על רקע הדיווחים הנמשכים על פיטורין וקיצוצים "והזזות" בכמה כלי תקשורת מרכזיים מאד עולה השאלה מה עושות התאגדויות העיתונאים כדי לשלב ידיים בצומת הקשה ביותר לעובדי תקשורת מזה שנים רבות.

זה קורה בערוץ 10. במעריב. בידיעות אחרונות. ברשות השידור. עיתונאים מנהלים קרב על מעמד ופרנסה גם יחד.

אחת התשובות היא שבין אגודת העיתונאים בתל אביב לבין איגוד העיתונאים החדש מתקיים מאבק על הזכות לייצג עובדים בעיתון מעריב. בין היתר. 

תחרות בין אירגוני עובדים אינה תופעה חדשה. גם יריבות אישית וגם מאבק על כח והשפעה הם חלק מן האדרנלין של כל פעילות ציבורית.

אך אם היה אי פעם טעם באיחוד שורות ובאיגוד עיתונאים ארצי חזק פעיל ומתפקד – זה הזמן להפעילו מחדש ולשלב בו גם את איגוד העיתונאים החדש.

כל אגודות העיתונאים כולל זאת שאני חבר בה בירושלים חייבות לשלב עכשיו ידיים ולתאם צעדים של הגנה משותפת על עיתונאים מקצועיים ומוכשרים בצל תכניות התייעלות שבהן הם ישלמו את המחיר העיקרי.

אני כותב כאן את דעתי האישית ואין היא מייצגת עמדת איש מלבדי באגודות העיתונאים בירושלים ובתל אביב.

 כתבתי בעבר  ואמרתי לא אחת בפורומים שונים כי המסגרת הקרויה האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל  טעונה הגדרה והפעלה מחדש.

יותר מאי פעם - זה הזמן לעשות זאת. בלי חשבונות אישיים. בלי תחרות יוקרה. בלי מאבקי טריטוריה.

המחזה של איגודי עיתונאים בקרבות יוקרה כשהבית המקצועי של רבים כל כך  הופך וירטואלי – ואני לא מתכוון למעבר מפרינט לרשת בלבד -  הוא מחזה עגום שיש לסיימו. 

בהגנה על עיתונאים צעירים או ותיקים, מרועננים החוצה או מופחתי זכויות  ושכר – יש מקום לכולם. הזמן להקים איגוד ארצי מאוחד - הוא עכשיו.

הצילום למעלה - עובדי ערוץ 10 בהפגנה ב-2009. צילום של נתי שוחט, "פלאש 90" . תודה לנתי ולצוות המקצוענים של "פלאש 90" על ההתר להעלות צילום זה כאן.