כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker CafeOCNהחיים שלימרסל ומשה נופשים בספינת האהבה

    החיים שלי

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    0

    מרסל ומשה נופשים בספינת האהבה

    מרסל ומשה נופשים בספינת האהבה

    ‎96

    תכנים אישיים  

    79 תגובות   יום שבת, 18/8/12, 20:18

    משה, השגתי לנו כרטיסים לנופש בספינת אהבה ליוון. תתחיל לארוז!


    איזו אהבה? איזו ספינה?

     

    ספינה עם 2,500 אנשים. יהיו שם קובי פרץ, משה פרץ ועמרם פרץ.

    מי זה עמרם פרץ?

    זה בן דוד של משה פרץ.

    איזה יופי.


    יהיה אוכל שם? בטח שיהיה אוכל! מהבקר עד הערב תוכל לעמוד בחדר אוכל
    ולאכול כל מה שבא לך. תשתדל לא לאכול היום כדיי שתהיה ממש רעב כשתבוא לספינה.

     

    מרסל סיימה לארוז 5 מזוודות  ומשה
    ארז גם הוא את מיטב בגדיו ואת בגד הים הסליפ לא שכח, כי רצה להראות שיש לו גוף יפה
    בספינת האהבה.


    האנייה שטה לאיטה. הים היה שקט ונינוח. מרוב התרגשות הפילה מרסל את
    אחד מריסיה לתוך המים. וואו משה מה אני אעשה? נשארתי עם ריס אחד. למה לא אמרת לי
    לא להתכופף להסתכל במים?!

    אז למה הסתכלת? טוב בואי לא נריב נלך להמשיך להסתובב.

    תוך כדי ההליכה לכיוון  חדר האוכל הבחינו בזוג צעיר שהתנשק בדיוק בכניסה.

    היי חברה, אין לכם בית? אנחנו בספינת ה"אהבה" לא?


    במסדרונות , רצו ילדים וצווחו אנשים מיהרו כל אחד לצד אחר.

    מרסל ומשה הגיעו למקום ענק ששלט "קזינו" היה כתוב מעליו. לזה חיכיתי, לקזינו!

    אני הולכת להרוויח  את המיליון שלנו, שאגה מרסל לתוך אוזנו של משה, כי הרעש היה נורא בגלל המולת האנשים והילדים.

    לאחר מכן המשיכו בסיור ומצאו את "הדיוטי פרי".

    זה המקום שלי מאמי. לא חוזרת בלי להביא מתנות לשושי, לרינה, לשולמית ולבעלה.

    בקצור אני לא יוצאת מפה בלי קוסמטיקה.

     

    השעה הייתה קרוב ל-8 בערב. מרסל ומשה יצאו כבר מ"תא הלחץ" הקטן שלהם והלכו לאכול.

    משה כבר החל להגיר ריר מהריח שאפף את כל הספינה.

    כשיצאו מהתא הקטן שלהם, כבר הייתה שיירה עצומה לעבר חדר האוכל.

    הם נתקלו בילדים, בעגלות עם תינוקות ובצרחות של אנשים שדרכו זה על זה.

    כולם היו רעבים וכולם רצו לאכול.

    התור לכניסה לחדר אוכל היה ארוך, אנשים ניסו להתפלח מהצד כדי להיכנס.
    אף אחד לא ויתר. אחרי כחצי שעה כשמשה כבר כמעט התעלף, הם מצאו פינה רחוקה והתיישבו
    מותשים.

     

    עכשיו החלה המשימה הכי קשה: ללכת עד למקום של האוכל, להעמיס ולחזור.

    שוב להעמיס, שוב לחזור ושוב להעמיס.

    אחרי שעשו 4 נאגלות הלוך וחזור עם צלחות מלאות, נשמו כמה דקות ושוב קמו לכיוון המתוקים.

    מכל עוגה חתכו חתיכה, מילאו את הצלחות וחזרו בחזרה למקומם.

     

    מרסל נזכרה, משה, לא לקחנו פירות. יש בקצה השני אבטיח ומלון ומה זה אני מתה על הפירות האלה.

    בקושי הצליחה לקום מהכיסא יישרה את שמלתה הצמודה וצעדה לעבר הפירות.

    התור היה ארוך, אבל מרסל לא ויתרה וחיכתה בסבלנות כרבע שעה כדי לקחת  פירות.

    כי כך נוהגים במקומות כאלה מחכים הרבה זמן בתור.


    אחרי שסעדו את ליבם וטעמו מכל מה שהיה מונח על המגשים, משה פתח את מכנסיו כי לא יכול

    היה יותר להכניס את הבטן.

    מרסל הרגישה שהמחוך שלבשה מתחת לשמלתה ההדוקה עומד עוד רגע להתפוצץ,

    ויחד איתם הסיליקונים  שלה.

    הם לא יכלו לשוחח האחד עם השני כי הרגישו כמו שני בלונים לפני פיצוץ.

     

    לאחר הארוחה, זרמו החוצה יחד עם עוד 1000 איש, ילדים צורחים ורצים מקיר לקיר, והוריהם הדולקים אחריהם וצועקים שיחזרו בחזרה, לכיוון אולם המופעים.

    האולם הענק התמלא עד אפס מקום. חלק מהאורחים ישבו על הרצפה, על המדרגות ואפילו על המעקים.

    כשהופיע עמרם פרץ, כולם פרצו בצוהלות שימחה. לאחר מכן הופיע משה פרץ בכמה שירים ואחרי זה היה דיסקו.

    לזה מרסל חיכתה, אבל לא יכלה לזוז.

    היא הייתה מאובנת וכשניסתה לרקוד רק הידיים שלה זזו כמו בובת תיאטרון, כי לא יכלה להזיז את כל הגוף בגלל כמות האוכל שאכלה (חבל לבזבז, משלמים אז אוכלים).

    משה השתרע על הכורסה הלא נוחה כשמכנסיו פתוחים ורק נתן לבטנו לעלות ולרדת לקצב המוסיקה.

     

    בחצות צעדו מרסל ומשה לעבר הקזינו שנמצא בכיוון השני.

    הים כבר לא היה כל כך שקט. האוניה התנדנדה קלות מצד לצד.

    הם התנדנדו גם כן  ובקושי הגיעו עד למעקה, שם הקיאו את נשמתם.

    מרסל הרגישה שהיא עומדת להתעלף.

    הספינה המשיכה להתנדנד ומשה שהחזיק את מרסל הועף אל המעקה והקיא שוב.

    הדרך לקזינו הייתה רצופה בהקאות רבות.

     

    הם הגיעו מותשים, אבל מרסל התיישבה ליד מכונות המזל. המזל לא הגיע.

    כך גם משה שניסה את כוחו ברולטה והפסיד 500$.


    רצוצים ועייפים מהיום הצליחו להגיע לחדרם הקטן, נפלו על מיטותיהם ונרדמו  מיד.


    זה היה היום הראשון של מרסל ומשה על ספינת "האהבה".



     



     



                        כל הזכויות שמורות לאסנת נחשון @ 2012



    (הסיפור מדמיוני שלי. מעולם לא ביקרתי בספינות אהבה.)

    דרג את התוכן:

      תגובות (79)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/9/12 23:20:
      הייתי פעם בקניה, עם קבוצת ישראלים שלא זזו מהקזינו. אני לא הימרתי, אבל כולם חוץ ממני הרוויחו המון. ביום האחרון כולם הפסידו את התחתונים. בסוף הם עוד כעסו עלי :} כי אני לא הימרתי... כן זה מצחיק, אבל אם אתה באמת מגיע למקומות של אכול כי כלול אז אוכלים. אני מחפש את המעבורות היווניות הזולות והפשוטות, שנהגתי לפקוד תכופות, אבל בשנים האחרונות הן לא עוצרות כאן. אין לי מושג מי החרים את מי הם אותנו או מנו ספנות אותן. שאלתי קישרוניים אבל גם הם לא ידעו. מוזר. אבל האהבה האמתית לא תלויה בדבר. ככה מישהו אמר.
        25/9/12 19:22:
      אם ככה נראה היום הראשון ..... יופי של כתיבה ורעיונות.
        24/9/12 17:37:
      יא נהדרת אחת!!! כמה התגעגעתי לקרוא אותך! יא מצחיקה! פוסט מצחיק מאד! שתהיה לך שנה נהדרת! חיבוק ממני נאג'
        21/9/12 23:33:

      מעולם לא הייתי בספינה כזאת....אבל נראה לי שזו סיטואציה די אמיתית.

        20/9/12 12:32:
      חחחחח
        19/9/12 22:43:
      למרות שזה מעט עצוב סיפרת זאת מצחיק עד דמעות . שנה טובה !
        17/9/12 13:07:
      מעניין מה יהיה בימים הבאים :) שנה טובה לך למרסל ולמשה
        15/9/12 02:13:
      שנה טובה בספינת האהבה בבית :)
        14/9/12 20:52:
      אולי עדיף שלא לבקר שם...
        14/9/12 14:43:
      הי אוסי, מקווה שאת בארץ בחגים ולא באיזה דיל שקשה לעמוד בפניו.,אצל מנו ספנות.
        14/9/12 10:50:
      בהחלט מזכיר לי ימים עברו לפי 30 שנה בערך... מתאים להווי הישראלי מצחיק לראות זאת מהצד שבת קסומה שנה מדהימה ומתוקה, שמחה ומשגשגת, שלווה שנה של הפתעות, שפע ואהבה
        14/9/12 10:18:
      תודה על החיוך לפני השבת. סופשבוע נפלא, שבת שלום ושנה טובה!
        14/9/12 09:59:
      סיפור יפה! לא היית אמנם בספינת האהבה אבל זה נשמע כמו חוויה ישראלית אמיתית בבית מלון שגרתי (הכל כולל הכל) :-)
        13/9/12 23:13:
      אוהב ספינות בטרוף עם כל ההוואי שכרוך בזה...
        13/9/12 17:56:

      אוסי, את הסיפור והכתיבה שלך אהבתי מאד

      חמוד ומאד ישראלי.

      את ההפלגה לא בטוח שמרסל ומשה "אהבו" (-:

        13/9/12 17:42:
      איזה תענוג.....בספינה :)
        8/9/12 00:03:

      ג'יפי הג'יפה...אתה בהחלט יכול ללכת אף אחד לא מחייב אותך להישאר כאן יש מקום מיוחד ל" משוררים " מספרי סיפורים " מורים לעברית ובכלל שאר ירקות ..כאן יש רק " חברים " ואתה לא כזה אז....( חבל שאין לי דלת ..שבת שלום ותברח

        7/9/12 21:51:
      ממש עושה חשק לצאת להפלגה :)
        7/9/12 17:22:

      התיאור המופלא של ספינת האהבה מילא אותי במרץ 

      ומיד הזמנתי זוג כרטיסים לנופש ימי עם משפחת פרץ 

      וכולי תקוה שגם אפגוש שם את מרסל וארז 

      שכולם יהיו שם, וגם את, ולא יעשו לי ברז

      ממש עשית לי חשק לעמוד בתור ולזלול כמו חזיר 

      נמאס לי להסתופף בביתי השקט ולחיות כמו נזיר 

      הפסקתי לקנות מפעל הפיס טוטו ולוטו, אני חוסך הון 

      על מנת שאוכל להפסיד בקזינו 500 $ זה ממש לא ממון 

      החלטתי לוותר על השקט והשלווה כמו בשיר השירים  

      ולהמיר אותם בדוחק ברעש ובהמולה של ערסים שעירים

      מה לא עושים בשביל ספינה מלאה באהבת אמת 

      הבנתי שאם אני לא שם כאן ועכשיו, אני משול למת 

      .

      .

      ''

       

       

       

        4/9/12 15:29:
      נו 30 שנה נשואין ספינת אהבה זה טוב, אם לא ישר לים :)
        2/9/12 15:13:
      יפה כתבת, אהבתי וגם... הגיע הזמן לבקר בספינת האהבה...
        1/9/12 21:53:

      צטט: אבו ג'ילדה 2012-08-28 21:00:49

      הלו ג'ירפי...זה סיפור דמיוני ומציאותי כאחד אבל אל תשכך שזו המציאות ..

      בחייאת ראבק... איזה מזל שאתה פה כדי להזכיר... ואתה אל "תשכך" שיש בקפה גברים בני 60 חסרי הומור, עם עברית נוראה, ושגיאות לא עלינו...

       

        31/8/12 19:49:
      הצלחת לתאר היטב את ספינת האהבה בלי להיות שם נהניתי תודה:)))
        30/8/12 11:46:
      "הכל כלול" הוא האויב של הגוף והנפש. נופשים מהסוג הזה מביאים אותך לקו הסיום עם צרבת, כרסת, ורצון גדול למות.
        30/8/12 08:31:
      בידור במיטבו...!
        29/8/12 21:29:
      חחחח ענקית. :) שאפו לדמיון ! מדויק.
        29/8/12 20:24:
      הי אוסי, תודה שהזכרת לי למה אני לא חסיד גדול של נופשונים מהסוג הזה. אבל כל אחד והבילויים שלו, אני מחכה לראות איך מרסל ומשה יעברו את ארוחות החג הבאות עלינו לטובה.
        29/8/12 18:17:
      פנטסטי, עושה חשק ל....
        29/8/12 17:53:
      הנאה צרופה בספינה - הכל כלול, סיפור מצחיק , על זוג סובל, עצוב
        28/8/12 21:00:

      הלו ג'ירפי...זה סיפור דמיוני ומציאותי כאחד זה הפרצוף של הישראלי הממוצע הם לא עכברי מעבדה הם אנשים אשר התרבות שלהם כוונה ע"י הממשל רטלין לילד ב 5 , בתי חולים ל מטופלים בני 5-12 יחידים בעולם משרד הסעד עושה מה שבא לו , אנשים דבוקים למסך " האח הגדול זה הישראלי הממוצע לא מתאים לך ? אתה חופשי ללכת אבל אל תשכך שזו המציאות ...והיא בטח לא שלך אז הגיע זמן יקיצה לא ?
      לאוסי היקרה אחלה סיפור מה זה צחקתי ...ויש להבין שאני הייתי מצד השני של המתרס כשף ורואה איך הישראלים " בולסים " ממלאים צלחות ולא אוכלים ( ובעולם יש המון ילדים וגם בארץ שאין להם מה לאכול ולאף אחד לא מזיז ...אז יפי הנפש במקום לדבר תנו להם אוכל יש לכם מהיכן רוטשילד לא לקח כלום לקבר וגם אתם לא ) ואני עומד מהצד צוחק וסולח ..זהו הפרצוף האמתי של הישראלי בארץ או בחו"ל ...שבת שלום שנה טובה וחג שמח יקירה

        28/8/12 08:34:
      כמה נפלא לבקר אותך אוסי ,עשית לי את הבוקר עם המון חיוכים !
        28/8/12 03:00:

      ניתן לראות בפוסט זה קטעים הגובלים בפגיעה קשה בבני אדם, אלימות מילולית, השפלות של המשתתפים, שיעשו הכל על מנת לשרוד.

      המשתתפים, לא צולחים את ההיצע הבלתי נתפס. עניין זה מקצין את התנהגותם - דבר שלא פעם פוגע בראיית המציאות של הילדים והנוער המצורפים כ"בונוס באותו חדר". 

      עכברי מעבדה חדשים מתנדבים להיכנס פעם בשבוע לספינה, ולגרום ליתר העכברים לרוץ מהר יותר על הגלגל ולכרסם את הפתיונות. 

      במגילת זכויות האדם נכתב על כך שכל בני אדם נולדו שווים אך יש להוסיף הסתייגות: נולדו זהים אך ללא הנחיות מפורטות איך  לצלוח את גלי הטמטום.

      יש לזכור כי המפליגים בספינות האהבה  לא עובדים על פי תרחישים יזומים, לא מבינים מה מצפים מהם ואינן מיישמים דבר. 

       

       

        28/8/12 00:51:
      לפני כחודשיים חזרתי משיט בספינה בחופי אלסקה. את צריכה לנסות את זה, ויהיה לך תיקון על המסע הדמיוני ב"גיגית האהבה" שתיארת. המציאות באנייה עברה את דמיונך. שווה לנסות ולראות את ההבדל...

      הישראלי המכוער..

      עצוב.

        27/8/12 09:49:
      אוהב אותך, את גדולה בתיאור מצבים מצחיקים. ממש יחסי ציבור עשית לחברת הספנות כאחת שלא שטה באף חברה. מקסים. תמונות מהחיים של הישראלי המצוי
        27/8/12 00:58:

      יקירתי

      את אלופה בתאור הסיטואציות המתרחשות על האמבטיות האלה של חברות הספנות בארץ.

      שאפו

      סוקראטס

      אוסי, וואלה סיפור מהחיים. ממש מאפיין את הישראלי המצוי המעמיס, ומעמיס בלי סוף על הצלחת. כמה אפשר לאכול. לא היית בספינת אהבה אבל הצלחת לתאר בדיוק מה שקורה שם. * כל הכבוד
        26/8/12 08:31:
      זה מה שהם עשו על ספינת האהבה, נרדמו ככה ללא כלום :))))
        25/8/12 22:41:
      אוסי היי, קבלי * על הסיפור.
        25/8/12 17:31:
      כן, יש כאלה שמוכרים לנו זבל עטוף בהרבה אשליות
        25/8/12 16:37:
      ככה זה כשהכל כלול - חבל לא לקחת עוד משהו..נדמה לי שהדמיון שלך קרוב מאד למציאות...
        25/8/12 15:15:
      מצוין!
        25/8/12 12:25:

      צטט: מושון חוב"תי 2012-08-24 20:46:23

      מושון לא מרחם עליהם. מי שמטומטם מספיק לעלות על אניה כזאת, מגיע לו!

      אני מצטרף לדברי חברי המלומד מבת ים!

        25/8/12 10:56:
      עכשיו מגיע לך שיט חינם ...יפה כתבת אוסי
        25/8/12 10:33:
      משעשע. שבת שלום, אוסי.
        25/8/12 09:47:
      סיפור משעשע, את הים אני מעדיף בעמקים *
        25/8/12 07:10:
      אוסי, לא הייתי על ספינת אהבה, אבל מחברה שלי שמעתי, שזה בדיוק כפי שתיארת כאן. הצחקת אותי, טלי*
        24/8/12 20:46:

      מושון לא מרחם עליהם. מי שמטומטם מספיק לעלות על אניה כזאת, מגיע לו!

        24/8/12 19:38:
      קליל ומשעשע....תודה!
        24/8/12 15:37:
      אוסי יקרה ואת..בדרכך שלך יודעת לספר כל כך יפה עכשיו קחי את הנכד שלך וצאי לשייט תענוגות :) שבת טובה מאד
        24/8/12 15:32:
      בילוי ישראלי אופייני :-)
        24/8/12 11:30:

      זה מה שיפה: לתאר באופן ציורי ומדויק סיפור מהדמיון!

        24/8/12 10:27:
      כנראה שרק אהבה בין הזוגות נשארה בה...
        22/8/12 18:54:

      שובבה, ה פלת אותי בריצפה מצחוק..

      לא, אין צורך להיות בספינת אהבה

      אנחנו הרי מכירים היטוב את עמך ישראל:)))

      פשוט מעולה.. מצחיקולה!!!!

      מנסה לככב, ולא בטוחה שמצליח לי....

      אנסה שוב מחר....

        22/8/12 02:50:
      אולי זה הזמן? :) גדול!
        21/8/12 05:55:
      זאת הספינה של אליקו....
        20/8/12 23:44:
      חחחח ממש הישראלים המצויים, את בטוחה שהם עלו על ספינת האהבה??? :)
        20/8/12 22:44:
      הזוועה הפליגה רחוק בכישרון. עכשיו תפתיעי אותנו בסוויץ' של עידון דווקא בלב האוכל, הרעש, החטוף ואכול. אולי בשיר מרגש שממריא מעל הגלים והכחול... אחרי הכל כולם, גם מרסל ומשה, מחפשים חלומות. תני להם... תודה מראש
        20/8/12 19:43:

      אהבתי את הסיפור וגם צחקתי כהוגן !

        20/8/12 18:38:
      הייתי פעם אחת לפני הרבה שנים וזה הספיק לי לכל החיים...מעניין איך משה ומרסל נחלצו מהמקום הזה... *
        20/8/12 18:19:
      מאחל לך שכן תבקרי בספינות אהבה :) ערב נפלא
        20/8/12 17:02:

      מ צ ח י ק

      צוחק

        20/8/12 15:11:
      יופי של סיפור!
        20/8/12 14:51:
      ***
        20/8/12 14:34:
      מכירה את "התענוג" מקרוב הייתי על אניית "אקילה לארו" שנה לפני שנחטפה... יציאה מגנואה. יופי של פוסט
        19/8/12 23:56:
      אכול ושתה כי מחר נחזור הבייתה... נכתב יפה עם תיאור מוצלח ואמיתי של ה"ישראלי המצוי"...
        19/8/12 21:16:

      הבן שלי נמצא עם רעייתו בירח דבש על ספינת אהבה מפוארת באירופה,לבטח כשאספר להם על מעללי מרסל ומשה באוניה,מיד זיכרונות וקוריוזים יצופו ...

      "חבל לבזבז, משלמים אז אוכלים)." שורה חזקה וכל כך מאפיינת  אותנו הישראלים...
      אוסי היקרה,תמיד אני עוקב אחרי סיפוריך המצחיקים הלקוחים מהחיים,את כותבת בהומור מקסים שגורם לי להתמוגג מצחוק ולבקש ממך:"אל תפסקי את הסדרה".
      אני מחכה ליום השני באוניה...

      אכול ושתה, כי מחר נפגין על מחיר הקוטג'...
        19/8/12 20:03:
      זה מה שקורה שחנה לסלאו מפרסמת, לא צריך להפליג בשביל לחוות התבהמות , יותר פשוט ללכת למלון הכול כלול באילת, קצת יותר יקר, אבל בסוף לא מקיאים :)
        19/8/12 17:18:

      אוסי יקרה לליבי נשיקה

      (-: התמוגגתי לקרוא אותך

      והעלת בי זיכרונות נהדרים מהשיט שלי במג'יק 1 בדיוק לפני 3 שנים

      אכלתי מלא עוגות, ורקדתי ושיחקתי בקזינו כל לילה....

      בלילה הראשון הרווחתי ובלילה השני שיחקתי רק על הכסף שהרווחתי

      והפסדתי את כל הרווח של יום אתמול מופתע

      והצטלמתי עם מושיק עפיה

      תודה מותק שלי, אוהבת לקרוא על מרסל ומשה הזוג הבלתי מנוצח (-:

      * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך, אוסי יקירתי

      http://cafe.themarker.com/image/1232424/

       

       

      http://cafe.themarker.com/image/1232409/

        19/8/12 17:06:

      אהבתי וכיכבתי

      ''

        19/8/12 14:39:
      מחכה ליום השני והשלישי
      מוכשרת את!
        19/8/12 13:49:
      מצחיק מאד (-:
        19/8/12 12:02:
      למרות שהסיפור דימיוני, תיאורים שונים של ספינות אהבה כאלה מבססים היטב את הדימיון. חוץ מזה צחקנו לאורך כל הקטע...
      יפה לך בדמיון,,צחקתי לאורך כל הסיפור ,,,תודה,,,שבוע טוב:))
        19/8/12 07:53:
      עכשיו אני יודעת למה אני לא נוסעת שם.....
        18/8/12 21:34:
      רק ש"מאנו ספנות" לא יקראו את הסיפור ( : נהדר!
        18/8/12 20:29:
      *הצלחת לתאר היטב את ספינת האהבה בלי להיות שם נהניתי תודה:)))

      תגיות

      פרופיל

      OCN
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות

      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי