בעבר לא היתה לי בעיה של כתיבה ,הכל זרם החוצה. הכתיבה היתה חלק ממני יכולתי לשבת שעות ולכתוב על הכל. עד שביום אחד יום לא הכי טוב בחיי בתקופה הכי קשה בחיי זרקתי את כל כתבי היד שלי ובטפשותי לא טרחתי איפילו להשאיר זיכרון קטן משהו ממני,פיסה קטנה של מחשבה שניכתבה בקיצר כלום לא נותר. שנים לא העזתי לכתוב לא הרגשתי את הצורך לא היה לי את האדרנלין לכתיבה,והאמת גם שלא חיפשתי את הדחיפה הקטנה לכתיבה. היום כשאני נמצאת במקום שטוב לי,במקום שהעולם מחייך אליי החלטתי שהגיע הזמן לחזור ולכתוב נרשמתי כאן לאתר כולי בציפיה והתלהבות להתחיל לכתוב הרשתי לעצמי להכנס לפוסתים לחקור לכרטיסי גולשים והרגשתי הכי מוכנה שיש ואז התברר לי שחלפו להן כמה שעות והדף משום מה ריק שום מחשבה לא פרצה החוצה שום רגש לא התגנב לו ככה בקטנה לעבר השורה. ואז קלטתי שכנראה יש לי מחסום כתיבה:( שפתאום יש לי קושי בכתיבה בלפרוץ החוצה בלרוקן מתוכי אך כולי תקווה שהמחסום יחלוף במהרה ואוכל שוב לפרוץ קדימה עם הכתיבה ומה שבטוח שמרגע שאחזור לכתוב כל מה שאעלה בבלוג אכתוב ישירות על דף במחברת שבעתיד יהי לי לפחות איזו מזכרת:) |