כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    דוקא בלוג

    למה דוקא - מפני שזאת מילה ישראלית למהדרין והיא הכותרת של הטור הקבוע הראשון שכתבתי.
    למה בלוג - מפני שכל עיתונאי אוהב לאהוב את החרות מעריכה.
    בלוג על תקשורת ופוליטיקה ועל האנשים והנשים שעושים אותן.
    כל הזכויות על תכני "דוקא בלוג" שמורות למחבר.
    ©

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      27/8/12 13:08:

    צטט: life3 2012-08-26 17:49:20

    היי קצת פריקית....לפני כל הזריקות צריך קצת מאבק:))

    שנה שעברה היה מאבק - מחאה, זוכר?

    השנה ניסו להמשיך את המאבק - מחאה, זוכר?

    אז השנה ניסו לדכא את המחאה בעזרת ה-ק.ג.ב המקומי..

    עד שלא יצא כל העם לרחובות כמו בארגנטינה, צרפת,

    או מקומות אחרים בעולם, השלטון לא ירגיש מאויים,

    קצת מוטרד, אבל לא ממש מאויים.

    אנחנו היהודים אוהבים להגיש את הלחי השניה, או סתם

    להמשיך לשבת במזגנים בסלון הנוח ולהקליד במקלדת,

    הרבה יותר נוח....מזעיף את הפה

      26/8/12 17:49:
    היי קצת פריקית....לפני כל הזריקות צריך קצת מאבק:))
      26/8/12 16:15:
    כולם נזרקים היום לרחוב, כבר לא משנה אם זה עיתונאי, איש שיווק, מזכירה, מנהל חברה או פועל פשוט. כולם נזרקים לרחוב, רק הנגיד מקבל פרסים!! לו יש עבודה מובטחת!
    0

    כשעיתונאים נזרקים לרחוב לא מנהלים קרבות יוקרה

    3 תגובות   יום שבת, 25/8/12, 22:50

     

     

    ''

     

    על רקע הדיווחים הנמשכים על פיטורין וקיצוצים "והזזות" בכמה כלי תקשורת מרכזיים מאד עולה השאלה מה עושות התאגדויות העיתונאים כדי לשלב ידיים בצומת הקשה ביותר לעובדי תקשורת מזה שנים רבות.

    זה קורה בערוץ 10. במעריב. בידיעות אחרונות. ברשות השידור. עיתונאים מנהלים קרב על מעמד ופרנסה גם יחד.

    אחת התשובות היא שבין אגודת העיתונאים בתל אביב לבין איגוד העיתונאים החדש מתקיים מאבק על הזכות לייצג עובדים בעיתון מעריב. בין היתר. 

    תחרות בין אירגוני עובדים אינה תופעה חדשה. גם יריבות אישית וגם מאבק על כח והשפעה הם חלק מן האדרנלין של כל פעילות ציבורית.

    אך אם היה אי פעם טעם באיחוד שורות ובאיגוד עיתונאים ארצי חזק פעיל ומתפקד – זה הזמן להפעילו מחדש ולשלב בו גם את איגוד העיתונאים החדש.

    כל אגודות העיתונאים כולל זאת שאני חבר בה בירושלים חייבות לשלב עכשיו ידיים ולתאם צעדים של הגנה משותפת על עיתונאים מקצועיים ומוכשרים בצל תכניות התייעלות שבהן הם ישלמו את המחיר העיקרי.

    אני כותב כאן את דעתי האישית ואין היא מייצגת עמדת איש מלבדי באגודות העיתונאים בירושלים ובתל אביב.

     כתבתי בעבר  ואמרתי לא אחת בפורומים שונים כי המסגרת הקרויה האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל  טעונה הגדרה והפעלה מחדש.

    יותר מאי פעם - זה הזמן לעשות זאת. בלי חשבונות אישיים. בלי תחרות יוקרה. בלי מאבקי טריטוריה.

    המחזה של איגודי עיתונאים בקרבות יוקרה כשהבית המקצועי של רבים כל כך  הופך וירטואלי – ואני לא מתכוון למעבר מפרינט לרשת בלבד -  הוא מחזה עגום שיש לסיימו

    בהגנה על עיתונאים צעירים או ותיקים, מרועננים החוצה או מופחתי זכויות  ושכר – יש מקום לכולם. הזמן להקים איגוד ארצי מאוחד - הוא עכשיו.

     

    הצילום למעלה - עובדי ערוץ 10 בהפגנה ב-2009. צילום של נתי שוחט, "פלאש 90" . תודה לנתי ולצוות המקצוענים של "פלאש 90" על ההתר להעלות צילום זה כאן.

    דרג את התוכן: