כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      10/1/19 23:04:

    'זן הולך ונכחד'

     

    הייתה השערה לגבי החרדים במאה הקודמת

     

    היום העובדות המספריות דווקא מצביעות

     

    על 'זן הולך ומתרבה'

     

    בעוד שהילודה בכל מגזרי החברה הישראלית

     

    נעצרת מקסימום בילד הרביעי-חמישי

     

    בקרב החרדים מספר ילדים מעבר לעשר

     

    הוא חזון נפוץ.

     

    http://cafe.themarker.com/image/3432102/

     

    דרורית סן / ילדים זה שמחה

      31/10/18 11:18:

      ''  

     

                         אוהל שרה - דרורית סן

     

    האם ניתן להצטופף יחד באוהל - זהויות הישראליות והיהודיות בצוותא?

     

    תערוכה שלא מציגה יצירות אמנות כמו פיסול וציור

    אלא צילומים שמשקפים הווי ייחודי.

    כל תערוכה במוזאון ישראל

    שמצליחה לעורר סערה - זוכה אוטומטית בפרסום ונהירת קהל.

    האם החברה הישראלית מתייחסת גם

    אל החסידויות עם אדמוריה"ם כאל חייזרים?

    האם הנהירה ההמונית לתערוכה במוזיאון החשוב,

    המסעירה את דעת הקהל הישראלי,

    מעידה על סקרנות ורצון להכיר ולהתקרב אל פלח חברתי

    שדי מנותק חברתית?

    או סקרנות - דווקא מתוך זרות וניכור,

    מתוך מוזרות ושוני מנטלי-תאולוגי - התייחסות

    כאל מחקר אנתרופולוגי מעניין על קבוצות שבטים משונות

    בעלת מנהגים מוזרים

    כגון אכילת השיירים של הרבי-האדמו"ר?

     

    מעניין לבחון את שני סוגי ההתייחסות לחרדיות

    ולקבוצות הסגורות של החסידויות

    ההדרה (מהודר) בתערוכה על חסידויות במוזאון ישראל

    # הדרה (נעדרו) מכל חגיגה ישראלית כמו חגיגת הכליזמרים.

     

    התערוכה מספקת הצצה נדירה לארון הבגדים הפרטי

    של נשים ילדים וגברים

    וכן הצצה מוסרטת שאולי ניתן לכנותה חודרנית

    לטקסים כמו חתונה או טיש.

    האם זה נועד לספק את יצר המציצנות הישראלי?

    או שאולי התערוכה אכן מספקת הזדמנות נדירה

    לבדוק איך מתנהלים החיים

    של מיעוט החיי בתוכנו לטוב או לרע

    ולהכיר קצת יותר מקרוב את המנהגים

    שכל חסידות פיתחה ושיכללה במשך דורות?

     

    שמלות כלה יפיפיות מעוצבות בצניעות חסודה אך בפאר רב והשקעה...

     

    ''

     

           שמלת כלה צנועה וחסודה - דרורית  San 


    ''

     

                     שמלת כלה מעוצבת בהוד והדר כיאה לצאצאית האדמו"ר וגם השמלה של המחותנת בהחלט מהודרת

     

     

     

     

    ''

                          בובות חסידיות במשחקי הילדים החרדים

     

    התערוכה חוללה הרבה סערות וויכוחים

    בין היתר בגלל היוזמה 

    של הנהלת המוזיאון להנגיש את התערוכה גם לקהילות חסידיות 

    מחוץ לשעות הביקור הרגילות במוזיאון.

    המטרה לאפשר (בהחלט גם ממניעים כלכליים)

    סיור נפרד לגברים ולנשים

    הוציא החוצה את כל הפחדים מ'הדתה'

    מפני הסכנות מהתחרדות.

    הסערה היא כמובן פרסום הכי טוב עבור התערוכה.

     

                    

     

    החלק המעניין בתערוכה

    היו הסרטונים שצולמו בטישים של

    ימי החול כמו: פורים,  וט"ו בשבט

    בסירטונים מוצגת היטב ההיררכיה של הקהילה החסידית.

     

    את הבדלים בין החסידויות

    ראוי לבדוק לא בתלבושת הזאת או האחרת

    אלא ביחסי הידור - צניעות של חצר הרבי.

    בחסידויות מסוימות מדובר

    בגינונים של חצר מלכות עם פאר והדר

    בכל הגרעין המשפחתי הרחב של האדמו"ר

    ואילו חסידויות אחרות מאופיינות בפשטות

    ומבליטות דווקא צניעות רבה לגמרי מכוונת. 

     

    צניעות יחסית גם בתשמישי קדושה ריהוט וכמובן גם בתלבושות,

    מגורים ומבנים ציבוריים של מנגנוני-הדת: ביה"כ, כולל, ישיבות...

    ''

     

                                    כסא אליהו לעריכת ברית מילה.

     

    ''

    פאר והדר - כתר מזהב ואבנים יקרות לספר התורה.

    (היום בד"כ נמנעים משימוש בזהב בגלל כלי המקדש)

    הרבי וסביבתו הם כחלק מסמלי 'הידור מצווה' בטקסים דתיים

    לכן עליו להיות תמיד בהידור ניכר, במלבושי יוקרה וכד'

     

    ''

    הנין של האדמו"ר בטקס פדיון הבן (לא מתוך הצילומים בתערוכה)

     

    התערוכה איננה מקיפה נושאים רבים מתוך עולם החסידות והעניין הרב

    שהיא מעוררת איננו נובע לערכתי מאיזה ממצאים חדשים המוצגים בה

    אלא בעיקר בגלל הסערה הציבורית שגרמה לפרסומה...

    ^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

     

    בניגוד לגישה של הנהלת מוזיאון ישראל  

    לנסות להביא את הקהל החרדי לתערוכה

    ואפילו לארגן במיוחד עבורו שעות פתיחה נפרדות מיוחדות

    מחוץ לשעות פתיחת המוזיאון הרגילות

    עשתה עיריית צפת מאמצים להדיר את החרדים

    מכל הקהילות החרדיות והחסידויות מהחגיגות של מוזיקה

    יהודית מובהקת - פסטיבל הכליזמרים.


    מעניין ששתי הגישות המנוגדות - מתבססות על מניעים/ תירוצים

    אך ורק כלכליים וכן על מיצוי פוטנציאל התירותי

     

     

    ''

     

                                  להקת כלזמריות - דרורית San שטסל

     

    החלטת עיריית צפת להעביר להזיז  את תאריך חגיגות הכלייזמרים

    מחודש אב לחודש אלול. כלומר לדחות את התאריך

    שנפל תמיד על חופשת 'בין הזמנים'

    בישיבות לתאריך בו יהיו במקום פחות דוסים...

    ובעיקר פחות חרדים וחסידים שכידוע ממשיכים

    למוד בישיבות גם כשהם כבר אנשים מבוגרים עם אשה והרבה ילדים.

     

     

    צפת בזמן 'בין הזמנים' הייתה מפוצצת באברכים ומשפחותיהם

    כולל אפילו קהילות חרדיות שלא הייתי מעלה על דעתי שיצאו אי פעם לחופשה... 

    לעומת צפת בחגיגת הכליזמרים בתאריך הדחוי - אכן המארגנים הצליחו

    להרחיק את כל תלמידי הישיבות הצעירים והמבוגרים כאחד שחזרו ללימודים

    בראש-חודש אלול.

    היו אומנם הרבה דתיים בקהל אבל מהזן שמסתדר היטב עם הקהל החילוני

    שוחר מוזיקת נשמה יהודית - ניגוני כליזמרים בהמון וארציות.

    החרדים השחורים הכל-כך משונים, שלא מבזבזים מספיק כסף בדוכני המזון המהיר

    ובדוכני המזכרות השטותיות (אורות מהבהבים תוצרת סין) - נשארו

    מתוך כוונה תחילה - לגמרי מחוץ לחגיגה.

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן

     

    נגנית / דרורית San 


    תוצאת תמונה עבור דרורית סן נגניות

                                             

    סדרת הנגניות / דרורית San שטסל

     

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן נגניות

      16/10/17 15:08:

    הניגונים המיוחדים לצפת והחדרתם

     

    באמצעות חזרה מדי שנה בשנה על חגיגות הכלייזמרים

     

    מקנים לצפת נקודות זכות ויתרון תרבותי מוזיקאלי

     

    של  מי העיר הכי קדושה במאבקי הבכורה

     

    בין ירושלים לצפת, או לפחות בין טבריה לצפת...

     

    אך כמובן שזה עדין מאד רחוק מתקופת הזוהר של צפת -

     

    מצב הפריחה הרוחנית דתית-תרבותית

     

    ואפילו כלכלית-מדינית שבו זכתה צפת וחכמיה הרבים במאה ה-16.

     

     

     

    בחינת שלל ההיבטים מקרוב כלכלי-אמנותי -תיירותי בצפת

     

    מגלים טענות שקיים נתק די עצוב בין חגיגות הכליזמרים ההמוניות

     

    לבין הגלריות לאמנות הרבות ברחבי העיר צפת

     

    שממוקמות בעיקר באיזור צפת העתיקה.

     

    מסתבר שלרוב הגלריות לאמנות נסגרות במתכוון לפני תחילת

     

    החגיגות והפסטיבלים וכלל אינן מעוניינות בקהל הישראלי

     

    שגודש בצפיפות רבה את כל

     

    סמטאות העיר העתיקה של צפת.

     

     

    לדברי בעלי הגלריות הקהל הישראלי מתעניין ושואל המון שאלות,

     

    שהופכות להיות ממש מטרד מיותר,

     

    מנדנד ומציק,נדחף ודוחף - אבל בפועל איננו רוכש באמת אף יצירה.

     

    לכן הגלריות מעניינות מלכתחילה

     

    אך ורק בתיירים שאכן רוכשים יצירות אמנות בגלריות של צפת.

     

     

    בניגוד לדימוי הזוהר וההדר שמוענק היום לכליזמרים באופן כללי

     

    רב הכלייזמרים בעיירה היהודית בשטאל היו די מסכנים  ועלובים

     

    והתפרנסו מהצדקה וקיבוץ נדבות

     

    6666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666666

     

     

     

     

    8888888888888888888888888888888888888888888888888888888888888888888888

     

    לגיטמיות טיולים לצפייה במנהגי כפרות בעיקר עם תרנגולות או דגים?

     

    ''

     

    ולמה לא לארגן מסע סליחות וכפרות בנהרות ואגמי אוקרינה?

     

    למה רק בעירה אומן של חסידי ברסלב מקפצים וצורחים???

     

    ואולי עדיף סיור ספרותי-תרבותי גם לעיירה בובשקט של ש"י עגנון

     

    שבה היו הדגים בנהר הווסילה מתחילים לרעוד בחיל ורעדה

     

    בחודש אלול מפחד שיהפכו אותם לגפילטאפיש בראש השנה

     

    ואת הנותרים לכפרת עוונות וסליחות בערב יום-כיפור

     

    '' 

     

    דרורית סן - דייג בשקיעה

    0

    מציצנות בחייזרים? צילומים מפולחן של שבט נידח מזן הולך ונכחד?

    3 תגובות   יום שלישי, 21/8/12, 22:07

              תוצאת תמונה עבור דרורית סן     

     

                    דרורית סן /עונג האהבה הרוחנית

     

    סיורי סליחות מאד פופולריים

    בימים שלאורך חודש אלול

    ועד יום הכיפורים - בין כסה לעשור

    הסיורים משווקים לציבור הרחב כחוויה ישראלית,

    כמעין חוויה שממש חייבים לחוות,

    כמו איזה צעד חברתי הכרחי

    לשותפות גורל בחברה הישראלית.

    סיורים בסמטאות של הרחובות הכי מוזנחים

    בבני-ברק ירושלים וצפת

    המבליטים את הפער בין דלות החומר לעושר רוחני מסתורי...

     

    בא נהיה גלויים וכנים ונודה

    שמעבר לרצון להתקרב לרוחניות ולקדושה

    הטיולים הללו הם למעשה מסווה במעטפת 'חיבור' למסורת,

    לרומנטיקה לילית מסתורית ואהבת העם והארץ

    לסוג של מציצנות ואפילו חטטנות

    בחיי הקבוצות הכי לא ישראליות...


    מארגנים זריזים ומדרכי טיולים גילו

    שהישראלים פשוט נמסים ומשתגעים על

    השתתפות בכל מסלול טיול בעל הילה של קדושה

    ומלאי רצון להתנסות מיוחדת כדי 'להיות כמו כולם'.

    נכון הישראלים מאד אוהבים את המסתורין

    שבסמטאות החשוכות באמצע הלילה,

    את ההרפתקנות המצמררת

    להישאר ערים בשעות הקטנות של הלילה

    בסביבה בלתי מוכרת ולקנח בתרועות שופר

    חודרות למעמקי הלבבות

    ובוודאי מנקות את כל הכליות והקרביים היטב היטב. 

     

    מעניין לשמוע שדווקא אליעזר היון עורך ירחון 'גבאי'
    של איגוד בתי הכנסת העולמיים
    מביע התנגדות נחרצת מצד בתי הכנסת לכל סיורים הללו.
    מדוע? מה רע בכך שיהודים הרחוקים מן התורה והמצוות
    יכירו את החוויה ויתחברו להוי הנפלא של התפילות המרגשות?
    מדוע להתנגד לכך שאנשים יטעמו קצת
    ממתיקותה של היהדות השורשית וניגוני התפילות?

    "מכיוון שסיורי הסליחות הפכו בשנים האחרונות,
    למסע אנתרופולוגי – סוציולוגי- חברתי
    בתוככי החברה הישראלית.
    משל היו המתפללים המשכימים קום
    בשעות הבוקר המוקדמות
    בני שבט נידח המחזיק במנהגים ישנים
    ובפולחנים ססגוניים
    שכדאי לבקר ומעניין לצפות.
    לעתים עולה התחושה
    כאילו המבקרים מגיעים לתעד זן נדיר שהולך ונכחד
    שחשוב להכיר אותו לפני שהוא נעלם מן הנוף הישראלי.

    התפילות שנערכות בבית הכנסת
    לא נובעות ממקום של פולחן של שבט אפריקני כלשהו.
    המנגינות היפות וההשכמה בבוקר
    הם חלק אינטגרלי מן התפילה
    ולא מופע אקזוטי
    כמו שנראה לאותם תיירים חמושים במצלמות ענקיות.

    מי שרוצה לבא ולהתפלל בבקשה.

    כולם מוזמנים לבקר ולהשתתף...

    אך ההצצה של התיירים לתוך בית הכנסת

    וההתעכבות שלהם שם

    להביט על המתפללים

    בעיניים תיירותיות מבעד לעדשות המצלמות

    לא מוסיפות כבוד לבית הכנסת וראוי לה שתיפסק."

     

    ===========================================

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין