כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    כתיבה לשם מה? (2)

    16 תגובות   יום שני, 20/8/12, 01:06

    בְּלוֹג (מאנגלית Blog, בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים בלוגרים וקהילת בלוגרים נקראת בלוגוספירה (לעתים המילה משמשת כביטוי למכלול הבלוגים באינטרנט, לעתים גם נעשה שימוש במונחים "בלוגטופיה", "בלוגספייס" ו-"בלוגיסטן"). המילה "בלוג" היא הלחם של המילים מאנגלית: Web (רשת) ו-Log (יומן).

    הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. יש שראו בו סוג של יומן אישי השונה מזה שנכתב בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, בפומביות ההתקשרות עם העולם שהוא מציע. בעידן הווב 2.0 נוצרה הפרדה בין יומן-רשת, שהוא הבלוג, לבין יומן רשת אישי (Web Journal). כיום שולטת מגמת כתיבת בלוגים של אנשי עסקים, בלוגים של פוליטיקאים ידועי שם, (דוגמת הילארי קלינטון), ובלוגים של יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת ומאמרים אקדמאיים. מספר הקוראים בבלוג מגיע לעתים קרובות למספר הקוראים של ספר בזמן קצר מאוד, זוהי הסיבה שבגללה מספר סופרים הולך וגדל כותבים בלוג אישי בידיעה שיצירתם תגיע לקוראים במהירות ויוכלו לקבל מהם משוב. על חשיבותם של בלוגים מסוג זה ניתן ללמוד מהשכיחות הגדלה והולכת שבה מאמרים אקדמיים מצטטים ומתייחסים למאמרים שמופעים בבלוגים של חוקרים וכותבים אקדמיים.

    הבלוגים נשמרים באתרים ייעודיים, ניתן להגיב עליהם ואף להיות מנויים על בלוגים פופולריים. בלוגים פופולריים כיום אף מאפשרים תגמול כספי לכותביהם, המתוגמלים בהתאם לכמות ה"כניסות" לבלוגים שלהם, או בעזרת אמצעים פרסומיים שונים שהם מאפשרים שיופיעו בדפי הבלוג. מגמה זו צוברת תאוצה ברחבי העולם וגם בארץ.

     

     

    מתוך ויקיפדיה ויש עוד המשך  http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92

    .

    .

    .

    כותבת "בלוג" מזה שנה וחצי ++

    התגלגלתי במקרה, בהכוון , ואולי שלא במקרה

     

     

    מה זה בלוג בעצם?

    מה זה בלוגר?

    למה לו (לי) בעצם להעלות רחשי ליבו תובנותיו מחשבותיו רגשותיו אי-רגשותיו אדישותו

    ברשת זו

     

    האם דומה זה לכתיבה ב"יומן אישי" 

    אבל זה לא בדיוק, גם לא ליד אולי רק משהו מאוד מעובד

     

    איני כותבת שקרים

    אני באמת כותבת אותי

     

    אך זו ממש לא כמו כתיבתי ביומן

    היא לא חושפת במילים פשוטות את מי שאני

    אלא ישנה גם מחשבה על הקורא

     

    ואולי בעצם גם על הכוכבים

    או הLIKE'S למיניהו

     

    במה חושפת

    כוכבות לרגע

    חוכמה לרגע

     

    הגעה לעוד אנשים

    לעוד קהל

    אבל למה?

     

    למה בעצם חשוב לנו שיבקרו אצלנו בעמוד

    שאנו מנסים לראות עמודנו שלא יהיה לבן

     

    יש בזה משהו מייאש בהתמכרות הזו

    לפעמים זה משתלט על כל שעות היממה

    על כל שעות המחשבה

    ואף מעבר לה

    אבל גם לדעת שזה לא חייב להיות ממכר

    שאפשר לשלוט בזה

     

    אך האם שליטה היא בהכרח מחיקת תכנים והעלמות

    או

    שמא

    בביקורים מדודים וקצרים יותר

     

     

    ''

     

    תופס אותי בימים של מחשבות על חירות

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/8/12 16:11:
      מצד שני: תארו לעצמכם שהייתם מקבלים אחוז אחד - רק אחד - מהפרסומות שמעטרות את הבלוג שלכם או מקפצות לכם בעל-כורחכם מול העיניים? באיזו עקשנות הן, הפרסומות, מסתננות ל"חייכם האישיים" - גם בכתיבה הגרועה ביותר וגם בטובה ביותר.. סלקציה, אני אומר, ימינה ושמאלה!!
        21/8/12 00:39:

