כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    0

    כד המים הסדוק

    12 תגובות   יום שבת, 25/8/12, 07:22

    ''

     

    כד המים הסדוק    
       

     לנושא דליים בהודו היו שני דליים גדולים, אותם נשא משני צידי המוט מעל צווארו. לאחד הדליים היה סדק, ובזמן שהדלי השני היה מושלם ותמיד נשא את כמות המים המלאה מהנחל עד לבית האדון, הגיע הדלי השני מלא בחציו.
     במשך שנתיים שלמות, המשיך כך המצב מדי יום ביומו. נושא הדליים העביר רק
     כמות של דלי וחצי מים לבית האדון. כמובן, שהדלי המלא היה גא בהישגיו, מושלם במטרה שלמענה נוצר. אך הדלי הסדוק , הרגיש מבויש ואשם בחוסר שלמותו, ואומלל בשל אי יכולתו לספק יותר מחצי הכמות שאותה הוא נועד לספק.
     
     לאחר שנתיים של מה שנראה לדלי הסדוק ככישלון מר, הוא דיבר אל נושא הדליים: "אני בוש בעצמי, ואני רוצה להתנצל בפניך".
     
     "למה?" שאל נושא הדליים "במה אתה מתבייש"?
     
     "הייתי מסוגל להעביר רק מחצית מכמות המים במשך השנתיים האחרונות, עקב הסדק שבצדי שגרם למים לדלוף החוצה כל הדרך במעלה השביל עד לבית אדונך. 
     בגלל חסרונותיי, עליך לעשות את כל העבודה הזו ואתה לא מקבל תמורה מלאה למאמציך" ענה הדלי.
     
     נושא הדליים הצטער בשביל הדלי הזקן והסדוק, ובחמלה אמר: "בעודנו עושים את דרכינו בחזרה לבית האדון, אני רוצה שתשים את לבך לפרחים המקסימים הפורחים לצד השביל".
     
     ואכן, בעודם עולים במעלה הגבעה, שם לב הדלי הזקן והסדוק לשמש המחממת את פרחי הבר המקסימים הפורחים לצד השביל, וזה עודד אותו במעט. אך בסוף השביל הוא עדיין הרגיש רע עם עצמו שכן מחצית ממשאו שוב טפטף החוצה, ולכן הוא שוב התנצל בפני נושא הדליים.
     
     נושא הדליים אמר לדלי: "האם שמת לב לכך שהפרחים פורחים רק בשביל שבצד שלך אך לא בצידו של הדלי השני? זה משום שתמיד ידעתי על הסדק והטפטוף שלך וניצלתי זאת. זרעתי זרעים של פרחים בצד שלך, וכל יום, בעודנו פוסעים בדרכנו חזרה מהנחל, אתה השקית אותם. במשך שנתיים, יכולתי לקטוף את הפרחים הנפלאים הללו ולקשט אתם את ביתו של אדוני. אילולא היית כפי שהיית, לא היה לו היופי הזה להתברך בו".
     
     מוסר השכל: לכל אחד מאיתנו החסרונות המיוחדים שלו. אנחנו כולנו כדים סדוקים.
     אך אלו הסדקים/החסרונות ההופכים את חיינו למעניינים וכדאיים. 
     עלינו רק לקבל כל אדם כפי שהוא, ולחפש את הטוב שבו, ויש שם הרבה טוב כי בכל רע אפשר למצוא גם טוב.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/8/12 09:54:

      צטט: talia42 2012-08-26 09:31:55

      יפה :)

      תודה טליה

        26/8/12 09:31:
      יפה :)
        25/8/12 19:25:

      צטט: yonbir 2012-08-25 17:39:38

      שדכן ניסה למכור לחתן אישה בעלת מום.

      "השתגעת?" שואל החתן, "מה לי ולבעלת מום?"

      "תראה," משיב השדכן, "אתה נושא אישה בריאה ושלמה, ואז היא מעורבת בתאונה, ומתחילים בטיפולים ואישפוזים שכרוכים בהוצאות כספיות גבוהות, מזמינים את טובי המומחים, ובסוף... אתה מקבל אישה בעלת מום. אז הרי לך מום מן המוכן ובחינם."

       חח..אהבתי

        25/8/12 17:39:

      שדכן ניסה למכור לחתן אישה בעלת מום.

      "השתגעת?" שואל החתן, "מה לי ולבעלת מום?"

      "תראה," משיב השדכן, "אתה נושא אישה בריאה ושלמה, ואז היא מעורבת בתאונה, ומתחילים בטיפולים ואישפוזים שכרוכים בהוצאות כספיות גבוהות, מזמינים את טובי המומחים, ובסוף... אתה מקבל אישה בעלת מום. אז הרי לך מום מן המוכן ובחינם."

        25/8/12 17:05:

      צטט: אבגי-כהן 2012-08-25 16:49:47

      מקסים!

      תודה

        25/8/12 16:49:
      מקסים!
        25/8/12 15:47:

      צטט: ורד אוריאל 2012-08-25 15:46:13

      תודה על השיתוף בסיפור המקסים.

      בכיף ורד

        25/8/12 15:46:
      תודה על השיתוף בסיפור המקסים.
        25/8/12 13:27:

      צטט: איריסחן 2012-08-25 12:32:25

      אנחנו הכי שלמים בחוסר המושלמות שלנו. יופי.

      אדם מושלם היה אמור לשעמם לא?

        25/8/12 13:26:

      צטט: אור 2012 2012-08-25 10:05:31

      מסקנה נדרשת

      אכן אור

        25/8/12 12:32:
      אנחנו הכי שלמים בחוסר המושלמות שלנו. יופי.
        25/8/12 10:05:
      מסקנה נדרשת

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      אסתר רבקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה

      רשימה