כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כלום

    סערות-סופות מוחיות

    ארכיון

    איפה זה התחיל

    16 תגובות   יום רביעי, 29/8/12, 00:25

     

    זוכרת את התלם שהלך והתרחק ממני

    הלך ונעשה צר

    ולא יכולתי לו

    והוא לי

    לא זוכרת איפה זה התחיל

    אצלי, אצלך, אצל הורי, הוריך

    ילדי, ילדיך, ילדינו,

    היו לנו?

    זוכרת לחם בחמאה ביד ימין

    בשמאל בננה

    שכנה קראה לאימה במרפסת הקומה השניה

    MUTI

    אנחנו ילדים במקהלה ענינו

    הלוואי שתמותי

    והיא מתה בגרמנית

    אמבולנס יצא מבית הורי אבי היה בו

    ביקשתי שיצפור

    הוא צפר

    אבא נפרד כמלך

     

    הרחוב בער מעצב

     

    התלם עדיין רחוק וצר

    הצבעים בו משתנים בחילופי עונות

    וגם לא

    ואני לו

     

    מחפשת תלם אחר

    חבר

    או מילה דומה

    כמו למשל

    הבנה

    שהיא סוג אחר של תלם

    או תלם מסוג אחר

    שלא תתרחק ללא סיבה

    ולא תהיה צרת הקפים

    או אופקים

    רואה איך הכל מתרחק

     

    ואני

    במרחק שנות אור מהכל

    ואין תלם

    ואין אצלי או

    אצלך

    או משהו אחר

    חבר

     

    ורק האבן

    זו שמעל האדמה

    מהתלת

    קוראת לי

    להתעלם

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/9/12 22:26:
      הבנה - גם סוג של תלם... רק הזכרונות הולכים איתנו עד הסוף . תודה על השיר ותובנותיו ...
        7/9/12 15:22:
      יקירתי, כל כך יפה תיארת את תהפוכות חייך. השינויים שהתחוללו בהם: המעברים מה"אנחנו" ל"אני" ומשם לילדותך ולבגרותך. שבת שלום ושלוה, טלי*
        7/9/12 12:12:
      כל כך עצוב ומרגש
        6/9/12 14:42:
      הקטע הנוסטלגי שחסר לך יצר חלל עמוק באזור הסרעפת של כולנו
        6/9/12 03:06:

      http://cafe.themarker.com/image/1087384/

      שנה טובה

        5/9/12 20:34:
      זה קשה אבל הצבעים בו משתנים בחילופי עונות. ש נ ה ט ו ב ה !
        5/9/12 14:20:
      אוו איזה שיר... לא יודעת לי זה קשה, או, אולי לקחתי את זה למקום אחר. "ורק האבן זו שמעל האדמה מהתלת קוראת לי להתעלם" איזה עוצמה של בחירת המילים.
        5/9/12 13:51:
      התחלות, והדרכים שונות לכל אחד דרכו שלו לעבור בה, לפתור, ולפטור עצמו מפגעיה.
        5/9/12 12:05:
      ורק האבן זו שמעל האדמה מהתלת קוראת לי להתעלם
        5/9/12 12:02:

      תודה על תשומת השנה החדשה''

      יונה

      ''
        2/9/12 08:51:
      הבנה את מחפשת? בהבנה צריך להשקיע. וההשקעות בתלם שלנו הולכות לכיוונים אחרים. המתרחקים מ - MUTI (לא בגלל הזמן אלא בגלל ההבנה).
        30/8/12 11:00:
      כל כך מתחברת למה שאת כותבת
        30/8/12 07:31:
      זכרונות, התבוננות וחיפוש. יפה :)
        29/8/12 21:57:
      שיר של מבט פנימי והרהורים... הוא מאוד יפה בעיניי . אהבתי.
        29/8/12 09:45:
      כתבת נהדר.... כואב...
        29/8/12 06:19:

      את תמיד מחזירה אותי הרבה שנים אחורה.למדינה צעירה ושונה.
      מתמוגגת משפתך העשירה.