כותרות TheMarker >
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    יצאתי ממעגל החיים כי נבלתי על מזבח הגורל

    37 תגובות   יום שני, 27/8/12, 19:00

     

    העולם נדמה בעיני לקרחון שבו חיילי עץ ולבבות אבן אטומים.

    כמו אי בודד נעטפתי בבדידות ודכדוך שקמלו את חיותי.

    סדוקה ועייפה  מטפסת על סולם שראשו בשמים מוקפת חשרת עננים אפורה,

    מותחת את ראשי ולא רואה פסגת שמים, מרכינה ראשי ולא רואה תשתית קרקע.

    הצורך בתחושת שייכות לבין הבריחה לאינדיבידואלי,

    הכניע את אוני בהחלטה להדמים את חיי.

    כמו זיק כוכב נופל, שקעתי שאולה והלב החשיך.

     

     שבתי לעולם עם ניגון שחרות לטבע החיים,

    תרה אחרי אבני המבואה בחשש.  

     משקיפה על העולם בכיסופים להרמוניה ותמימות,

    מנתצת את מצבות הכישלון וזוקפת את חלומותיי.

    סוגרת מעגל, גודעת את הבעתה והישימון,

    ומתחילה בחרישה כדי לברוא את המקום בו אני רוצה להיות.

     

     

     

     

    באישון:

     במשחק החיים,  איננו יכולים לברוח מגורלנו

    כי הגורל הוא זה שבחר אותנו,

    ועלינו להמתין לרכבת בתחנה...

    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/2/15 13:14:
      מאז שהגחתי לאוויר העולם נבנתה סביבי תשתית של סבל וכבלים של קושי. היום האמונה באלוהימ/ה מסייעת לי למצוא איזון פנימי וחיצוני.
        1/2/15 10:12:

      הכל צפוי והרשות נתונה.

      בספרים הקדושים מסבירים לנו שהכל צפוי והרשות נתונה.

      מכאן שאנו בוחרים את הבחירות שלנו ואחראיים על חיינו.

      הבורא צופה בבחירות שלנו, ולכן יודע מה בחרנו.

      הוא לא מכתיב לנו מה לבחור, הוא פשוט צופה במה שבחרנו.

      אלא שהבורא אינו מוגבל בזמן, אז הוא יכול לצפות כבר עכשיו בבחירה שנעשה בעתיד.

      אצלנו זה אמנם לא נתפס, אבל בעולם שאינו מוגבל בזמן אין עם זה שום בעיה.

        9/10/12 13:49:
      V-ov יקירה. מודה לך על המילים החמות. עברתי מסע לא קל, עד שהגעתי לשלמות אישית ולהבנה שאני ראויה.
        6/10/12 22:36:
      היי גילה, אהבתי מאוד את הפוסט הכתוב בצורה מאוד נוגעת ומרגשת תצליחי תעופי מגיע לך !
        15/9/12 09:28:
      טומבוי היקרה. כעצתך, יכולתי ללכת, אבל בחרתי לעוף כדי להגיע למקום בו ארגיש בטוחה מתחת לשמש. כשעפים יש חירות בתנועה ומהירות שאינן מאפיינות הליכה. ותודה שבאת.
        14/9/12 17:33:
      אפשר ללכת ברגל... אמנם זה יותר ארוף ומעייף... אבל אפשר לעצור לנוח.....
        5/9/12 18:36:
      fox מלאך יקר. תודה על החמלה, החכמה והרגישות ליכולת לבחור ולא להיות קרבן.
        5/9/12 18:31:
      אחאב, תמתין תוך כדי תנועה..
        5/9/12 17:47:
      הידיעה שאת יכולה לברוא את המקום בו את רוצה להיות, מסמל את הבחירה החופשית שנתנה לנו. גם אם יש דברים שנכתבו מראש, יש הרבה דרכים להגיע לשם, ואנחנו יכולים לברוא דרך נעימה. אני מאמניה ביכולתך לצמוח מהקושי ולחוות שמחה אמיתית. שנה טובה ומלאת הפתעות לך, יקירתי :))
        5/9/12 17:40:
      אי אפשר לברוח מהגורל. מצד שני ההמתנה בתחנה מטריפה את הדעת. מעדיף לצעוד בשביל ....:)
        4/9/12 12:01:
      תיאטרון-התודעה. תודה יקירה על החיזוק והאמונה שאגיע להיכן שאני רוצה להיות.
      מאחלת לך - בכל ליבי - שתגיעי - ובטוחה גם שתצליחי
        29/8/12 16:13:
      אנה יקירה. הבורות שלי גרמה לי לתפוס את העולם ולהגדיר אותו כרע. האמונות שלי פרשו את המציאות כמדכאת. למדתי לזרום עם רכבת החיים ולנתב אותה למחוז חפצי.
        28/8/12 21:28:
      לאה ,הגיגייך ומחשבותייך שזכיתי לקרוא עד כה מלאים באמפטיה בחכמה, אופטימיות וטוב לב. אני מכירה לך תודה על הקשב והעצה. בפוסט בקשתי להעביר את הסיפור בקווים כלליים ולא להיכנס לפרטים , אולי אכתוב על כך בעתיד..
        28/8/12 21:08:
      צ'ילי מתוק, תודה על האמונה באפשרות ליצור עולם חדש מהפנים לחוץ.
        28/8/12 21:03:
      רותי היקרה. מסכימה אתך. יש להושיט יד לגורל כדי שיצעד לקראתנו. תודה
        28/8/12 20:55:
      קראתי בהתרגשות את דבריך. היטבת לתאר את מה שפקד אותך, בחרת לסיים חיים שלא היית מרוצה מהם . בדרך מקרה, שלא נמסרו לנו פרטים עליה, שבת לעולם אותו ניסית לנטוש. מכאן מתחילה מסכת חיים שנייה, שבודדים בעולמנו יכולים לציין כי היה להם סיכוי נוסף לארגן את חייהם מחדש, אולי בדרך הנראית להם, אולי בדרך שתביא את מיטב התוצאות. ואת נמנית על יחידי הסגולה הזאת. אותו גורל שאת רואה אותו כמקבע את חיינו, הושיט לך יד, ונתן לך אפשרות נוספת לבנות חיים מספקים ומאושרים. אני מאמינה בכוחו של האדם, ברצונו ובמיומנותו לארגן את חייו. אבל, הייתי מציעה לך , למרות הביטחון העצמי, לבקש סיוע מקצועי שילווה אותך, שיחזק אותך, כפי שהוא למד לעשות. אני, לצערי, יכולה רק לאחל לך הצלחה, וכל טוב מקרב לב.
        28/8/12 20:38:
      נעם, צריך לעלות לרכבת שתסייע למצוא את הקול הפנימי.
        28/8/12 20:38:
      אהבתי את המשפט: "לברוא את המקום בו אני רוצה להיות"... אני מאמינה בו. שיהיה בהצלחה :)
        28/8/12 20:08:
      גילה יקרה, אהבתי את יכולתך הנפלאה לתאר את עליות ומורדות הנפש.. עם הסיומת , אני פחות מזדהה..אני מאמינה , שיש לנו תפקיד פעיל בעיצוב ובריקוד עם גורלנו..
        28/8/12 20:01:
      ואולי לחפש את הרכבת המתאימה
        28/8/12 17:15:
      תיאטרון- התודעה, למקום אליו אני רוצה להגיע, אין קיצורי דרך.
        28/8/12 17:04:
      VENUS. תודה על האמונה והאופטימיות שלך. בדיעבד אוכל לומר שהחכמתי כי למדתי מהטעות שלי, ושאני חזקה כי אני מודעת לחולשות שלי. תודה יקירה.
        28/8/12 17:01:
      נהראי, תודה על התובנות. אני בחרתי להתאבד, פעלתי ואיבדתי את חיי. ניצלתי שלא בזכותי.. רוצה להגיע לראש ההר הבא, ולא להיאחז בפסגה הנוכחית. מן הראוי לציין שעל המחנכים וההורים להיות קשובים לילד שלא נגרר אחרי טרנד אפנתי ומגלה מקוריות.
        28/8/12 16:51:
      דליה. התעוררתי למציאות חדשה, לקחתי אחריות והפצע החל להעלות ארוכה. תהליך ההגלדה והשאיפות שלי עזרו לי להתקדם למרות הכל. תודה לך.
        28/8/12 16:47:
      הילינג-דבש. תודה על החיזוקים והמילים החמות שעפת אותי בהן. לא החמצתי את השיעור ולקחו: לכל בחירה יש השלכות המשפיעות על מהלך חיינו, וכדי לא להישאב לדימוי עצמי נמוך עלי להתחבר לחזקות ולסגולות שלי, ולהיות בעלת מטרה ותכלית משמעותיים. ותודה על השיר הנפלא המתאר במדויק את התהליך שחוויתי.
        28/8/12 16:38:
      איריסחן- למדתי שלא צריך להגיע לסוף כדי להתחיל..
        28/8/12 16:38:
      התענגי, יקירה, על החרישה
        28/8/12 16:37:
      אבאלה- החיים בחרו בי. בבקר שלמחרת הרגשתי חשופה עד כאב לעיני העולם שניסה למרק את המצפון שלו..
        28/8/12 14:21:
      המאבקים והחיכוך שמצויים בך עם עצמך ועם הסביבה יכולים להצית אש... אש שתשרוף הכל או אש שתביא להתחדשות החיים, חום ואור חדשים... יודעת שבתבונתך תדעי לקבל את עצמך וקבלה זו תשנה גם את העולם החיצון ברוחך ובעינייך... בהצלחה...
        28/8/12 13:38:
      הגורל הביא לנו את החיים כאן, והוא גם זה שמעביר אותנו את כל הרגעים שאנו חווים, המטרה הנעלה: לגלות את מה שהכי מחבר אותנו לחיים ויוצר בנו רצון מלא להיות שותפים בהם ומתוך כך לאחוז ולהביא עצמנו למקום שבו נהיה מאוזנים. כל הזמן שיווי המשקל הסמוי הזה עובד בתוך תהליכיינו, ואת נראה לי ערה אליו, וזה מקסים:)))
        28/8/12 10:07:

      גילה, בקריאת מילותיך חשתי חוסר אונים ביכולת שלי לעזור לך מתוך המדייה הוירטואלית.
      ואולם.. בהמשך הבנתי שאת בכוחותייך ועוצמתך הפנימית הצלחת לעזור לעצמך.

       
      פעמים רבות יש צורך למות קצת, כדי להעריך נכונה את החיים ולכוון אותם נכון, ואת היית שם ובחרת לחזור ולעצב את חייך ולקחת את גורלך ביידיך.

       החיים הם תנודות, וזה לא קל ואנו מנווטים את הספינה שלנו.

      ישנן גם לא מעט נפילות, אבל הכל צפוי והרשות נתונה, ואת בחרת בטוב.

       
      חזקי ואמצי, יש לך כוחות נפש לעשות את חייך מאושרים עד כמה שניתן.
      המשימה העיקרית היא לגרום לנשמתך להיות שלמה בבחירותיה ואל לך לקחת את כל נטל העולם על כתפייך.
      הטוב שאת עושה לעצמך מקרין החוצה ומשפיע גם על האחרים.
      ככה זה בעולמנו, אפקט הפרפר.
      את הגעת לכאן כדי להיות מאושרת ולא כדי לסבול, המשיכי לטפס במעלה הדרך עם חיוך...חיוך

       

      והרשי לי לצרף לך שיר מתוך ספרי " ניצן צחור" 

       

      יַם הַשִּׂמְחָה

       

      חֵלֶק נִכְבָּד מֵהַתַּהֲלִיךְ שֶׁלִּי לִצְמִיחָה

      הִנּוֹ לִלְמוֹד לְהִתְמַקֵּד בַּשִּׂמְחָה

      גִּיל וּצְחוֹק, הֲנָאָה, שַׁעְשׁוּעִים

      לְהִתְחַבֵּר לַצַּד הַקַּלִּיל שֶׁל הַחַיִּים

      לִרְאוֹת אֶת הַלָּבָן וְלֹא אֶת הַשָּׁחוֹר

      לֹא לַחֲבוֹר לַחוֹשֶׁךְ אֶלָּא לָאוֹר.

       

      אֵי שָׁם בְּעֲבָרִי הָרָחוֹק, נִטְּעָה בִּי מַחְשָׁבָה שְׁגוּיָה

      הִתְרַגַּלְתִּי לִטְבּוֹל בְּיַמַּת הַכְּאֵב וְהַתּוּגָה

      עָבַרְתִּי הַרְבֵּה מַחֲזוֹרֵי חַיִּים

      תּוֹךְ הִתְמַקְּדוּת בַּצְּבָעִים הַקּוֹדְרִים.

       

      שָׁגִיתִי כְּשֶׁלָּקַחְתִּי עַל עַצְמִי מֵעֵין מְחֻיָּבוּת

      לַחֲווֹת יִסּוּרִים לְמַטְּרַת הִתְפַּתְּחוּת

      טָעִיתִי לַחֲשׁוֹב שֶׁלְהִכָוֹת וְלִסְבּוֹל

      הֶכְרֵחִיִים כְּדֵי לִצְמוֹחַ וְלִגְדּוֹל

      נַפְשִׁי וְגוּפִי הִתְחַבְּרוּ לְאוֹתָהּ אֱמוּנָה

      וְהַיְקוּם הֶחֱזִיר לִי בְּמַטְבֵּעַ דּוֹמָה.

       

      הַשָּׁנָה הֶחְלַטְתִּי לְשַׁנּוֹת גִּישָׁה

      לְהָעִז וְלִטְבּוֹל בְּיַם הַשִּׂמְחָה

      פִּתְאוֹם הֲבִינוֹתִי

      כְּדֵי לִחְיוֹת, לֹא חַיֶּבֶת לְחוּשׁ בַּכְּוִיָּה

      נִתָּן לַחֲווֹת אֶת הַשִּׂמְחָה

      לְלֹא לִוּוּי רִגְשׁוֹת אַשְׁמָה.

      לְפֶתַע חִלְחֲלָה בִּי הַהַכָּרָה שֶׁלַּמְרוֹת הַכֹּל

      לֹא הִגַּעְתִּי לְכָאן כְּדֵי לִסְבּוֹל.

      הֲחִילוֹתִי לְזַמֵּן לְחַיַּי בְּרִיאוּת, שִׂמְחָה וְהַגְשָׁמָה

      וְהַיְּקוּם הִדְהֵד לִי בַּחֲזָרָה אֶת מַתְּנוֹת הָאַהֲבָה.

       

      עֲדַיִן לֹא מִצִּיתִי וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה

      מְבַקֶּשֶׁת לִגְמוֹעַ בִּשְׁקִיקָה מִיַּם הַשִּׂמְחָה

      לִשְׂחוֹת, לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ בּוֹ, עַלִּיזָה וְחוֹפְשִׁיָה

      לִצְחוֹק, לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ, וּלְהָעֵז לְאַבֵּד שְׁלִיטָה...

       

      סוֹף סוֹף גָּמְלָה בִּי הַהַחְלָטָה

      כָּעֵת בְּדַעְתִּי נְחוּשָׁה

      לֹא אָשׁוּב לְזַמֵּן לְחַיַּי בֶּכִי וְיִסּוּרִים

      אֶלְמַד לֵהָנוֹת מִמַּתְּנוֹת הַחַיִּים.

       

        28/8/12 09:08:
      החיים הם רצף של עליות וירידות , ולך יש את החכמה והעצמה הפנימית לזהות את המקום בו את נמצאת ולבנות עצמך מחדש!! בהצלחה יקרתי:)
        28/8/12 08:54:
      עולם חיינו סובב לו סובב, רגע למעלה רגע למטה. וכשאנו בבירא עמיקתא, אז מתגלה חוזקו של האדם, להגיע ולטפס לאיגרא רמא. אם ידעת לדעת לאחוז בשבבים האחרונים של אדוות החיים, כי לא רצית להגיע לתחתיתו של הבור, כי שם אין קץ ואין תכלה, זו גדלות האדם המפעמת בתוכך ובתוכו של אדם. ועכשיו כרוכב האפנים שקשה לו, ומתי קשה לו כשהוא בעליה, כך הם החיים, אם קשה זה הסימן שאנו בעליה, מנתבים את דרכנו לאמירו של עץ החיים. אבל רק לזכור, כי כשמגיעים לפיסגה, לא אחת קשה לשומרה, אבל מי שהיה בתחתית ההר ומשם רק טיפס, ידע לאחוז, בפיסגתו.
        28/8/12 08:39:
      נפלא, חוויה אמיתית לברוא את עצמנו מחדש.
        27/8/12 23:34:
      במילה אחת -איזון. שמח שבחרת בחיים. הקשיים הכי גדולים נראים קטנים בבוקר שלמחרת.
        27/8/12 19:03:
      בחווייתי הייתי כמו ציפור על ענף שרוח עזה מטלטלת, ויודעת שאין לי מקום שארצה לשוב אליו. הייתי מותשת מהסביבה שנלחמה בשונות שלי כדי לעצב אותי מבחוץ פנימה..

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין