.

להלן ציטוט מדבריך:

.

.

בתקופה האחרונה חשבתי לעצמי ,

שהגיע הזמן לשנות.

לשנות את ניתוב ועיבוד המידע במח שלי.

חשבתי - והתחלתי לפעול בהתאם.

הכיצד?

התמקדתי ב"קלט",

והתחלתי לכוון את ה"פלט", למקומות חדשים ומוארים.

.

תודה לך.

כבר המשפטים הנ"ל,

מתחילים לפעול במח שלי,

לשינוי מצב מסויים, שבו אני נוהג להגיב בדרך מסויימת,

דרך שלא הוכיחה את עצמה עד כה.

מאמין, שבעזרת הרעיון שהעלת כאן בפוסט הזה,

אצליח לבצע את השינוי.

.

שנה טובה ומבורכת,

לך ולבני משפחתך.

לחברים הגולשים והגולשות בקפה.

ולכל עם ישראל,

ונאמר - אמן.

.

.

אילת השחר היקרה.

תודה על התודעה, הפתיחות והעברת המידע.

אאמץ את השיטה.

אמנם היא נראית לי מורכבת בתחילתה,

אך אני משוכנעת שהיא משתלמת בהמשכה.

.

.

עוררות ושינה

.

הפעילות במוח נעה בין רמות שונות של עוררות,

המכתיבות את רמת הפעילות במוח ואת תשומת הלב לגירויים חיצוניים.

.

עוררות מוגברת נקבעת על ידי מספר מוליכים עצביים

המופרשים מגרעינים שונים של תאי עצב,

בין השאר בתצורה הרשתית של גזע המוח ובהיפותלמוס.

.

קבוצה אחרת של תאי עצב, הממוקמת גם היא בהיפותלמוס,

מקדמת הפחתה של העוררות והפעילות במוח וכניסה למצב של שינה.

.

שתי המערכות מתנגדות בפעילותן זו לזו ואינן יכולות לפעול במקביל,

והמעבר ביניהן גורר מעבר בין מצבי ערות לבין מצב של שינה.

.

מנגנון זה מווסת גם על ידי הגרעין העל-תצלובתי בהיפותלמוס,

שמנהל את השעון הביולוגי של הגוף.

.

השינה מורכבת ממספר שלבים.

.

נהוג לאפיין את מצבי העירות והשינה

בעזרת הדפוסים שנמדדים על ידי מכשיר אלקטרואנצפלוגרם (EEG),

המכונים 'גלי מוח'.

.

דפוסים אלה משקפים מאפיינים כלליים של הפעילות החשמלית במוח.

.

בעוד עירנות גבוהה מתאפיינת בהיעדר סינכרון בין רשתות תאי העצב,

בשינה עמוקה הם פועלים בצורה סדירה ומתואמת יותר.

.

לעומת זאת, בשנת רע"מ (REM), הנשלטת על ידי הפונס,

הפעילות המוחית דומה יותר לזו שמתקיימת בזמן ערות.

.

זהו השלב בשינה שבו נחווים חלומות,

ובמהלכו ישנה הפעלה של קליפת המוח באזורים האחראים על קלט חושי,

 פעילות מוטורית ושפה^[8].

.

בשלב זה של השינה שרירי השלד משותקים ומונעים מהאדם להוציא לפועל את החוויות מהחלום.

*

http://cafe.themarker.com/post/2714293

.

תמי היקרה שבוע טוב ומבורך.

.

על מנת להגיע אליך,

והיות וכרגע אנחנו מוצפים בדפים לבנים,

עליך להעביר קישור מתאים.

הקישור שכתבת למטה לא מביא אותנו לשום מקום.

יש לשלוח אותו "מוכחל" ז.א. שמיש לביצוע.

..

אופן הביצוע:

מקליקים על הקישור בראש העמוד שלנו בצד שמאל עם צד העכבר השמאלי,

מעתיקים עם צד העכבר הימני = קופי.

מגיעים למכתב שרוצים לשלוח
מדפיסים * (כוכב)

ובשורה מתחתיו מדביקים את הקישור.

.

כך יש לנהוג גם עם תמונה/טקסט מסויימת,

שרוצים להדביק במקומות מסויימים.

כמו כן,

פעולה זו יעלה גם להדבקת טקסטים ועוד.

(* ובשורה מתחת לכוכב הדבק.)

.

את הקישור שלך הצלחתי לעשותו שימושי להפעלה,

בשיטה מסויימת.

ועל כך בפעם אחרת.

.........................................................................................

תמו'ש:

http://cafe.themarker.com/post/2714293/

היי למילים

.

.

.

פוסט חשוב ומלמד.

תודה על הפתיחות והשיתוף בעל הערך.

.

מערכות החוש

.

המוח מקבל מידע ממערכות חוש רבות.

החושים המספקים מידע על הסביבה החיצונית מוכרים כ'חמשת החושים' -

 ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח -

אך ישנם גם קולטנים של חושים נוספים אשר מספקים מידע על הגוף עצמו

(כגון מערכת שיווי המשקל), על מצב האיברים הפנימיים ועל ריכוזים של חומרים בתוך הגוף.

.

במערכות החוש קיימים קולטני חישה,

שתפקידם הוא לזהות ולאפיין את הגירויים ולשלוח אותות מתאימים למערכת העצבים.

.

הקולטנים בכל מערכת חוש מגיבים לגירויים מסוג אחר -

לחץ, טמפרטורה, אור, מולקולות מסוימות וכו'.

.

בתהליך של התמרה חושית, הגירויים הפיזיים גורמים לשינויים בתוך תא הקולטן,

ובסופו של דבר מומרים לדחפים עצביים אשר מקודדים את אופיו ועוצמתו של הגירוי.

.

לדוגמה,

במערכת השמיעה הקלט הוא בצורת תנודות אוויר שנכנסות דרך האוזן.

התנודות גורמות לנוזל בתוך האוזן הפנימית להפעיל לחץ פיזי על תאי שערה מיוחדים,

שמתפקדים כקולטנים.

.

תעלות יונים על פני תא השערה נפתחות או נסגרות כתוצאה מהלחץ,

והמתח החשמלי בתוכו משתנה.

בהתאם לעוצמת המתח, תאי השערה משחררים מוליך עצבי לסינפסות עם תאי עצב,

ואלה מעבירים למוח את המידע על הגירוי בצורה של דחפים עצביים.

.

האזורים בקליפת המוח שאחראים על עיבוד מידע חושי נחלקים לאזורים 'ראשוניים' או 'עיקריים'

הממונים על קליטה ועיבוד ראשוניים,

ואזורים 'אסוציאטיביים' או 'משניים'

העוסקים בעיבוד מתקדם יותר וכן בשילוב מידע המגיע מחושים שונים.

זאת, על מנת לפרש את משמעות הגירויים ולגבש תפיסה כוללת של הסביבה.

.

גם בתוך המוח,

המידע מהחושים מסודר לעתים בהתאם לסידורו במרחב:

מידע על גירויים באזורים סמוכים בעור מגיע לתאי עצב סמוכים באזור התחושתי הראשוני במוח,

וגם הייצוג החזותי של הסביבה בקליפת המוח מסודר לפי מיקומם המרחבי

של עצמים בשדה הראייה.

.

עם זאת, הייצוג אינו בהכרח פרופורציונלי -

אזור נרחב יחסית מוקדש למשל לעיבוד קלט חושי מאצבעות הידיים,

אף על פי שהן מהוות רק חלק מזערי מהגוף.

.

*

שיתוף מלב א-ל לב:

.

בימים האחרונים נתקלתי בבעיה רגשית,

שחוזרת על עצמה מידי כמה חודשים.

.

התגובה שלי בדרך כלל לבעיה הרגשית הזו,

מלווה בכאב לב, ובפיזור הדעת.

.

הפעם - לאור החידוש בהבנה - כפי שכתבתי בפוסט הנ"ל,

החלטתי לבנות  "חומה הצורה" במח,

שבכל פעם שאני נתקלת בבעיה רגשית דומה,

אפעיל את החומה - ותגובתי תהיה שונה מההרגלים שלי עד כה.

.

"האלקטרונים" שהיו רגילים לטוס במח שלי כתגובת שרשרת לבעיה המדוברת,

התחילו לטוס לכיוון שידוע להם - וליצור תגובת שרשת,

שבמציאות - פירושה עצבות ותהייה.

.

הפעם, נפגשו ה"אלקטרונים" הללו, בחומה הבצורה,

חלקם התפוגגו עם החבטה ב"קיר",

וחלקם שינו כיוון ועדיין מתרוצצים במח, עוצמתם נחלשה,

והם אינם יכולים להשפיע באותה העוצמה,

כבימים עברו.

.

כבר ציינתי בפוסט,

שההשתלטות על "מרוץ התגובה האוטומטית", לוקחת את הזמן שלה,

מאידך יש שינוי בולט בתגובות המשנה שהייתי רגילה אליהם עד להיום.

.

כל זאת בשילוב האמונה - שהכל לטובה...

הנצחון  הברור - בוא יבוא.

.

כמה טוב להרגיש ולדעת שאתה משוחרר מכל תלות.

.

אכי"ר.

*

.

רגש

.

מחקרים רבים מצאו קשר בין אזורים ותהליכים שונים במוח לבין תגובות רגשיות שונות.

בעבר היה נהוג להתייחס לאזורים במוח העוסקים ברגש בתור המערכת הלימבית,

אם כי ההגדרה של מערכת זו השתנתה מאוד לאורך השנים.

כיום מקובל יותר לזהות את המעגלים העצביים הספציפיים

שמעורבים בהיבטים שונים של יצירה,

זיהוי והבעה של רגשות.

.

סוגים שונים של רגשות פועלים במסלולים עצביים נפרדים במוח:

.

• המבנה הבולט ביותר במוח שמזוהה עם תגובות רגשיות הוא האמיגדלה.
• הגרעינים באמיגדלה מטפלים בהיבטים שונים של תפיסת והבעת רגש,
• בדגש על רגשות שליליים כמו פחד וכעס.
• .
• האמיגדלה מגיבה לגירויים שנתפסים כשליליים ומנהלת את התגובה ההתנהגותית אליהם.
• כמו כן, זהו האזור שאחראי על קידוד זכרונות והתניות שהם בעלי מימד רגשי.
• .
• תחושות של הנאה קשורות פעמים רבות לפעולתה של מערכת החיזוק.
• .
• בתגובה לגירויים שמזוהים על ידי המוח כחיוביים,
• מופרש דופמין לתוך גרעין האקומבנס.
• דבר זה יוצר תחושה של עונג ומגדיל את המוטיבציה לחזרה על ההתנהגות שהובילה להפעלת המערכת.
• .
• קיים קשר בין רגשות רומנטיים של אהבה לבין הפרשתם של הורמונים ומוליכים עצביים מסוימים במוח.
• .
• מלבד ההורמונים הקשורים ישירות לפעילותה של מערכת הרבייה (כמו טסטוסטרון ואסטרוגן),
• משיכה מינית מערבת מוליכים עצביים שונים,
• בין השאר במערכת החיזוק, וכן כימיקלים הנקראים פרומונים.
• .
• הפרשת ההורמונים אוקסיטוצין ווזופרסין,
• שמשפיעים על תפקוד של סינפסות במוח,
• מעורבת ביצירתם של קשרים מונוגמיים ארוכי טווח ורגשות אהבה והיקשרות בין בני זוג.
• .

הפעלה חזקה של מערכות הרגש גוררת במקרים רבים

הפעלה של מערכת העצבים הסימפתטית,

דבר המתבטא בין השאר בעלייה בקצב הלב ולחץ הדם.

.

הפעילות של חלקים מסוימים באזור הקדם-מצחי

חשובה לויסות ומיתון של התגובות הרגשיות,

ולמניעת תגובות מוגזמות כמו למשל אגרסיביות יתר או חרדה בלתי פוסקת.

 המוליך העצבי סרוטונין ממלא תפקיד מרכזי בתהליכים של ויסות הרגש ומצב הרוח.

.

זיהוי ויצירה של הבעות פנים הם גורם משמעותי במערכות הרגש באדם.

.

זיהוי הרגשות מערב לעתים את אותם המבנים שמופעלים בעת הבעת הרגש

(האמיגדלה, למשל, מזהה הבעות פנים של פחד).

.

כמו כן,

הבנת רגשות האחר נקשרה לפעילות של נוירוני מראה במוח.

.

כאשר אנו רואים הבעת פנים של אדם אחר,

נוירוני המראה מייצגים את הפעולה של יצירת הבעת הפנים הזו במוחנו שלנו,

.

ואחת ההשערות היא שבכך אנו חשים אמפתיה ו'מבינים' כיצד אחרים מרגישים^[7].

.

יצירת הבעות הפנים מתבצעת בשני מסלולים עצביים נפרדים.

.

 במסלול אחד,

תחושה אמיתית של רגש גורמת באופן בלתי רצוני להיווצרות הבעת הפנים המתאימה,

ובמסלול שני

האדם יוצר באופן רצוני הבעות פנים 'מזויפות'.

.

מחקרי דימות מוחי מראים

כי מנגנוני הזיהוי של המאפיין הרגשי בהבעות פנים או בטון הדיבור

נוטים להיות דומיננטיים להמיספרה הימנית של המוח.

(המיספרה = אחד משני החצאים של המוח הגדול),.

וזהו ככל הנראה המצב גם בהקשר להבעת רגשות.

.

מח גימטריה כוכב.