שירה
פוסטים אחרונים
- אני 26/2/14
- ודמותך 8/2/14
- ודמותך 10/1/14
- ערב השקת ספרי 8/12/13
- ערב השקה 2/12/13
- ספר שירי "אישה - שירה" 9/11/13
ארכיון
שלום וינשטין - מנהל אורט הרצליה
לקראת תחילת שנת הלימודים אני נזכר ב..... מצותת מהמכתב
"לכבוד אהרון עמיר הנני מצטער להודיע לך כי נאלצתי להוציא את בנך לשלושה ימים מבית הספר, בגלל הפרעה חוזרת. אם לא יקבל על עצמו את משמעת בית הספר, יסכן את המשך לימודיו. בכבוד רב ש. וינשטין מנהל" אקדים ואומר, שלום וינשטין היה מנהלי בימי לימודי באורט הרצליה, וגם מורי להסטוריה. ראשית, גרתי בר"ג על "דרך אבא הלל" שהיתה אז הדרך היחידה להרצליה. כביש צר, מסלול לכל כוון אוטובוס מקרטע, נסיעה של כמעט שעה ותלמיד מנומנם עם כרטיסיה של אגד ותיק מבולגן. תמיד ללא שעורי בית "המורה שכחתי את המחברת" שקוע בדמיונות ו... ימי מופרעות, שחלקם הגדול "חורים שחורים וננסים לבנים" בימי ה"עשרה" שלי. "התקבלתי" ל"אורט הרצליה" שהיה אז בניגוד למה שאני שומע היום בית ...(קיבול) ספר לתלמידים "מצטיינים" בכול קנה מידה ממלכתי. בתעודתי היה ציון אחד "מצטיין" בציור, והשאר... חמתי ז"ל הייתה אומרת בניב וניגון תימני "ירחם השם".
התקבלתי ב"פרוטקציה" אבי ז"ל היה עם עלייתו לארץ מפקד פלוגת בית"ר/אצ"ל בהרצליה. ובפלוגה הייתה נערה יפיפיה בצמה ארוכה בשם שושנה שנשאה ברבות הימים לבן משפחת אוריאלי שרבים מבניה היו קבלנים גדולים בהרצליה וישבו אני חושב גם במועצת הרצליה, שהייתה אז מושבה. היות והייתי "מעל הממוצע" בתעודה לבתי הספר שליד ביתי ("אוהל שם" וכ"ו) נאלץ אבי להעזר בבן משפחת אוריאלי להכניסני אחר כבוד ל"אורט הרצליה" בניהולו של שלום וינשטין.
כך הכרתי את האיש המופלא, שבמבט עשרות שנים לאחור היה למשפיע הגדול בחשיבתי על החיים, הסובב אותי, והעולם ובכלל. וזה לא פשוט כלל, את שעורי ההסטוריה שהעביר לנו וינשטין הוא שילב בחיי היום-יום בפוליטיקה ובפילוסופיה. לראשונה בחיי על אף היותי מופרע עם מכלול בעיות קשב וריכוז גמעתי בשקיקה את דבריו. מכאן אני מצדיע למערכת החינוך שעשתה דבר אחד, אחד!! טוב בחיי. הפגישה אותי עם האיש - פילוסוף הזה. שהתווה לי ומתווה לי עד היום את חשיבתי על כל הקורא לי בחיי היום יום. מאז ועד היום, אני חושב וינשטנית. חשיבה פילוסופית כל פעם שאני קורא מאמר, או ספר, או עיתון, או וויכוח, אני שם לב שאני חוזר לחשיבה הוינשטנית, ומגיב בהתאם. בדברי במוחי וגם כאן. בית הספר אורט לא היה מי יודע מה, חיי אז לא התנהלו כל כך בדרך נורמלית, חשיבתי אז לא הייתה ישרה ומובנת אפילו לי עצמי, והעדפתי בדרך כלל את גדות הירקון שעדיין זרם, בצילם של עצי האקליפטוס וקני הסוף. אבל וינשטין... שני משפטים שאמר, שינו את חיי וחשיבתי. שני משפטים (היום זה נראה קצת .. אבל אז כנער) שאמר כלאחר יד, שנים ממאות המשפטים שאמר בחיוך ובהומור פילוסופי, ואני על אף היותי ילד מרעיש, ולא מרוכז קלטתי וטמנתי אותם כזרעים לאישיותי. האחד. הייתי מאז ומעולם הייתי אחד הילדים הנמוכים בכיתה. וכנראה שמעבר להתכחשות שעורבבה במוחי וכנראה השפיעה לא מעט. משפט שאמר השפיע ושינה את חיי. בספרו על נפוליון קיסר צרפת הוא סיפר מיני ובי על גובהו הקטן, ועל משפט שאמר לאחד מקציניו שרמזו לו על כך: "אני אמנם נמוך ממך, אבל אני!... יכול להוריד לך את הראש" כך אמר, ואני כילד הבנתי שצורתו ונתוניו הפיזיים של כל אדם ואדם לא צריכים להוות מגבלה. זה אמנם ברור היום, אבל אז כנער ... התרשמתי מאוד ועשיתי סוויץ', (ממש) בחיי. אני מחייך עכשיו, אבל ...
והשני. (היו הרבה משפטים אבל את שניהם אני זוכר יותר מכול) יהיה קשה לי להסביר על רגל אחת. בהתפתחות ההיסטוריה האנושית הכל פועל הפוך, בארצות שמקדשות קומוניזים (אז ברית המועצות) גדלים פערי המעמדות ולהפך, בארצות שמקדשות קפיטליזם (דיבר על ארצות סקנדנביה, ולא רק ארה"ב) מצב המעמדות הנמוכים טוב לעין שיעור ממצבם במדינות קומוניסטיות. הקומוניזים זקוק לפערים בחברה ותומך במידה מסויימת ביצירתם לא כדי לחזק את התורה הקומוניסטית אלא את השפעתם. הקומוניזים אז תמך במשטרים טוטליטרים מתוך מחשבה ששם יהיה קל להחדיר השפעתם (בדבריו אז על יחסי מצריים רוסיה). אנשי "שלום" נבחרים לשלטון, בימיהם יהיו מלחמות! ואנשי "מלחמה" נבחרים לשלטון בימיהם יהיה יותר שלום וכ"ו, וכ"ו. החל מחשיבה פרטית אישית בדברים קטנים אישיים ונטולי חשיבות. "בחשיבה לאחור העולם האנושי" אמר, "פועל הפוך". גם היום בכל פעם שאני קורא מאמר, או רואה את ההסטוריה חולפת על פני, אני מחייך וחושב על ההיפוך הוינשטני. שלא נדבר על פרס נובל לשלום שהוענק לאובמה אחרי... בעצם ????... אני חייכתי והאמת קצת חששתי. אפילו ב"קטנות" אני נזכר שלאחד השעורים נכנס והביט על הלוח הירוק עליו צויר בגיר לבן נער שרירי עם חזה שרירי מנופח וריבועי בטן מוגזמים. וינשטין הביט בציור היפה, החזיר מבטו לכיתה ובחן כשמשקפיו שמוטות על קצה אפו את הנערים שעמדו מאחורי השולחנות (כן עמדנו בכניסתו) עבר נער נער ואמר "יוסיפון, מחק את יצירתך מהלוח!!" ....אפילו כאן הוא חיפש את הנער הכי כחוש, נטול השרירים והימר נכונה על יוסיפון, שהיה גבוה וכחוש כחוט - חשיבה "הפוכה" שאני זוכר בחיוך עד היום הוא המורה המדריך והמתווה של חשיבתי ושל חיי. וכמובן הורי שמהם קבלתי לא מעט מאשיותי. המכתב שצרפתי למעלה מספר על התקופה המעט מוטרפת בחיי.
|
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
............
תודה מרב. כשהייתי נער לא חשבתי שווינשטין יכנס לחשיבתי היום יומית. זו גדולתו של מורה גדול. בשקט ובענווה ללא לחץ, הוא מגרה את יכולת החשיבה. זה הלימוד האמיתי היום מחפשים דרכים להחדיר זאת לבתי הספר שכן הידע זמין לכולם ומהר, אבל לקחת את הידע וללמוד ממנו, לחשוב בעיקבותיו זה השביל הנכון ללכת בו בעתיד
....
תודה מיכל
זכית אתה.
ובזכות הרשומה הזו גם אני זכיתי.
החשיבה הווינשטנית.
בהתפתחות ההיסטוריה האנושית הכל פועל הפוך, בארצות שמקדשות קומוניזים (אז ברית המועצות) גדלים פערי המעמדות ולהפך, בארצות שמקדשות קפיטליזם (דיבר על ארצות סקנדנביה, ולא רק ארה"ב) מצב המעמדות הנמוכים טוב לעין שיעור ממצבם במדינות קומוניסטיות. הקומוניזים זקוק לפערים בחברה ותומך במידה מסויימת ביצירתם לא כדי לחזק את התורה הקומוניסטית אלא את השפעתם.
מעולם לא ראיתי זאת ככה ועכשיו אני פתוחה לשינוי החשיבה.
תודה
כמעט לא נמצאת פה לאחרונה - בקפה
אבל כשראיתי פוסט נוסטלגי חדש שלך - נכנסתי מיד לראות:)
נהניתי כתמיד מסיפורי העבר שלך..
ובענין מורים -
אכן גם לי היו כמה כאלה עם אישיות מחנכת אמיתית
כאלה שהשאירו עלי חותמם לתמיד,
אנשים ששמרתי איתם על קשר במשך שנים אחרי שסיימתי
את התיכון.
מעטים כאלה היום.
אם כי לאחרונה מצאתי משהו בפייסבוק על מורה נפלא כזה בערד
www.facebook.com/photo.php?fbid=475862425757599&set=a.441100769233765.105195.431876890156153&type=1&theater
אני דווקא הייתי תלמידה מצטיינת וב-67
בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים
גרשו מירושלים את כל הסטודנטים הלא ירושלמים,
שבתי לקרית מוצקין - צור מחצבתי:) והתנדבתי
להכין לבגרות בספרות ודקדוק ילדים שהיו בסה"כ שנה מתחתי -
מאחר שאז היו עדיין המון מורים גברים שכולם היו מגוייסים..
המורים שאהבו אותי אמרו - טוב עוד שנתיים תשובי אלינו כאן כמורה...
לא אני.
אמנם עשיתי תעודת הוראה -
כדי שאימי תרגיש שיצאתי מהאוניברסיטה עם מקצוע,
אבל לא השתמשתי בה..
ללמד ולחנך אני אוהבת - אבל לא את כל מה שקשור עם זה בהוראה בבי"ס..