      http://cafe.themarker.com/image/2697280/

        20/8/12 22:49:
      גדול פשוט אהבתי
        20/8/12 22:22:
      הדרך שבה עוברת המחשבה אל האות, מחדדת, מבהירה וגם מטהרת. יש לי בעיה עם הכתיבה כשזה הופך בהדרגה למען ריצוי של האחר, או למען הפופולריות או הרייטינג, כתיבה כמו כל שפה שמדברים בה, כי גם בשפה המדוברת מסננים, אז למה לא בכתיבה? ולכתוב כל עוד שזה מועיל לך.
        20/8/12 22:15:
      חושבת שהצורך בכתיבה וחשיפתה לתגובות בא מהפחד מפני הבדידות, מישהו מגיב לי, הוא הקשיב לי הוא השיב לי, אאני לא לבד. לגבי שליטה - זה בעיקר המחויבות שלנו לזמן שלנו וניהולו ביעילות,
        20/8/12 18:49:
      אכן יש משהו מייאש בהתמכרות הזו ועדיין יש דבים טובים כמו להכירך דרך האתר ולהחשף לכותבים/ות מרתקים כמוך. שבוע טוב מיטל!
        20/8/12 18:44:
      אני פה 4 שנים בגלל אהבת הכתיבה ונהנית מכך.
        20/8/12 18:05:
      הכתיבה משחררת, פעמים רבות משתחרר בה מה שלא יאמר במילה הדבורה, ורוב הקוראים הרי לא באמת מכירים אותנו ממש, אז ההתמכרות היא,בעייני, לשחרר את הרעש שבפנים ועדיין לשמור על אנונימיות מסוימת, זה סוג של חופש, וגם התמכרות לאנשים בעלי דיבור משותף, שלא תמיד אנחנו מוצאים מספיק ממנו, מהם,בחוץ :)
      אני נמצאת באתר הזה כבר מזה כ-7 חודשים...שעות על גבי שעות ביליתי וכיליתי פה...לרוב בהנאה. השהיה כאן הקלה עליי בתהליך לא פשוט אותו עברתי...עכשיו כשהדברים בהירים יותר בחיי... פחות מבלה פה. עדיין נהנית אבל אין לי צורך להכנס בכל רגע פנוי ובעצם כבר אין לי כל כך את הזמן להכנס באותה התדירות. בכל אופן אני חושבת שזה עניין של תקופות...כשמתעורר הצורך
        20/8/12 16:20:
      את אשר אני חושבת אמרתי לך אתמול...
        20/8/12 13:15:
      עכשיו זה זמנו של הפודקאסט, דיבור מול מצלמה בוידאו מתחיל לתפוס את מקומו של הפודקאסט, ובהמשך... מי יודע?
        20/8/12 11:32:
      בעיניי הבלוג הוא תמיד אישי, לא יכול להיות אחרת גם אם אין בתכניו חשיפה אישית עמוקה וטוב שכך, הוא מצביע על הטעמים האישיים, על העדפות, וגם על היכולת לנהל אינטראקציה עם הסביבה, קרי גם הסביבה הוירטואלית שמאכלסת, בתוכו בני האדם , עם הטעמים השונים, עם השאיפות השונות, וגם עם ראיית חיים שונה או דומה. דווקא בלוגים אקדמיים הם יותר דומים למאמרים עיתונאיים שמחליפים אותם בלוגים אינטרנטיים, מובעת דעה בנגיעה האישית אמנם אבל במידה מדודה ביותר ובתחום הצר של ההתמחות. לגבי התכנים, על כל אדם לפעול על פי תפיסת עולמו האישית, אני בעד תמיד המידה המדודה וזו שמשרתת את הכותב ולא את הדחף המציצני של הקורא.
        20/8/12 10:07:
      דבר במידה סבירה הוא טוב...:-)
        20/8/12 04:52:
      *בלוג לפעמים אישי לפעמים לא:*
        20/8/12 04:28:
      דווקא ה-למחוק תכנים, נשמע לי יותר כחוסר שליטה..וביקורים מדודים וקצרים? מי שיש לו זמן וסבלנות שיהיה הרבה, לבריאות :))
        20/8/12 03:53:
      השאלות שאת שואלת הם בעצם שאלות רחבות יותר - קיומיות אפשר לומר. למה אנחנו חיים? למה אנחנו מתקשרים עם אנשים אחרים? בעיני התשובות הן פשוטות, הבלוג, הכתיבה, הדו-שיח עם אחרים הוא עוד סוג של אינטראקציה בעולם החברתי שלנו, בימה יחודית להבעת דיעות, מה רע? זה לא צריך להיות חד משמעי, כמו כל פעילות בעולם הזה, אם זה נותן לך משהו, אפילו סתם צורה להעביר עוד אחר צהריים, אז מצוין. אם ההתמכרות הזאת לא באה על חשבון הילדים הרעבים שלך, ונותנת לך משהו, זה הרבה יותר טוב מסיגריות.

      תגיות