בין פסגות מושלגות הר אחד לחש בבשר הנשמה. הוא סימן דימום פעור מול צלקת עקומה. תראי אותך!! אמר והלך. חשופת עור נשאתי מבטי אל יערות האש, מחבקת פחדים נטולי חן וצווחה מוחרמת.
הם לא רואים אותך!! זרק . בין נרקיסי הביצה, מוגנת וחבוקה בשומרי תום וזכות חזקים, שואלת עצמי, מתי גם אני אהפוך לנרקיס? |
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אמממ
אני חושבת שרואים .. וראות ..
יש לך ספק בזה ..
אני חושבת שגם לך אין ספק ..
אתה רואה ..?
קוואק ווק ...
ואוו ריגשת אותי מדהימה 1
הוא טעה.
רואים אותך בגדדוללל....
מי שלא ראה פיספס או מפחד...
מייחלת לרגע אהובה שלי.
אולי..
איך לא חשבתי על זה :-))
האם גם אני אהפוך לצפרדע?
ואם כן.......
בנשיקה אחת של אהבה
את הנסיכה.
ת'אמת לא הבנתי כלום
אבקש תרגום והסבר
היי, לא מכירים.
שמח שהגעתי לפה.
"הם לא רואים אותך,זרק "
לא יותר משהם לא רואים את עצמם
חשופת עור..לחש ההר..האם תהפוך..לצפרדע.....
רק אם ההר..יזוז...
תשאר היא ..באשר..היא...
חזק..נפלאה..שזירת המילים והדימויים...
אהבתי
גם צפרדעים יפות בין צפרדעים
ןבטח ביניהם בני האדם מכוערים
לכן עדיף היות צפרדע בין צפרדעים
הוא שנאמר
ברומא התנהג כרומאי
ההר אמר
ראיתי ילדה
מדממת ועצובה
ואז בא העורב
ואמר
היא עוד תוכל למחר