התעוררתי בבעתה - כמו מישהי נגעה בי מתוך שינה,

המאוורר סיים עוד סיבוב. 

ולא עוד חלמתי איך,

נשימתך סערה סביב המסדרון הצר בו אני ישן. 

בין התריסים יש חלל שהכלבה המתה שלי חפרה,

מעברם עמודים דקים, אפשר לעבור אותם בקלות, 

רק אם אשתגע ממש. 

ולא עוד אחלום איך, 

ידייך סערו סביב המיטה הישנה הזאת. 

יש בה שקעים, זה לא נעים. אני מכיר במיוחד את השקע במרכז,

שם הצמדת ברכך בליל מנע, 

אני מתרפק כל לילה על ריק,

על השקע, חלל שהיית, גדם שהותרת. 

למחרת, התעוררתי בבעתה - כמו מישהי נשמה לאוזני מתוך שינה, 

ולחשה,

סער עוד מעט, עוד מעט הכול ישכח, ואתה תהפוך לחלל בעצמך,

ותסער לא עוד.