ביבי עדיין לא סכסך אותנו עם הדלאי למה. לפני כשבועיים, בהסתר - כמו כל מעשיו - הוא סכסך אותנו עם מזכ"ל האו"ם בכך ששלח לתקשורת העולמית - ל פ נ י  שדיבר עם באן קי מון - את תביעתו שלא ישתתף בכנס האומות הבלתי מזדהות בטהרן. למזכ"ל האו"ם, שהתלבט אם להשתתף עקב הרמיזה החשאית של ארה"ב שלא ראוי שהוא ישתתף, ובמיוחד באיראן, לא נשארה ברירה אלא לנסוע כתגובה לפנייתו המתנשאת של ביבי, קודם לתקשורת ורק אחר כך אליו.

אין לישראל  אפילו יום אחד ללא נזק מהצמד ביביברק. אנחנו משלמים, ונשלם אחריהם עוד שנים רבות את הנזקים המדיניים של שני הרצים להרע הללו. 

ואם יש יום אחד פנוי מפיגוע מדיני של ביבי בישראל, אז מתגלה שבחודש אוקטובר האחרון הוא ניסה (ולא הצליח, תודה לאל) להעביר בכנסת חוק שיתיר לו לעשות שינויים בתיק ההשקעות שלו שמופקד בידי נאמן עד שישתחרר סופסוף (וגם אותנו) מכהונתו כראש ממשלה. והעיתונות חוששת שהוא ניסה לעשות מה שדן חלוץ עשה לפני המלחמה עם חיזבאללה. והאזרחים עוד יותר מודאגים שהוא וברק הולכים לפתוח במלחמה מיותרת שמסכנת מאד את ישראל. אתם מבינים?! ביבי ניסה להעביר בכנסת חוק שיביא לו, ורק לו, תועלת אישית. לא עולה בדעתי מדינאי, חוץ מצ'אושסקו, שיעז לעשות דבר כזה. אבל בישראל זה עובר בשקט.

ביבי לא יכול לחיות יומיים רצופים ללא רמייה ו/או, מניפולציה ו/או, קומבינה ו/או הכפשת השמאל בלחישה לאוזנו של מישהו. ואת כל הדברים האלה הוא לא משלם - אנחנו משלמים.