אתה יושב מול האקרן בסלון ביתך מיתרווח בכורסה הנוחה. משיל את טרדות היום יום ומנסה להיות בעצמך שופט. תוך שאתה מגייס את מעט ההיגיון הבריא של כח האבחנה שלך .מקשיב למיתחרים השונים בתחרות השירה "כוכב נולד" וקובע לעצמך דיעה באשר למועדפים בעיניך ובעיקר באוזניך. הבחירה שלך מוכתבת בדרך כלל על פי מראה עיניים ומשמע אוזניים וגיוס כל היכולות שלך לבחור .במוצלחים ביותר והלא אלה הן אמות המידה בהן ניבחן אומן כלשהו ובכלל. ואז אתה מביט בבחירתם של השופטים המוזרה מעט לדעתך. ומתחיל לתהות היתכן ומעורבת בהחלטתם איזו יד נעלמה שמכתיבה להפקה חלק מהחלטות השופטים. ואתה רואה ושומע את השופטים המנסים לשוא להסביר בחירה מוזרה משהו .ותוהה בינך לבין עצמך .מה קורה פה? נכון שהציבור מישר את ההחלטות ומנסה לשבש לשופטים המוטים את החלטתם.אך ניכר כי אינו מצליח בכך כלל .וזאת משום שכל התיאטרליות של המנחה לא יכולה לכסות על המבוכה שבבחירת שיפוט שאינה מתיישבת עם ההיגיון. פרשת השבוע "שופטים" הנקראת השבת בבתי הכנסת .מקדישה לנושא השיוויון במשפט ומורה בפירוש על "משפט הוגן" שדומה ואינו מתקיים בהחלטות השופטים לגבי התוצאות. כמו גם מעורבות ההפקה בהחלטות .וככל שהיא מוסוות היא קיימת בין השורות ומשרה את נוכחותה על ההחלטות בסופו של עינין.מה שמרמז על המשך של ציפצוף על דעת הקהל והם נותרים בשלהם...

לעיתים המנחה יודע מי יצלח בדרכו וימשיך במרוץ .ושפת הדיבור וההיתבטאות כשהוא מציג את המתחרה התורן .ומרעיף עליו ביטויים שכל תכליתם להשפיע על הצופים ולהטות את הצבעתם .וגם אם הוא מצליח באחוזים בודדים .הרי שהוא "עשה את העבודה" המבוקשת על ידי ההפקה ומממניה.צריך רק להקשיב טוב טוב ולהבחין בניואנסים של נימת הקול בכדי לעמור על כך.