דפיקה על הדלת. אני קןפצת - "למה אתם לא מחכים לתשובה לפני שאתם מנסים לפתוח את הדלת?!?!" פה זה לא קיבוץ, אני מסננת לעצמי בפעם המיליון הו היי אמאל'ה מה שלומך? טוב שקפצת. מסיבת הרווקות היתה נהדרת! כן, היה תענוג גדול לפגוש את מעיין שוב. לא, אל תכיני לי כלום לשישי, אני הולכת לשמור על הכלב של בעלה של מעיין בסופ"ש. ותודה רבה אמא'לה, תודה שאספת את התיקונים מאיליה החייט וגם שילמת. הוא נתן לך הנחה? כן, הוא באמת חמוד. העבודה שלו - ללא רבב. אני מסתכלת על אמא שלי. היא במצב רוח סבבה. נראה... אולי... והנה זה בא ... - נו לירון? מה עם עבודה? - אני מנסה לעדכן את קורות החיים שלי, אמא אל תדאגי - אני מחפשת. - לנו אין יותר מדי לעזור לך, את יודעת. - באמת? כבר הספקתי לשכוח את זה מאז שאמרת את זה לפני יומיים, ושלושה, ושבעה ובערך כל יום מחיי בשנתיים האחרונות!!!!!! - מה עם תומר? מה שלומו? - בסדר... - את יודעת לירון, את כבר לא בת 16, את בת 27. אני יודעת שאת לא אוהבת לשמוע את זה אבל זו האמת. ואני חשבתי שאולי הפעם, אולי רק פעם אחת היא תוותר לי. אולי פעם אחת היא תזכור שאני יודעת היטב שמאז ה"מפלה הגדולה" הם כבר לא יכולים לעזור לי, בטח שלא להרעיף עליי את הפינוקים שגדלתי עליהם ושאני יודעת שבסוף החודש אהיה בת 27. אני יודעת את זה כל שנייה שעוברת, הגוף שלי מזכיר לי וכך גם גילאי מחזריי הנוכחיים. אין ספק, אני כבר לא מצליחה לסובב את ראשיהם של בניי ה-20, 22. לפחות לא כמו פעם.. כל רגע, אדם, סיטואציה כ-ל- ד-ב-ר מזכיר לי את 2 אלה. לפחות 85% מזמן העירנות שלי, ולרוב, גם בזמן שינת הדוב שלי. לאמא שלי זה לא ממש משנה, היא חייבת לוודא עבור עצמה שהמציאות עומדת מול עיניי. אני מנסה להסביר שאין לי שום ציפיות לעזרה כזו, אני בת 27 ומסתדרת די בסדר עם החשבונות והשאר. - אל תדאגי אמא - אני בסדר. באמת. אני לא מאמינה שסיפרתי לה על הריב עם עידן בבית של תומר.... מה חשבתי לעצמי?? רגע של חולשה.... - אני לא מבינה אותך לירון, את רואה שהוא לא בשבילך. את רואה שהוא לא רציני. למה את מחכה?...? את רוצה להיות מהרווקות האלה שראיתי עליהן בערוץ 8 לפני יומיים? את רוצה להגיע לגיל 35 ואז להתחתן עם מישהו מבוגר ממך במיליון שנה כי לא תהיה לך ברירה? מה? ספרי לי כי אני לא מבינה אותך. עכשיו את עוד יפה, לא כל כך צעירה אבל יכולה למצוא מישהו שיאהב אותך ויהיה רציני ומחוייב לך. אל תטעי לחשוב שלעד תהיי מחוזרת. עם כל החוסר התפשרויות שלך והחלומות הרומנטיים שלך את... את עוד תהיי המתפשרת מכולן. למה להגיע למצב כזה? את רוצה להיות אמא זקנה? - אני? אמא????? אמא.... בהתחלה עוד ניסיתי להסביר לה את עניין תומר. ניסיתי להסביר לה שניסיתי את כל השיטות, וגם אני כתבתי את החסרונות והיתרונות, וגם אני ניהלתי איתו שיחות. קראתי על ההתאמה שלנו באינטרנט וקראתי הסברים מאסכולות שונות על המניעים של ההתנהגויות שלו אבל אמא, את צריכה להבין - הראש שלי מסכים איתך. הוא לא בשבילי. הוא לא אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו. אני לא בסדר העדיפויות שלו וברור לי שאם נתחתן הוא יבגוד בי ולא פעם. אבל הלב שלי... הלב שלי לא מסכים! - איך אני יכולה לוותר על אדם שאני אוהבת? אני לא מצליחה! אני יודעת מה הדבר הנכון לעשות. אבל מה עם הלב שלי?. - אני לא רוצה להגיד לך אח"כ "אמרתי לך" ואני דואגת יופי אמא, אז אל תגידי וגם אני דואגת ועם כל הפחדים שהכנסת בי יום יום מאז שאני זוכרת את עצמי סביר שלעד אדאג. אני עייפה מהסברים. - למה את לא באה לאכול? הכנתי את האוכל שאת אוהבת - אם את רוצה לבוא, בשמחה ובאהבה - תודה אמאל'ה, ביי יקירה, !אחלה חולצה 00 לא כל כך יפה, לא בת 16 ולא יודעת כלום מהחיים שלה. 00 |