נפלאות התבונה
בלוג על מוח האדם
כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.
פוסטים אחרונים
- דייט עם שימפנזה 23/9/12
- המספר הקסום 7 5/8/12
- על פרצופים ופרפרים: לזכרו של פרופ' שלמה בנטין 16/7/12
- כמה אונות יש במוח (בסך הכל)?! 13/5/12
- האם יש הבדל בין מוח הגבר ומוח האשה? 17/12/11
- באיזה סרט אתה חי? 4/10/11
אלומית ישי: משחקי וידאו, אלימות ומוח
בארה"ב תעשיית משחקי הוידאו מגלגלת כ-10 ביליון דולר בשנה. כ-90% מהילדים ומהמתבגרים משחקים משחקי וידאו במשך 30 דקות ביום בממוצע. סקירת 70 משחקי הוידאו הנמכרים ביותר בשנת 2001 לימדה כי 49% מהם הכילו אלימות קשה, כגון סצינות מרדפים וירי, איברים קטועים והרבה דם. משאלונים שמילאו בני נוער עולה כי רבים מהמשחקים משחקי וידאו בתדירות גבוהה דיווחו על מחשבות ותגובות אלימות. אך האם האלימות הוירטואלית משפיעה על המוח? במחקר שנערך באינדיאנה, 34 נערים מתבגרים, שחולקו לשתי קבוצות, שיחקו משחקי וידאו אלימים ולא-אלימים במשך 30 דקות. עם סיום המשחקים נסרק מוחם בזמן שביצעו סידרת מטלות קוגניטיביות (Stroop Tasks) שנועדו לאמוד את מידת הריכוז והאיפוק שלהם. מבחינת זמני התגובה ואחוזי התשובות הנכונות לא ניכר הבדל בין הנבדקים ששיחקו משחקים אלימים לבין אלה ששיחקו משחקים לא-אלימים (שבדומה למשחקים האלימים דרשו גם הם ריכוז וגרמו להנאה והתרגשות). תוצאות סריקת ה-fMRI הפתיעו: בקבוצת הנערים ששיחקו משחקים אלימים ניכרה עליה בפעילות העצבית באמיגדלה, שכזכור היא חלק מהמערכת הלימבית ומתווכת תגובות רגשיות, וירידה בפעילות קליפת המוח הפרה-פרונטלית, שתפקידה לווסת תגובות אימפולסיביות ואגרסיביות. מאחר והנערים חולקו לשתי הקבוצות בצורה אקראית, ומאחר והפעילות המוחית נמדדה דקות ארוכות לאחר סיום משחקי הוידאו, החוקרים הסיקו כי תוכן אלים גורם לשינוי משמעותי וממושך בדגם הפעילות העצבית במוח המתבגר. במחקר אחר שנערך בגרמניה, השתתפו 13 גברים (בני 18 עד 26, המשחקים משחקי וידאו 14 שעות שבועיות בממוצע). בזמן ששכבו בסורק, שיחקו הנבדקים את המשחק "Tactical Ops: Assault on Terror" במשך 60 דקות. החוקרים התשמשו בשיטה חדשנית לניתוח הפעילות העצבית במוח על-פי תוכן המשחק בכל נקודת זמן (frame-by-frame) וכך יכלו להשוות בין תוכן אלים לתוכן לא-אלים. אלימות וירטואלית גרמה לעליה בפעילות העצבית באזור בקליפת המוח המכונה dorsal Anterior Cingulate ואילו לירידה בפעילות ב-rostral ACC ובאמיגדלה (ראו תמונה). דגם פעילות דומה דווח בשנת 2000 במחקר שערך חברי ועמיתי, פייטרו פייטריני מאוניברסיטת פיזה, ובו נבדקים דימיינו סצינות אלימות בזמן שמוחם נסרק. כפי שהבחנתם, במתבגרים שמוחם נסרק לאחר ששיחקו משחקים אלימים נצפתה עליה בפעילות העצבית באמיגדלה. מאידך, במוחם של הגברים ששיחקו בזמן שמוחם נסרק, הסצינות האלימות גרמו לירידה בפעילות באמיגדלה. החוקרים משערים כי ירידה זו כנראה משקפת את האינהיביציה הרגשית הנדרשת על מנת להגיב באלימות (לדוגמא לירות ביריב). היכולת לדכא את התגובה הרגשית "הנורמלית" (קרי, להרוג ללא היסוס) היא כנראה תוצר של תהליך הלמידה והניסיון הרב שצברו המשחקים בחייהם. יש לציין שלמרות העדויות המצטברות על השפעת משחקי הוידאו האלימים על מחשבות, תחושות והתנהגות מחד, ועל פעילות המוח מאידך, הדעות האם האלימות הוירטואלית מעודדת אלימות ממשית חלוקות. הורים, מורים ופוליטיקאים מודאגים שזרעי הפורענות מוצאים קרקע פוריה במוחם של נערים המשחקים משחקי מחשב אלימים וצופים באלימות הרבה המשודרת באמצעי התקשורת. לעומתם יש פסיכולוגים הטוענים שהממצאים הקיימים חלשים ואינם מצביעים על קשר סיבתי בין אלימות וירטואלית לממשית. ההשוואה בין מחקרים היא בעייתית, לא רק בגלל ש"התנהגות אלימה" מוגדרת בצורה שונה בכל מחקר, אלא בעיקר כי לא ניתן להשוות בין המדדים השונים: זמני תגובה, עליה בקצה הלב, שינוי בפעילות העצבית במוח. כמו כן נדרשים מחקרי מעקב הלוקחים בחשבון התנהגות אלימה בחיי היום יום ולא רק מחשבות או תגובות אלימות הנרשמות במעבדה. קריאה נוספת: האם יש מוח קרימינלי? |
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לאיילת,
דמות, אוואטר משחקי מחשב או בתוך עולמות וירטואליים היא שטוחה אם היא יציר מחשב ומופעלת על ידי בינה מלאכותית.
ברוב המקרים מאחורי אוואטר עומד אדם אמיתי והשחקנים יודעים את זה. לכן ההתייחסות לרגשות ויחסים בין אוואטרים היא עמוקה מאד.
עוד על השפעת אלימות משחקי מחשב על ילדים | סיפור אמיתי על פשע אמיתי המשחק כאן
http://ping.fm/In8GX
דוגמאות שפורסמו כאן @MetaverSense:
אהבה וירטואלית
סקנד לייף לינדן הדור הבא! תינוק אמיתי נולד לזוג שנפגשו והתאהבו בתוך עולם וירטואלי
http://tinyurl.com/lvzvnn
ומשהו אחר לגמרי:
חשפנית וירטואלית | האם הילדה שלך עושה כסף בעולם וירטואלי סקנד לייף?
http://tinyurl.com/n59utj
ד"ר חנן גזית | מנכ"ל מטאוורסנסמטאוורסנס הופכים עולמות וירטואליים בשבילך!www.metaversense.comבלוג www.vrider.netטוויטר: www.twitter.com/VRiderאוואטר סקנד לייף: Vrider Dancerמטה וירטואלי: http://tinyurl.com/MetaverSense-SLHQלאלומית שלום
גם אם הנתונים המחקקיים על פעילות חלוקים,
יש במשחקים האלימים משום לגיטמזציה של אלימות באופן לא מודע ולכן פסיכולוגית הם מגבירים אלימות
*תודה שלך שרי
תודה
האמת שהנתונים על הנוער האמריקאי הם מה שמדהים אותי
לגבי ההשפעה - הייתי מאמינה גם בלי המחקר
למנסה לחשוב-
תודה על ההבהרה.
אלומית חסכה לנו את הפרטים הטכניים המייגעים. אבל תמיד משווים את המוח במצב נייטרלי ומצב משחק.
יתירה מזו: מקובל ליצור מצב שבאופן מלאכותי דומה למצב הנבדק למעט הנושא הנבדק.
לוקחים משחק מחשב שדומה מאד למשחק עם אלימות אבל אינו כולל אלימות ומשווים למשחק שכולל אלימות.
לאלומית,
האם לא היו תוצאות המחקר יותר משכנעות אילו נבדק מוחם של המשתתפים לפני המשחק- ובכך הודגם שינוי, או אי שינוי, בכל אחד ואחד מהמשתתפים?
גם כשלוקחים בחשבון שהבדיקה יקרה- אולי יש טעם לאסוף את הכסף כי התוצאו תהיינה יותר ברורות?
תודה על הסדרה המאלפת.
לי נראה שהיעדר האינטראקציה עם חברים אנושיים אחרים, היא הדבר המסוכן.
המרת המציאות האמיתית בזו הוירטואלית (מה שאנחנו עושים כאן, במידה זו או אחרת...) יש בה משהו מעוות ומשבש ביחסי אני-אחר.
זכור לי שלאחר הפיגוע המזעזע בשפרעם, בו הרג חייל יהודי תושבים מקומיים, נכתב כי הוא נהג לשחק שעות במשחקי מחשב אלימים.
יכול להיות שמשהו בפוזיציה הזאת של נער היושב מול מסך, ובעצם יוצר מציאות בלחיצת עכבר, משבשת את כושר האבחנה שלו במציאות האמיתית.
הרי במשחק המחשב לאף דמות אין באמת רגשות ואף דמות לא תתנגד לפעולה שהוא עושה (אם הוא עושה אותה מספיק מהר).
קשה שלא לחשוב שיש משהו שמאוד משטיח את האישיות במשחקים כאלה, ובהכרח עלול להביא להעתקת דפוסי ההתנהגות הנהוגים בהם, לעבר הזירה האמיתית.
זה הרעיון של "להוציא" רגשות החוצה וכך להחליש אותם.
רעיון שיש מחקרים עדכניים שטוענים שאיננו נכון.
להוציא כעס גורם במצטבר יותר כעסים וכן ברגשות אחרים.
אחלה פוסט מאוד נהנתי.
לדעתי מדובר בתרפיה שהיא סובלמציה.
אם יש לך תאווה פנימית לאלימות אז מבחינתי שתצא לה על אי אלו
דמויות בתלת מיימד שחסרונן לא ממש יורגש בשום מקום
או לפחות לא אל אתחול המחשב הבא
אפשר לקחת את קבוצת השחקני מחשב ולבדוק האם יש בינהם יותר אלימות יחסית בקלות ומעניין שמחקר כזה לא בוצע אף פעם.
אביב
אביב מזגנים
איך לבחור מזגן
דעתי הקטנה והצנועה.
ילדים או מתבגרים שיושפעו מסרטים
או משחקים אלימים עד כדי שימוש בהם
במציאות צריכים להיות בעלי אישיות
עם נטיה לאלימות.
או ילדים חלשי אופי המושפעים בקלות יתרה
מכל דבר.
זכור לי סיפור אמיתי מלפני כעשרים שנה, נער ירושלמי לקח
את האקדח של אביו ורצח את שתי אחיותיו והוריו.
הוא טען שלפני הרצח הוא ראה סרט מאוד אלים
וכי לא ידע מה הוא עושה.
שתי שאלות נפרדות:
1) האם משחקי מחשב הם דבר שלילי בסך הכל: השפעה על אלימות, על פעילות המוח וכו' ועל יחסים חברתיים?
2) למה משחקי מחשב נפוצים כל כך, ולמה סימני השאלה אינם משפיעים?
לשאלה השנייה התשובה פשוטה.
למדיה וכו' יש השפעה חזקה מאד על דעת הקהל. וגם העיקרון של אי ההתערבות מושרש חזק מאד בתרבות שלנו. לא קל להילחם נגד החופש.
גם ברמת ההחלטות האישיות ושל ההורים, ההחלטות אינן מתקבלות על בסיס תיאורטי של מה הכי טוב ונכון, אלא על בסיס הדחפים הטבעיים וכו' שאינם בהכרח מותאמים למה שהכי נכון בחשבון הכולל. המציאות ככלל ומערכת קבלת ההחלטות האישית בפרט יש להם דינמיקה וחיים משלהם. ולא הכל אופטימלי.
המדע עדיין מפגר מכדי לבדוק את המוח, כלאמר, המוח מפגר מכדי לבדוק את עצמו.
אישית - אם יצמידו לי חיישנים פרימיטיבים למוח בזמן שאני משחק - אין ספק שאביא
סנוקרת ללבורנט החננה שעומד מעליי עם לוח נתונים שלו.
ואתנצל בשם הריפלקס המותנה להלן הדמיית תגובתי:
בשני המחקרים שתארתי חיפשו נבדקים עם ניסיון רב במשחקי וידאו ויכול להיות שלא מצאו מספיק נשים.
שאלת שאלה אמפירית: מישהו צריך לסרוק את מוחם של נשים וגברים בזמן שהם משחקים משחקי וידאו ואז להשוות בין המינים.
אני לא בטוחה שכיפה אדומה או עמי ותמי שקולים למשחק וידאו שבו יורים לכל הכיוונים או שמתים...
אל דאגה, גם בעתיד הקרוב לא נהיה מסוגלים לקרוא מחשבות.
תחום אופנתי במחקר ה-fMRI נקרא decoding והוא מבוסס על ניתוח נתונים הפוך. במקום לבדוק מה קורה במוח בתגובה לגירוי מסויים, שואלים את השאלה ההפוכה: בהינתן דגם פעילות עצבית ספציפי שנרשם מהמוח, האם אפשר לנבא איזה גירוי ניתן לנבדק? נכון להיום, אחרי אנליזות ארוכות ומתישות אפשר לקבוע בוודאות של כ-60% שנבדק צפה בקו אופקי לעומת קו אנכי או בפרצוף לעומת בית...
יש סיבה שרק זכרים נבדקו?
האם המוח של הנשים מגיב שונה למצבים אלימים?
רק פרט קטן ולא מדעי..
משחקי מחשב אלימים - הם הכי טובים!!!
עדיף להרביץ בהם, לירות בהם, לפוצץ אותם...
לראות איך האיברים שלהם משפריצים, נוזלים, נקטעים..
והרבה יותר כייף ללכת מכות במחשב מאשר במציאות (שזה לא אופציה בכלל)
לזה אני קורא במילה אחת פשוטה - FUN
אגב בסרט "תיק מיוחד" - Minority Report, הציגו בדיוק את זה. איך אפשר לחזות אירועים אלימים לפני שהם מתרחשים, ולעצור את החשודים בגין future crime. קונספט די מזעזע בפני עצמו: נאשם בפשע שעדיין לא בוצע, אבל עומד להתרחש, על בסיס מידע טלפאטי. רק שלא נגיע לעולם כזה.
יופי של פוסט. הרמת פה להנחתה !-)
אישון: מחקרים מראים שילדים שמשחקים משחקי מחשב מפתחים קואורדינציה ויזואו-מוטורית מצויינת.
אלומית אהלן,
המון תודה על הפוסט והדיווחים על המחקרים.
יש דיונים רבים על נושא האלימות בחברה המודרנית. לא ברורה לחלוטין המסקנה, האם אנחנו היום יותר אלימים ממה שהיינו בעבר. ההיסטוריה נגועה באין ספור סיפורים על אלימות ממוסדת-ממלכתית ואלימות בין-אישית. הנורמות החברתיות המודרניות הרבה יותר מתקדמות משהיו בעבר. ויכוחים לא נסגרים יותר בדו-קרב כנורמה, בין בני אדם "סבירים". רובנו מסתובבים באופן חופשי בעולם, ללא חשש לבטחוננו הפיזי. לא בטוח שזה היה המצב לפני מאתיים או שלוש מאות שנים. לעומת זו התופעה של רצח-עם הפכה לדבר שבשגרה, במיוחד ביבשת אפריקה. אבל רצח-עם, כתופעה הייתה קיימת גם בעבר. העניין הוא שהכלים העומדים לרשותנו הרבה יותר מתקדמים. לפני שמתחילים את הדיון על אלימות, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, האם אנחנו היום אכן אלימים יותר כבני אדם. אם התשובה על הנחה זאת חיובית (שלגביה אין מסקנה חותכת), ניתן להמשיך.
נהוג לשייך את האלימות הבין-אישית המודרנית לכלי התקשורת המודרניים על כל מרכיביהם. יש המאשימים את הטלוויזיה והקולנוע, המשדרים אלימות. יש המאשימים את תוכניות החדשות והאקטואליה המדווחים על אלימות, ומקפידים להביא צילומי תקריבים. יש המאשימים את תעשיית הפורנו המעודדת אלימות. יש המאשימים את תעשיית הפרסום המעודדת תחרותיות וצריכת יתר כמקור לאלימות. יש המאשימים את משחקי המחשב בהתמאת תפיסות עולם אלימות. יש הטוענים שסף הגירוי שלנו הולך ועולה. דהיינו, מה שנחשב בעבר כאלים דיו ומבדר במתכונת ראויה, כבר איננו מספק, וסף האלימות הנחשק הרבה יותר קשה. יש הקושרים אירועי אלימות ספציפיים למשחקי מחשב ספציפיים.
כנגד, אנחנו היום הרבה יותר מזועזעים מאירועי אלימות. הנורמות החברתיות השתנו. קיימות התנהגויות ביחסים בין בני אדם שאינן מקובלות. העובדה שבתי-הכלא מלאים בכמויות הולכות וגדלות של עבריינים, על מה הם מעידים? על עליה באלימות. על עליה באכיפה. או, פשוט בגלל שיש יותר בני אדם על כדור הארץ.
אין ספק שחייבים לחקור את תופעת האלימות, ולעשות הכל על מנת לעקור אותה. יש הטוענים כי החברה הישראלית נעשת אלימה יותר במהלך השנים. הנחה שהרבה אנשים יסכימו עימה. מעניין לדעת מהם הגורמים לתופעה זו. גם לה יש אין ספור פרשנויות. יש הטוענים כי האלימות חודרת למעוזי החברה, שבעבר היא לא הייתה מקובלת. לבתי ספר. בקרב בני נוער. בקרב צעירים.
בכל מקרה חייבים להמשיך במחקרים מהסגנון. במחקרים בתחומי הפסיכולוגיה. אולי עוד בסוף נגלה משהו, שנוכל באמצעותו להפוך את החיים שלנו להרבה יותר בטוחים ממה שהם כעת. ההערכות כנגד, גורסות שאנחנו הולכים לקראת עולם יותר אלים, ליותר פחד, ליותר צורך בביטחון, ליותר ביקוש של ביטחון. עיקר המאמץ הולך אל עבר מתן פתרונות של ביטחון ופחות לעצירת האלימות. שוב מאחורי כל דבר יש אינטרסים כלכליים כבדי משקל. ככל שנחייה בעולם פחות בטוח, כך יהיה צורך מוגבר באמצעי ביטחון והגנה. הנה קמה לה תעשייה ענפה העושה את רווחיה מאלימות, והיא לעולם לא תיתן למקור פרנסתה להעלם. אף אחת מהתעשיות אותן ציינו שתואשם ביצירת קרקע פוריה לאלימות, לא תתקפל בקלות. בקיצור, יש כאן מאבק מאוד לא קל.
תודה על הדברים. תמשיכי! ברכות...
תודה אלומית. מרתק!
יש גם מחקר שבדק השפעות ארוכות טווח?
עודד
כפי שציינת הבעיתיות היא אכן ההשוואה לחיי היומיום.אני מניחה שעם התפתחות כלי המחקר אפשר יהיה להצמיד חיישנים לנבדקים במצבים "אמיתיים" יותר ולהשוות את התגובות למה שקורה בעת משחק. אנחנו עוד רחוקים משם, לא?
שאלה אחרת שלא נראה לי שאפשר למדוד באופן כימי היא האם משחקים אלימים יכולים לגרום ללמידה של דפוסים אלימים. כלומר האם שעות משחק רבות שבהן התגובה לפרובוקציה היא אלימה יכולה להביא ילד להגיב באופן דומה בסיטואציה מציאותית בה ילד אחר יוצר פרובוקציה כל שהיא.
- המערכת הלימבית מתווכת את התגובות הרגשיות
- קליפת המוח הפרה-פרונטלית מעכבת התנהגות אימפולסיבית ואגרסיבית
שינויים בפעילות העצבית (עליה או ירידה) באזורים אלה יפרו את האיזון "הנורמלי" (ראו פוסט קודם על המוח הקרימינלי).
לא הבנתי
המונחים הרפואיים גמרו אותי
(-:
אבל כוכב על הספלינג. אחזור לתוכן אחורי זה
אכן, בשני מחקרי ה-fMRI שתיארתי השתתפו רק נבדקים ממין זכר.
אני שמח שסייגת את מידת ההשפעה המוכחת שיש למשחקים. קל להפוך מחקר כזה לדגל, אבל הטענה נגד העליה המידת האלימות אף פעם לא לוקחת בחשבון את כמות האלימות האמיתית או התרבותית והכלכלית בחברה.