0
הדייט נראה היה כעוד אחד ללא עתיד מבטיח, כשפתאום נשמע בחלל הרכב צלצול, לחצתי על הספיקר, ההפתעה היתה גמורה."דורון שלום, זו לימור ממפעל הפיס, זכית שוב...", מלי ישבה לצידי במכונית, עד לרגע זה, מבטה היה עייף. ניראה היה שאיבדה בי עניין. המעט ששמעה הלם בה. היו אלה עשר דקות ארוכות שמבטה החודר ניסה לפענח את שתיקתי ולאמוד מחדש את תחושותיה לאור ההתפתחות המפתיעה. היא התבוננה במכונית החבוטה ולא הורידה ממני את העיניים. "איך אתה יכול להיות כל כך ''קול". אני מתפעלת מהשליטה העצמית שלך." "ביג דיל", אמרתי "אתה בן אדם מיוחד". "מלי, דבר ראשון, זה רק כסף.
** בכניסה לבית מפעל הפיס שברח' הפטמן בת-א, ביקש פקיד הקבלה תעודה מזהה. התעצלתי לחזור לרכב וביקשתי שיסתפק בכרטיס "מכבי שרותי בריאות", הוא הפך והפך את הכרטיס ובסוף שאל ברצינות: "תגיד, זהב זה שם פרטי או משפחה ... ? " ** |