אתמול כשחזרתי הבייתה

היו מונחים במרפסת על השולחן

שני זרי נוצות בקשת  אפורים,

תקועים בספוגים הירוקים הישנים ההם,

של זרי הפרחים,

חשבתי לעצמי

איזה הומור יש לסיוון הזו,

זרי דובי.

כשאת המרקע של המחשב

קישטו תמונה של "לפני" ,דובי משתעשע על ידייה של סיוון,

ותמונת "אחרי" של גיבוב נוצות, כשסיוון תוהה "האם זהו דובי?"

ועל השבילים ,גוערת בי, על כך שלא זיכיתי אותה ב"אהבתי"

כי אלו החיים,

ודובי היה חלום  שהתגשם,

והוא את שלו כנראה מילא,

"הכל צריך לקחת בהומור",

אז חשבתי

שזו בדיחה

שלה,

הזרים,

מסתבר שלא,

סיוון חושבת שיהיה נחמד

להסתובב עם זר נוצות על הכתף

כזכר לעורב האהוב דובי,

ואני חושבת בעצם למה לא?