כותרות TheMarker >
    ';

    Manual*

    66 תגובות   יום ראשון, 30/12/07, 22:52
    (בונוס: הוספתי טרק של ויה-קון-דיוס)
    *מבבילון - manual:  (ת') ידני; של היד; מתבצע באמצעות עבודת-כפיים (ש"ע) מדריך, ספר הוראות שימוש (למכשירים); ספר שימושי; מקלדת (במוסיקה)

    בּוֹא אֵלַי עִם כַּוָּנָה

    כִּי אִם בָּאתָ אֵלַי בְּלִי כַּוָּנָה

    אַל תָּבוֹא.

    כִּי לֹא בְּכַוָּנָה,

     זֶה פָּשׁוּט בְּכַוָּנָה אַחֶרֶת**

    .

    אִם בָּאתָ אֵלַי בִּלְעָדַי

    תִּשָּׁאֵר אִתְּךָ 

    אִם בָּאתָ אֵלַי מַרְגִּישׁ

    תַּחְזֹר לְהִתְכּוֹנֵן,

    וְאִם אַתָּה כְּבָר מוּכָן,

    אָז לֵךְ תַּרְגִּישׁ רֶגַע.  

    .

    שְׁקֹל מִלִּים

    אֲבָל תִּהְיֶה נָדִיב

    תֵּן אוֹתָן בְּרֹחַב לֵב,

    רֹחַב יָד,

    כְּמוֹ אִישׁ שֵׁרוּת מְיֻמָּן

    שֶׁמְּרַצֶּה אֶת לָקוֹחוֹתָיו.  

    .

    אִם בָּאתִי אֵלֶיךָ

    תַּחְשֹׁב שֶׁאַתָּה הוּא שֶׁבָּא אֵלַי  

    כְּדֵי לָקַחַת אוֹתִי אֵלֶיךָ

    לְפָחוֹת כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ                

    שֶׁבָּאנוּ זֶה אֶל זוֹ

    .

    אַל תְּאַזֵּן,

    אַל תְּצַמְצֵם,

    אַל תִּבְנֶה אֵימוֹת וּקְנָאוֹת,

    אַל תַּשְׁקִיט.

    הַשֶּׁקֶט בָּא מִתּוֹכֵנוּ.  


    ** הציטוט: מתוך ספרה האלמותי של נורית זרחי האחת והיחידה: "אמורי אשיג אטוסה". השינוי בחייה של אמורי וההצלחה במימוש העצמי פורץ-הדרך והייחודי שלה, חלו כשהכירה באחריות שלה לשני הג'וקים המכוערים שיצרה לא בכוונה.


    תודה למנקד והמגיה, על כל הנדיבות הזו!
    דרג את התוכן:

    תגובות (66)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      21/1/08 22:15:

     

    צטט: ארז אשרוב 2008-01-21 21:59:34

    עד.

    זו הסיבה שאני חייב לכתוב דברים כשהם מתרחשים.

    אחרת אני לא זוכר ואין עד.

    ואין הד.

     

     

    יש הד ועד, מן הסתם. שאלה פילוסופית, למען הספק: מה תגיד לו אם יקרה הקלוש-בסיכויים ותפגוש אותו באיזה סיבוב, לא מוכן?

    במקרה (או שלא במקרה), בתזמון כמעט-קלישאי, היתה לי חוויה כזו בדרך לעין גדי, ביוני האחרון. מפתיע. אחרי שעברה תקופת ההתיישנות על העדות ושום דבר כבר לא שפיט. מסתבר שאין תקופת התיישנות לפריסקופים של הספינות שהטבעתי בתוכיקורץ

    ואולי לכן העדות היא של הרגע שעוד לא נולד. הכוונה.

     

     

      21/1/08 21:59:

    עד.

    זו הסיבה שאני חייב לכתוב דברים כשהם מתרחשים.

    אחרת אני לא זוכר ואין עד.

    ואין הד.

     

     

      21/1/08 20:41:

    נורית זרחי, "מן המקום הזה".


