יש ימים שאני פשוט,

לא מוצאת מנוחה ומרגוע,

משהו במצב הרוח השתבש

הלב מרגיש

את בוא הסתיו

ולא רק הוא,

החצבים כבר מבצבצים,

וזו לא רק שמועה,

השמש מסתתרת  מאחורי העננים,

האור כבר לא עולה כל כך מוקדם,

אני נפרדת מהקיץ,

אבל לא רק,

ו מחכה לאביב.

בימים האלה אני נדבקת לשיר הזה

הריקוד המוזר של הלב 
מילים ולחן: רונה קינן



היא כותבת לי שורות קצרות 
ואני עונה במגילות 
המחוות שלה מאופקות 
ושלי עולות על גדותיהן 

היא מזמינה אותי לארוחת בוקר 
אני מזמין אותה לחנוכת בית 
היא אף פעם לא תהיה שלי 
אולי תהיה קצת לידי 
וגם זה לא בטוח 

כמה מתוק ומריר הכאב, 
רק בגללו אני מוכן להתאהב 
בעיניים בורקות בחיוך רעב... 
אני רוקד את הריקוד המוזר של הלב 

כל היום אני הולך ונזכר 
ברחובות של פאריז איך היה לנו קר 
התחבקנו דקות ארוכות מתוקות 
התעוררתי ושוב זה נגמר 

(אבל) 
היום אני יוצא 
היום אני עושה מעשה 
מישהו זרק לי גלגל הצלה 
ואמר אהבה זה דבר מדבק 

היא כותבת לי שורות קצרות 
ואני עונה במגילות 
המחוות שלה מאופקות 
ושלי עולות על גדותיהן 

היא מזמינה אותי להזהר, 
אני מזמין אותה להשאר. 
היא מגיעה בשעה המדויקת 
ולרגע הכל מתאפשר. 

כמה מתוק ומריר הכאב...