כותרות TheMarker >
    ';

    אתיקה אזרחית

    הבלוג עוסק במאמרים ומחשבות שלי בנושאי אתיקה אזרחית ואיכות שלטון.

    0

    חינוך לאתיקה- המלצה על ארבעה ספרי ילדים בעלי מסרים ערכיים

    4 תגובות   יום שלישי, 21/8/12, 15:44

    חינוך לאתיקה- המלצה על ארבעה ספרי ילדים בעלי מסרים ערכיים

    כתבה, זהבה חן- טוריאל


    מקובל על כולנו שספרות ילדים צריכה להיות ספרות טובה ובעלת מאפיינים אמנותיים- ספרותיים. השאלה הנשאלת תדיר היא: האם ספרות הילדים היא כלי להעביר מסרים וערכים? לאלו ערכים מכוונת ספרות הילדים בישראל? האם היא לא נתפסת כאינדוקטרינציה? האם נכון שספרות הילדים תהיה דידקטית? האם עודף מסרים לא יפגעו באמינות של הסיפור? האם צריך להשאיר אותה נטולת הכוונה חינוכית? להשאירה כספרות יפה ותו לא.

     

    בחברה מתהווה, כדוגמת החברה הישראלית, אני מאמינה שיש בהחלט מקום לחינוך לערכים פרטיים, לאומיים ואוניברסאליים. ערכים כאלה ייצרו את השפה התרבותית והאזרחית המשותפת ויאפשרו דיאלוג בין מרכיבי החברה הישראלית. יחד עם זאת יש לזכור שסופרים שכותבים ספרים למבוגרים ולילדים, הם בני אדם תבוניים ובעלי השקפות פוליטיות ותפיסות המבוססות על פי ערכים, הם נותנים ביטוי לתפיסותיהם הערכיות במכוון וגם שלא במכוון. על מנת לטפח חשיבה ביקורתית לסגנונות הכתיבה והמסרים, יש להציע לילדים  מגוון סיפורים  ולדון עמם בבית או בבית הספר על המסרים. הספרות  היפה יכולה להוביל ולהניע דיונים אקטואליים בנושאים רגישים, תוך השלכה של אירועים שהיו פעם, בעבר, להתמודדות עם סוגיות חברתיות ואזרחיות אקטואליות בהווה.

     

    בחרתי ארבעה  ספרי ילדים שאהבתי מאוד בילדותי, שמשקפים את מחבריהם  בכתיבה ובהעברת המסרים באמצעות זיכרון ילדות  או חוויה אישית שמרחפת כרקע בסיפור:

     

    הסופרת הראשונה שבחרתי היא לאה גולדברג המיתולוגית, בסיפורה "נסים ונפלאות", גולדברג מופיעה כדמות ראשית בסיפור, אותה זקנה בלי שניים, "דודה של אף אחד" המתגוררת בתל אביב. הכתיבה שלה בגוף ראשון, היא מכוונת ערכים בספרה באופן דידקטי מובהק, המסרים מופיעים בדיבור ישיר, חלקם הגדול ברור ונכתב בצורה גלויה[1].

    הסופר השני הוא השדרן והסופר יצחק נוי, בספרו "גבעת האיריסים השחורים", שחווה את חוויות הילדות שלו במושב על יד המעברה, מעביר את המסרים באמצעות גיבור ספרו יפתח, שמציג מודל של נער מוסרי ובעל ערכים. חלק מהערכים המופיעים מועברים בצורה גלויה וחלקם באופן סמוי- דגש משמעותי בספר על ערכים לאומיים. בספר זה מציג נוי התנגשות בין ערכים ודילמות ערכיות באופן דידקטי, שניתן להציגם גם כיום בשיעורי אזרחות. יפתח בדמותו מציג ערכים שהם כהתרסה למושבניקים של העלייה השנייה שהתערטלו מערכיהם בעבור חומרניות הן בערכים הפרטיים והן בערכים הלאומיים[2].

     

    הסופר השלישי הוא סמי מיכאל, בספרו "פחונים וחלומות", מתאר מציאות של חיים במעברה. מתוך הקשיים החברתיים, הכלכליים והמעמדיים והתמודדות עם סוגיות של השתלבות בחברה הוותיקה, מיכאל מצליח לאתר דמויות חיוביות שהן אנטי תזה לסטיגמות ומפריך באמצעותם תפיסות גזעניות. באמצעות הדמויות השונות שבסיפורו הוא מכוון לערכים של כבוד הפרט, כבוד למורשת ולתרבות ממנה הגיעו העולים. הוא ממקד ביחסים שבין אדם לחברו: ערכי הנתינה, העזרה ההדדית, היושר, ערכי העבודה הם במוקד הסיפור. מהרקע האישי של מיכאל ותפיסתו הפוליטית החברתית, ניתן להבין מדוע הזרקור הוא דווקא על ערכים חברתיים שהשוויון המעמדי והכלכלי הוא במרכזם[3].

     

    ואחרונה חביבה היא הסופרת נורית זרחי, בספרה "וולפינאיה, מומי בלום", המשתמשת בדמותו של הילד מומי להעביר מסרים של ערכי משפחה, נתינה, דאגה לקשיש, ועמידה בהתחייבויות. חסכים רגשיים של נורית זרחי הנובעים מהביוגרפיה האישית שלה, מורגשים באמצעות כתיבת הילד. המסרים ברובם עוברים לקורא בדיבור ישיר[4].

     

    בכל הספרים הללו הילד הוא במרכז, הכתיבה משדרת בכל המקרים מידה מסוימת של סמכותיות המבוגר, אבל בדרך כלל הפניה וההתייחסות אל הילד היא באופן שוויוני יותר. לפעמים לילדים יש תשובות ערכיות יותר מאשר למבוגר. הילדים שמים בפני המבוגרים תמונת ראי של חזרה לערכים האמיתיים שהזמן וההתמודדות עם מצוקות היומיום העמידו אותם במבחן.

     

    ואלו הערכים שאיתרתי כחשובים במיוחד וראויים לדיון:

     

    תרבות דיבור- לאה גולדברג בספרה "נסים ונפלאות" מספרת בגוף ראשון את הסיפור. היא מתארת אירוע המתאר את מנהגה להתעטש שבעקבותיו נפל עציץ מהחלון למטה ונשבר. נפילת העציץ גורם למהומה. לאה גולדברג מנצלת את ההזדמנות באירוע מביך זה להעביר מסר על חשיבות תרבות דיבור. משתמשת בדיבור ישיר בכתיבתה: " ואשראי שהיו הצעקות רמות ולא שמעתיה. אינני אוהבת לשמוע מילים גסות מפי ילדים."[5]

    דאגה לזולת- הדאגה לזולת והאכפתיות, מופיעים תדיר בספר "נסים ונפלאות". כשגולדברג רואה את הילד, נסים, מתחבא מאחורי הפח, היא מדברת אליו כאישה שאכפת לה ממנו, פונה אל הילד בדיבור ישיר, משכנע : " המקום הזה איננו שייך לי. אבל עצתי לך – אל תשכב פה, המקום הזה מלוכלך. יש פה זבובים ויתושים. זה יזיק לבריאותך."[6] הדאגה לזולת, האחריות והמחויבות באים לידי ביטוי במסר סמוי גם בטיפול בקוף נפלאות. לפעמים יש תחושה שיש רבים המעוניינים לטפל ולדאוג לקוף ופחות מעוניינים לסייע לילדים בצוקה.

    גם בספרו של סמי מיכאל "פחונים וחלומות", מופיע הערך של דאגה לזולת. אם ב"נסים ונפלאות" ההצעה למגורים וסיוע נעשית באופן גלוי, הרי שבפחונים וחלומות נוסף לדאגה לזולת גם ערך הנתינה "מתן בסתר". ז'נא מספרת לשמעון על דעבול , הילד שמוכר ירקות בעגלה: " הוא הולך אל כמה פחונים ונותן בסתר חינם"[7] . גם בסיפור זה, מופיע הדאגה והטיפול המסור בכלב, כערך סמוי. הילד דואגים להזנת הכלב וחולקים אתו את מזונם למרות שהמצוקה הכלכלית רבה.

    העצמה- נסים חולם להיות שחקן כמו צ'רלי צ'פלין. גולדברג מכירה בכישרונו לאחר שהפליא בחיקוי חיות ומשבחת את שאיפותיו : " באמת נסים, נכונה אני להאמין, כי עתיד אתה להיות איש גדול."[8]  דברי האישה משמחים מאוד את נסים.

    יושר, מחויבות עמידה בהבטחות- בספר "ולפיניאה מומי בלום" , ניתן לראות את מסירות הילדים כלפי הכלבים, הדאגה לגורלם, הטיפול המסור בהם. מומי מדגיש בפני יואב את חשיבות העמידה בהבטחות גם לכלבים: "עניתי לו שהבטחתי ללולה שאני אשוב להגיד לה לילה טוב, כדי שלא תחשוב שעזבתי אותה. הסברתי ליואב שכלבים לא מבינים מה זה זמן..."[9] . לעומת המסירות ועמידה בהבטחות של הילד לכלבים, מומי מציין בעצב את חוסר ההתחשבות של אביו ואי עמידה בהבטחות שהבטיח לו להיות עמו: " אני כועס על אבא...אבל בגלל שהוא ואימא התגרשו, הוא צריך למצוא זמן מיוחד בשבילי, והוא לא מצליח..."[10] במקרה זה משתמשת הסופרת בבעלי החיים להעביר את המסר באופן גלוי וברור לערכים.

    התחשבות ברגשות-  נסים מרגיש נבוך להיענות להצעתה הנדיבה של האישה לבוא ולהתגורר בביתה יחד עם אחיו אליהו עד שאמו תחלים. הוא לא יודע כיצד יוכל לגמול לה.  גולדברג מציעה רעיון שיפחית את תחושת ההזדקקות והמצוקה בכך שמציעה לו אלטרנטיבה להחזיר לה באותה מידה כשתהיה זקנה: " יודע אתה, נסים, אין לי איש בכל העולם, פעם אהיה זקנה מאוד ולא יהיה מי שיטפל בי, מי שידאג לי, ואתה תהיה אז גדול, אולי תוכלו אתה ואליהו לשלם אז טובה תחת טובה. אהיה אני הדודה שלכם"[11]. גולדברג מעבירה בדיבור ישיר מסרים גלויים של מידה כנגד מידה, יחד עם זאת יש מסר סמוי בדבריה, החשש שלה כמו של זקנים אחרים להישאר לבד. הרעיון שהילדים יאמצו אותה כדודה, משאירה לה פתח לתקווה לעתיד.

    סבלנות- גולדברג מבינה את נפש הילדים. ילדים זקוקים לסיפוקים מיידיים, הם צריכים לדעת מה קורה בזמן אמת. היא נכנסת לנעלי הילדים ומתנהגת כמותם. רוצה לדעת מה התעלומה , אבל מבינה שחייבת סבלנות עד שהם יגלו לה את התעלומה, כדי לא לקלקל להם את ההפתעה.כדי להסביר את הערך סבלנות, היא מביאה ממקורותיה- מבית אבא: " 'סבלנות, סבלנות ושוב סבלנות!' היה אבי מלמדני בילדותי..."[12]

    ערכים דתיים- מסורתיים - בפחונים וחלומות, מוצגת הדילמה של התנגשות ערכים בין- דוריים: שמירת השבת כערך יהודי דתי לבין חופש האמונה וחופש מפולחן אותם מאמצים הצעירים במעברה: "היא ידעה מה חמותה רוצה. רוצה היא שז'נט תקום ותלך אל הפחון של עבדאללה ואמו תביא לה משקה חם, אבל שרה ידעה שאת המשקה הזה חולטים על אש שהבעיר עבדאללה הבוקר, ביום השבת, והיא לא הרשתה לבתה להביא משקה שכזה. פעם אחת הבעירה ז'נט עצמה אש בשבת, ושרה הזדעזעה מן ההתגרות הזו באלוהים..." [13]

    התנגשות בין ערכי המסורת לערכים הדמוקרטים באה לידי ביטוי בספר "גבעת האיריסים השחורים" ומבטאת את הפערים בתפיסות עולם. יפתח רוצה ללוות את סוזי הביתה כי מקובל באותם ימים שבן מלווה בת לביתה: מצד אחד סוזי חיה במדינה דמוקרטית שבה חופש הפרט הוא במרכז, מצד שני היא מחויבת למסורת שאוסרת הליכה משותפת בפרהסיה של בן ובת ללא השגחה: " אצלנו במרוקו, ילד וילדה לא היו הולכים ביחד- זה לא יפה."[14]

    ערכים דמוקרטיים- בסיפור נסים ונפלאות ניתן למצוא ערכים דמוקרטיים כמו השתתפות, חופש ביטוי, בחירה,ייצוגיות, שוויון באמצעים של אזרחות פעילה. ערכים אלה באים לידי ביטוי בהקמת אסיפה לצורך תכנון הקרקס. אפילו הצעת מרים לתפקיד יושב ראש האספה יש בה מסר סמוי : בנות יכולות למלא תפקיד יושב ראש.  "אבקשכם- אמרתי לבחור ביושב- ראש, שינהל את האספה וייתן את ראשות הדיבור לכל אחד לחוד, אז נוכל להאזין לדברי כל מי שירצה לדבר, אני מציעה שמרים תהיה יושב ראש".[15]

    ערך השוויון- בספר "פחונים וחלומות", מכוון מיכאל לערך השוויון שהוא מרכזי בתפיסת עולמו. באמצעות עמיקם המורה הוא מכוון באופן ישיר לערך זה: " שיהיה ברור לחלוטין: אצלי אין כל הבדל בין ילדי המעברה לבין ילדי המושב. הכול שווים לטוב ולרע, ומי שיאחר יקבל על הראש, פשוט מאוד."[16]

    נוי בספרו "גבעת האיריסים השחורים", שם תמונת מראה המשקפת את עוות ערך השוויון, כתשובה לשמשון המושבניק הוותיק שאומר כי כולם שווים זה לזה בישראל, אומר זכי העולה החדש: " אז למה לאני יש שש ילדים ואני יש לי צריף קטן במעברה, ואדון שמשון יש לו שתי ילדים ובית יפה במושב וגם חמור ועגלה?"[17]

    אומץ, אחריות ומנהיגות- נסים לא מוכן לקבל את עסקי הרמאות של הנער יחיה. בפעולותיו נגד יחיה הוא משמש מנהיג חיובי השומר על יושר וטוהר מידות. הוא מתגלה כאמיץ המציל את הקוף ונלחם כנגד ניצול הילדים הקטנים. גולדברג מעצימה את מעשיו ומדגישה את יכולתו לאגד סביבו ילדים נוספים שתומכים בו. היא בעצם מצביעה על הכריזמה החיובית שלו. " כאשר ראה נסים כיצד מנסה יחיה להשתמש לשם עסקי הרמאות שלו בילד קטן, שאיננו מבין מה הוא עושה, נתרתח ביותר, והעניין הגיע למלחמה גלויה. נסים לא היה כמובן, לבדו במלחמתו: כעשרים ילדים מהשכונה תמכו בו".[18]

    ערכים לאומיים:

    קיימת טענה שחינוך לערכים לאומיים הוא תלוי מקום וזמן. שיש ערכים לאומיים שבזמן מסוים היו בקונצנזוס הלאומי ובתקופה אחרת מתקבלים כערכים לאומניים קיצוניים ומסוכנים כמו הקרבה ( חיים) למען המדינה, לחימה על  תפיסות עולם כמו ארץ ישראל השלמה, קידוש האדמה ( ושטחים) ועוד. יחד עם זאת יש ערכים שעדיין רלוואנטיים מאוד לחברה הישראלית כמו קליטת עלייה, עבודה עברית ( עם כל הדילמות), נאמנות למדינה, מעורבות אזרחית, התנדבות ( לצה"ל) ועוד. הערכים הרלוואנטיים המופיעים בספרים שבחרתי, הופכים את הספרים למעניינים לקוראים הצעירים של היום ומאפשרים הזדהות עם התכנים. מטרתם של הערכים הלאומיים, לחזק את תחושת השייכות וההזדהות של הילדים עם המדינה.

    קליטת עליה- אצל גולדברג בספרה "נסים ונפלאות", נסים , אליהו, יחיה ושאר ילדי השכונה הם ילדי עולים, למרות שהיא לא ממש מצהירה על כך. המצוקה ברקע, והרצון שלה לסייע לילדים והכנסתם לביתה מצביעים על כך. קליטת העלייה על קשייה ואתגריה מרחפים ברקע הסיפור.

    הספרות העברית עסקה רבות בקליטת עליה כערך לאומי. בספרו של יצחק נוי " גבעת האירוסים השחורים" , ניתן להבחין בהתנגשות של ערכים: ערכים של איכות הסביבה עם ערכים של קליטת עלייה. בהתנגשות זו של ערכים יש לפעמים לוותר על ערך אחד כדי לקדם ערך חשוב אחר. ילדי המושב לא מבינים את חשיבות קליטת העלייה ומצב העולים שנאלצים להתגורר במעברות. מה שעומד לנגד עיניהם שעומדים להרוס להם את גבעת האיריסים האהובה עליהם: "כעת עמדו להרוס לנו את הגבעה, ממש לרצוח אותה, וכל זה רק בשביל אנשים משונים שקוראים להם 'עולים חדשים' ".[19] ככל שמתפתח הספור, הילדים מבינים יותר ויותר את חשיבות קליטת העלייה. הסופר מנווט אותם במסלול שמטמיע בהם את חשיבות הערך הזה כמו ערכים אחרים שנוי רוצה לקדם.

    נוי משתמש בדמותו של יפתח להעביר מסר ישיר בחשיבות ערך קליטת העלייה כערך לאומי: " בן גוריון עצמו אמר ברדיו שזו מלחמה לקליטת העלייה ההמונית ושהיא לא פחות קשה ולא פחות חשובה ממלחמת השחרור."[20]

    ציונות כערך לאומי- כשהילדים מגיעים לנסות לקלקל את הטרקטורים על מנת שלא יהרסו את גבעת האיריסים כדי לבנות את המעברה לעולים, הם נתקלים בשומר שאת זהותו לא יודעים. השומר משמש פה לסופר בפתירת אותה דילמה ערכית, כאשר הוא מסביר לילדים את חשיבות קליטת עולים יהודים על פני הגבעה. נאומו הציוני, הסוחף, חוצב הלהבות והנלהב, מזכיר את נאומי הכיכרות של מנהיגי מפא"י שניסו לגייס את הנוער לקליטת עלייה ולעבודה חקלאית:

    "המדינה הזאת היא גם שלהם. הם יהודים כמוך וכמוני. בחוץ- לארץ רודפים אותם ומציקים להם, כמו שהציקו להורים שלכם כשהיו הם בחוץ לארץ. בשל הסיבה הזאת קמה מדינת ישראל. גם אני מצטער על האיריסים השחורים. אבל אם זה המחיר שאנו צריכים לשלם כדי שיהודים סובלים יבואו לישראל, בהחלט כדאי לשלם אותו. כדאי וצריך לשלם אותו..."[21]

    ערך העבודה: עבודה עברית- החינוך לעבודה כערך, מכוון על ידי סופרי ילדים, מנהיגים ומחנכים כבר מתחילת ההתיישבות העברית בארץ ישראל. ערך זה מופיע כמעט בכל ספרי הילדים באופן גלוי או סמוי. בספרה של זרחי, "וולפיניאה מומי בלום", מופיע הערך באופן סמוי כביקורת על האב שלא מסוגל לדאוג לילד ולא משלם מזונות. האבא עוסק במקצוע שאיננו עבודת כפיים.

    נוי בספרו, מכוון לערך העבודה העברית באמצעות דמותו של חונה שבעיניו, העולים הם הגשת הערך: " פועלים יהודים. עבודה עברית. ממש חלום."[22]

    דמות הצבר:היהודי החדש בארץ ישראל- בספרי ילדים רבים מופיעה דמות הצבר, מודל להערצה ולחיקוי לעולים החדשים, השובר את הסטיגמות על היהודי הקטן, החלש,המלוכלך, המכוער, הנצלן וחסר הערכים. דמותו של הצבר היא תמיד דמות חסונה, לבוש בקפידה בגדי חאקי קצרים, בלורית ( בלונדינית) , גיבור ובעל ביטחון עצמי, מתחשב וערכי מאוד.

    בפחונים וחלומות מופיע תיאור גדעון המדריך כפי שרואים אותו בני המעברה: " הם הסתכלו בבחור השזוף, הלבוש חולצה לבנה ומכנסי חאקי קצרים. בלוריתו שצנחה על מצחו הייתה זהובה. סנדליו היו ללא רבב. הוא התבלט כנטע זר בהמון הצובא בגבו, אדם הבוטח בעצמו העומד על האדמה מתוך הרגשה שהיא שייכת לו...."[23]

    בספר "גבעת האיריסים השחורים" מתואר יפתח הנער דווקא במחשבותיו של האב שמשון. הוא רואה ביפתח את עצמו כשהגיע בעלייה השנייה, צעיר בעל אידאלים ובעל ערכים : " יפתח בנו הצעיר הזכיר לו את נעוריו, את עצמו כשהיה צעיר ונועז ושוחר צדק, והאש שבחזהו ליהטה כל כך,- עד שהביאה אותו לארץ ישראל."[24]


    [1] ל', גולדברג, נסים ונפלאות, ספרית פועלים, 2009 .

    [2] י', נוי, גבעת האיריסים השחורים, הוצאת כתר, באדיבותה של "רשות השידור".

    [3] ס', מיכאל, פחונים וחלומות, עם עובד, 1979.

    [4] נ', זרחי, וולפיניאה מומי בלום, מסדה, 1986.

    [5] גולדברג, ע' 14 .

    [6] גולדברג, ע'  16, במילים אחרות: יש לך זכות להיות כאן, אולם אתה מסכן את בריאותך.

    [7]מיכאל, ע' 29 , גם לולו עוזרת לאום עבדאללה בהיעדר בנה ורואה זאת כמצווה. ע' 31.

    [8] גולדברג, ע'  26 .

    [9] זרחי, ע' 44 , מומי מבטא את ערך האחריות, עמידה בלוחות זמנים.

    [10] זרחי, ע' 61  . הילד מביע באופן ברור את הכאב שלו, גם אם במהלך הסיפור מנסה להעלים מהסביבה את גירושי הוריו ואת נישואיו המחודשים של אביו.

    [11] גולדברג, ע' 40.

    [12] גולדברג ע' 47 , מביאה עצמה כדוגמה אישית להפנמת ערך הסובלנות.

    [13] מיכאל, ע' 45.

    [14] נוי, ע' 38, ככל שהסיפור מתקדם, רואים שסוזי ומשפחתה מתרגלים למנהגים החדשים.

    [15] גולדברג ע' 51 , הסופרת מכוונת לערך השוויון בין המינים.

    [16] מיכאל, ע' 32.

    [17] נוי, ע' 26 .

    [18] גולדברג ע' 73, אפיזודה אחרת מתארת את ספור הצלתו של הקוף נפלאות על ידי נסים, מגורל איום שהועיד לו יחיה, ע' 77.

    [19] נוי, עמ' 9 .

    [20] נוי, ע' 29 , לגיטימציה לערך על ידי ראש הממשלה בעמו ובכבודו.

    [21] שם, ע' 15 , השומר, דמות ערכית המציבה סטנדרטים גבוהים לערכים הלאומיים שנדחקו על ידי הוותיקים, מזכיר להם את החזון והאידאלים.

    [22] שם, ע' 10 .

    [23] מיכאל, ע' 76 , גדעון המדריך הינו אחד הבודדים שלא חושש להיכנס למעברה.

    [24] נוי, ע' 52, התחבטות הנפש של האב לגבי שינוי הערכים הפנימי שלו.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      זהבהחן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין