אבותינו נסוג מהשטח. המסכן, הגיע כל הדרך מהמושב שלו, מהלך חצי שעה נסיעה. לא נעים, הוא בכלל לא הבין מה הבעיה שלנו. שלנו, כן. אנחנו יצאנו הדפוקים. בשביל מה הטרחנו אותו בכלל אם לא התכווננו למסור את הכלב. מוזרים שכמותינו. איכשלא יהיה, היכן שנטרקת דלת נפתח חלון. זה בקשר לכלב. מדברת כנרת, אני אם חד-הורית. כאילו שהיתה צריכה לומר. הרי כל הכנרות הן בגילאי 30-36. ללא יוצאת מהכלל. ולפחות חציין כבר גרושות. פועל יוצא של השם. כלומר, מי לא ירצה להתחתן עם כנרת? כמאמר השיר הו כנרת שלי, כנרת שלי. זה כבר טבוע לנו בגנים. אבל גם להחזיק אותה כשהיא מאבדת נוזלים ומתייבשת? הלו, איגזמתם! הילד משגע אותי, ממשיכה כנרת, הוא רוצה כלב. טוב תבואי. הילד בן שבע, עיניו יוצאות אל פינאט. יוסי משתגע מאהבה. כנרת בשמלה צהובה צמודה, למיטב שיפוטי עברה קיסרי. ומה זה שהיא עם ביקיני במקום בגדים תחתונים? אבל מה, היא שחרחורת חייכנית, וכבר היה לה נסיון עם כלבים, עוזרת גננת. רוב הזמן בבית. פינאט נמסר. עם תיבת הפלסטיק הכתומה שלו. שירגיש בבית.
הם נכנסים למכונית, כנרת קדימה, יוסי מאחור עם פינאט בתיבה לידו. עוד לפני שהיא מתניעה, פינאט כבר ישוּב על ברכי הילד.
א-מחייה. שורה סופית - טיפולי פרעושים, תולעים, שני חיסונים, מזון מיוחד לגור - 500 ש"ח עלה לנו הסיפור הזה. פינאטס. יהיה בסדר, אני מקווה. יוסי בשדרה פוסע ... אך הנה הילד בא עם מה זה? חומד של כלבלב מתנה הבאתי לך אוי לי, ילד שלי מוצלח.
|
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דמעות עלו בעיני
ולא בגלל כנרת
גם לא בגלל יוסי, אלא הכלב
ובמקרה שלי מדובר ב"פפסי"
ממנו נפרדנו, משפחתי ואני, לעולמים לפני שבועיים ימים.
תודה לך, ידידי, על הסיפור הקטן המרגש
ותודה לכנרת ובנה שאמצו את "פינאט"
שנה טובה וחג שמח.
אז אתה במצב רוח סנטימנטלי....ומבינה שמתגעגע לפינאט...
שתמצא נחמה בטיון אז...ושבוע טוב !!!
אז אני בשם עצמי. נרגעתי. ידת ידת ידה ידה ידה,
מה?
מסרת אותו
חבל
הו כנרת כנרת שלי
העיקר שאין לה כרטיס בדה-סמארקר תאר לך מה היא היתה עושה אילו היית פונה אליה....