    מה שאני מקישה על לוח הנחושת של מצחך,

    לבד הלילות, גאותי, הפסדי, אתה מחזיר לי

    בתיפוף תופים. מתחת לרעש

    נמחקים כל אלה, אבל ידי מתמלאות בהם חזרה.

    ---

    ואל תטעה, לא את צערי אני רוצה לחלק אתך,

    מה שאני מבקשת הוא עד.

    שיודה, מה שראיתי אכן הוא.

    אנשים נספים ונעלמים כעלים בסערה,

    ואנחנו, אפילו בצערנו איננו יכולים להחזיק.

    ---

    כל מה שחשבנו לקטוף מסנסני הדקל הגבוהים

    נראה עכשיו מלמטה כטורח שוא.

    אפילו את החורפים והקייצים לא הצלחנו לביית,

    תמיד הם מסתערים עלינו מחדש.

    ---

    גם לא את געגועינו, פחדינו, נדמה

    שהסכנה לאהובינו גדלה והולכת,

    אפילו האוויר הולך ומדרדר.

    אל תשאיר אותי לבדי עם העולם.

    מכאן, ככה נראית האהבה.

      2/1/08 19:48:

     

    צטט: ארז אשרוב 2008-01-02 19:12:21

    וזה לא משהו שהיינו רוצים לעשות.

     

    לא, לא היינו...

      2/1/08 19:12:

    אם ככה, זה בכלל יפה.

    בעניין ההדדיות של זה לזה, כפי שהעיר קודם אי מי, יש בזה משהו, אבל מצד שני זה לזה נשמע מעט הומוגמי, ומנטרל את מין האישה. וזה לא משהו שהיינו רוצים לעשות.

     

      2/1/08 13:55:
    כדי להימנע מבלבול (מה שלי ומה של זרחי) - הפרדתי בצבעי הפונט.
      2/1/08 12:44:

     

    צטט: ארז אשרוב 2008-01-02 12:17:31

    שיר יפה ואפילו נכון.

    בהתחלה חשבתי שאת כתבת, בגלל הדיוק, ובגלל שאין בו את חטא היומרה הפואטית (שמשיגה בדיוק את המטרה ההפוכה), אבל אז גיליתי שזו זרחי.

    נשמעת טוב.

    הייתי מוכן להישבע שיש לי משהו שלה, אבל כנראה שלא.

    אולי התכוונתי לרחל חלפי.

    יש דיסק יפה של שלומית אהרון, "אישי ואהובי", לשירים של מאיה בז'רנו. אם תשימי עליו יד, שווה בהחלט לשמוע, ואני מצדי אצוד את זרחי.

    תודה. את השיר אני כתבתי. האמירה "לא בכוונה זה פשוט בכוונה אחרת" היא של זרחי.

    אכן, אין לי יומרה פואטית.

     

      2/1/08 12:17:

    שיר יפה ואפילו נכון.

    בהתחלה חשבתי שאת כתבת, בגלל הדיוק, ובגלל שאין בו את חטא היומרה הפואטית (שמשיגה בדיוק את המטרה ההפוכה), אבל אז גיליתי שזו זרחי.

    נשמעת טוב.

    הייתי מוכן להישבע שיש לי משהו שלה, אבל כנראה שלא.

    אולי התכוונתי לרחל חלפי.

    יש דיסק יפה של שלומית אהרון, "אישי ואהובי", לשירים של מאיה בז'רנו. אם תשימי עליו יד, שווה בהחלט לשמוע, ואני מצדי אצוד את זרחי.

      31/12/07 22:21:

     

    צטט: גנדאלף 2007-12-31 21:46:22

    אני א-פילוסופי ריגעית...

    אבל נתת לי רגע נחת.

    תודה.

    למרות שלא ירדתי לעומקם של דברים. השיר המושר והכתוב נפלאים בעיני.

    שנה טובה.

    תודה.

    לגבי המושר - ויה קון דיוס סוגרים כבר עשור שני של ליווי צמוד לחיי האהבה שלי קורץ אפילו לאכזבתי מהופעתם בארץ בקיץ, לא נתתי להעיב על אהבתי הגדולה ללהקה ולסולנית שלה, דני קליין. קשה להעביר במילים תחושה נוסטאלגית של ויה קון דיוס במערכת סטריאו מדהימה בתוך רכב סגור שחוצה דרכים מושלגות. שם הם יושבים אצלי.

      31/12/07 22:18:

     

    צטט: מיא 2007-12-31 22:03:54

    שקול מילים?

    את יודעת מה זה מזכיר לי...

    ב-ד-י-ו-ק - אני עם עולמי הצר כיתוש בן שלולית:

    אתה פולט, האויב קולט -

    יד לפה, רגל לאוזן!

    אז בגלל זה יש גברים שגומרים בדממה מהדהדת? מגניב בכל, אני אומרת לך, בכל אשם הצבא.

      31/12/07 22:03:

    שקול מילים?

    את יודעת מה זה מזכיר לי...

    ב-ד-י-ו-ק - אני עם עולמי הצר כיתוש בן שלולית:

    אתה פולט, האויב קולט -

    יד לפה, רגל לאוזן!

      31/12/07 21:46:

    אני א-פילוסופי ריגעית...

    אבל נתת לי רגע נחת.

    תודה.

    למרות שלא ירדתי לעומקם של דברים. השיר המושר והכתוב נפלאים בעיני.

    שנה טובה.

      31/12/07 19:22:

     

    צטט: יוספה 2007-12-31 18:01:41

    תודה וכוכב. כל-כך יפה. במיוחד:

     

    אִם בָּאתָ אֵלַי מַרְגִּישׁ

    תַּחְזֹר לְהִתְכּוֹנֵן,

    וְאִם אַתָּה כְּבָר מוּכָן,

    אָז לֵךְ תַּרְגִּישׁ רֶגַע

    תודה, יוספה. מעניין אך כשאנחנו קוראות טקסט - לכל אחת מהדהדת שורה אחרת :)

      31/12/07 19:22:

     

    צטט: irmi 2007-12-31 17:54:48

    כל כך פשוט וכל כך נכון.

    ברוך השב, ירמי ♥

      31/12/07 18:01:

    תודה וכוכב. כל-כך יפה. במיוחד:

     

    אִם בָּאתָ אֵלַי מַרְגִּישׁ

    תַּחְזֹר לְהִתְכּוֹנֵן,

    וְאִם אַתָּה כְּבָר מוּכָן,

    אָז לֵךְ תַּרְגִּישׁ רֶגַע

    כל כך פשוט וכל כך נכון.
      31/12/07 16:08:

     

    צטט: אחיתופל יועצים בע"ם 2007-12-31 10:58:50

     

     

    אני מתרשם שאת עדיין רואה בי אדם שמוּנע על ידי כוונות טובות.

     

    מישהו צריך לשים לזה קץ!

     

    רוצה לדבר על זה? קורץ

      31/12/07 16:07:

     

    צטט: דודי 6 2007-12-31 12:30:33

    נחמד

    תודה :)

      31/12/07 16:07:

     

    צטט: jeck12 2007-12-31 11:49:14

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2007-12-31 00:48:09

     

    המכשיר, הגוף, מתקלקל ואין לו תקנה.

    יש לו, יש לו תקנה. היום זה היום הראשון של שארית חיינו. תמיד. אני רואה את התקנות והתיקונים הללו ביומיום. הרבה.

    חנה,

     

    זה נורא רומנטי ויפה להאמין שלכל דבר יש תקנה. ורוח האדם חזקה. וכו' וכו'. אבל מי שעובד עם נרקומנים או נערים שנכנסו לסמים, או עם משפחתם של נרקומנים, יודע שיש כאן משהו לא רומנטי ולא נחמד בכלל.

    שמעת אותי מדברת על רומנטיקה? עבודה קשה, לפעמים. אבל בר-תיקון.

      31/12/07 16:06:

     

    צטט: בימאית 2007-12-31 12:32:05

    מקסים, אחזור עם כוכב ושמפניה.

    ♥ תודה

      31/12/07 16:05:

     

    צטט: ש י פ ו פ ה 2007-12-31 10:48:47

    הגעתי כבר למסקנה-כל מה שאת כותבת מעניין אותיצוחק

    גם הפעם התעניינתי להעמיק בדברייך...קורץ

    אז תודה לך ו-נשיקה

    תודה יקירתי, העניין הדדי (באחוות מופרעות קשב...)

      31/12/07 12:32:
    מקסים, אחזור עם כוכב ושמפניה.
      31/12/07 12:30:
    נחמד
      31/12/07 11:49:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2007-12-31 00:48:09

     

    המכשיר, הגוף, מתקלקל ואין לו תקנה.

    יש לו, יש לו תקנה. היום זה היום הראשון של שארית חיינו. תמיד. אני רואה את התקנות והתיקונים הללו ביומיום. הרבה.

    חנה,

     

    זה נורא רומנטי ויפה להאמין שלכל דבר יש תקנה. ורוח האדם חזקה. וכו' וכו'. אבל מי שעובד עם נרקומנים או נערים שנכנסו לסמים, או עם משפחתם של נרקומנים, יודע שיש כאן משהו לא רומנטי ולא נחמד בכלל.

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2007-12-31 10:20:36

     

    צטט: אחיתופל יועצים בע"ם 2007-12-31 10:10:40

    נדמה כי שייקה כבר הפך אותו לכזה.

    בוקר טוב לך :)

    אכן, נראה כך.

     

    אני מתרשם שאת עדיין רואה בי אדם שמוּנע על ידי כוונות טובות.

     

    מישהו צריך לשים לזה קץ!

     

      31/12/07 10:48:

    הגעתי כבר למסקנה-כל מה שאת כותבת מעניין אותיצוחק

    גם הפעם התעניינתי להעמיק בדברייך...קורץ

    אז תודה לך ו-נשיקה

      31/12/07 10:20:

     

    צטט: אחיתופל יועצים בע"ם 2007-12-31 10:10:40

    נדמה כי שייקה כבר הפך אותו לכזה.

    בוקר טוב לך :)

    אכן, נראה כך.

    נדמה כי שייקה כבר הפך אותו לכזה.
      31/12/07 09:39:

     

    צטט: shay gargir 2007-12-31 09:11:55

     

    שְׁקֹל מִלִּים

    אֲבָל תִּהְיֶה נָדִיב

    תֵּן אוֹתָן בְּרֹחַב לֵב,

    רֹחַב יָד,

    כְּמוֹ אִישׁ שֵׁרוּת מְיֻמָּן

    שֶׁמְּרַצֶּה אֶת לָקוֹחוֹתָיו.

    אהבתי מאוד מאוד.

    שהיה לך יום מקסים

    שייקהמחייך

    יום מקסים גם לך שייקה (אני, טרוטת עיניים מעבודה מצאת החמה עד צאת הנשמה בשבוע האחרון, מנסה להפוך אותו לכזה :)).

      31/12/07 09:38:

     

    צטט: *lil* 2007-12-31 08:34:10

    זה טקסט יפה, חנה.

    בדקתי את הלינק ומהכתבה עולה שגם הספר ראוי לבדיקה ואולי יותר מזה (הבנות שלי..?).

    באשר לשיר, חושבת שהמסגרת שלו - הבית הראשון והאחרון - היא המיצוי המהותי של סוגית היחסים הבין אישים.

     

    ממליצה בחום, בכלל על כל ספריה של זרחי, שאני "מכורה" להם. היא מדהימה. כן, לבנות שלך זה טוב. מסרים מאוד ריבוניים, נכונים, שוויוניים על נשיות ואנושיות.

      31/12/07 09:11:

     

    שְׁקֹל מִלִּים

    אֲבָל תִּהְיֶה נָדִיב

    תֵּן אוֹתָן בְּרֹחַב לֵב,

    רֹחַב יָד,

    כְּמוֹ אִישׁ שֵׁרוּת מְיֻמָּן

    שֶׁמְּרַצֶּה אֶת לָקוֹחוֹתָיו.

    אהבתי מאוד מאוד.

    שהיה לך יום מקסים

    שייקהמחייך

      31/12/07 08:34:

    זה טקסט יפה, חנה.

    בדקתי את הלינק ומהכתבה עולה שגם הספר ראוי לבדיקה ואולי יותר מזה (הבנות שלי..?).

    באשר לשיר, חושבת שהמסגרת שלו - הבית הראשון והאחרון - היא המיצוי המהותי של סוגית היחסים הבין אישים.

     

      31/12/07 07:53:

     

    צטט: מגן דהרי 2007-12-31 07:51:50

    שנה אזרחית טובה....חיבוק מגשים משאלות

    חיבוק מגשים משאלות גם לך. אמן ואמן.

      31/12/07 07:51:

    יש!!!  קורץ

    מכיר הרבה שצלחו את התיאורייה....

    ונכשלו במעשי.

    האבסורד הוא שהדרך אל האושר נמצאת במקום כל כך קרוב...במוח שלך, בלב שלך....וביכולת שלך לנווט בינהם...

    שנה אזרחית טובה....חיבוק מגשים משאלות

      31/12/07 07:29:

     

    צטט: מגן דהרי 2007-12-31 03:22:34

    .

    שהרי אם אבוא בכוונה.....אין מקום לכל יתר ההוראות ....ואין צורך לכסות על הפחדים....ואין צורך להעמיד תנאים...

    וזה אפשרי רק אם  גם את  תבואי אליו עם כונה....כי אם באת בלי כונה אין טעם שתבואו..... .

    זה לגמרי נכון.

      31/12/07 07:27:

     

    צטט: אביה אחת 2007-12-31 05:54:35

    כשיבוא אלייך שיביא המונמון אהבה:)

    זה ה-מפתח, לא?

      31/12/07 07:26:

     

    צטט: odedkor 2007-12-31 02:18:03

    מקסים.

    תודה, יקירי.

      31/12/07 07:26:

     

    צטט: qanunji 2007-12-31 02:31:14

     

    צטט: אחיתופל יועצים בע"ם 2007-12-31 00:30:07

    תגידי בבקשה למנקד ולמגיה שלך שבעברית, כשיש הדדיות, גם בין זכר לנקבה - יש לכתוב: זֶה אֶל זֶה, ולא זֶה אֶל זוֹ. ב"זה אל זו" יש כיוון אחד ולא הדדיות.

     

    וגם: למה בהערה יש שתי כוכביות?

    הדוקטור אבשלום קור אכן דיבר על כך בשבוע שעבר.

    לא מקבל את זה, נשמע מוזר.

    מרד!

    נראה לי שאחיתופל עלול להכנס לטראומה שפתית משנינו....רחמנות :)

      31/12/07 05:54:

    יפה השיר

    לטעמי הבית הראשון ממצה את הכל

    והעיקר -

    כשיבוא אלייך שיביא המונמון אהבה:)

      31/12/07 03:22:

    .

    בּוֹא אֵלַי עִם כַּוָּנָה

    כִּי אִם בָּאתָ אֵלַי בְּלִי כַּוָּנָה

    אַל תָּבוֹא.

    כִּי לֹא בְּכַוָּנָה,

     זֶה פָּשׁוּט בְּכַוָּנָה אַחֶרֶת**

    מעולה יפה מקסים ממצה....

    כל יתר הוראות ההפעלה מיותרות לדעתי....שהרי אם אבוא בכוונה.....אין מקום לכל יתר ההוראות ....ואין צורך לכסות על הפחדים....ואין צורך להעמיד תנאים...

    וזה אפשרי רק אם  גם את  תבואי אליו עם כונה....כי אם באת בלי כונה אין טעם שתבואו.....

    ונראה לי  שבמקרה הזה...יש התעסקות בהוראות ההפעלה יותר מאשר בכוונה שלשמה מתקיים מפגש בין בני הזוג....הלב יודע...הלב מרגיש....תניחי לשכל....לא כאן מקומו.....הבחירות כבר נעשו.....תפקידו תם...תני לרגש להוביל בטנגו של זוגיות.....ומשלב זה....אם אתם זקוקים להוראות הפעלה....וותרו מראש ולכו איש לדרכו....

    .

      31/12/07 02:31:

     

    צטט: אחיתופל יועצים בע"ם 2007-12-31 00:30:07

    תגידי בבקשה למנקד ולמגיה שלך שבעברית, כשיש הדדיות, גם בין זכר לנקבה - יש לכתוב: זֶה אֶל זֶה, ולא זֶה אֶל זוֹ. ב"זה אל זו" יש כיוון אחד ולא הדדיות.

     

    וגם: למה בהערה יש שתי כוכביות?

    הדוקטור אבשלום קור אכן דיבר על כך בשבוע שעבר.

    לא מקבל את זה, נשמע מוזר.

    מרד!

      31/12/07 02:18:
    מקסים.
      31/12/07 01:05:

     

    צטט: אחיתופל יועצים בע"ם 2007-12-31 01:04:37

     

    יש לו, יש לו תקנה. היום זה היום הראשון של שארית חיינו. תמיד. אני רואה את התקנות והתיקונים הללו ביומיום. הרבה.

    "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן..." (קהלת א, טו).

    איזה מזל שנעדרתי מהשעור הזה (רק ממנו??)....

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2007-12-31 00:48:09

     

    צטט: jeck12 2007-12-31 00:46:25

     

    העניין הוא שאנחנו לא מקבלים חוברות הפעלה. לכל היותר אנשים עושים הנדסה הפוכה. יש את המכשיר ומנסים לשחזר איך הוא פועל.

     

    בגיל ההתבגרות בין גיל 12-18 כל בן ובת מקבלים פתאום גוף חדש בלי הוראות הפעלה. והם מנסים לראות איך הוא פועל. בשיטת נסוי וטעיה. איך המכונה החדשה שקיבלו מתפקדת במצב כזה ובמצב אחר? האם הם אינטיליגנטים? מוכשרים? יצירתיים? הם מנסים להבין את המכשיר. לפעמים יש בדיקות לא טובות. למשל אם אקבל IPHONE חדש בלי הוראות הפעלה, וארצה לבדוק אם הוא פועל במים, אקבל תשובה (לא). אלא שאז כבר לא אוכל להמשיך לבדוק אותו בבדיקות אחרות כי הוא לא יפעל כלל. זה מקביל לשאלה האם הגוף שלי עמיד להירואין. והתשובה בד"כ לא, אבל אז כבר שאר הבדיקות לא עובדות. המכשיר, הגוף, מתקלקל ואין לו תקנה.

    יש לו, יש לו תקנה. היום זה היום הראשון של שארית חיינו. תמיד. אני רואה את התקנות והתיקונים הללו ביומיום. הרבה.

    "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן..." (קהלת א, טו).

      31/12/07 00:49:

     

    צטט: אחיתופל יועצים בע"ם 2007-12-31 00:47:44

    את מחרבת שמחות, את.

    זו שליחותי בעולם הזה :)

      31/12/07 00:48:

     

    צטט: jeck12 2007-12-31 00:46:25

     

    העניין הוא שאנחנו לא מקבלים חוברות הפעלה. לכל היותר אנשים עושים הנדסה הפוכה. יש את המכשיר ומנסים לשחזר איך הוא פועל.

     

    בגיל ההתבגרות בין גיל 12-18 כל בן ובת מקבלים פתאום גוף חדש בלי הוראות הפעלה. והם מנסים לראות איך הוא פועל. בשיטת נסוי וטעיה. איך המכונה החדשה שקיבלו מתפקדת במצב כזה ובמצב אחר? האם הם אינטיליגנטים? מוכשרים? יצירתיים? הם מנסים להבין את המכשיר. לפעמים יש בדיקות לא טובות. למשל אם אקבל IPHONE חדש בלי הוראות הפעלה, וארצה לבדוק אם הוא פועל במים, אקבל תשובה (לא). אלא שאז כבר לא אוכל להמשיך לבדוק אותו בבדיקות אחרות כי הוא לא יפעל כלל. זה מקביל לשאלה האם הגוף שלי עמיד להירואין. והתשובה בד"כ לא, אבל אז כבר שאר הבדיקות לא עובדות. המכשיר, הגוף, מתקלקל ואין לו תקנה.

    יש לו, יש לו תקנה. היום זה היום הראשון של שארית חיינו. תמיד. אני רואה את התקנות והתיקונים הללו ביומיום. הרבה.

    את מחרבת שמחות, את.
      31/12/07 00:46:

     

    צטט: אחיתופל יועצים בע"ם 2007-12-31 00:40:57

     

    לגבי ה"זה אל זו" - ניגשתי רגע לבדוק (אתה מערער לי את כל הבטחון העצמי שלי, פויה!!!) - אני עדיין "זו" מגניב

    חוצמיזה - ♥

    זה עוד ייבדק בנפרד.

    רגע לפני שנאספת אל בין סדיני - אני קוראת לך לסדר!

      31/12/07 00:46:

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2007-12-30 23:03:16

    ובנימה רצינית, כולנו פועלים ממילא עם חוברת הפעלה. כמה פעמים בחיים אנחנו עוצרים לבדוק אם היא עושה לנו שירות טוב או שירות דב?

    זה מה שהאימון מנסה לעשות. לבדוק. לעדכן את החוברת. כל איש ואישה - ועדכוניו/ה.

    העניין הוא שאנחנו לא מקבלים חוברות הפעלה. לכל היותר אנשים עושים הנדסה הפוכה. יש את המכשיר ומנסים לשחזר איך הוא פועל.

     

    בגיל ההתבגרות בין גיל 12-18 כל בן ובת מקבלים פתאום גוף חדש בלי הוראות הפעלה. והם מנסים לראות איך הוא פועל. בשיטת נסוי וטעיה. איך המכונה החדשה שקיבלו מתפקדת במצב כזה ובמצב אחר? האם הם אינטיליגנטים? מוכשרים? יצירתיים? הם מנסים להבין את המכשיר. לפעמים יש בדיקות לא טובות. למשל אם אקבל IPHONE חדש בלי הוראות הפעלה, וארצה לבדוק אם הוא פועל במים, אקבל תשובה (לא). אלא שאז כבר לא אוכל להמשיך לבדוק אותו בבדיקות אחרות כי הוא לא יפעל כלל. זה מקביל לשאלה האם הגוף שלי עמיד להירואין. והתשובה בד"כ לא, אבל אז כבר שאר הבדיקות לא עובדות. המכשיר, הגוף, מתקלקל ואין לו תקנה.

      31/12/07 00:45:
    ואם בדקדוקי עבריות מדובר, אל תפספסו את הפוסט של דפנה ב- notes.

     

    צטט: חנה בית הלחמי 2007-12-31 00:33:51

     

    צטט: אחיתופל יועצים בע"ם 2007-12-31 00:30:07

    תגידי בבקשה למנקד ולמגיה שלך שבעברית, כשיש הדדיות, גם בין זכר לנקבה - יש לכתוב: זֶה אֶל זֶה, ולא זֶה אֶל זוֹ. ב"זה אל זו" יש כיוון אחד ולא הדדיות.

     

    וגם: למה בהערה יש שתי כוכביות?

    הכוכבית הראשונה היא בכותרת (חטאתי, פשעתי והצבתי את ההערה בראש הטקסט במקום בסופו...אוי אקדמיה אהובתי -ה בזאת הדרת אותי ממסדרונותייך? קורץ).

    לגבי ה"זה אל זו" - ניגשתי רגע לבדוק (אתה מערער לי את כל הבטחון העצמי שלי, פויה!!!) - אני עדיין "זו" מגניב

    חוצמיזה - ♥

    זה עוד ייבדק בנפרד.

      31/12/07 00:36:

     

    צטט: sherry refael 2007-12-31 00:33:57

     

     אני לא אדם טכני ולכן כמעט הלכתי כשראיתי את הכותרת.

    שרי יקירתי, אל תתני אף פעם לעניינים טכניים להבריח אותך!!!  הם סוד ההוויה האנושית. המנגנון.

      31/12/07 00:33:

    חנה יקרה

     אני לא אדם טכני ולכן כמעט הלכתי כשראיתי את הכותרת.

     דווקא לגברים יש יותר חוש טכני מנשים למרות שזאת הכללה וכמה מחברותי הטובות...

     נקווה שהוא יבין.

     שלך שרי

      31/12/07 00:33:

     

    צטט: אחיתופל יועצים בע"ם 2007-12-31 00:30:07

    תגידי בבקשה למנקד ולמגיה שלך שבעברית, כשיש הדדיות, גם בין זכר לנקבה - יש לכתוב: זֶה אֶל זֶה, ולא זֶה אֶל זוֹ. ב"זה אל זו" יש כיוון אחד ולא הדדיות.

     

    וגם: למה בהערה יש שתי כוכביות?

    הכוכבית הראשונה היא בכותרת (חטאתי, פשעתי והצבתי את ההערה בראש הטקסט במקום בסופו...אוי אקדמיה אהובתי -ה בזאת הדרת אותי ממסדרונותייך? קורץ).

    לגבי ה"זה אל זו" - ניגשתי רגע לבדוק (אתה מערער לי את כל הבטחון העצמי שלי, פויה!!!) - אני עדיין "זו" מגניב

    חוצמיזה - ♥

    תגידי בבקשה למנקד ולמגיה שלך שבעברית, כשיש הדדיות, גם בין זכר לנקבה - יש לכתוב: זֶה אֶל זֶה, ולא זֶה אֶל זוֹ. ב"זה אל זו" יש כיוון אחד ולא הדדיות.

     

    וגם: למה בהערה יש שתי כוכביות?

      30/12/07 23:41:

     

    צטט: jack 2 2007-12-30 23:40:19

    אני אישית אהבתי את עימנואל

     

    את כל הסידרה

     

    נשיקה

    חנה יקרה שלי

    תודה

    היתה גם אנג'ליק....השאלה אם ה- manual הזה עובד לאורך זמן קורץ

      30/12/07 23:40:

    אני אישית אהבתי את עימנואל

     

    את כל הסידרה

     

    נשיקה

    חנה יקרה שלי

    תודה

      30/12/07 23:38:

    טוב, 6 תגובות, גם מדני.

    דני, אני רעבה. יש אוכל? קורץמגניב (סתאאאם, באהבה).

      30/12/07 23:37:

    תודה לכם.... מעניין, בינתיים 5 תגובות מגברים:

    1 כיכב בלי להגיב, אחד נבהל (?), 3 מצאו אמת בדברים. אפיונים? אבחנה מבדלת? קבוצת גיל? מצב?

    מחייך 

      30/12/07 23:36:
    טוב, בואי אלי
      30/12/07 23:30:
    כתוב היטב מעניין ונכון אהבתי
      30/12/07 23:22:

    הוראות ההפעלה הן של היצרן, שיודע, ברוב המקרים, יותר מהמשתמש.

    כמה ישראלי הוא הרצון להתעלם מהוראות ההפעלה. בבחינת: הם לא ילמדו אותי. אני יודע יותר טוב.

    וראוי גם לזכור את המשפט האלמותי: אם כל שאר הדברים שניסית נכשלו - נסה לקרוא את הוראות ההפעלה.

      30/12/07 23:19:

    היי,

    כתוב יפה,

    שני דברים:

    המון  "אל" - חסר קצת חיוביות (גם אצלי)

    +

    "שקול מילים
    אבל תהיה נדיב"
     
    האבל, מבטל את ה"שקול מילים".... 

     

      30/12/07 23:03:

    ובנימה רצינית, כולנו פועלים ממילא עם חוברת הפעלה. כמה פעמים בחיים אנחנו עוצרים לבדוק אם היא עושה לנו שירות טוב או שירות דב?

    זה מה שהאימון מנסה לעשות. לבדוק. לעדכן את החוברת. כל איש ואישה - ועדכוניו/ה.

      30/12/07 22:59:

     

    צטט: qanunji 2007-12-30 22:57:51

    אני לא אוהב לקבל מדריכי הפעלה.

    וטוב שכך קורץ

      30/12/07 22:57:

    אני לא אוהב לקבל מדריכי הפעלה.

    פרופיל

    חנה בית הלחמי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין