כותרות TheMarker >
    ';

    סיזיפוס

    תמיד ניסית? תמיד נכשלת? אין דבר, נסה/נסי שוב, היכשל/י שוב, הכשלי יותר טוב (סמואל בקט).

    Ever tried? Ever failed? No Matter, try again, fail again, Fail better.


    מחכים/ות לאמת
    מחפשי/ות האמת לא נגמרים/ות, אבל חיים/ות בזבל.

    0

    הרב מצגר וסוכנות הידיעות הגרמנית מלבים את האש סביב ברית המילה

    0 תגובות   יום ראשון, 26/8/12, 16:39

    התבטאות אומללה של הרב הראשי יונה מצגר שפכה שמן על מדורת הוויכוח בגרמניה סביב מילה מטעמים דתיים. מצגר מצוטט באמצעי התקשורת הגרמנית כטוען שהיהדות אוסרת שימוש במשככי כאבים בזמן הברית. עמדה זו, השנויה במחלוקת גם בקרב יהודים דתיים, מיוחסת בזדון רב גם לרב המוהל דוד גולדברג שדווקא מתנגד לה. הרב גולדברג הוא המוהל שנגדו הוגשה תביעה בגרמניה וסוכנות הידיעות הגרמנית DPA המפיצה ידיעה כוזבת זו, מסרבת להתנצל ולתקנה.
    ''
    הרב מצגר טס בשבוע שעבר לגרמניה לכאורה כדי לפשר ולהרגיע את הרוחות והצליח להשיג בדיוק את ההפך. למי שאיננו יהודי דתי קשה ממילא להבין את ההגיון מאחורי דיונים רבים המתנהלים בחוגים דתיים שנראים כהיתפסות בקוצו של יוד לדברים שהקשר בינם ובין אמונה אמיתית ועמוקה ממש לא ברור ואשר טובים בעיקר להוציא שם רע ליהדות.
    פרופ' אברהם שטינברג במאמרו  הרדמה במילה – היבטים רפואיים והלכתיים מאפשר מבט עינייני לוויכוח שנראה לזר כאמור אבסורדי אם לא לומר הזוי.
    מצאו אנשים חכמים (בלי אירוניה) למשל את המשפט הבא וגזרו ממנו שברית המילה חייבת להסב לנימול כאב:
    "אמר ר' לוי, מל אברהם אין כתיב כאן אלא נימול, בדק את עצמו ומצא עצמו מהול, א"ל ר' אבא בר כהנא לר' לוי שקרנא כזבנא, אלא הרגיש ונצטער כדי שיכפול הקב"ה שכרו"(בראשית רבה, מז, יא).
    שטינברג פוסל פרשנות מחמירה זו וטוען בין השאר:
    "אמנם המקור היחיד לעניין הצער במילה שהביאו הפוסקים הוא המדרש, שאברהם אבינו רצה בצער המילה כדי להגדיל שכרו. אך זו איננה ראיה כלל מכמה טעמים: משם משמע שאברהם רצה להגדיל הצער כדי להגדיל שכרו, אבל משמע שכדי לקיים המצווה איננו צריך להרגיש בצער, ובוודאי שאין משם ראיה שיש חיוב שירגיש צער".
    לפי שטינברג מדובר בסוגית ההרדמה בעמדה שמרנית לשמה מחשש שלכאורה כל שינוי שהוא ולו הקל ביותר יביא למיסוס ברית המילה שהיא לכל הדעות הטקס היהודי החשוב ביותר ובעל משמעויות רבות ועמוקות. אין זה מקרה שהמילה ערל כמו בערל נפש כרוכה בעורלה. הסרת העורלה אמורה לפי אמונה זו לפתוח את הגבר היהודי לעולם באופן רוחני.
    סוכנות הידיעות הגרמנית פירסמה ידיעה שהופצה מיד באמצעי תקשורת רבים ויחסה לרב גולדברג עמדה זהה לזו של מצגר, כלומר שהוא מתנגד להרדמה ולשימוש במשככי כאבים. לצורך זה הובא ציטוט לא מלא של המוהל שבו הוא הביע את התנגדותו לשימוש בזריקה להרדמה מקומית, הדומה לזו שמשתמשים בה רופאי שיניים וטען שהנזק שהיא מסבה יותר גדול מהתועלת שהיא מביאה, כלומר מדובר בטיעון רפואי נטו בלי שום רקע דתי ונוגע רק להזרקת חומר הרדמה לאבר מינו של תינוק בן שמונה ימים.
    אם הכתב הזריז של סוכנות הידיעות היה פחות נחפז בדרך לכותרת זולה ומטריח עצמו לאתר המוהל שכתוב בגרמנית וגם היה מקשיב למה שהלה אומר (שוחחתי גם איתו וגם עם אשתו), היה מבין שאין לרב גולדברג התנגדות גורפת להרדמה ובמקרה של נימול המבוגר מששה חודשים הוא אפילו בעד שימוש בהרדמה מלאה.
    לדעת הרב גולדברג, שהוא מוהל מאוד מנוסה, במצב רגיל אין צורך בשימוש במשככי כאבים לנימול בן שמונה ימים, אבל אם ההורים עומדים על כך הוא ממליץ על שימוש במשחה ובאמצעים קלים אחרים נגד כאבים. לגבי נושא הצורך בהסבת הכאב הנטען לכאורה בתלמוד, לשיטת הרב מדובר בעיניין סמלי בלבד ודווקא זריקת ההרדמה כשלעצמה למשל מסבה יותר כאב מאשר הברית עצמה שלא לדבר על נזקים נוספים שהיא עלולה לגרום.
    הסבתי את תשומת לב סוכנות הידיעות הגרמנית אל טעותה שממש לא תורמת לניטרול האמוציות וחוסר הידע הבסיסי המאפיינים את  הוויכוח הסוער בגרמניה סביב המילה. במקום להתנצל ולתקן מיד את הידיעה הכוזבת, הוסיף דובר הסוכנות חטא על פשע והגיב בבלוג שלי בגרמנית בצורה תוקפנית ולא גילה צל של נכונות לתקן את הטעות. תלונה שלי למועצת העיתונות הגרמנית בדרך ואני מקווה שהרב גולדברג יזכה לתמיכה כדי שיוכל להגיש תביעה על הוצאת דיבה שהזדון שלה קל להוכחה.

    לא ברור מדוע הרב מצגר שלכאורה ניסה להרגיע את הרוחות, היה חייב להביע דיעה שנויה במחלוקת דווקא ברגע זה ודווקא בגרמניה וזאת מבלי לציין במפורש שמתקיים ויכוח בנושא ואין זו עמדתו של המוהל גולדברג.  אין ספק שהתבטאותו האומללה של הרב מצגר בליווי הברווז העיתונאי על הרב גולדברג מרעילים יותר את האווירה בגרמניה ומקשים גם על תומכי המילה לנהל וויכוח עינייני. הסירוב הדוגמטי להשתמש במשככי כאבים הוא קשה מאוד להבנה ובוודאי לתמיכה. גם שרת המשפחה, הקשישים והנוער הגרמנית, קריסטינה שרדר וגם מועצת האתיקה הרפואית הביעו את הסתייגותם המוצדקת מעמדה הנתפסת ברוטלית שללא לצורך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      shraga elam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין