כותרות TheMarker >
    ';

    שי ברק

    ארכיון

    0

    "אי של יציבות" במים סוערים.

    6 תגובות   יום רביעי, 22/8/12, 11:40

     ''

     

    רפאל איתן 6, פתח תקווה 49065 טל' 054-2499908 פקס' 03-9604685

    דוא"ל: sbarak@012.net.il פייסבוק: http://www.facebook.com/barak4u

    בלוג: http://cafe.themarker.com/view.php?u=126899



    "אי של יציבות" במים סוערים.

    בין איראן לקמפיין, האבטלה מתגברת והחברה מתייסרת.

     

    22.8.12

     

    מאת: *שי ברק



    "אי של יציבות", מונח שראש הממשלה, נתניהו ושר האוצר שטייניץ אוהבים להתהדר בו ביחס למצב המשק הישראלי.



    הבקר התבשרנו אודות הקמפיין שמעלה ממשלת ישראל (בעלות מיותרת של 5,000,000 ₪)  אודות ההטבות מהם נהנים , אזרחי המדינה כתוצאה מפעילות הממשלה ובה בעת כי האבטלה צומחת ורק ביולי האחרון איבדו כ 16,000 מאזרחי ישראל את מקום עבודתם.

     

    גזירות נוספות ועליות מחירים, שתפגענה בשכבות החלשות ומעמד הביניים, משחרות לפתחנו. בספטמבר יעלה המע"מ, הדלק צפוי (שוב) להתייקר ובעקבותיו מוצרי צריכה, סביר להניח שגם החשמל ובכלל יותר ויותר יקר לחיות כאן בישראל ועוד לא אמרתי מילה על מחירי הדיור ששבים ועולים.

     

    בה בעת מדובר על הגדלה נוספת בתקציב הבטחון, שכן ישנם סיכונים
    מצד איראן, סוריה, מצריים............. עדין הממשלה מבזבזת משאבים על פעילות מיותרת ובכל זאת, מעלה קמפיין שמריח כמו קמפיין בחירות לראש הממשלה, על חשבון משלמי המיסים.


    מכלול הנתונים האלה, העלאה ביוקר המחיה וגידול באבטלה, יש בהם  כדי לפגוע בצמיחה והכנסת המשק הישראלי למעגל קסמים שיהיה קשה לצאת ממנו. בהיעדר צמיחה, יגדל מספר המובטלים, הכנסות המדינה ממיסים תרדנה ואז תיזקק הממשלה לגזירות נוספות ששוב תכבידנה את העול על השכבות החלשות ומעמד הביניים. "אי של
    יציבות" במים סוערים.


    במרכז הקמפיין המדובר,  הטבות שמעניקה הממשלה לאוכלוסיה בדמות נקודות זיכוי להורים לילדים צעירים והקלות בעלות שכר לימוד לגיל הרך. אני מניח כי גם הרפורמה בסלולר של השר כחלון שהיטיבה עם רבים מאיתנו, תהיה חלק מהקמפיין. מגיעה מילה טובה לממשלה על מהלכים אלה.

      
    יחד עם זאת, לא די בהם וגם הם לא נעשו כפי שנדרש בימים אלה. המשבר העולמי, התקיפה שתהיה או לא תהיה באיראן (לא אתפלא אם בסוף לא תהיה כזו מצד ישראל) האיומים הנובעים משינויי המשטר בעולם הערבי והצורך בביטחון שוטף ובצה"ל חזק ומרתיע, לצד ירידת הכנסות מדינה ממיסים, מהווים סיבות להתערערות היציבות הכלכלית והפגיעה החברה הישראלית ובחוסנה. סיבות, אבל גם תירוצים לממשלה שאינה עושה די, אינה מעמיקה מחשבה ואינה עושה את שנדרש ממנה באמת. לדאוג לאזרחי ישראל, לאיכות השירותים להם הם זכאים ולרווחתם.


    אז מה ניתן לעשות ? קודם כל לעשות ! להכין עבודת מטה מסודרת ומהירה, לא פופוליסטית לא קוסמטית ולא כזו שמספקת פתרונות לרגע. כי מדינה וחברה זקוקות לחשיבה ופתרונות לטווח ארוך.


    כך למשל, שכ"ל לילדים מגיל שלוש. התרומה לכלכלת המשפחה  שמשתכרת כמה אלפי ₪ בחודש, במימון שכ"ל לילדיהם הרכים היא חשובה. האם גם משפחה שמשתכרת כמה עשרות אלפי ₪ בחודש זקוקה לתרומה ממשלתית מעין זו ? 

     

    ראוי וניתן לעודד תעסוקה ויכולת להתפרנס. כן נכון, השוק העולמי במשבר יש ירידה בצריכה במדינות רבות ולכן היבוא של מדינות אלה, גם מישראל קטן. אבל גם במשק גלובלי כזה ניתן לעודד תעסוקה.

    לתת הלוואות גישור ממשלתיות לחברות בקשיים זמניים, כדי שלא תפטרנה עובדים.  לסבסד שכר לעובדים במקצועות נדרשים כמו בענף הבניין וענפי תעשייה מסויימים.  לעודד הקמת עסקים קטנים וחברות הזנק,  בהקלות ובהעמדת
    מימון בערבות ממשלתית, יותר ממה שנעשה כיום. לבחון מחדש את השיטה והחקיקה בעידוד השקעות הון והקלות במס ולהתאימן לפעילות מייצרת תעסוקה במיוחד בפריפרייה בצפון ובדרום המדינה. לגייס מיד כמה אלפי שוטרים חדשים למשטרת ישראל שכה משוועת לכוח אדם.

     

    הגיעה העת, דווקא בימים קשים אלה לבחון ויתור מסויים על הסיוע האמריקאי הבטחוני. למי שלא יודע, האמריקאים, שדואגים לתעסוקת עובדיהם, שולחים לצה"ל ציוד ולא דולרים. קחו לדוגמא את נשק "התבור" חלק מפאר היצירה
    של התעשייה הבטחונית בישראל. רובי התבור שמסופקים לצה"ל מיוצרים בארה"ב.
    למה ? בגלל הסיוע האמריקאי.  נניח שישראל תוותר על כחצי מיליארד דולר סיוע אמריקאי כאשר את הציוד ירכוש משרד הביטחון בישראל, מדובר ברכש של כשני מיליארד ₪ בשנה מן התעשייה בישראל. חשבו מה זה יעשה
    לתעסוקה. יהיה בכך גם איתות, חברי,  לציבור האמריקאי כי בימים קשים לכלכלה האמריקאית ישראל מוותרת על חלק מהסיוע (זה לא ישנה במאום את הצרות הכלכליות של ארה"ב אבל יכול לסייע לאהדה לישראל).

     

    אז ישאל השואל, מאיפה תממן הממשלה את כל הפעולות הללו ?

    זה אפשרי. ייעול פעילות הממשלה וקיצוץ בביזבוז. ייעול המימוש של תקציב הבטחון הן בהוצאות השוטפות של מפקדי יחידות והן בשיטת ההעסקה ותנאי הפנסיה של משרתי הקבע. צה"ל שצריך להיות הצבא החזק והמרתיע במזה"ת צריך  ויכול עוד להתייעל, רק שבהיותו "פרה קדושה" נוח לקבל מיליארדי ₪ נוספים מאשר להתייעל.


    חלק מהפעילות המתוארת לעיל, הינה העמדת הלוואות וערבויות ממשלתיות לעסקים, ניתן להניח כי חלק נכבד מן הכספים הללו ישולמו על ידי הלווים.

     

    חלק מן הסובסידיות לתעסוקה, יבואו מחסכון בדמי אבטלה ותשלומי הבטחת הכנסה.  הפעילות הזו תעודד תעסוקה כאמור ואיתה, הגדלת הצריכה. בה בעת,  גידול בהכנסות המדינה ממיסים. אם במיסים עסקינן, כפי שכתבתי במאמרים קודמים ראוי וניתן לבצע רפורמה מיידית במס באופן שמי שמשתכר הרבה יותר ישלם מעט יותר ומי
    שמשתכר מעט ישלם פחות, הן במיסוי ישיר והן במיסוי עקיף. יהיה בכך גם משום גידול הכרחי בהכנסות המדינה ממיסים וגם מעט יותר צדק חברתי.

     

    והקמפיין? מוטב שאנו הציבור נזכור את מחדלי ורשלנות ממשלת נתניהו, שקיבל מהציבור הזדמנות שניה להיות ראש ממשלה בישראל והכזיב. ביום הבחירות כדאי שנצביע אחרת.


    בואו נזכור: אפשר אחרת, זה בידיים שלנו !

     

     



    *הכותב  הוא משפטן ושליח ציבור, חבר פעיל במפלגת העבודה.
    הדברים, מבטאים את עמדתו של הכותב ואינם באים בשם או מטעם מפלגת העבודה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      כדי "לעשות מעשה" אני מתכוון להתמודד על מקום ברשימת העבודה לכנסת הבאה.

      שי

      צטט: Gfaus 2012-08-26 07:45:05

      אני מסכים איתך שחייבים להתייעך, להשקיע יותר ולהפסיק את הביזבוז הממשלתי ... אבל מי יגדיר מהי השקעה ומהו ביזבוז ? לכל אדם יש דיעה אחרת קל וחומר למפלגות שונות.

      לכן כן חייבים לעשות מעשה! השאלה היא איך ... ברור שלא רק פה ובמאמרים צודקים אך עטופים בסיסמאות.

      את הפניות חייבים להעלות בכנסת בועדות השונות ולהביא לישיבות ממשלה בהם יהיה רוב נאור לגבי יעול התקציב באותו "אי של יציבות" ...

      תודה * 

       

        26/8/12 07:45:

      אני מסכים איתך שחייבים להתייעך, להשקיע יותר ולהפסיק את הביזבוז הממשלתי ... אבל מי יגדיר מהי השקעה ומהו ביזבוז ? לכל אדם יש דיעה אחרת קל וחומר למפלגות שונות.

      לכן כן חייבים לעשות מעשה! השאלה היא איך ... ברור שלא רק פה ובמאמרים צודקים אך עטופים בסיסמאות.

      את הפניות חייבים להעלות בכנסת בועדות השונות ולהביא לישיבות ממשלה בהם יהיה רוב נאור לגבי יעול התקציב באותו "אי של יציבות" ...

      תודה * 

        24/8/12 15:18:

      מה שמאפיין בעיקר את מקבלי ההחלטה להציב דיונים של דמגוג בוטה וילדותי

      החוזר על השטויות הלעוסות של עצמו באופן מתמשך ושיטתי במשבצת "פוסטים נבחרים",

      היא העובדה שהם גרועים ומקובעים ממך.

      לא שהייתי מתנחם מזה, או בזה,

      אולי קצת.

        24/8/12 00:08:
      אי של יציבות, אי של שפיות, אי של שקט. הרבה איים... וכן, יש הרבה, הרבה מה לעשות. אני חוששת שהציבור הרחב עדין לא מספיק מודע ליכולת השפעתו על התנהלות הדברים ועל יכולתו לשנות. זה לא רק ההצבעה בקלפי (שאפילו עליה לא מעט אנשים מדלגים, וחבל). אפשר לשנות סדרי עדיפויות, לשנות דגשים. הרבה מאד כספים מסתובבים כאן, אלא שהניתוב שלהם מעורר סימני שאלה. ובצד זה, לא ללכת שולל אחר דמגוגיה זולה בתוך החיים היקרים האלו...
        23/8/12 19:04:
      ממש אי של יציבות. הדבר היציב ביותר הוא חוסר האיכפתיות של הצמד הזה לשכבות החלשות ושכבות הביניים. לעולם לא יפגעו בשכבות העליונות או במגזרים שמהם הם חוששים פוליטית. הגיע הזמן לשלוח את הד"ר לפילוסופיה חזרה לאקדמיה, בכלכלה הוא הרס מספיק!
        23/8/12 15:58:
      קשה להסכים עם המושג "אי של יציבות", אבל לקראת שנת הלימודים החדשה, אפשר לראת איזה מרחק עברנו מימי בית הספר בו אני למדתי, ובהעדר כל חוק חינוך, היו בכתה ז' שלנו 54 תלמידים ובסיום כיתה ח' רק 46. האחרים יצאו לעבודה. בית הספר התיכון העירוני, בו למדתי, גבה תשלום, לא כמו בתי הספר הפרטיים, אבל תשלום שלא יכולנו לעמוד בו. למזלי זכיתי במילגה מלאה ,לאחר שנערכו בכל הארץ בחינות סטיפנדיה. אבל צריך היה לשלם בכל שנה דמי רישום , זה היה סכום גבוה עבורנו. לא שילמתי, ולא קבלתי תעודה. המנהל קרא לי ואמר שיש נייר על שמי בפינת השולחן, כך קראתי את התעודה. תלמידים שלא זכו במילגה למדו שנה או שנתיים בלבד. היום, השתנה עולם החינוך, במובן זה לגמרי. חוק חינוך חובה חינם אינו חינם כלל וכלל, אבל מאפשר להרבה תלמידים ללמוד ולסיים את לימודיהם. ייזכר ראש הממשלה יצחק רבין כמי שהשקיע הרבה בחינוך. זו רק דוגמא. מפעם לפעם מייטיבים עם אגף או שניים. בינתיים מצויים האגפים האחרים במצוקה.

      פרופיל

      רונית ברק ציורי אקריליק

      רונית ברק - ציורי שמן

      שי ברק, משפטן ושליח ציבור