כותרות TheMarker >
    ';

    שיר/סיפור/ציור

    0

    איש שכזה ואישה שכזו...

    9 תגובות   יום רביעי, 22/8/12, 15:59

    לאחרונה "מדגדג" לי בידיים להמשיך וליצור באבן...כבר עשר שנים בקירוב שאיני עושה זאת , היום עובדת אמנם בידיי...מפסלת מגע באנשים אך לא מפסיקה לחלום על המשך דרכי באמנות.

    מאבק הזה שבתוכי בין שני התחומים בהם עוסקת לא תם...בכל מפגש שלי עם עשייה אמנתית של אחרים, מתעורר בי הגעגוע לימים ולילות של יצירה ללא לאות...

    מעלה היום לקפה סיפור שכתבתי באותם ימים יפים של יצירה...



    איש שכזה ואישה שכזו...

     

     

    היא נשאה חן בעיניו ממבט ראשון. מיד קלט את היחוד שבה ואש פנימית ניצתה בו.

    אישה שכזו.

    הוא התבונן בה, בחן את עמידתה המתגרה ובו ברגע נפלה ההחלטה.

    היה נחוש בדעתו כי בחר נכונה. איש שכזה.

    אומרים שזו לא חוכמה גדולה להתאהב ממבט ראשון.

    האריזה החיצונית יפה ומוקפדת ומתאמצת לשאת חן...אולי טעה?

    אך לא, היה בה משהו אחר.

    עקבנו אחריו בעיניים אוהדות. ראינו איך נרקם הרומן ביניהם בעדינות מופלאה. מבטו הסגירו.

    ימים ארוכים התהלך כשיכור,שמח בחלקו. ההיכרות עימה הפגישה אותו עם עולמות אחרים  שהיו חבויים בו.

    היא היתה צעירה ומעודה לא חוותה אהבה.

    נהנתה מכל רגע ומתשומת הלב שהורעפה עליה.

    חששה פן לא תוכל להכיל עוד מהטוב שניתך עליה במנות כה גדולות...


    חלפו ימים והקשר ביניהם התהדק.
    תחושותיו התעצמו, במסירות  ובעקביות טיפל בה כאילו היתה תינוקת רכה.

    איש שכזה ואישה שכזו בילו ימים ולילות ביחד.

     

    יום שטוף שמש אחד, אזרה אומץ ואמרה לו בשקט שהיא מוכנה כבר להכיר את בני משפחתו.

    הוא חייך אליה בחום, חיבקה ברוך והתרגשותו הרבה ניכרה בפניו.


    הם עברו ביחד הרבה מכשולים אך מעולם לא ויתרו. הם ידעו בתוכם שזו רק תחילת דרכם.

    הם נסעו בדממה שלובי ידיים, מתבוננים זה בזו.

     

    בבית הציגה בפני כל, זקופת קומה עם אותה תנוחה מתגרה של הפגישה הראשונה, אך כולה אומרת אצילות והדרת כבוד.

    הוא הציב אותה במרכז החדר בגאווה, ליטף את גופה החלק והמבריק.

     

    היא שתקה כדרכה. כולם התבוננו בפסל בהתפעלות, יצירה ראשונה של אישה שכזו.



    (מבוסס על סיפור אמיתי שנולד בתהליך יצירת פסל ראשון של חבר בסדנת הפיסול).

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/8/12 08:09:
      תודה לדודי, עין קשובה ונורית :)))
        26/8/12 00:00:
      אבן בגליל
        23/8/12 10:43:
      חזק!
        23/8/12 00:06:
      איש שכזה ואישה שכזו בסיפור שכזה... אהבתי :)
        22/8/12 22:58:
      תודותיים לשני ה"דניאלים"...ברגע שהבעתי ברבים את רצוני כנראה אתנהל לכיוון...:)
        22/8/12 22:56:
      לדודי...אכן לראשוניות אין שני לה...בכל תחום...מאד אהבתי ללוות ולהתרגש עם הראשוניות של פסל האבן הראשון שיצר....זה היה מופלא... זוכרת בעצמי את מכות האיזמל הראשונות שלי באבן...איך שרצתי אחרי כל שביב כשהצלחתי להכות בזוית הנכונה...
        22/8/12 20:14:
      קדימה... לעבודה חגית, את המבוא קראתי בשקיקה... מחכה לספור העיקרי!!:-)
        22/8/12 17:52:
      האבן קוראת לך. הידיים ניכונו. הנשמה יוצאת. זה לא תמיד צריך להיות או או. זה יכול להיות גם וגם. וכל התחומים יכולים להיות מופרים אחד מן השניה. כמו בחיים. בהצלחה. בהצלחה.
        22/8/12 16:31:

      התחלת היצירה היא סוד כמו בבריאה ...

      להביט כיצד היא מתהווה והופכת מרעיון למשהו מוחשי ע"י הבורא בשר ודם... מקשרת בניהם  וזה הופך לחלק אינטגרלי ממנו בזכות היותה הראשונה...הגאווה והרצון ליצור עוד ועוד  ואפילו יפות יותר עדין החותם נקבע לזכות אבות...

      לא סתם אומרים שאהבה הראשונה היא היפה ביותר...

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      HagitFriedlander
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין