כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    "ואת הארץ הזאת רבין..."

    1 תגובות   יום רביעי, 29/8/12, 10:26

    על הדברים הבאים כתבתי טור דעה בעיתון "דבר" בקיץ 1995. לצערי לא ניתן למצוא אותם ברשת ואני מביא אותם כאן מתוך הזכרון. 

     

    באותן השנים גרנו במרכז רעננה. אלו היו שנות המעבר של רעננה ממושבה לעיר בורגנית. העיר משכה אליה רבים, חילונים, דתיים, עולי דרום אפריקה ועוד. על פניו התנהלו החיים במרכז העיר בשלווה. לא ניתן היה למצוא בה עדות למה שעבר באותו זמן על ישראל שסערה בעקבות חתימת הסכמי אוסלו. 

     

    בבוקר קייצי אחד ישבתי בחדר העבודה בביתנו, ולפתע שמעתי מבעד לחלון שירת ילדים קטנים. הם שרו את השיר "ארץ זבת חלב ודבש". הדבר סקרן אותי. לא שמעתי זמן רב ילדים שרים את השיר הזה שהיה מאד פופולארי בילדותי, בשנות החמישים. לא שמעתי את ילדיי שרים את השיר הזה בהיותם בגן, והייתי בטוח שהוא נשכח.

     

    נגשתי לחלון לראות מי הילדים השרים שיר זה. היו אלו זאטוטים, בני 3-4, חובשי כיפה, שאחזו בחבל והלכו בעקבות הגננת שלהם. הולכים ושרים "ארץ זבת חלב ודבש".

     

    ואז, כשסיימו לשיר, צעקה להם הגננת בקול גדול "ואת הארץ הזאת רבין רוצה למסור לערבים".

     

    ככה, בבוקר קייצי אחד בשנת 1995, במרכז רעננה.

     

    ככה חינכו אז ילדים דתיים במרכז רעננה.

     

    אז כתבתי על השוני התהומי בין האופן שבו מתחנכים ילדיי בגנים ובבתי הספר הממלכתיים לביו האופן שבו מתחנכים ילדים דתיים באותה עיר עצמה במרכז הארץ. איך הולך ומתרחב הפער בינינו לבינם.

     

    היום ברור שזה לא היה קוריוז אלא סימפטום (תודה לפני1 על ההערה)

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/8/12 10:52:
      לדעתי הבעיה היא ההתייחסות לזה כקוריוז ולא כסימפטום (כמובן ההתייחסות לא לילדים עצמם)

      פרופיל

      yonathan lerner
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון