0

הכנסת אורחים

1 תגובות   יום רביעי, 15/8/12, 15:54

בעודי צועדת בנחישות לקראת השער בו מקבלים את המגיעים לארץ, הסתכלתי בחצי עין על המזוודות הארוזות של האנשים הטסים לחו"ל,.... נהג מטופש חשבתי בזעם בעודי פוסעת במרץ, הוריד אותי בשער השגוי.

אולי הייתי צריכה לקבל את ההכרה שגם אני צריכה להיות בשער בו עומדים אנשים מחוייכים, עם מזוודות מלאות לעייפה בבגדים ונעלי עקב, וכמובן בגדי ים להשתכשכות במי הים והבריכה.

האולם מלא נוסעים, רעש וכאוס, מוחי עסוק במחשבה על חליצת נעלי העקב הגבוהות, שכמו הפכו להיות חנוטות על כפות רגליי, ונחמתי היחידה במזגן המקרר בעוצמה את גופי הבוער,

שדה התעופה מעולם לא נראה לי כל כך גדול, והדרך מעולם לא נראתה לי כל כך ארוכה .... אך הגעתי.

עמדתי בין כל האנשים המנופפים בשלטים ומגביהים את ידם כדי לזכות בתשומת לב של האורחים המגיעים.

ואז ראיתי אותה, גבוהה ואלגנטית, פוסעת באלגנטיות לכיוון היציאה, שיערה אסוף ומתוח לאחור, נראית רעננה ולא אחרי טיסה של 12 שעות מהמזרח הרחוק.

עינייה פגשו בעיניי וחיוך רחב התפשט על פנינו ..... זו פעם ראשונה שאנו מתראות מאז.....

הכרתי אותה כשהייתי בטיול בהונג קונג, עמדנו בתור לרכישת מאפין וקפה, בבית קפה ללא מקומות ישיבה, אהבתי את התחושה של הלחץ, המהירות של האנשים להמשיך בדרכם לעבודה.

כמויות האנשים שנכנסים ויוצאים והכל בשקט ובסדר מופתי, העלה בי את המחשבה, האם גם בארץ זה היה מתנהל ככה.

בזמן ששאלתי את השאלה, ידעתי מה התשובה .... וחיוך רחב שעלה על פניי.

באותו הרגע, מבטנו נתקלו אחת בשניה, וחיוכי גרם לה לחייך חזרה אליי, האוירה היתה מדהימה, התמכרתי.

שוחחנו שיחה קלילה, ופרץ הצחוק העדין שלה גרם לי לרצות לעצור את הרגע.

במשך כיומיים טיילנו ברחובות הונג קונג המצוחצחים, אך האפרורים, כשהיא אוספת אותי בבוקר מבית המלון ומחזירה אותי בערב חזרה ..... ומצאנו את עצמנו נהנות מהיחד כאילו הכרנו מאז ומתמיד.

כל הרחובות נקיים, אין אנשים שזורקים סיגריות או זבל על הרצפה, אבל הכל אפור, מליוני אנשים אפורים שאינם מחייכים, צועדים במהירות לדרכם, ואינם מתעכבים בדרך אלא ליד מאפרות ברחוב לעשן סיגריה חפוזה ולהמשיך הלאה.

כך עברו להם שנתיים מאז הטיול, ואנו שומרות על קשר הדוק בסקייפ, משתפות אחת את השניה ביום יום.

ואז הזמנתי אותה לארץ, היא מעולם לא היתה פה ........ הזמנתי אותה לישראל, להכיר את הארץ שלי.

הארץ החמה, הצבעונית, והכי חשוב האנשים החמים והמחבקים, המקבלים והמחייכים.

להכיר לה את ארץ ישראל היפה.

ברוכה הבאה מיי 

 

דרג את התוכן: