כותרות TheMarker >
    ';

    האור שבפנים

    רוח טובה, חשיבה חיובית וגישה יצירתית. אלה מקורות האור שבפנים, שמראה לי את הדרך. בדרכי אני רואה אל מעבר לאופק ומגיע למחוזות עלומים ונחשקים. ומשם אביא את דברי לכל מי שירצה לגעת באור.

    ארכיון

    0

    ניצחנו כבר ב 48

    49 תגובות   יום שבת, 18/8/12, 09:49

    רחש תופי המלחמה מגיע לאוזנינו, רחש הולך ומתגבר אשר בקרוב אולי יהפוך לרעם גדול. אנו נעשה את הדרוש על מנת להגן על עצמנו. נצא למלחמת אין ברירה של להיות או לחדול. עוד מלחמה... שבה ננצח כי חייבים לנצח...אבל רגע...הלא כבר ניצחנו....לא???


    כבר ב 1948 ניצחנו את הערבים.
    הבעיה הייתה שהם לא הבינו את זה. כזאת חוצפה, במקום לקפל את הזנב בין הרגלים וללכת הביתה, הפדאיון המשיכו להטריד אותנו ואנו נאלצנו להשתמש בפעולות תגמול נועזות. עד שבסופו של דבר החלטנו לשים לזה סוף.  

    ב 1956 ניצחנו עוד פעם את הערבים. כבשנו עת כל חצי האי סיני. והכנענו את מצרים  ללא תנאי, יחד עם האנגלים והצרפתים. בעקבות הניצחון הברור החד משמעי, הסופי והמוחץ, שמנו לזה סוף. עם הסכמי שביתת הנשק, אזורי החיץ המפורזים וחיילי האו”ם  שהשתלטו על סיני והמייצרים. לא היה ניצחון ברור יותר, הפעם לא היה כל ספק. אלא ששוב הערבים לא הבינו שניצחנו אותם. כנראה בעיות בתקשורת בינם לבין עצמם כי באופן מפתיע ובלתי ברור, אף שניצחוננו הוכרז קבל עם ועדה, החלו הערבים שוב להטרידנו, הפעם מאזור הגדה המערבית לכיוון יישובי השרון. ולא רק זאת, הסורים החלו להפגיז ולירות על קיבוצי העמק . מה? הם לא יודעים שניצחנו? לא הייתה כל ברירה, נאבקנו בהם, השתקנו את מקורות הירי, רדפנו אחריהם עד חורמה, באחת ההזדמנויות הפלנו 6 מיגים סוריים עם טייסים רוסים, אבל הם לא הבינו, אטומים שכמותם.

    ואז היה הכרח להעניק להם הסבר עמוק במיוחד. כזה שהם עוד לא קיבלו, כי ההסברים עד לאותה העת, שלפיהם ניצחנו ניצחונות מוחצים, לא הספיקו להם ולא שימשו אסמכתא להפסקת הלחימה.  1967 הייתה הזדמנות מיוחדת במינה. הפעם הערבים הגזימו לגמרי. התאחדו כולם.   הקיפו אותנו מכל הכיוונים וחרף ניצחוננו המוחץ בעבר, רצו לזרוק אותנו לים. נאלצנו להעמיק את הסברינו. מיד השמדנו את חילות האוויר שלהם, כבשנו גם את סיני מהמצרים, את הגדה מהירדנים/פלשתינאים ואת רמת הגולן מהסורים. ניצחוננו הוכרז קבל עם ועדה. אחרי שהבסנו אותם אפילו שלטנו בהם. מה יותר ברור מזה, לא היה לנו ספק שהפעם הם יבינו מצוין שניצחנו ודי, זהו, חאלס! נגמר! הרגנו להם המונים שילמנו בדם, כבשנו, מה עוד צריך? הניצחון היה ברור, מוחץ, חד משמעי ולא היה מה להתווכח.

    אלא.. שהערבים עקשנים גדולים, קשי הבנה לחלוטין. הם עוד פעם לא הבינו. כנראה שאנו לוקים מאד בהסברה. הם לא מבינים אותנו. אנו מסבירים והם לא מבינים. עוד פעם הם הפרו את הניצחון הגדול. מלחמת ההתשה וחדירות מחבלים  בבקעה. הגבנו, השבנו באש, יצאנו למרדפים, גברנו עליהם. אפילו המלך חוסיין השתתף בפעולות ההסברה לפלשתינאים  וב 1970 גרש את כוחותיהם מירדן. שלטנו בהם ובשטחים שלהם כיאה לכובש, הרי ניצחנו, הכול היה ברור. הכובשים תמיד קבעו לנכבש את הכללים. הקמנו התנחלויות, בסיני ברמה ובבקעה, היאחזויות נח"ל. גולדה הסבירה שאין עם פלשתינאי ושהיא לא תסלח לערבים על שהם מאלצים אותנו להרוג אותם והמחבלים הוגדרו כחיות דו רגליות. אבא אבן שהיה שנון מאין כמותו, הסביר לעולם שהערבים מעולם לא הפסידו הזדמנות להפסיד הזדמנות לשלום, אח..., כמה חכם, עכשיו זה ברור!

    למרות וחרף כל ההסברים הנאורים, כל סממני הכיבוש והשליטה שהצבנו, היותנו נאורים וגיבורים ללא חת ותנאי, הם עדיין לא הבינו!!!  ב 73 הם הגזימו לגמרי, בלי בושה, הם הפתיעו אותנו במהלך יום כיפור. איזו הגזמה. מה הם לא יודעים שהם כבר הפסידו? מה הם מתחילים מלחמה? אבל הם בשלהם,  אחרי שמפסידים ממשיכים להפסיד ולהתאבד. אף שהפעם היינו בעמדת נחיתות קשה, ניצחנו. תותחינו איימו כבר על דמשק וקהיר, אפילו כיתרנו את הארמיה המצרית השלישית. הם כבר לא ירימו ראש.

    נקטנו בפעולות הסברה מתקדמות ביותר. מה לא עשינו בשביל להסביר לפלשתינאים ולמדינות ערב שהמערכה נגמרה ועכשיו הם צריכים שלום? מה לא נתנו להם? נתנו להם עבודה והתרנו להם לבנות לנו את הארץ- (בשכר רעב בלי זכויות, כשהם גרו  10 בחדר)  הקמנו להם מנגנוני שלטון(קציני ממשל מצוינים, מוכשרים מאד, בשנות ה 20 המוקדמות לחייהם. כה מוכשרים שלא היו זקוקים לשום הכשרה, היו אחראים על מערכת בתי המשפט, מנהל החינוך, מערכות המים, הניקוז והביוב, מערכות בתי חולים והאשפוז) הכינו והשפלנו אותם במחסומים, התיישבנו בשדותיהם, כרתנו את עצי הזית שלהם ולעיתים בפעולות ענישה פרצנו לבתיהם בזזנו והכינו. ולעיראקים אפילו הפצצנו את הכור האטומי. עשינו הכול! ממש הכול!  עכשיו הם יבינו!

    חברים, יש לי הפתעה! הם שוב לא הבינו! אף שהחלו שיחות שלום עם חלק מהערבים, הבעיה הייתה עם רוב הערבים שהם לא רוצים שלום. לדעתנו הם בעצם רוצחים, אנטישמים, צמאי דם, חיות אדם  ששואפים להשליט את האסלאם. הם לא הבינו! התבצרו בתוך לבנון והפכו אותה למדינת טרור. הפעם הם הגזימו באמת. ב 1982 יצאנו ל"מסע 40 הק"מ" שהסתיים בבירות, בכביש בירות דמשק. הבסנו את הסורים וגם ראינו את המחבלים נמלטים. סידרנו שיגלו אותם לאפריקה כדי שהבעיה תעלם לחלוטין. תעלם לנו מהעיניים שלא נשמע ולא נראה יותר. זהו ניצחנו!
    אופס.. עוד פעם בעיה קטנה. הלבנונים שעד אז נהגו לרצוח אחד את השני, לא הבינו שניצחנו, התבלבלו והחלו לרצוח בנו!!! אמאל, החיזבאללה, הדרוזים הלבנוניים. אח"כ התחילו איתנו גם העיראקים מעיראק.   הפעם העולם המערבי כבר עמד לצידנו ואפילו חלק ממדינות ערב. 

    האמריקאיים הסבירו פעמיים לעיראקים שהם טועים, בתמורה הם קיבלו את אל קאיידה והם נאלצו להרחיק בהסבריהם עד לאפגניסטן ופקיסטן. ואנחנו עברנו את הטילים העיראקיים, גברנו על טרור המתאבדים, השלטנו עוצר, בנינו חומות, פיתחנו אמצעי לחימה. הם רואים והם יודעים שהם באמת, באמת הפסידו ללא תנאי. הפסד סופי ומחייב.

    לפני חמש שנים זרקנו 200 אלף טון חומר נפץ על לבנון. חכמינו אמרו שהפעם גם הצלחנו ליצור מינוף מדיני. כזה שיסגור על הערבים ויפרוט את ההישג להצלחה.

    הלבנונים הבינו אבל העזתיים לא! אח... אין לנו מזל, כל פעם שמישהו מבין שהוא הפסיד, מישהו אחר מתעורר. בד-לאק. לא הולך לנו. חבל, היינו כבר קרובים בסנטימטרים לפתרון מלא. לולא החמאס השתלט על עזה, הכל היה נפלא.

    גברנו על החמאס. שרינו מינפו את ההישג הצבאי להישג מדיני. החמאס כבר לא שולט במעברים.
    אבל הם בחוצפתם הרבה חוטפים לנו חיילים ויורים רקטות, מוגי לב שכמותם. נאלצנו פעם נוספת לצאת למבצע הפעם בעזה, ניקינו את השטח היטב והראנו להם שאנו יודעים את העבודה.      

    אבל חברים, צר לי לקלקל את השמחה, עוכר שמחות שכמותי. אמנם ניצחנו באופן מכריע את הערבים אלא שהפעם  חברינו הטורקים, בחרו גם הם לצאת כנגדנו. האיראנים שפעם היו חברינו גם הם התהפכו. עלינו להתכונן. לא ירחק היום שבו יתאחדו קיצוני העולם הערבי ויפנו את קני נשקם העוצמתיים כנגדנו. זה לא נוגע לנו כי אנחנו כבר הכנענו את הערבים. זה בכלל משהו אחר. הטאליבן, החיזבאללה, החמאס, הסורים, האיראנים, התימנים, הטורקים, האפגנים, הפקיסטנים וגם מדינות אירופה שאט אט מתאסלמות. הם לא מבינים שניצחנו? אף פעם הם לא מבינים? קשי תפיסה! כמה לא הסברנו להם והם לא מבינים!

     

    ובכן חברים, נשארה רק בעיה אחת, קטנה, מינורית, חסרת משמעות.  אחרי שהסברנו כל כך טוב שהערבים חסרי בינה ודעת ולא מבינים שניצחנו, אולי גם אנחנו קצת מפספסים משהו. אולי גם הם מנסים להסביר לנו משהו. אולי ההסבר שלהם לנו הינו שאיננו צריכים למנף את הניצחון רק להישג צבאי אלא לפתרון מדיני הוגן ושוויוני. אולי הם גם מסבירים לנו שאת רצונם של הערבים העקורים לשוב למולדתם ולביתם לא ניתן לנצח במלחמה וגם לא באמצעי אכיפה מדיניים. הם מסבירים לנו שברצונם זה הינם בלתי מנוצחים.

    נותרה רק דרך אחת. להושיט את ידנו לשלום! לתת מקום אמיתי לקיומם לצידנו במדינה ובשטחים השווים לשטחים שכבשנו ב 67. ולקבל אחריות. על המגורשים מ 48 , על צאצאיהם הפליטים ועל שיקומם.

    בעת שהקמנו כאן את מדינתנו באופן צודק ולגיטימי, מבלי לתת לכך משקל ראוי, רמסנו את זכויותיהם של שכנינו הפלסטינאים, חוקקנו חוקים המקפחים אותם ואת זכויותיהם, נישלנו אנשים מרכושם, ומנענו מהם לחזור לביתם. את העוול גרמנו גם לאלה שלא נלחמו בנו, לאלה שרק פחדו וברחו. הפחדנו אותם בבואנו בהמונינו עם תרבות אחרת, חדורי ציונות. הצדק שלנו בבואנו לכאן להקים את מדינתנו ברור לחלוטין. אבל במה נהיה שונים מאלה שגירשו אותנו ממולדתנו, איזו משמעות יש לחוקים שלנו אם איננו אוכפים אותם על עצמנו. כיצד שללנו את זכות הקניין וזכויות אחרות באופן גורף מציבור שלם?

    עלינו לפעול למען עצמנו, למען דמותנו בפני עצמנו וילדינו, למען האמת המוחלטת שתעמוד לצידנו, מתוך בחירה ואחריות, מתוך כנות והגינות, להודות ולהביע חרטה על טעויות שעשינו, על פגיעתנו בחפים מפשע. עלינו  להציע פיוס,  להירתם לשיקום הפליטים וצאצאיהם, לפצות כל מי שהיה לו רכוש ושהולאם בארץ ועלינו גם לסלוח לפלשתינאים על תגובותיהם המוגזמות, על נקמתם בנו, על הרצח חסר ההבחנה שרצחו בנו, על השנאה שהם פיתחו כלפינו.

     אם אנו כיום מדברים עם הגרמנים קל הרבה יותר לדבר עם הקיצונים שבפלשתינאים. וכשישרור שלום עם הפלשתינים חומר הבערה של האסלאם הקיצוני ייפחת פלאים.

    כאשר הכבוד לא ישחק תפקיד מרכזי וגם ישוקם, כל השאר יהיה קל יותר. וגם אנחנו נוכל להישיר מבט אל המראה מבלי למצמץ. את כל השאר כבר עשינו וניסינו משך יותר מ 65 שנה. ומתי לעשות את כל אלה?

    היום! מחר! כי אם לא עכשיו, אימתי?  

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      יוסי נבו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות (48)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/9/12 06:00:

      צטט: עיין מים 2012-08-19 21:59:02

      בדיוק באותו ענין, ממליצה לראות את סרט התעודה: ביום שלאחר השלום.

      http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-10258-66435,00.html   תודה לך על הבאת הקישור הזה ♥

       

        27/9/12 05:58:

      אני אוהבת אנשים חכמים.

      אני אוהבת רשומה זו.

        24/9/12 20:34:

      ''

        23/9/12 01:13:
      כאן ועכשיו...בידינו הדבר
        19/9/12 02:20:

      לא מאמינה שאנו כאן נפתור את הנושא

      ולכן

      נותר לי רק לאחל לך
      כל שתבקש לו יהי
      בפאתי השנה היוצאת – במה נברך את השנה החדשה ?
      בביטוי אישי - שנה של יצירה והגשמה
      בביטוי הכי בנאלי – שנה טובה ומאושרת
      בביטוי סנטימנטאלי – שנה של אהבה
      בביטוי פוליטי – שנה של שלום
      בביטוי נאיבי – שנה של חלום
      בביטוי קצת תנ'כי – שנה של שפע
      בביטוי של סלנג – שנה של "על –א-כיפק"
      בביטוי כלכלי – שנה של שגשוג, פרנסה פריחה
      או בביטוי הכי כללי – שנה של בריאות וברכה
      אז תגידו כך – או תגידו אחרת
      העיקר שתהיה שנה נהדרת
      באהבה
      שרה קונפורטי

        12/9/12 16:32:
      עכשיו אני מצטערת שאפשר לככב רק פעם אחת
        29/8/12 18:01:
      לצמערינו הערבים לא יבינו לעולם . ואני עכשיו מפחדת מהמלחמה עם האירנים מה יהיה? המלחמה היחידה היא מלחמת ששת הימים שבה באמת היה לנו במה להתפאר. כי במלחמת יום הכיפורים (שאני שרתתי בה) אכלנו חארה ובגדול למרות שניצחנו . עובדה שזוכרים כל הזמן את המלחמה הנוראית ההיא.
        23/8/12 20:55:

      צטט: דורון טל 2012-08-20 23:15:57

       

      אם נצליח לעשות שלום בינינו - בתוכינו, הם וגם אחרים לא יוכלו לנו.

       

      אם נהייה אנשי שלום כה מוצלחים עד כי נצליח לעשות שלום בתוכינו, השלום עם הערבים יהיה פיס אוף קייק.

        23/8/12 20:50:

      צטט: זיגה 2012-08-20 17:19:45

      לחבריי הגולשים VLADTEPES וישראל איגרא - אני מוכן לקבל את הנחתכם (לא את דעתכם!) כי הערבים באשר הם, לא רוצים ומעולם לא רצו שלום עם ישראל. אז מה אתם מציעים לעשות? להכות בהם מכות נחרצות, להילחם עד חורמה, שלא יעזו להרים את ראשם לעולם?! הרי עשינו זאת לא פעם בעבר הרחוק והקרוב. יוסי נבו הרי אומר זאת בעצמו, עשינו, חזרנו ועשינו, זבנג וגמרנו, זבנג וגמרנו, ושוב זבנג... תמיד אמרנו, חזרנו ואמרנו, כי הערבים מבינים רק כח והנה הסתומים האלה לא מבינים, או מה שגרוע יותר, מסרבים להבין, המפגרים האלה, פראי האדם! אולי אפשר לחנך אותם מחדש? בוודאי שאפשר. אי-אלו רודנים בהיסטוריה ניסו זאת במקומות אחרים, בזמנים שונים והצליחו, זמנית, מאוד זמנית! היכן נעשה זאת, אפילו לקומץ אריטראים ודרום סודנים אין לנו מקום, אנו ארץ קטנה, מוקפת אויבים, כידוע! בינתיים הם מתחזקים והולכים, מאיימים עלינו בטילים, לא סתם, אלא אטומיים. לטילים רגילים כבר התרגלנו, או אולי עוד לא, אלה של חיזבאללה, זוכרים? מה עושים? תוקפים את אירן ואת עושי דברה גם יחד? ומה יהיה אחר כך? אחר כך יבואו הערבים וגם האירנים ויתחננו לשלום!?

       

      חברי הנכבד, אהבתי את דבריך. אכן יום אחד מסתכלים אחורה ואומרים לאן....ולמה....אלה השאלות והתשובה הינה, לשום מקום ומתוך אטימות.

        23/8/12 19:04:
      פוסט מעניין. תודה סופ"ש מקסים
        22/8/12 23:01:

      צטט: leagat - lily 2012-08-20 22:31:04

      הלוואי וזה יסתכם ברעש תופים. יש החיים באשליה שהאשם בנו, ושיש לנו שליטה על המתרחש באגן הים התיכון, ובכן להד"ם לא ניתן להכהות שנאה מסורתית של עשרות שנים, וככל שהשנים מתרבות הם מתעצמים. אני מאוד מקווה שהיהודים בפלורידה יטעימו את אובמה מרורים.

       

      תודה לך על ההשתפות ועל השמעת עמדתך. אני אשמח לשתף אותך ביוזמה הסעודית שהתקבלה על ידי כלל עמי ערב מלבד האירנים. לא גיליתי בהצעה זאת כל שנאה להפך, השלמה עם קיומה של מדינת ישראל וניסיון אמיתי לשלום. הכדור בידנו אבל זה לא מפריע לנו להטיל את האשם בכל העולם האנטישמי ששונא אותנו שינאה הולכת ומתעצמת! 

      וכך זה מופיע בויקיפדיה:

      היוזמה הסעודית (גם: יוזמת השלום הערביתהצהרת ביירות) היא תוכנית מדינית לסיומו של הסכסוך הישראלי-ערבי שהועלתה בפסגת הליגה הערבית בביירות ב-28 במרץ 2002 על ידי יורש העצר והשליט דה-פקטו של ערב הסעודית, הנסיך עבדאללה בן עבד אל-עזיז אל סעוד. לפי התוכנית, ינרמלו כל מדינות ערב את יחסיהן עם ישראל בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה משטחי רמת הגולןרצועת עזה ויהודה ושומרון (לרבות מזרח ירושלים). כמו כן, נדרשה ישראל לאפשר את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית, ו"למצוא פתרון צודק" לבעיית הפליטים בהתאם להחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם.

      בתמורה לצעדים הללו יראו מדינות ערב את הסכסוך הישראלי-ערבי כבא אל קיצו וינרמלו את היחסים עם ישראל "בהקשר של שלום". חברות הליגה הערבית אימצו את ההצעה, שבכך הפכה ליוזמה כלל-ערבית.

      היוזמה אושרה-מחדש בכינוס הליגה הערבית ב-28 במרץ 2007. ראש ממשלת חמאסאסמאעיל הניה, נכח בכינוס זה. הדעות חלוקות האם עצם נוכחותו הייתה מעין איתות של תנועת החמאס לגבי נכונותה לקבל את היוזמה או האם השתתפותו נבעה רק משום כך שהוא אולץ לעשות זאת על ידי מנהיגים בכירים בעולם הערבי, ובית המלוכה הסעודי בראשם.

      מדינת ישראל באופן רשמי לא קיבלה את היוזמה הסעודית. ואולם, בחודש נובמבר 2008 שיבח נשיא המדינה שמעון פרס את יוזמת השלום הסעודית בנאום בעצרת הכללית של האו"ם, במסגרת פסגה בנושא דיאלוג בין-דתי, בנוכחות עבדאללה, מלך ערב הסעודית. "איננו יכולים לשנות את העבר", אמר פרס, "אולם אנו יכולים לעצב את עתידנו. זה נראה אפשרי יותר היום לאור ההצעה הסעודית, שהפכה ליוזמת השלום הערבית. האופן שבו מציירת היוזמה את עתיד האזור מעניק תקווה לעמים"‏‏[1]ראש הממשלה אהוד אולמרט הביע עמדה חיובית זהירה, באומרו במהלך ביקור שרי החוץ הירדני והמצרי כי ישראל רוצה לדון ביוזמת השלום הערבית.‏‏ [2] מאוחר יותר הוסיף אולמרט בריאיון לשבועון האמריקני טיים' כי "אם תהיה לי ההזדמנות להיפגש עם עבדאללה מלך סעודיה, הוא יופתע מאוד לשמוע מה שיש לי לומר". "אני מסתכל בחיוב רב על התפקיד הפעיל שסעודיה ממלאת במזרח התיכון כבר הרבה שנים", הוסיף אולמרט, ואמר שביוזמת השלום הסעודית "יש גישה מעניינת מאוד". ‏‏[3]

      מנקודת ראות פלסטינית, ליוזמה יתרונות וחסרונות:

      ראשית, לא מוזכר במפורש המונח "זכות השיבה", והיוזמה מסתפקת באזכור החלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם, שאף היא אינה כוללת מונח מפורש זה ומסתפקת בקביעה כי "...הפליטים אשר ברצונם לשוב לבתיהם ולחיות בשלום יורשו לעשות זאת במועד המוקדם ביותר האפשרי מבחינה מעשית [practicable]. בעבור רכושם של אלה אשר יעדיפו לא לעשות כן ישולמו פיצויים לפי עקרונות המשפט הבינלאומי ... על ועדת הפיוס לסייע לשיבתם למולדת [repatriation], יישובם מחדש וכן לשיקום הכלכלי והחברתי של הפליטים...". הקושי הפלסטיני בהקשר זה טמון בעובדה כי החלטה 194 מוגבלת על ידי מועד אפשרי מבחינה מעשית והטענה – שאותה קיבל אף הנשיא מחמוד עבאס בהסכם ביילין-אבו מאזן – כי חזרת פליטים לישראל כבר אינה מעשית.

      מעבר לכך, להודעה המסכמת של פסגת הליגה הערבית שהתקיימה בחודש מרץ 2009 צורפה הערה, שלפיה יוזמת השלום אינה כוללת את זכות השיבה לפליטים, ומשום כך לוב מסתייגת ממנה.‏‏[4]

      שנית, בשונה מעמדת הפתיחה של ערפאת בפסגת קמפ דייויד, שעל פיה פשרה בירושלים אינה אפשרית, היוזמה הערבית המאוחרת יותר מקבלת את העיקרון שלפיו רק מזרח ירושלים תהיה בירת המדינה הפלסטינית. ישנה אי בהירות ביוזמה לגבי גורלה של העיר העתיקה עצמה.

      אולם, שלישית, היוזמה מקבלת במלואה את העמדה הפלסטינית המסורתית, שעל פיה גבולות 67' – "הקו הירוק" – הם הבסיס לפתרון המימד הטריטוריאלי של הסכסוך.

      ביוזמה מספר נקודות אשר נותרו עמומות, ככל הנראה במכוון. ההכרזות הבאות של מנהיגי העולם הערבי מאירות ביתר בירור את הכוונות של העולם הערבי ביוזמה זו:

      סוגיית הפליטים: עם קבלת היוזמה הצהיר עמר מוסא, אז מזכ"ל הליגה הערבית, כי בהקשר של בעיית הפליטים נוסח היוזמה משאיר במכוון את הפתרון למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, ולא כנושא לדיון בין הליגה לישראל.‏‏[5] מוסא הוסיף בראיון לעיתון המצרי 'אל אהראם' כי פיצוי כספי (compensation) "לצד זכות השיבה" יכול להחליף את החזרה עצמה (repatriation) אם הצד הפלסטיני הנוגע לדבר יסכים.‏[6]מרואן מועשר, לשעבר שר החוץ הירדני וממנסחי היוזמה, הדגיש בעיתון 'הארץ' כי היוזמה קוראת ל"פתרון מוסכם לבעיית הפליטים" והסביר כי "זו הפעם הראשונה שהעולם הערבי התחייב לפתרון מוסכם של בעיית הפליטים, מתוך התייחסות לחששות ישראל מהצפה של פליטים".‏‏[7]

      ארגון המדינות האסלאמיות הביע את תמיכתו ביוזמת השלום הערבית ומחדש אותה באופן קבוע בכנס השנתי של הארגון. ‏‏[8]. מבין כל 57 המדינות, רק איראן הביעה את הסתייגותה מהיוזמה.[9]

        21/8/12 22:11:

      צטט: fox angel 2012-08-20 21:28:14

      פוסט נפלא ואני מסכימה עם כל מילה. ובמיוחד עכשיו שאין הדברות עם הפלשתינאים וחוסמים כל דרך למשא ומתן. הניתוח שלך על פני השנים מראה שהגיע הזמן לשנות גישה, להרתם באמת לפתרון טוב לכולם. ולהפסיק עם הדי המלחמה הבלתי נסבלים האלה...

      היי סוזן, תודה על שאת משרה מרוחך הטובה גם פה. ובתקווה שהשראה זו תחלחל למקומות הנכונים.

        21/8/12 22:08:

      צטט: אביה אחת 2012-08-20 20:43:59

      יוסי לקרוא אותך ואת תגובות החברים - עונג - תודה וערב נפלא

      שמח לראות אותך, ויופי הפירגון גם לתגובות החברים.

        21/8/12 22:06:

      צטט: יהודית מליק שירן 2012-08-20 20:36:45

      "כאשר הכבוד לא ישחק תפקיד מרכזי וגם ישוקם, כל השאר יהיה קל יותר. וגם אנחנו נוכל להישיר מבט אל המראה מבלי למצמץ. את כל השאר כבר עשינו וניסינו משך יותר מ 65 שנה" יוסי מסכימה איתך בכל מילה. תודה על הפוסט

      תודה רבה יהודית ונקווה לטוב.

        21/8/12 22:03:

      צטט: צלילי הלב 2012-08-20 16:03:24

      המצב הרוח בימים אלה גם אצלי לא מי יודע מה יוסי, מתבוננת על העבר, ועל ההווה ושואלת את עצמי, האם נשנן בפינו את הסברה שבנס ובכורח הנסיבות ותמורת מחיר של שישה מיליון אנחנו קיימים כאן , או שיהיה בנו התבונה לנווט בסבך ההיסטוריה ולשמור על המדינה כמדינה הריבונית לאורך הזמן. כידוע גם לך, שלא הכל בידינו ואולי ההפך...תמיד ישראל הקטנה הייתה כלי משחק בידי אינטרסים גלובליים גדולים, ויש שינוים במזרח התיכון ואיננו יודעים מה יקרה מחר, איך הכוחות יתחלקו שוב, ואיפה ישראל תשתבץ בלוח השחמט העולמי הגלובלי. בינתיים בנינו לנו מדינה לתפארת, חזקה כלכלית, חלשה חברתית כי נפלנו בידי הרוח החמדנית, מה שאני חושבת שיהווה לאסון אמיתי כאן לכולנו, והסכסוך הזה בין שכינינו מזמן מזמן עבר את הגבולות של המקומי ונתפס בעיניי המוסלמים כסכסוך עקרוני, קרי "גירוש הצלבנים" מאדמות המוסלמיות הקדושות, האיסלם גואה כיום, גועש...הלוואי שהייתי מאמינה שאפשר לפתור או להקטין את גובה הלהבות על ידי הושטת הידיים, ונדמה לי...שכולנו בהמתנה, בהמתנה מה יביא היום, ארצות הברית היום אינה מתיימרת כבר להיות שוטר עולמי, ומדיניות החוץ של אובמה לצערי הביאה לאנדרלמוסיה במזרח התיכון. איננו יכולים להישאר יבשים בצונמי הזה שמתחולל סביבנו, אתה צודק שניצחנו, אבל האם הרוח תנצח לאורך הזמן? מה יקרה עם נפילת הטילים הכימיים או חלילה טיל אטומי, הרי תמצא את חצי מדינת ישראל בשדה תעופה לכיוון היציאה מכאן. זה עובדה כואבת , אבל עובדה, מעטים יחסית ישארו, מעטים עוד יותר יאחזו בנשק ויתגוננו , כי הרוח בוגדת בנו. זה המצב, ואני מנסה להפיג את העצבות אולי בכמה צלילים, אבל זה לא כל כך עוזר:) ולך תודה על הפוסט הממצא, ניצחנו? לא בטוח.

      היי, תודה רבה על התגובה. אני מזמין אותך לשמור על אופטימיות אף שזה קשה. ולא איני סבור שנצחנו. אין מנצחים במלחמה הבלתי נגמרת הזו. ניצחנו בקרבות צבאיים והפסדנו את דמותנו, את לכידותנו, את הצדק והאמת המוחלטים שליוו אותנו בראשית דרכנו. ובמצב קשה גלומה הזדמנות ענקית לשינוי, לצעד מהפכני. נחזיק אצבעות שזה ייתרחש. לשם אני מכוון....בתקווה גדולה!  

        21/8/12 21:58:

      צטט: Raindrop 2012-08-20 14:06:29

      אם אנו כיום מדברים עם הגרמנים קל הרבה יותר לדבר עם הקיצונים שבפלשתינאים.

      מה, יש לנו עדיין איזה סיכסוך טריטוריאלי לא פתור עם הגרמנים?

       

      וכשישרור שלום עם הפלשתינים חומר הבערה של האסלאם הקיצוני ייפחת פלאים.

      האסלאם הקיצוני היה עוד לפנינו ויהיה גם אחרינו (הידעת שהרמב"ם נאלץ לברוח מספרד מולדתו בגלל השתלטות של מוסלמים קיצונים עליה?..) האם המוני המוסלמים שהבעירו את שגרירויות דנמרק בגלל איזה קריקטורה בעיתון או ה"קומץ האלים" שפוצץ מועדון לילה על מאות צעירים שרקדו בו בבאלי אינדונזיה ירגעו כשיהיה שלום בין ישראל לפלסטין?

       

      כאשר הכבוד לא ישחק תפקיד מרכזי וגם ישוקם, כל השאר יהיה קל יותר.

      ומי ישקם את הכבוד ואיך? בית לוינשטיין? העמותה לשיקום שכונות וכבודים?

      וגם שכחת לציין שבין יתר הניסויים שערכנו בילידים, היו גם כמה הסכמי שלום וכל מיני הסכמים עם הפלשתינים. תגיד הפרנו אותם על ימין ועל שמאל? נכון, וגם הם. זה לא תירוץ.

       

      האמת היא שהמאבק עדיין נמשך ויימשך, עם שלום או בלעדיו, עד שיגיע סלאח-א-דין החדש ויחזיר את הכבוד האבוד.

      נראה שלא הייתי ברור.

      איזכור הגרמנים נבע מהצורך להמחיש את היכולת לסלוח לעם שפשע בנו.

      באשר לאיסלאם הקיצוני, הוא ימשיך להיות קיצוני איתנו או בלעדינו אלא שהוא ניזון בהפצתו ברבים מהסכסוך הישראלי ערבי. שכן קל להמונים להזדהות עם אוייב כישראל לאור מה שנחשב כאסון הפלשתיני. מכאן שקיים רובד הרבה יותר עמוק מעבר לפירוש הפשטני המתגונן שאנו נותנים לשינאה כלפינו כאילו הינה גזירת גורל ומניעיה שטניים. 

        21/8/12 17:25:
      האם ישראל "ששה למלחמה" או שדווקא אלו אויבנו "הששים להשמדה?" למה התקשורת פה מסייעת לתעמולה אנטימשמית כאילו מישהו פה באמת רוצה לתקוף מדינה אחרת? הרי נשמח מחר להחליף שגרירים עם אירן ולהתחיל ביחסים שהיו עד עליית החומיינים. אז מי שש פה אלי קרב? פי רוצה למחוק מדינה אחרת מהמפה? מי קורא בגלוי להשמדת עם? למה אירן עדיין חברה באו"ם אם הצהרות מנהיגיה עבירה על אמנת האו"ם?
        21/8/12 17:14:

      צטט: devek 2012-08-20 01:37:12

      צטט: devek 2012-08-20 01:32:15

      יוסי ידידי,

      ב-20 השנים האחרונות אני, מדי פעם, בורר בהסטוריה של הישראלים, של העבריים מזמן התנ"ך ומנסה להבין איך התפוררו דברים משך הדורות. אני לא איש תנ"ך, אבל ההסטוריה שכתובה בספר, מנופחת ככל שתהייה, מספרת על העבריים כעל העם האכזר ביותר.

       

      כל מקום אותו כבשו, כל מלחמה בה היו צריכים בין אם להגן על עצמם ובין אם בא להם להוסיף עוד כמה דונמים לאדמתם, בכל מקום הם השמידו כל נפש חיה. שחטו, בזזו, קרעו לפיסות. לא לקחו שבויים ולא עבדים, הם פשוט מחקו כל התנגדות, בין אם מיידית ובין אם מישהו יחשוב לעתיד. הם שרפו מקומות עד היסוד על מנת להקים ולהרחיב את נחלתם כפי שציווה אותם האל... שנאמר: הקם להורגך, השכם להורגו.

       

      לפי דעתי, היהודים האירופאים, במקור, הרסו את ישראל המודרנית (מאז הקמתה). הם באו עם רעיונות מאירופה בה אם אתה חוטא ומבקש סליחה, מעבירים לך את זה וכולם שמחים... יהודי ארצות ערב ואסיה היו חשופים משך דורות על דורות לתפישה של: עשית משהו לאדם אחר, נחתוך לך את הזרוע! הרגת מישהו, נסקול אותך באבנים... לא הצבא אלא העם, המשפחה, השכנים.... הכל למען יראו וייראו.

       

      לפי דעתי, ישראל מעולם לא ניצחה במלחמות! היא שרדה. בפוקס היא ניצלה מהשמדה טוטלית במלחמת ששת הימים כי פעלה על פי הכלל: הבא להורגך, השכם להורגו. פוקס! במלחמת יום כיפור, גולדה מאיר הייתה עם חצי אצבע על הנשק הגרעיני כי העתיד המיידי נראה כמעט אבוד....

       

      מעולם לא הבנתי מדוע בגין שלח אותי ללבנון ביוני 1982. "40 ק"מ ואנחנו חוזרים הבייתה".... שלוש שנים! אחרים נשארו יותר, אותי שחררו ומיד גייסו למילואים....

       

      ליהודים שגרים בישראל יש מזל: בשעת חירות, הם עובדים עם הראש. בשעת רגיעה, לעומת זאת, הם אוכלים זה את זה.

       

      הממשלה משחקת בחיי האזרחים ע"י מלחמות זוטרות מידי פעם... אם הורגים אותם יותר מאשר הם הורגים אותנו זה נקרא נצחון! יש לי המון מילים על מנת לתאר את שאני מרגיש... אבל לי היו התמונות ברורות לפני 25 שנים כשעזבתי. ידעתי שזו רק תהיה שאלה של מתי ולא אם...

       

      מאוד מעוניין להפגש שוב לארוחת צהריים עם כל המטעמים שאכלנו לפני כמעט שנתיים. אני רק מקווה שנוכל לעשות זאת יום אחד.

       

      עדיין, מעולם לא ניצחנו ולפי דעתי, נצחון זה כשנשאר רק צד אחד.

       

      תודה על התגובה העמוקה, המעניינת ומעוררת המחשבות.

        21/8/12 17:07:

      צטט: idanzieg 2012-08-19 23:55:45

      תתחיל להפסיק לרחם ולנסות להבין כל הזמן את אויביך שלא מכירים בך, לא יכירו בך ורוצים להשמידך במולדתך. מרגע שהם פתחו בפראות, פוגרומים, מלחמות ופיגועים כאן נגמרה כל ההבנה שלי כלפיהם. הם לא בחרו מעולם בפשרות או בהכרה בנו. טוב מאוד שגירשנו רבים מאת האספסוף הערבי שפתח בנו במלחמת חורמה להשמידנו במולדתנו מגובה ב-7 צבאות ערבים אחרים. הסיבה היחידה שרבים מהם גם נשארו בשטחנו הם הסכמי שביתת הנשק ואיזו אמנה מושתנת של האו"ם. אין לי שום רגשות חרטה או חיבה כלפיהם כפי שאף צ'כי או פולני לא חש כלפי מיליוני הגרמנים שבעטו משטחם לאחר מלחמת העולם השנייה. אפילו ההולנדים היפים, האמיצים והנאורים בעטו משטחם את כל 30,000 הגרמנים עד לאחרון בהם. הבעיה המרכזית של התנועה הציונית ומדינת ישראל היא שהן אינן אכזריות דיו כלפי אויביהם הכי גרועים שיכלונה לבקש. עם שאינו אכזרי דיו כלפי אויביו הוא לא עם נורמלי וסופו שאויביו יתישו אותו.

      ככובשים וכחזקים, כנאורים וכמוסריים, כצודקים וכיהודים, מוטל עלינו להבין את מי שנפגעו מאיתנו. אני מתנגד לאכזריות שאתה מטיף לה.אני גם סבור שאין לה הסכמה וקיום אצלנו כך שממילא אינה יכולה לשמש כדרך וגם הייתה מובילה לעוד מלחמות עוד החרמות ושנאה כלפינו. 

        21/8/12 16:39:

      צטט: עיין מים 2012-08-19 21:51:02

      יש כלל אחד בתקשורת- האחריות לתקשורת היא על המתקשר. כלומר, אם אני לא ברור לאחר, סימן שאני לא ברור לעצמי. וישראל של היום כמו בעשרות השנים האחרונות לא ברורה לעצמה במה היא רוצה. גם מי שהצהירו שהם בעד שלום, פספסו, כי בתוך תוכם, בלי שהיו מוכנים להודות, שלטו פחדים, שלא איפשרו את שצריך- מנהיג נחוש עם ביצי מגה שיודע מיהו (ולא צריך משחקי כבוד של דפוקים) ויודע לאן הוא רוצה להגיע- לשלום אזורי. לצערי, טרם קם לנו אחד כזה.

       

      מסכים עם כל מילה. זה חייב להיות מנהיג כריזמתי עם יכולות פוליטיות מפליגות שיוביל גם מתנגדים פוליטיים וגם את תמיכת העולם למהלך ההיסטורי הזה.

        21/8/12 16:37:
      אני לא רואה קורילציה בין רוב הפוסט לסופו ....יש בעיה מאוד ממוקדת בהתייחסות של האיסלאם אל היהדות ...המוביל אותם תמיד לפתרון הג'יהאד... אז גם אם תחלק מתנות וסוכריות ... וגם אם תעשה אצלנו בשבילהם ובעבורם , "רמאדן" של "חטאנו פשענו רשענו שיחתנו" ....לא נראה לי שזה יעזור לנו ... צריך להבין ...תורת האיסלאם רואה ביהודי... כנחות וכנשלט ... ולשנות את תפיסתם ... צריך יהא לגיירם ... וזה כנראה לא יקרה בזמן הקרוב ...:))
        21/8/12 09:45:
      הושטנו יד לשלום וזה לא ממש עוזר כשרוצים לזרוק אותך לים/ להשמיד אותך ולחסל כל זכר של הציונות, ע"ע אחמניג'אד, החמס ושאר מרעין בישין. *
        21/8/12 08:27:

      צטט: JosephMaayan 2012-08-19 18:43:22

      אתה כותב: "הם גם מסבירים לנו שאת רצונם של הערבים העקורים לשוב למולדתם ולביתם לא ניתן לנצח במלחמה וגם לא באמצעי אכיפה מדיניים." זה לא מה שאתה מציע. אתה מציע להם "מדינה ובשטחים השווים לשטחים שכבשנו ב 67". זה לא ביתם וזאת לא מולדתם. זה לא מה שהם רצו ב-48 (כשניצחנו אותם) ולא ב-67 (כשניצחנו אותם) ולא ב-73 (כשניצחנו אותם). הם רצו לחזור לביתם בשטח של מדינת ישראל בגבולות שביתת הנשק ב-49. זה השטח אותו הם רואים כמולדתם. מדוע אתה חושב שהם יסתפקו כעת בפחות? הלו אתה עצמך כותב שאת רצונם לא ניתן לנצח! גם היום הם דורשים, במסגרת אותם הסכמי "שלום" - מדינה בשטחי יו"ש והחזרת הפליטים לשטח של מדינת ישראל. כלומר אותם דרישות בדיוק שהביאו למלחמות כאשר יו"ש היתה תחת שילטון ערבי. האם חשבת שאולי קשה לנצח כאשר האוייב לא באמת מפסיד אדמות בצורה בלתי הפיכה. אם לאחר כל מלחמה בה אנחנו "מנצחים", בסופו של דבר האוייב מקבל חזרה את כל האדמות שהוא הפסיד - הוא לא באמת הובס ואנחנו לא באמת ניצחנו? רק אם האוייב יחשוב שאחרי כל מלחמה בה הוא מובס הוא לא יחזור למצב הקודם אלא יפסיד אדמות שוב ושוב יש סיכוי שישתכנע שאכן אין תוחלת במלחמות ויסכים לשלום.

      נכבדי, אתה מוציא את דברי מהקשרם, לא ניתן לנצח במלחמה או באכיפה, משמע, ניתן לנסות להשיג את השלום, סוף סוף, בדרכי נועם. אני סבור שנדע אם הם יסכימו לפשרה שהיא מהווה סוג של קונסנזוס עולמי, לרבות לפי תמיכת מדינות ערב בהצעה הסעודית. ואנחנו בשלב זה לא מציעים זאת ממשיכים להתנחל באותם שטחים שאמורים להיות שלהם בהסדר. ואשר לענישה באבדן שטחים, במבחן המציאות זה לא הביא אותנו לשום מקום מבחינת סיכויי השלום. בוא לא נתייג אותם כאוייב, אלא כפרטנרים לדרך חדשה. זה יהיה הרבה יותר קל.  

        21/8/12 05:30:
      במלחמות אין מנצחים... אבל בלית ברירה נלחמים. איראן זו הדוגמה למלחמה מיותרת. איום? סבלנות, לא אלמן ישראל.
        20/8/12 23:15:

       

      אם נצליח לעשות שלום בינינו - בתוכינו, הם וגם אחרים לא יוכלו לנו.

        20/8/12 22:31:
      הלוואי וזה יסתכם ברעש תופים. יש החיים באשליה שהאשם בנו, ושיש לנו שליטה על המתרחש באגן הים התיכון, ובכן להד"ם לא ניתן להכהות שנאה מסורתית של עשרות שנים, וככל שהשנים מתרבות הם מתעצמים. אני מאוד מקווה שהיהודים בפלורידה יטעימו את אובמה מרורים.
        20/8/12 21:28:
      פוסט נפלא ואני מסכימה עם כל מילה. ובמיוחד עכשיו שאין הדברות עם הפלשתינאים וחוסמים כל דרך למשא ומתן. הניתוח שלך על פני השנים מראה שהגיע הזמן לשנות גישה, להרתם באמת לפתרון טוב לכולם. ולהפסיק עם הדי המלחמה הבלתי נסבלים האלה...
        20/8/12 20:43:
      יוסי לקרוא אותך ואת תגובות החברים - עונג - תודה וערב נפלא
      "כאשר הכבוד לא ישחק תפקיד מרכזי וגם ישוקם, כל השאר יהיה קל יותר. וגם אנחנו נוכל להישיר מבט אל המראה מבלי למצמץ. את כל השאר כבר עשינו וניסינו משך יותר מ 65 שנה" יוסי מסכימה איתך בכל מילה. תודה על הפוסט
        20/8/12 17:22:
      תודה, אני חושבת שאת הנכס העיקרי אנחנו מאבדים בזמן שהיריבים שלנו מתחזקים בו, הנחישות והאמונה הוא הנכס החשוב ביותר של העם. לגבי הממשלה ושיטת הממשל, לעם יש תבונה, אבל מה לעשות כשמפלגה אחת מייצאת לכאורה את אידאל הרוח ומצד שני רומסת את החלש, על מזבח עגל הזהב, אז כשיש יום הדין " בחירות" אזרח פשוט מתבונן מי בעצם עדיין עומד איתן מסביב האידאל ובוחר את אותה המפלגה שוב ושוב, למרות כל קלקוליה. אולי זה המסר אל הצד השמאלי של המפה, דברו איתנו בשפת העם, באופן אמיתי, תפסיקו לפלג ודברו על החיבור, על אהבת הארץ, ועל הדרכים לשמור על הריבונות השפויה כאן. ונכון...הכל מתחיל ונגמר בחינוך, ותמצא לי היום פוליטיקאי מהשורה שממש אכפת לו מה מייצרת מדינת ישראל בעוד עשר או עשרים שנה מבחינת העקרונות והחינוך...כולם מחפשים את הרייטינג ואת הכאן ועכשיו. ואני בדעה שצריך להחליף את הממשלה רק...שאני לא רואה אלטרנטיבה לעת עתה ... מי יעשה את זה ואני אומרת את זה עם יד על הלב, כאזרחית דואגת ממרכז המפה הפוליטית.
        20/8/12 17:19:
      לחבריי הגולשים VLADTEPES וישראל איגרא - אני מוכן לקבל את הנחתכם (לא את דעתכם!) כי הערבים באשר הם, לא רוצים ומעולם לא רצו שלום עם ישראל. אז מה אתם מציעים לעשות? להכות בהם מכות נחרצות, להילחם עד חורמה, שלא יעזו להרים את ראשם לעולם?! הרי עשינו זאת לא פעם בעבר הרחוק והקרוב. יוסי נבו הרי אומר זאת בעצמו, עשינו, חזרנו ועשינו, זבנג וגמרנו, זבנג וגמרנו, ושוב זבנג... תמיד אמרנו, חזרנו ואמרנו, כי הערבים מבינים רק כח והנה הסתומים האלה לא מבינים, או מה שגרוע יותר, מסרבים להבין, המפגרים האלה, פראי האדם! אולי אפשר לחנך אותם מחדש? בוודאי שאפשר. אי-אלו רודנים בהיסטוריה ניסו זאת במקומות אחרים, בזמנים שונים והצליחו, זמנית, מאוד זמנית! היכן נעשה זאת, אפילו לקומץ אריטראים ודרום סודנים אין לנו מקום, אנו ארץ קטנה, מוקפת אויבים, כידוע! בינתיים הם מתחזקים והולכים, מאיימים עלינו בטילים, לא סתם, אלא אטומיים. לטילים רגילים כבר התרגלנו, או אולי עוד לא, אלה של חיזבאללה, זוכרים? מה עושים? תוקפים את אירן ואת עושי דברה גם יחד? ומה יהיה אחר כך? אחר כך יבואו הערבים וגם האירנים ויתחננו לשלום!?
        20/8/12 16:59:
      לצלילי הלב, מי שעוזר לבגוד באופן מתמיד ברוח הלחימה שלנו הם אמצעי התקשורת התל אביבים שלנו. הם תמיד ללא היסוס מפרסמים איזו ידיעה על איזה נמושה שירד מהארץ ושהכל חרא כאן ושאין עתיד ואין על מה להילחם ועוד. הכתבים בני הדור השלישי למקימי המדינה או לעוליה הראשונים כותבים ומתנהגים כאילו הם עדיין פליטים כמו סביהם ושהכל זמני וכל הרפש הזה. זה משפיע כמובן. יש למדינה הרבה אתגרים בדרך וצריך להתמודד עימם ולאו דווקא לבחור בלברוח. אנחנו עדיין חלוצים. יש גם ממשלה מזדיינת שמטילה כל הזמן גזרות אבל אפשר להחליף אותה בבחירות וגם את השיטה של הממשל. צריך לחנך את הדור הבא במדינה להיות דור של בריונים, דור של ישראלים ולא פליטים או תושבים ארעיים, דור שמוכן להקריב מעצמו יותר בהתיישבות, בגיוס ובכלכלה ולא יירתע למשל מלקנות דירה בלוד או בקריית גת כי זה לא גוש דן. לא מוותרים בכזאת קלות על המדינה. זה נכון שמייסדיה עשו כמה טעויות קשות כמו עם הערבים והחרדים אבל עם הרבה אמונה ונכונות למאבק אפשר לעשות הכל. מה שצריך זה לחנך את בני הנוער להיכנס למסגרות קבוצתיות כמו תנועות נוער, או ארגונים ציוניים מעשיים כמו השומר החדש או אם תרצו וככה להכשיר יותר טוב את הנוער מאשר איך שהוא נראה עכשיו בלי ביצים בין הרגליים ושידע שיש עוד דברים חשובים מאשר נסיעה לתאילנד או תואר בכלכלה.
        20/8/12 16:03:
      המצב הרוח בימים אלה גם אצלי לא מי יודע מה יוסי, מתבוננת על העבר, ועל ההווה ושואלת את עצמי, האם נשנן בפינו את הסברה שבנס ובכורח הנסיבות ותמורת מחיר של שישה מיליון אנחנו קיימים כאן , או שיהיה בנו התבונה לנווט בסבך ההיסטוריה ולשמור על המדינה כמדינה הריבונית לאורך הזמן. כידוע גם לך, שלא הכל בידינו ואולי ההפך...תמיד ישראל הקטנה הייתה כלי משחק בידי אינטרסים גלובליים גדולים, ויש שינוים במזרח התיכון ואיננו יודעים מה יקרה מחר, איך הכוחות יתחלקו שוב, ואיפה ישראל תשתבץ בלוח השחמט העולמי הגלובלי. בינתיים בנינו לנו מדינה לתפארת, חזקה כלכלית, חלשה חברתית כי נפלנו בידי הרוח החמדנית, מה שאני חושבת שיהווה לאסון אמיתי כאן לכולנו, והסכסוך הזה בין שכינינו מזמן מזמן עבר את הגבולות של המקומי ונתפס בעיניי המוסלמים כסכסוך עקרוני, קרי "גירוש הצלבנים" מאדמות המוסלמיות הקדושות, האיסלם גואה כיום, גועש...הלוואי שהייתי מאמינה שאפשר לפתור או להקטין את גובה הלהבות על ידי הושטת הידיים, ונדמה לי...שכולנו בהמתנה, בהמתנה מה יביא היום, ארצות הברית היום אינה מתיימרת כבר להיות שוטר עולמי, ומדיניות החוץ של אובמה לצערי הביאה לאנדרלמוסיה במזרח התיכון. איננו יכולים להישאר יבשים בצונמי הזה שמתחולל סביבנו, אתה צודק שניצחנו, אבל האם הרוח תנצח לאורך הזמן? מה יקרה עם נפילת הטילים הכימיים או חלילה טיל אטומי, הרי תמצא את חצי מדינת ישראל בשדה תעופה לכיוון היציאה מכאן. זה עובדה כואבת , אבל עובדה, מעטים יחסית ישארו, מעטים עוד יותר יאחזו בנשק ויתגוננו , כי הרוח בוגדת בנו. זה המצב, ואני מנסה להפיג את העצבות אולי בכמה צלילים, אבל זה לא כל כך עוזר:) ולך תודה על הפוסט הממצא, ניצחנו? לא בטוח.
        20/8/12 15:13:

      צטט: grandpa.zohar 2012-08-19 14:28:08

      צטט: grandpa.zohar 2012-08-19 14:25:12

      פעם, הייתי צעיר ונאיבי, חסר פרספקטיבה, הייתי רץ לקלפי ומאמין בכל לבי כי יהיה שלטון ומנהיגות בארץ, מאז התבגרתי, ומזה 15 שנים שאני צופה מהצד.

      למדתי קצת הסטוריה, וראיתי איך הדברים מתגלגלים בעולם. אחד הפסוקים שעומדים מול עיני אלו שהיו רשומים על דלתות הסנט ברומא, לפני 2300 שנים:Sic transit gloria mundi , ובעברית קלה:  "כך עוברת תהילת עולם". כל סנטור, כל שליט רומי עבר תחת ושינן את הפסוק הזה. מאז כלום לא השתנה, כוחות עלו וכוחות ירדו, אם במלחמה ואם בכלכלה, אם בתרבות ואם במסחר. 

      מעולם לא היה כח איזה שהוא שהחזיק מעמד הרבה זמן. האימפריה הרומית--קרסה, יוון של אלכסנדר, ביזנץ,........וכו' וכו' בריטניה שהשמש לא שקעה בה--קרסה, הרייך השלישי, האימפריה העותמנית, לאחרונה ברית המועצות שהיתה אימת העולם כולו--קרסה.

      עלית כוחה של היהדות הבינלאומית ונציגתה ישראל היא ניצוץ חולף בהסטוריה, שהבזיק לרגע קטנטן ועתיד לשקוע ולהעלם מהר יותר ממה שמישהו מכם מסוגל לדמיין.

      היום הכוח העולה הוא האיסלם הקיצוני, וכמה שתקללו, וכמה שלא ימצא חן בעיניכם, הוא כובש את העולם, הן בכח הנפט שמשעבד את כל הכלכלה העולמית, הן בכח עובדי הצוארון הכחול שאינם בוחלים בעבודה כמו האירופים, הן בכוח הרחם, כל אישה יולדת 6-7 לעומת האירופית עם 1.1 ובפרט בכח האמונה הדתית העמוקה- מי שמאמין כי שליח אלוהים הוא, הוא מסוכן.

      השליטה שלהם באירופה, באמצעות הקול הדמוקרטי צוברת תאוצה, כנ'ל, בפיגור קל באמריקה.

      האיסלם שלט באירופה מאות שנים, ירד, ועולה מחדש.

      פרס שלטה בכל המזרח התיכון, ירדה ועולה מחדש. שום כח בעולם לא יעצור את ההגמוניה האיסלמית בעולם מול הסינים וזה ענין של עשרות שנים, אולי מאה.

      ולעניננו, באנו הנה כקוץ בתחת שלהם, אנחנו יכולים לצעוק חזק יותר ויותר כי אלוהים הבטיח לנו, אותם זה לא מענין, הם מצאו ארץ נטושה ואיכלסו אותה מזה מאות שנים, הם מאוד משתתפים בצער היהודים על השואה,ומוכנים לעזור, יחד עם כל העמים, לא רק על הגב שלהם (זוית הראיה שלהם).

      בסופו של דבר אנחנו נשתלב בסביבה, אם בשלום--מדינה דו לאומית שהמתנחבלים פועלים במרץ לקראתה, מדינה עם רוב ערבי שבשקט, ב"הגינות" ב"דמוקרטיה" ישיבו ע'י חוקים בכנסת את הקרקעות לפליטי '48 ויחזירו אותנו לממדים הטבעיים שלנו,. או במלחמה כוללת, שילוב כל הכוחות האיסלמים (ולצורך זה יתאחדו השיעים והסונים - בשם אלוהים) ויעמידו למבחן את אלוהים שלנו. מלחמה שגם ה"ידידה" הגדולה שלנו לא תוכל לעשות כלום, כי היא בעצמה תישלט ע'י מוסלמים.

      או אז, ירוצו היהודונים החרדים אל השליטים החדשים יביאו להם דורונות, ויסבירו להם באמונה, כי מעולם  התנגדו למדינה הציונית, לא הכירו בה ורק סחטו אותה, "שאעאר מין טיז אל חנזיר חלל" יאמרו בקריצת עין. (פתגם ערבי ,בעברית: אמנם החזיר חיה טמאה, אבל מצווה להוציא שערה מישבנו ולעשות בה שימוש) ואומנם, יקבלו היהודונים האלו רשות להמשיך ולהחזיק במספר בתי כנסת.

      =

      אין אפשרות שלישית. אנחנו כמו מורסה בגוף המזרח התיכון, מורסה שמבשילה, וכואבת להם יותר ויותר.

      היתה יוזמה סעודית לתת לנו איזו פיסת קרקע ומנוחה, ואנחנו דחינו. 

       

      אל מול החזון האפוקליפטי, עדיף שנעשה כל מאמץ לחולל שינוי וזה בידנו.

        20/8/12 15:08:

      צטט: א ח א ב 2012-08-19 12:20:14

      הפתרון קיים, פשוט יחסית ומזדקר. אלא מה ? אף צד לא באמת רוצה בו.

       

      תודה חברי על תגובתך. אני מאמין שרבים רוצים בו בשני הצדדים ואנו נעולים בתנאי סף ובניסיון לנהל משא ומתן "חכם". 

        20/8/12 14:06:

      אם אנו כיום מדברים עם הגרמנים קל הרבה יותר לדבר עם הקיצונים שבפלשתינאים.

      מה, יש לנו עדיין איזה סיכסוך טריטוריאלי לא פתור עם הגרמנים?

       

      וכשישרור שלום עם הפלשתינים חומר הבערה של האסלאם הקיצוני ייפחת פלאים.

      האסלאם הקיצוני היה עוד לפנינו ויהיה גם אחרינו (הידעת שהרמב"ם נאלץ לברוח מספרד מולדתו בגלל השתלטות של מוסלמים קיצונים עליה?..) האם המוני המוסלמים שהבעירו את שגרירויות דנמרק בגלל איזה קריקטורה בעיתון או ה"קומץ האלים" שפוצץ מועדון לילה על מאות צעירים שרקדו בו בבאלי אינדונזיה ירגעו כשיהיה שלום בין ישראל לפלסטין?

       

      כאשר הכבוד לא ישחק תפקיד מרכזי וגם ישוקם, כל השאר יהיה קל יותר.

      ומי ישקם את הכבוד ואיך? בית לוינשטיין? העמותה לשיקום שכונות וכבודים?

      וגם שכחת לציין שבין יתר הניסויים שערכנו בילידים, היו גם כמה הסכמי שלום וכל מיני הסכמים עם הפלשתינים. תגיד הפרנו אותם על ימין ועל שמאל? נכון, וגם הם. זה לא תירוץ.

       

      האמת היא שהמאבק עדיין נמשך ויימשך, עם שלום או בלעדיו, עד שיגיע סלאח-א-דין החדש ויחזיר את הכבוד האבוד.

        20/8/12 01:37:

      צטט: devek 2012-08-20 01:32:15

      יוסי ידידי,

      ב-20 השנים האחרונות אני, מדי פעם, בורר בהסטוריה של הישראלים, של העבריים מזמן התנ"ך ומנסה להבין איך התפוררו דברים משך הדורות. אני לא איש תנ"ך, אבל ההסטוריה שכתובה בספר, מנופחת ככל שתהייה, מספרת על העבריים כעל העם האכזר ביותר.

       

      כל מקום אותו כבשו, כל מלחמה בה היו צריכים בין אם להגן על עצמם ובין אם בא להם להוסיף עוד כמה דונמים לאדמתם, בכל מקום הם השמידו כל נפש חיה. שחטו, בזזו, קרעו לפיסות. לא לקחו שבויים ולא עבדים, הם פשוט מחקו כל התנגדות, בין אם מיידית ובין אם מישהו יחשוב לעתיד. הם שרפו מקומות עד היסוד על מנת להקים ולהרחיב את נחלתם כפי שציווה אותם האל... שנאמר: הקם להורגך, השכם להורגו.

       

      לפי דעתי, היהודים האירופאים, במקור, הרסו את ישראל המודרנית (מאז הקמתה). הם באו עם רעיונות מאירופה בה אם אתה חוטא ומבקש סליחה, מעבירים לך את זה וכולם שמחים... יהודי ארצות ערב ואסיה היו חשופים משך דורות על דורות לתפישה של: עשית משהו לאדם אחר, נחתוך לך את הזרוע! הרגת מישהו, נסקול אותך באבנים... לא הצבא אלא העם, המשפחה, השכנים.... הכל למען יראו וייראו.

       

      לפי דעתי, ישראל מעולם לא ניצחה במלחמות! היא שרדה. בפוקס היא ניצלה מהשמדה טוטלית במלחמת ששת הימים כי פעלה על פי הכלל: הבא להורגך, השכם להורגו. פוקס! במלחמת יום כיפור, גולדה מאיר הייתה עם חצי אצבע על הנשק הגרעיני כי העתיד המיידי נראה כמעט אבוד....

       

      מעולם לא הבנתי מדוע בגין שלח אותי ללבנון ביוני 1982. "40 ק"מ ואנחנו חוזרים הבייתה".... שלוש שנים! אחרים נשארו יותר, אותי שחררו ומיד גייסו למילואים....

       

      ליהודים שגרים בישראל יש מזל: בשעת חירות, הם עובדים עם הראש. בשעת רגיעה, לעומת זאת, הם אוכלים זה את זה.

       

      הממשלה משחקת בחיי האזרחים ע"י מלחמות זוטרות מידי פעם... אם הורגים אותם יותר מאשר הם הורגים אותנו זה נקרא נצחון! יש לי המון מילים על מנת לתאר את שאני מרגיש... אבל לי היו התמונות ברורות לפני 25 שנים כשעזבתי. ידעתי שזו רק תהיה שאלה של מתי ולא אם...

       

      מאוד מעוניין להפגש שוב לארוחת צהריים עם כל המטעמים שאכלנו לפני כמעט שנתיים. אני רק מקווה שנוכל לעשות זאת יום אחד.

       

      עדיין, מעולם לא ניצחנו ולפי דעתי, נצחון זה כשנשאר רק צד אחד.

       

       

        19/8/12 23:55:
      תתחיל להפסיק לרחם ולנסות להבין כל הזמן את אויביך שלא מכירים בך, לא יכירו בך ורוצים להשמידך במולדתך. מרגע שהם פתחו בפראות, פוגרומים, מלחמות ופיגועים כאן נגמרה כל ההבנה שלי כלפיהם. הם לא בחרו מעולם בפשרות או בהכרה בנו. טוב מאוד שגירשנו רבים מאת האספסוף הערבי שפתח בנו במלחמת חורמה להשמידנו במולדתנו מגובה ב-7 צבאות ערבים אחרים. הסיבה היחידה שרבים מהם גם נשארו בשטחנו הם הסכמי שביתת הנשק ואיזו אמנה מושתנת של האו"ם. אין לי שום רגשות חרטה או חיבה כלפיהם כפי שאף צ'כי או פולני לא חש כלפי מיליוני הגרמנים שבעטו משטחם לאחר מלחמת העולם השנייה. אפילו ההולנדים היפים, האמיצים והנאורים בעטו משטחם את כל 30,000 הגרמנים עד לאחרון בהם. הבעיה המרכזית של התנועה הציונית ומדינת ישראל היא שהן אינן אכזריות דיו כלפי אויביהם הכי גרועים שיכלונה לבקש. עם שאינו אכזרי דיו כלפי אויביו הוא לא עם נורמלי וסופו שאויביו יתישו אותו.
        19/8/12 21:59:

      בדיוק באותו ענין, ממליצה לראות את סרט התעודה: ביום שלאחר השלום.

      http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-10258-66435,00.html

        19/8/12 21:51:
      יש כלל אחד בתקשורת- האחריות לתקשורת היא על המתקשר. כלומר, אם אני לא ברור לאחר, סימן שאני לא ברור לעצמי. וישראל של היום כמו בעשרות השנים האחרונות לא ברורה לעצמה במה היא רוצה. גם מי שהצהירו שהם בעד שלום, פספסו, כי בתוך תוכם, בלי שהיו מוכנים להודות, שלטו פחדים, שלא איפשרו את שצריך- מנהיג נחוש עם ביצי מגה שיודע מיהו (ולא צריך משחקי כבוד של דפוקים) ויודע לאן הוא רוצה להגיע- לשלום אזורי. לצערי, טרם קם לנו אחד כזה.
        19/8/12 21:05:

      צטט: vladtepes 2012-08-19 11:37:14

      דוגמה מעולה לדיסוננס קוגניטיבי. אתה מבין ששורש הבעייה הוא שהערבים לא מוכנים לקבל מדינה יהודית על אדמות הקודש שלהם, אבל אתה עדיין מאשים במצב את היהודים שפגעו בהם ולא מציעים להם פתרון הוגן. הערבים בחרו במלחמות והפסידו, ולפליטים שלהם מגיעה אולי סימפטיה, אבל שום הכרה באי צדק, סיוע ובטח שלא שיבה. בשביל הדמוגרפיה והלכידות הפנימית אכן עדיף להיפטר משטחי 67, אך צריך גם להיות מוכנים לכך שזה לא יספק את הערבים, וכמו בלבנון ובעזה, נצטרך לצאת למלחמה כל כמה שנים כי הם עדיין לא יקבלו אותנו פה גם כשאנחנו לא מדכאים אף אחד.

       

      תודה על התגובה. איני רואה את שורש הבעיה בקיומה של מדינה יהודית על אדמה ערבית קדושה. שורש הבעיה הנו נישול בני המקום מזכויותיהם הקנייניות. נישולם מרכושם ומאדמתם בכח. אף שהייתה לנו זכות להתיישב כאן ולהקים מדינה לא הייתה בידינו זכות לנשל בני אדם אחרים מאדמתם. ומי שלא נלחם בנו- למה שללנו את זכויותיו. ואיך נסביר לערבי בן הארץ, אזרח המדינה שזכויות היהודים גוברות על אלה שלו. איך זה מתיישב עם המוסר הפנימי שלנו ועם השקפת עולמנו כנגד גזענות. הרבה רעות חולות ושנאות ניזונות מהגישה שלנו אל הפלשתינאים. ברור שזה אינטרס שלנו לחלוטין, גם למען הלכידות הפנימית וגם למען ערכי המוסר שלנו להגיע לפתרון. והפתרון צריך להיות כזה שיאפשר כבוד הדדי ופתיחת דף חדש. נוכל להרוויח מכך המון. ואם זה לא יספק את שכנינו זה פשוט לא ייקרה. ואיך נדע אם לא ננסה. ובאמת ננסה, כמו שצריך.

        19/8/12 18:43:
      אתה כותב: "הם גם מסבירים לנו שאת רצונם של הערבים העקורים לשוב למולדתם ולביתם לא ניתן לנצח במלחמה וגם לא באמצעי אכיפה מדיניים." זה לא מה שאתה מציע. אתה מציע להם "מדינה ובשטחים השווים לשטחים שכבשנו ב 67". זה לא ביתם וזאת לא מולדתם. זה לא מה שהם רצו ב-48 (כשניצחנו אותם) ולא ב-67 (כשניצחנו אותם) ולא ב-73 (כשניצחנו אותם). הם רצו לחזור לביתם בשטח של מדינת ישראל בגבולות שביתת הנשק ב-49. זה השטח אותו הם רואים כמולדתם. מדוע אתה חושב שהם יסתפקו כעת בפחות? הלו אתה עצמך כותב שאת רצונם לא ניתן לנצח! גם היום הם דורשים, במסגרת אותם הסכמי "שלום" - מדינה בשטחי יו"ש והחזרת הפליטים לשטח של מדינת ישראל. כלומר אותם דרישות בדיוק שהביאו למלחמות כאשר יו"ש היתה תחת שילטון ערבי. האם חשבת שאולי קשה לנצח כאשר האוייב לא באמת מפסיד אדמות בצורה בלתי הפיכה. אם לאחר כל מלחמה בה אנחנו "מנצחים", בסופו של דבר האוייב מקבל חזרה את כל האדמות שהוא הפסיד - הוא לא באמת הובס ואנחנו לא באמת ניצחנו? רק אם האוייב יחשוב שאחרי כל מלחמה בה הוא מובס הוא לא יחזור למצב הקודם אלא יפסיד אדמות שוב ושוב יש סיכוי שישתכנע שאכן אין תוחלת במלחמות ויסכים לשלום.
        19/8/12 14:28:

      צטט: grandpa.zohar 2012-08-19 14:25:12

      פעם, הייתי צעיר ונאיבי, חסר פרספקטיבה, הייתי רץ לקלפי ומאמין בכל לבי כי יהיה שלטון ומנהיגות בארץ, מאז התבגרתי, ומזה 15 שנים שאני צופה מהצד.

      למדתי קצת הסטוריה, וראיתי איך הדברים מתגלגלים בעולם. אחד הפסוקים שעומדים מול עיני אלו שהיו רשומים על דלתות הסנט ברומא, לפני 2300 שנים:Sic transit gloria mundi , ובעברית קלה:  "כך עוברת תהילת עולם". כל סנטור, כל שליט רומי עבר תחת ושינן את הפסוק הזה. מאז כלום לא השתנה, כוחות עלו וכוחות ירדו, אם במלחמה ואם בכלכלה, אם בתרבות ואם במסחר. 

      מעולם לא היה כח איזה שהוא שהחזיק מעמד הרבה זמן. האימפריה הרומית--קרסה, יוון של אלכסנדר, ביזנץ,........וכו' וכו' בריטניה שהשמש לא שקעה בה--קרסה, הרייך השלישי, האימפריה העותמנית, לאחרונה ברית המועצות שהיתה אימת העולם כולו--קרסה.

      עלית כוחה של היהדות הבינלאומית ונציגתה ישראל היא ניצוץ חולף בהסטוריה, שהבזיק לרגע קטנטן ועתיד לשקוע ולהעלם מהר יותר ממה שמישהו מכם מסוגל לדמיין.

      היום הכוח העולה הוא האיסלם הקיצוני, וכמה שתקללו, וכמה שלא ימצא חן בעיניכם, הוא כובש את העולם, הן בכח הנפט שמשעבד את כל הכלכלה העולמית, הן בכח עובדי הצוארון הכחול שאינם בוחלים בעבודה כמו האירופים, הן בכוח הרחם, כל אישה יולדת 6-7 לעומת האירופית עם 1.1 ובפרט בכח האמונה הדתית העמוקה- מי שמאמין כי שליח אלוהים הוא, הוא מסוכן.

      השליטה שלהם באירופה, באמצעות הקול הדמוקרטי צוברת תאוצה, כנ'ל, בפיגור קל באמריקה.

      האיסלם שלט באירופה מאות שנים, ירד, ועולה מחדש.

      פרס שלטה בכל המזרח התיכון, ירדה ועולה מחדש. שום כח בעולם לא יעצור את ההגמוניה האיסלמית בעולם מול הסינים וזה ענין של עשרות שנים, אולי מאה.

      ולעניננו, באנו הנה כקוץ בתחת שלהם, אנחנו יכולים לצעוק חזק יותר ויותר כי אלוהים הבטיח לנו, אותם זה לא מענין, הם מצאו ארץ נטושה ואיכלסו אותה מזה מאות שנים, הם מאוד משתתפים בצער היהודים על השואה,ומוכנים לעזור, יחד עם כל העמים, לא רק על הגב שלהם (זוית הראיה שלהם).

      בסופו של דבר אנחנו נשתלב בסביבה, אם בשלום--מדינה דו לאומית שהמתנחבלים פועלים במרץ לקראתה, מדינה עם רוב ערבי שבשקט, ב"הגינות" ב"דמוקרטיה" ישיבו ע'י חוקים בכנסת את הקרקעות לפליטי '48 ויחזירו אותנו לממדים הטבעיים שלנו,. או במלחמה כוללת, שילוב כל הכוחות האיסלמים (ולצורך זה יתאחדו השיעים והסונים - בשם אלוהים) ויעמידו למבחן את אלוהים שלנו. מלחמה שגם ה"ידידה" הגדולה שלנו לא תוכל לעשות כלום, כי היא בעצמה תישלט ע'י מוסלמים.

      או אז, ירוצו היהודונים החרדים אל השליטים החדשים יביאו להם דורונות, ויסבירו להם באמונה, כי מעולם  התנגדו למדינה הציונית, לא הכירו בה ורק סחטו אותה, "שאעאר מין טיז אל חנזיר חלל" יאמרו בקריצת עין. (פתגם ערבי ,בעברית: אמנם החזיר חיה טמאה, אבל מצווה להוציא שערה מישבנו ולעשות בה שימוש) ואומנם, יקבלו היהודונים האלו רשות להמשיך ולהחזיק במספר בתי כנסת.

      =

      אין אפשרות שלישית. אנחנו כמו מורסה בגוף המזרח התיכון, מורסה שמבשילה, וכואבת להם יותר ויותר.

      היתה יוזמה סעודית לתת לנו איזו פיסת קרקע ומנוחה, ואנחנו דחינו. 

        19/8/12 14:25:

      פעם, הייתי צעיר ונאיבי, חסר פרספקטיבה, הייתי רץ לקלפי ומאמין בכל לבי כי יהיה שלטון ומנהיגות בארץ, מאז התבגרתי, ומזה 15 שנים שאני צופה מהצד.

      למדתי קצת הסטוריה, וראיתי איך הדברים מתגלגלים בעולם. אחד הפסוקים שעומדים מול עיני אלו שהיו רשומים על דלתות הסנט ברומא, לפני 2300 שנים:Sic transit gloria mundi , ובעברית קלה:  "כך עוברת תהילת עולם". כל סנטור, כל שליט רומי עבר תחת ושינן את הפסוק הזה. מאז כלום לא השתנה, כוחות עלו וכוחות ירדו, אם במלחמה ואם בכלכלה, אם בתרבות ואם במסחר. 

      מעולם לא היה כח איזה שהוא שהחזיק מעמד הרבה זמן. האימפריה הרומית--קרסה, יוון של אלכסנדר, ביזנץ,........וכו' וכו' בריטניה שהשמש לא שקעה בה--קרסה, הרייך השלישי, האימפריה העותמנית, לאחרונה ברית המועצות שהיתה אימת העולם כולו--קרסה.

      עלית כוחה של היהדות הבינלאומית ונציגתה ישראל היא ניצוץ חולף בהסטוריה, שהבזיק לרגע קטנטן ועתיד לשקוע ולהעלם מהר יותר ממה שמישהו מכם מסוגל לדמיין.

      היום הכוח העולה הוא האיסלם הקיצוני, וכמה שתקללו, וכמה שלא ימצא חן בעיניכם, הוא כובש את העולם, הן בכח הנפט שמשעבד את כל הכלכלה העולמית, הן בכח עובדי הצוארון הכחול שאינם בוחלים בעבודה כמו האירופים, הן בכוח הרחם, כל אישה יולדת 6-7 לעומת האירופית עם 1.1 ובפרט בכח האמונה הדתית העמוקה- מי שמאמין כי שליח אלוהים הוא, הוא מסוכן.

      השליטה שלהם באירופה, באמצעות הקול הדמוקרטי צוברת תאוצה, כנ'ל, בפיגור קל באמריקה.

      האיסלם שלט באירופה מאות שנים, ירד, ועולה מחדש.

      פרס שלטה בכל המזרח התיכון, ירדה ועולה מחדש. שום כח בעולם לא יעצור את ההגמוניה האיסלמית בעולם מול הסינים וזה ענין של עשרות שנים, אולי מאה.

      ולעניננו, באנו הנה כקוץ בתחת שלהם, אנחנו יכולים לצעוק חזק יותר ויותר כי אלוהים הבטיח לנו, אותם זה לא מענין, הם מצאו ארץ נטושה ואיכלסו אותה מזה מאות שנים, הם מאוד משתתפים בצער היהודים על השואה,ומוכנים לעזור, יחד עם כל העמים, לא רק על הגב שלהם (זוית הראיה שלהם).

      בסופו של דבר אנחנו נשתלב בסביבה, אם בשלום--מדינה דו לאומית שהמתנחבלים פועלים במרץ לקראתה, מדינה עם רוב ערבי שבשקט, ב"הגינות" ב"דמוקרטיה" ישיבו ע'י חוקים בכנסת את הקרקעות לפליטי '48 ויחזירו אותנו לממדים הטבעיים שלנו,. או במלחמה כוללת, שילוב כל הכוחות האיסלמים (ולצורך זה יתאחדו השיעים והסונים - בשם אלוהים) ויעמידו למבחן את אלוהים שלנו. מלחמה שגם ה"ידידה" הגדולה שלנו לא תוכל לעשות כלום, כי היא בעצמה תישלט ע'י מוסלמים.

      או אז, ירוצו היהודונים החרדים אל השליטים החדשים יביאו להם דורונות, ויסבירו להם באמונה, כי מעולם הם התנגדו למדינה הציונית, לא הכירו בה ורק סחטו אותה, "שאעאר מין טיז אל חנזיר חלל" יאמרו בקריצת עין. (פתגם ערבי ,בעברית: אמנם החזיר חיה טמאה, אבל מצווה להוציא שערה מישבנו ולעשות בה שימוש) ואומנם, יקבלו היהודונים האלו רשות להמשיך ולהחזיק במספר בתי כנסת.

      =

      אין אפשרות שלישית. אנחנו כמו מורסה בגוף המזרח התיכון, מורסה שמבשילה, וכואבת להם יותר ויותר.

      היתה יוזמה סעודית לתת לנו איזו פיסת קרקע ומנוחה, ואנחנו דחינו. 

        19/8/12 12:20:
      הפתרון קיים, פשוט יחסית ומזדקר. אלא מה ? אף צד לא באמת רוצה בו.
        19/8/12 11:37:
      דוגמה מעולה לדיסוננס קוגניטיבי. אתה מבין ששורש הבעייה הוא שהערבים לא מוכנים לקבל מדינה יהודית על אדמות הקודש שלהם, אבל אתה עדיין מאשים במצב את היהודים שפגעו בהם ולא מציעים להם פתרון הוגן. הערבים בחרו במלחמות והפסידו, ולפליטים שלהם מגיעה אולי סימפטיה, אבל שום הכרה באי צדק, סיוע ובטח שלא שיבה. בשביל הדמוגרפיה והלכידות הפנימית אכן עדיף להיפטר משטחי 67, אך צריך גם להיות מוכנים לכך שזה לא יספק את הערבים, וכמו בלבנון ובעזה, נצטרך לצאת למלחמה כל כמה שנים כי הם עדיין לא יקבלו אותנו פה גם כשאנחנו לא מדכאים אף אחד.
        19/8/12 10:26:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2012-08-18 23:41:48

      הופס, שוב טעינו!
      הם לא רוצים אותנו גם בגבולות 48.

      לכן כדאי שנפסיק להשלות עצמנו שוב.

      תפתח עינים ואוזניים ותקשיב היטב, מה אומרים החאמס, חיזבאלה, האירנים וכו'.

      נקווה שילדינו או נכדנו, יזכו לפרטנר שמוכן להכיר בקיומם כאן.

      בהחלט חשוב שידעו שיש לנו רצון בשלום אמת יציב ואנו מוכנים לפשרות תמורתו.

      אך עד שתצוץ הנהגה בצד שני שתרצה זאת ותוכל גם לבצע, יקח כנראה זמן רב.

      בינתיים, מה שנשאר זה להיות חזקים, כי זה הדבר היחיד שמאפשר לך להתקיים כאן בשכונה.

       

      תודה ישראל על תגובתך- נראה שלא הבחנת בכך שלא התנגדתי לכך שנהייה חזקים. להפך, עמדתי הינה שעלינו להשאר חזקים ולהגן על עצמנו בנחישות.

      אני בהחלט מקבל את דבריך המחזקים את דברי, שחשוב שהפלשתינאים יידעו שיש לנו רצון בשלום אמת ויציב ואנו מוכנים לפשרות. לדעתי כרגע הם אינם יודעים זאת.

      התנהגותנו הלא תקינה ביחס לפלשתינאים מזינה את דוברי החמאס החיזבאללה והאירנים. אנו יכולים ליטול אחריות על מעשינו שלנו ולא על תגובותיהם של אחרים. ומעשינו שלנו מחלישים אותנו מאד. 

      הופס, שוב טעינו!
      הם לא רוצים אותנו גם בגבולות 48.

      לכן כדאי שנפסיק להשלות עצמנו שוב.

      תפתח עינים ואוזניים ותקשיב היטב, מה אומרים החאמס, חיזבאלה, האירנים וכו'.

      נקווה שילדינו או נכדנו, יזכו לפרטנר שמוכן להכיר בקיומם כאן.

      בהחלט חשוב שידעו שיש לנו רצון בשלום אמת יציב ואנו מוכנים לפשרות תמורתו.

      אך עד שתצוץ הנהגה בצד שני שתרצה זאת ותוכל גם לבצע, יקח כנראה זמן רב.

      בינתיים, מה שנשאר זה להיות חזקים, כי זה הדבר היחיד שמאפשר לך להתקיים כאן בשכונה.