אל חבר ילדות כשישבו בפאטיו המוצל של מיגל ולגמו דז'יסטיף לאחר ארוחה דשנה ומהנה. הם דנו באופיו של מישהו שהסופר הספרדי לא סבל את נוכחותו. חברו התגונן ואמר שהוא רק מכיר אותו באקראי ואין ביניהם שום עניין משותף.

נזכרתי ברכילות ספרותית זו, שאיני זוכר כיצד הגיעה אל תודעתי, בשעה שקראתי בעיתון את הידיעה הבאה: " איתני הטבע והכסילות סוגרים על מיט רומני. אחרי שבוע לא קל, האתגר העיקרי העומד עתה בפני מיט רומני הוא כיצד להפיס את דעת השמרנים והקנאים הדתיים מבלי להרחיק את בוחריו המתונים". 

זה מוכר למישהו בסביבה שלנו? זה מזכיר למישהו את ראש ממשלתנו מר בנימין נתניהו, האיש עם אותה הבעיה בדיוק? והרי מפורסם וידוע שמיט רומני וביבי שלנו הם חברים זה שלושים שנים, עוד מהתקופה שביבי היהיורד ישראלי בארה"ב ושינה את שמו שם לניב אמריקני - בן ניתאי - כי הוא רצה שיחשבו שהוא אמריקני. רמייה זעירה וזניחה כדרכו של ביבי מאז היווסדו.

ואז עלה בדעתי משהו מצחיק. אובמה צריך להזכיר בכל נאום בחירות שלו, כל יום וללא הפסק שביבי שלנו ומיט רומני הם חברים מזה שלשים שנים, ובצמוד לספר למאזיניו על אמרת הכנף של מיגל דה סרוואנטס. זה יספיק לו כדי להביס את מיט רומני בבחירות האמריקניות הקרובות.