"ל  (יואל איפרגן), זו שהוזכרה על ידי המבקר,  מופעלת מ-1997 במימון אגף שח"ר במשרד החינוך, פועלת בקרב כ-8,000 תלמידים בכ-80 בתי ספר  ב- 10 ישובים אשר בחרו בתכנית זאת.  סך התקציב של תוכנית תה"ל: 12 מיליון ₪ בשנה. בנוסף  קיים matching של היישוב, המשתנה מיישוב ליישוב.
    למשל , הכתבה "ראשל"צ: מחאה נגד הליך פרוייקט הכנה לבגרות"  מראה כי עיריית ראשל"צ הקציבה סך של 3.6 מיליון ₪ לתוכנית (דצמ' 2011 )

    עיריית ירושלים הוסיפה 1.5 מיליון ₪ לשנה מכספי העירייה, בנוסף לסכום של 4.5 מיליון ₪ שהשקיעה המדינה בתוכנית. "לא זול" כפי שהגדיר זאת שלום מוחה, מפקח במחוז ירושלים, אשר  התייחס לפרויקט בישיבת ועדת החינוך של הכנסת (כאן).
    בנתניה מושקע בפרויקט סכום של 4.4 מיליון ₪.

     

    הנתונים צריכים להדליק נורה אדומה. העובדה שצריך להשקיע סכומי כסף גדולים כל כך על מנת להגיע לאותה "זכאות לבגרות" במשך עשור שנים,  אומרת שבצד ההשקעה ישנו גורם מגביל, המכרסם בזכאות ומונע ממנה לעלות.

     

    יו"ר ועדת החינוך של הכנסת חה"כ ד"ר עינת וילף התייחסה לכך בעקבות פרסום נתוני תשע"א :

    "אני חושבת שכל העיסוק הזה בזכאות לבגרות הוא בגדר אובססיה. הרסני למערכת", אמרה. "זו קטסטרופה שמייצרת לחצים בלתי סבירים של העתקות, עצימת עין, לימוד בתגבורים ואווירה שבה כמעט ואי אפשר ללמוד. שכל מה שמעסיק את התלמידים הוא אם החומר הוא כן לבחינה או לא לבחינה".


    על הצד ההרסני של ה"לימוד בתגבורים" התייחסתי גם אני בפוסט "יואל איפרגן – לא קוסם אלא סוס טרויאני".

     יואל איפרגן מי שמנהל את פרוייקט תה"ל (תוכנית הכנה לבגרות)  הנ"ל, הוצג בכתבה בערוץ 10 כמציל את מבחני הבגרות - נגד כל הסיכויים", כקוסם,  בעוד שהוא  עצמו הגדיר את מה שהוא עושה כ "סוס טרויאני בתוך המערכת". אני מזכירה- סוס טרויאני הוא "דבר הנראה תמים אך למעשה מסב נזק ,ומתגלה מאוחר מדי,לאחר שהנזק נגרם"

     

    כבר אז הצבעתי על הנזקים. על כך שמדובר בכיתות נפרדות של 10 -15 תלמידים, הפועלות בתוך בית הספר, גוזלות את משאבי המערכת ושוחקות אותה בעבודה נוספת. המערכת מעמידה למורים מתחרים בתוכה, בתחרות לא הוגנת כאשר המורה 'הרגיל' הוא המורה הרע - עובדה, הוא לא הצליח, בעוד שצבא איפרגן מצליח ,כך על פי דבריו. כל אלה פוגעים במעמד המורה.

    הצבעתי גם על הנזק החינוכי הנגרם כתוצאה מכך שהתלמידים מבינים מהר מאוד את המסר- בשביל מה ללמוד ולהתאמץ בכיתה הגדולה והעמוסה , בעוד שיבוא איפרגן ובכיתה קטנה יעשה את ה"קסם"?

     

    נזק נוסף נגרם מהמסר המועבר לתלמיד "כל מה שדחפו לי לראש זה שטויות. אני אס!" - המערכת דוחפת לילד "שטויות" בעוד איפרגן מעלה את התדמית תמורת קופון לא רע בכלל שגזר מהעניין.

     

    העיסוק "האובססיבי" בנושא הזכאות הביא גם לשינויים במערך בחינוך הבגרות, ואלו גררו בעקבותיהם נזקים בלתי מדידים אחרים אותם מניתי בפוסט "תנו לי ללמד", הפסדים חינוכיים וכספיים הנובעים מפריסת הבחינות, נזקים הנגרמים מכך שמורים עסוקים בשמירה על בחינות בשעה שהיו אמורים ללמד, חוסר רצף בלימודים וחוסר רצינות בלמידה הנובע מריבוי הבחינות, מהתחושה שבמילא תהיה עוד הזדמנות , מהעובדה שנבחנים באותו מקצוע שוב ושוב עד שנמאס (או עד שמקבלים "זכאות").

     

    לאור העלויות הגבוהות מאוד, הדשדוש במקום והנזקים הנגרמים מהעיסוק "האובססיבי" במדד הזכאות לבגרות, יש לבחון  מחדש אם מדד זה בכלל רלוונטי -  מדובר במדד שאפילו לא מצביע על יכולתו של התלמיד להתקבל ללימודים באוניברסיטה. מדו"ח של מרכז אדוה ניתן ללמוד כי ב 2008 13.2% מתעודות הבגרות לא עברו את דרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוהה")

     

    יש לבחון אם לא ניתן להפנות את המשאבים הגדולים לכיוונים נוספים (כמו חינוך מקצועי למשל), אשר יעצימו את המורה מחד וישפרו את תחושת המסוגלות של התלמיד מאידך, מבלי לגרום נזק.

    כצעד ראשון אני מייחלת לכך שבשנת הלימודים הבאה יוותרו השר והמנכ"לית על מסיבת העיתונאים בנושא הזכאות לבגרות.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון