היא אמרה שאינה רוצה.

- אינך רוצה משאלה ? התפלא המלאך, כולם רוצים, וחלקן, האמיני לי, ממש מוזרות.

לפני שבוע, למשל, בקרתי אצל ישיש אחד, עשיר כמו קורח וקמצן יותר מהרפגון. לא תאמיני מה בקש – תכריכים יד שניה וכל הכסף איתו בבור. "שיהיה לי בשביל זיתים ופיתה כשיבוא המשיח." כל חייו אכל רק פיתה וזיתים, אז גם בתחיית המתים יאכל את אותו הדבר ?

כמובן שלא מילאתי את משאלתו. אני ממלא רק משאלות הגיוניות.

שתקה. מהי משאלה הגיונית ? חשבה.

- אני בטוח שאת תוהה מהי משאלה הגיונית, חייך המלאך. ובכן, משאלה הגיונית היא לנשום עוד כמה נשימות, לא לחוש כאב, לא לדעת, להבריא כשנדמה שאין יותר כל סיכוי. מה את אומרת ? אולי בכל זאת ?

חסר דמיון המלאך הזה, חשבה.

- את המשאלה שלי לא תרצה למלא, אמרה.

- נניח שלא שמעתי את מה שחשבת כרגע. לא צריך להעליב ! נסי אותי !

- אני רוצה שנתחלף.

המלאך שתק ארוכות. זאת היתה בהחלט בקשה דמיונית.

- את בטוחה ? דעי לך שלא קל להיות מלאך. הבוס רודה במלאכים ביד רמה ובזרוע נטויה.

תעוף, תביא, תעצור עקידות ברגע האחרון ותתפוס גם איל באותה הזדמנות. זה קרה במשמרת שלי. בקושי הצלחתי לתפוס את היד עם המאכלת. אפילו מלאכים לא מסוגלים לעוף מהר יותר ממהירות האור. גם לא תמיד לוקחים אותך ברצינות. שרה, למשל, התפקעה מצחוק. תגידי, אני נראה לך מצחיק ? כל הבטחון העצמי שלי קרס. את שכני לענן הוא שלח יחד עם עוד שני מתלמדים לסדום. איך אפשר לשלוח שני מתבגרים שתער עוד לא עלה על פניהם למקום כזה ? אלמלא צדיק אחד, אני לא מעז לדמיין מה היה קורה להם. חוץ מזה, התעסקת פעם עם נביאים ? משוגעים על כל הראש ! הזעם הקדוש שלהם מפחיד ממש !

המלאך השתתק ושקע בהרהורים.

- מצד שני, אמר, ההצעה שלך מאוד מפתה. בכל פעם שראיתי זוג אוהבים מביטים זה בעיני זו כאילו העולם עמד מלכת, רציתי להרגיש כמותם. אפילו תפסתי איזו מלאכית פנויה והבטתי בעיניה ו ... כלום ! פשוט כלום. אפילו רטט קטן בכנפיים לא חשתי. גם היא לא.

היא חייכה, הרימה ידה וליטפה את הפצע הפעור בחזהו.

- יש מחיר שתאלץ לשלם, אמרה.

- אני יודע. גם את.

היא שקעה במחשבות.

כל הזכויות שמורות לאריאן סולאל