כותרות TheMarker >
    ';

    אמא שלהם

    הבלוג של סיגל, אמא של אבשלום ורחל, ובו אדבר על קבלה, חינוך, משמעות החיים,ן בכלל, על מה שבא לי... נעים להכיר, מוזמנים להשתתף ולשתף.

    ההבדל בין הלשנה, לתלונה לגיטימית

    7 תגובות   יום חמישי, 23/8/12, 00:42

    אני כותבת את הפוסט הזה, בעקבות תכניתה של צופית גרנט על אלימות, נידוי וחרם שילדים מפעילים אחד על השני כשבעיקר, אני רוצה להתרכז בנושא חשוב: ההבדל שבין הלשנה, לתלונה לגיטימית. אחד מן הערכים, שעליהם אנו מחנכים בבית למשל בין האחים. והבהרת ההבדל שבין השניים, היא חשובה, אם מבחינת חינוך הילד להגינות ואם מבחינת עניין ההגנה. היינו, שהילד יבין מהי הלשנה ומהי לא הלשנה, בכדי לדעת להגן על עצמו ולא להרגיש "מלשן", כ שהוא לא כזה.

     

    "אמא, הוא עשה לי ככה", "אמא, היא עושה ככה וככה", הן חלק מהטענות שעמן אני נדרשת להתמודד מדי יום בשנה האחרונה. עם זאת, בכמה חודשים האחרונים, נתן לראות שינוי במספר התלונות מטעם בני על אחותו ומטעם בתי, על אחיה. והשינוי, נובע לטעמי מכך שאני ובעלי עמדנו על הבהרה חד משמעית לילדים בנושא, בכדי שיבינו את מה שרצינו להעביר להם. ונדמה לי, שהצלחנו קצת להטמיע בהם את העניין. היא פחות מתלוננת עליו והוא פחות עליה. התלונות, הפכו לגיטימיות. הם גם מבינים, שהלשנה, היא ערך שאנו מוקיעים ולכן, הגינות, היא שם המשחק. הגינות, מטעם ההבדל המהותי שבין הלשנה, לתלונה.

     

    הלשנה, הסברנו להם, היא הכוונה שיש באדם להתלונן על האחר, בכדי להזיק לאחר. זו הלשנה. פעולה, שעליה כתוב בתפילות היהדות ש "למלשינים לא תהא תקווה". תלונה, לעומת זאת, היא הכוונה שיש באדם להגן על עצמו או על אחרים ואז, זו לא הלשנה. כלומר, האדם, הילד, צריך להבחין בכוונות שלו: האם הוא רוצה להזיק לאחרים, או שמא מטרתו היא הגנה לגיטימית. 


    זה מה שהסברנו לילדים. על הלשנה, הם ינזפו. על תלונה לגיטימית, הם יקבלו סיוע. כמו כן, הסברנו להם שבמסגרות החינוך, בגן ובבית הספר,  עליהם לשמש דוגמא לערכים אלו ולא לחשוש להתלונן  אם מישהו גורם  רע להם או לאחרים. עם זאת, עליהם לדעת ללמוד ולהבחין בין שני היצרים שבהם, הטוב והרע. בין זה שרוצה להזיק לאחר, להלשין עליו, להתחנף באמצעות לשון הרע, ובין היצר הטוב, שמבין את החיים כבעלי ערכים, שתלויים בהתעקשותם של בני האדם לקיימם. שכן, קיום ערכים ובחירה בסדר קיומי הגון כלפי הזולת, זהו ההבדל שבין אדם, לסתם בהמה. אדם, הוא זה שיכול להבין דבר מה שנמצא מעט מעבר לחומריות ולשאלת התענוג המהיר.  אדם, הוא זה שרואה מינימום של מוסריות לפחות, כחלק מהאיזון שנדרש בטבע. ובתקופה זו לצערי, כפי שראינו בתכנית של צופית, אנו מדרדרים די מהר לתהום של חברה נטולת סדר, נימוס ומוסר, שמושתתת על הכח והשררה ובכך, מכחישה כל נאורות רוחנית שיכולה להיות לאדם, השואף לאמת וגילוי של הגינות וצדק, בעולם כה אכזר. בעיקר כהורים לילדים. משתתפת מעומק לבי על צער המשפחה שילדם התאבד ומקווה שהמינימום שיצמח מהמקרה שלהם, זו דוגמא, לחינוך נכון לילדינו. תודה.

     

    אשמח לקבל תגובות על הפוסט...

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/8/12 09:33:

      ההבדל בין הלשנה ובין תלונה הוא בכוונה.

      אם הבת שלי באה אלי ומספרת לי שאח שלה, שנמצא בחדר בעונש, יצא מהחדר - זאת הלשנה. מכיוון שברור שכאן הוא לא עשה לה משהו, או שלא הייתה לה ברירה אלא לגשת אלי. הכוונה שלה הייתה לרעתו (לכאורה לטובתי, אבל גם כאן צריך לראות איך ילד מתחנף לאמא על חשבון מישהו אחר) אם הוא הרביץ לה והיא צריכה אותי כדי להגן עליה - זאת לא הלשנה.

       

      אני רואה חברות שלמות שבהם יש נוהג הלשנה. תמיד המטרה היא לכאורה להגן על החברה מפני אותו אדם שעושה פעולה נגדה, אבל הסיבה האמיתית היא מתוך שנאה לאחר, מתוך רצון להתחנף לחזק ולהרוויח מתוך זה. זה דבר נוראי שאותו יש להוקיע באופן חד משמעי. הייתי בסרט הזה.

      באותו מקום שמישהו ילשין על מישהו אחר, כאשר הוא לכאורה מגן על החברה, הוא צריך לשאול את עצמו אם הוא היה מלשין באותה צורה על הבן שלו או על אמא שלו וברור שהתשובה היא לא. חבל שאנשים לא חושבים על האחרים בתור בני משפחה קרובים, אחרת הם לא היו מלשינים.

      ושוב, ברור שאם תראה שכן מרביץ לאשתו או לילדיו תודיע למשטרה. זאת לא נחשבת הלשנה.

       

      כך אתה אמור לחנך את הילד שלך. גם אם זה קשה לך והעניין לא ברור בצורה חד משמעית. אל תוותר לעצמך

       

        25/8/12 16:44:
      דוקטור, הגדרת זאת יפה במילה הכה פשוטה: כוונה. אותו מושג ערטילאי שגם למשל קובע את ההבדל בין הריגה לרצח, למרות שבשני המקרים התוצאה של המוות זהה. היינו, הכוונה היא שקובעת. האם את או אתם חושבים שחינוך נכון צריך להתבסס על היכולת להעניק ערך וחשיבות לכוונות טובות ולהוקיע כוונות רעות בתהליך החינוך?
        24/8/12 09:48:
      יש בעיה עם ילדים, בדרך כלל: הבעיה היא שילדים אוהבים ומתחנכים על דברים ברורים ועקרוניים. במקרה הזה לא היתי עושה הבחנה ביןהלשנה לבין תלונה - כי למעשה גם אין הבדל גדול ביניהם. הכל תלוי מי מפחד שיגלו את מעשיו הרעים או הבלתי הוגנים. מי שמפחד שיגלו את מעשיו הרעים יקרא לזה הלשנה ומי שזקוק להגנה מפני החזק יקרא לזה תלונה וקריאה להגנה.
      תוכנית קשה לצפיה,אך חשוב מאוד להפיץ,,,גם אני מקווה שזה יעזור ,,,סופ"ש רגוע
        23/8/12 17:24:
      לא ראיתי את תוכניתה של צופית גרנט וכמובן שלא אוכל להתייחס אליה. באשר להבדל בין תלונה להלשנה, הוא בעניין הכוונה. משום כך ילדים נמנעים במוסדות חינוך מלהתלונן על מעשיהם הרעים של חבריהם, הם רואים בכך הלשנה. חברת הילדים אינה מקבלת את ההלשנה כלגיטימית ודורשת מהילדים להימנע מהעברת אינפורמציה הידועה להם גם כאשר מדובר בפיקוח נפש. כל תלונה היא הלשנה, אבל היא נעשית מטעמים צודקים. כפי שהאווירה קיימת היום בחברת הילדים, אי אפשר לשכנע אותם לספר ולהתלונן על מעשים מסוכנים הנעשים לנגד עיניהם, או על תוכניות לביצוע מעשים כאלה. המספר, יוקע מן החברה, והאחרים יסיקו מסקנות ויימנעו. אינני רואה אפשרות, בחברת ילדים בת זמננו, המתודרכים גם על ידי ההורים, להבהיר להם מתי חייבים להלשין, או בלשונכם, להתלונן. אין לי ספק שהילדים יבינו, אבל ימשיכו לפחד.
        23/8/12 02:36:
      איינשטיין אמר שלא נוכל לפתור בעיות באותה צורת חשיבה שבה היינו כשיצרנו אותן. כך למשל, אם אנו דגים יותר מדי דגים בים, ונוצר חוסר איזון, לא יעזור לנו כ"כ על פי רוב לנסות להחזיר דגה לים לשם תיקון האיזון האקולוגי. כך גם לא תפתר בעיית האלימות מתוך תחקירים בלבד, עונשים וכדומה. יש צורך בשינוי ערכים, אך לאנשים טוב כל עוד זה לא נגע מספיק בביתם ובבשרם והם אינם מוכנים לשנות את ערכיהם, אם הטוב לא הופך לרע. זה, נובע מקוצר ראייתו של האדם, של הורים, שממשיכים לחנך לערכים כמו פרסום, כח, החזק שולט, כסף קובע ויופי מנצח, לעומת חקר האמת, טיפוח המוסר, שאיפה לרוחניות והתעלות אל מצב אחר ועליון, שרק ממנו, נוכל לגלות פתרון לאלימות. כי כאמור, אי אפשר לפתור דבר נקודתית, או לתקן את מה שכבר קיים סתם כך, אלא שזו תהיה סתימת חורים והמשך הרגרסיה. יש צורך יותר לדעתי בהעברת ה מסר לאנשים, ולילדים, שה"זולת", הוא קדוש. והוא קדוש, כי היחס אליו, הוא זה שקובע את העתיד של כל אחד ואחד מאיתנו, אם ברמה החברתית, העתידית ואם ברמה הנפשית. תודה יהודית
      סיגל יקרה, התוכנית שודרה פעם נוספת, כי האלימות של בני נוער ללא סיבה עולה גבהים. הלינץ' בירושלים, זו דוגמא בוטה של אלימות. השנה נפתחת עוד מעט בבתי ספר, הפחד מפני אלימות של ילדים קיים. נעשים נסיונות להתמודד עם אלימות מכל סוג שהיא, אף פעם זה לא מספיק

      ארכיון

      פרופיל

      SigalDabach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין