כותרות TheMarker >
    ';

    יומן סיפורים

    תמיד אהבתי לכתוב, זה החל במכתבים והמשיך בסיפורים, זיכרונות, הדי פנטזיות מדליקות. הסיפורים נולדים מאוחר בלילות או מוקדם בבקרים, תמונה, תסריט או רעיון. ציור מילים על מסך מחשב, מפיח בהם חיים אחרים, לפעמים מפתיעים, גם אותי.

    הנץ דואה © כל הזכויות שמורות

    0

    הצלפה ואורגזמה, תענוג של שליטה

    10 תגובות   יום שישי , 31/8/12, 09:16

    אתמול פגשתי ברחוב שכנה מהבית הסמוך.   שוחחנו על ענייני השכונה אך מחמת פגישה אחרת נאלצתי להמשיך.  מהדרך שלחתי לה סמס ובו אני מבקש להמשיך את השיחה. היא הסכימה. הצעתי להיפגש וללכת לבית קפה בשכונה והיא חזרה אלי בהצעה לקפה, אצלה בדירה. 

     

    למחרת היום באתי אליה לדירה, דירה מדוגמת להפליא, סלון נוח פתוח למטבח לא גדול, פינת אכילה עם שולחן גבוה וכסאות בר.  חלונות ענק פונים לנוף עלווה ירוק של עצי עד מחוץ לחלון.  צבעים שקטים, ריהוט מודרני משולב עם ספריה גדולה, הרבה ספרי אומנות אקספרסיוניסטית ועכשווית.  כמה פריטים עתיקים, בכללם שידה כבדה עם עיטורים רבים, מסמרות נחושת ולולאות הרמה. 

      

    היא קיבלה את פני במכנסיים רחבים מבד רך, שקוף למחצה וחולצה קצרה מכופתרת שחשפה רמז לבטן עגלגלה.  גופה נעים למראה, ללא פינות חדות, מרופד במידה הנכונה, אישה במלוא מובן המילה.  מחשוף צנוע ולא הייתי בטוח אם היא לובשת חזייה, חזה קטן ורך כפי שהרגשתי מאוחר יותר.  היא הלכה לפני, לכיוון הסלון, אהבתי את אדוות ישבנה מלטפת את בד המכנסיים הרך.

     

    משישבנו, היא שאלה איזה קפה אני רוצה ואם אני חפץ בפרוסת עוגה.  הבטתי בה וראיתי משהו בעיניים שלה, משהו שחרג ממה שהייתי מצפה לראות בעיני שכנה בפגישה שגרתית.  קוראים לה לאה והיא עובדת בהיי טק במשרה בכירה כך שידעתי שזו אישה שמרכזת בידיה הרבה כוח, השפעה ועוצמה, אך לא ראיתי שמץ מזה בעיניה.. היא נעה בכיסאה בחוסר נוחות וחזרה על השאלה.  מבלי לחשוב ובשקט רב אמרתי לה לקום.  היא קמה מיד והביטה בי מחכה.  ללא שאלה, ללא תמיהה, ראיתי בה ציות מוחלט, כך באותו הרגע באותה השנייה.

     

    "בואי הנה" אמרתי לה והיא באה...

     

    היא באה אליך, התקרבה, ספק חשש ספק סקרנות, רואה אותך יושב ומתכופפת על ברכיה מולך, מצפה ומחכה.. היא מתבוננת בך, מישירה מבט, אבל לא חצוף. היא כבר יודעת על פי הטון בו השתמשת כדי לקרוא לה אליך, היא יודעת מה אתה צריך, היא רואה מה אתה אוהב, רואה את הכוח שאתה אוהב להפעיל.. והיא מפעילה את הדמיון.. מחכה שתפעל, מחכה לפעולה שלך.

     

    ניתן ליראות עליה הקלה מסוימת.. אתה כמעט רואה כמה ציפתה לזה ממך, כמה רצתה שתקרא לה בצורה שקראת לה. 

     

    אם לא היית בטוח אם היא לובשת חזייה, כעת שהיא ישובה על ברכיה, מולך, אתה יכול כבר לראות שחזייה היא לא חלק מפרטי הלבוש שיש עליה כרגע..  היא רואה ששמת לב.. פטמותיה מזדקרות רק מהמבט שלך, עוד לא נגעת בה וגל של צמרמורת עבר בה רק מהמבט, מחקירתן של עיניך על גופה..

     

    אמרתי לה לקום, היא קמה מיד.  אמרתי לה ללכת ולעמוד ליד השידה.  היא הלכה לשם בצעד החלטי, ראיתי שקל לה לציית לי, הפקודות שלי משקיטות אותה.  נעמדתי והלכתי לקראתה, מניח כף יד חמה על תחתית גבה, מרכין אותה מעל השידה. 

    "חֶבֶל" אמרתי לה

    "במגרה השנייה" היא ענתה בלחישה, קולה רועד.

    שוט רכיבה ושוט חבלים גם היו שם במגרה ליד החבלים.  הוצאתי שני חבלים קצרים ובאחד מהם קשרתי את ידיה לטבעות הנשיאה של השידה בחלקה העליון.  המראה שלה נשענת על השידה, מרפקים ישרים, אמות הידיים אזוקות לשידה ושדיה נשקפים מבעד למחשוף שנפתח בו עוד כפתור.. ריגש אותי.  אישה שאני מכיר בנסיבות כה שונות, העניקה לי שליטה טוטאלית לחלוטין בה, בי ובנו. 

               

    נגעתי בה שוב והרגשתי אותה רועדת תחת מגע ידי.  העברתי את היד בליטוף עדין על גבה, כתפיה, ראשה, וירדתי לכיוון הישבן שלה.  הורדתי את היד לבין ירכיה, לחץ קל והיא פיסקה אותן.  לקחתי את החבל השני וקשרתי את רגליה לרגלי השידה.  שוב אני מלטף אותה בכפות ידיים חמות, מעביר אותן על הגב, הצוואר, רוכן ולוחש באוזניה, הבל פי מתוק וחם

    "את מוכנה?" הרגשתי את הריגוש גואה בה, היא לא יודעת בדיוק ממה, כולה מוצפת רגשות סותרים ותשוקה חזקה ועמומה.. למה, היא לא בדיוק יודעת, זה טרם קרה.  בקושי היא לוחשת לי

    "כן אדוני, השפחה שלך מוכנה".

     

    הורדתי יד וליטפתי את הישבן שלה, מחליק אותה מטה והכוס שלה נפתח, ורוד, לוהט ורטוב כל כך.  טבלתי בה אצבע אחת, מניע אותה ועוד אצבע מחככת את הדגדגן.  אני מחליק אצבע פנימה לנקודת הג'י, מרגיש את האורגזמה מטפסת בה וחדל.  רועדת בכל גופה, עיניה פקוחות לרווחה, מביטות הצידה אלי במבט חטוף ומיד היא הישירה מבט.  הושטתי יד אל שוט הרכיבה השחור, אחזתי אותו והצלפתי בכף היד השנייה שלי, בודק אותו.  למשמע צליל ההצלפה היא התכווצה כאילו כבר הצלפתי בה.  הצלפתי שנית ושוב היא התכווצה. 

    "אני הולך להכאיב לך באמת, עכשיו. שלא תעזי לזוז או להשמיע קול" לחשתי לה

    "את זוכרת את המילה הבטוחה?" שאלתי

    היא לא מסוגלת לענות, כולה בסערת רגשות של פנטזיה וציפייה, לא יודעת את נפשה, רק מהנהנת בראשה.

     

    ההצלפה הראשונה הייתה חלשה, בקושי הותירה סימן אדום.  היא נרתעה מעט קדימה, למרות ההוראה שלא לזוז, אבל אני מרגיש בה הקלה מסוימת, זה פחות נורא מכפי שחשבה.  כך גם ההצלפה השנייה, והפעם היא בקושי זזה, מתרגלת לכאב.  המשכתי עם עוד שלוש הצלפות ואז באופן בלתי צפוי, הצלפתי בה ממש חזק.  היא לא הייתה מוכנה, הגוף שלה נורה קדימה אל השידה, נחבט בה, סימן פורח באדום לוהט.  צווחה נמלטה מפיה למרות ההוראה שלא להשמיע צליל. 

    "סליחה אדוני" היא אמרה בקול סדוק ועצמה את עיניה חזק.. לא הותרתי לה שנייה להתאושש ושוב הצלפתי במלוא העוצמה.  שוב הגוף שלה נחבט בשידה, הפעם ללא צליל.. עוד הצלפה ועוד אחת ואני חש אותה מתרוממת ונישאת למקום אחר, מקום מעבר למציאות שלי ושלה.  הישבן שלה פורח באדום בוהק כולו, מעט מהסימנים עוד מעט ישחירו. 

     

    קשורה לשידה, שד אחד יצא מהחולצה, פטמה קטנה זקורה עד כאב.  ורידים בולטים בצווארה בצעקה אילמת ועיניים חשוקות בכוח.  ישבן חשוף בוהק באדום, הרטיבות השופעת ממנה ושפתי ערוותה הוורודות משכו אותי בכוח בלתי נשלט.  החדרתי בוהן בין שפתיה הוורודות ללא שום קושי, הרטיבות שלה שאבה אותי פנימה והיא מיד הגיבה ונעה כלפי היד שלי, מתחככת בה בעדינות.  הרגשתי את חיספוסה של נקודת הג'י שלה וליטפתי אותה שם במעגלים קטנים ולחץ קל.  היא הגיבה באנקה.  בתוך שניות הרגשתי את הרטיבות שלה מתגברת, לוהטת, חמה בכף ידי והיא גמרה בפראות, כל גופה מיטלטל ונרעד, ברכיה לא יציבות כמעט ונותרת תלויה על החבל.  לאט הוצאתי את אצבעותיי ממנה, מתענג על החום והעונג ששנינו חשים.  הוצאתי את ידי והצלפתי בה עוד הצלפה.

     

    היא כבר במקום מעבר לכאב, היא במקום שאותו אני רק יכול לדמיין.  אולי זה המקום בו גם אני הייתי בעקבות הפציעה, התאונה.. לך תדע.  לקחתי את שוט החבלים, ידית החבל השזור קשה בכף ידי, שנים עשר החבלים הימיים רכים למגע וקשים כאבן כשהם פוגעים.  הצלפתי לא חזק במיוחד, רק על מנת לשמר אותה במקום שהיא נמצאת בו, נותן לעוצמות הרגשות להתייצב, להגיע למישור מסוים.. מין של שיגרה ואז שוב הצלפתי בכל כוחי.  הגוף שלה נורה קדימה, שוב היא צועקת ללא שליטה ושוב הצלפה קשה.. אני מביא אותה למקום אחר, גבוה יותר, מקום מוצף באנדומורפיים, מקום בו היא לא חשבה אפשרי, מקום חדש. 

     

    אני מפסיק להצליף ומלטף אותה, כל ליטוף שם במקום הבוער, קשה לא פחות מהצלפה.  היא משייטת במחוזות אחרים.  אני לא מדבר, לא לוחץ, רק מסייע לה להיות שם.  מחבק אותה ומתיר את החבלים.

                "היית מעולה" אמרתי לה "עכשיו..

     

    ---------------------------------

    חלק מהפוסט נתרם על ידי כותבת צעירה בישראבלוג וכאן בקפה, כותבת שאני מכיר כבר שנים, ועל כך תודה לה..

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/9/12 13:19:
      יש משהו מרתק בענייני שליטה, משהו מרתק בשחרור שלהם, משהו מרתק בניתוק הפיסי מהכאב. הקטע טוב ברובו, מרתק ועם זאת תחילת המפגש זקוקה לעיבוד. משהו שם לא סביר, ההתחלה קיצונית, ה"בואי" הראשון היה צריך עוד שתי שורות של אווירה.
        13/9/12 09:17:
      אני תוהה על הקשר בין גודל הפונט והקווים המדגישים, לאיכות המסר.. אולם, עומד אני נפעם מול מסעה הבלתי נלאה של גב' קזחוב, לשיפור איכות הכתיבה של אחרים בקפה. גב' קזחוב שואפת להנחיל את טעמה המשובח לכל, ואילו אני, מציע פשוט להתעלם מהכותבים שאינם "טובים" לטעמו של כל מי מהקוראים.

      צטט: אתי פתי 2012-09-01 00:51:47

      בגלל שהקטע לא משדר "אוטנטיות", קצת קשה לי להתחבר אליו  מה עם כתיבה על ניסיון "אוטנטי"
      אותנטיות? זה מה שחסר לך, אוסטרליה? ומה עם פאתטי?
      אוסף של תשמישי מיטה מביכים  צפויים ומשומשים, שכנראה מנחמים את בעל הפוסט על כל מה שאין לו באמת.
      בעצם... גם האופנוע הוא סוג נחמה גברית 

       

        8/9/12 11:48:
      אווצ
        5/9/12 21:30:
      אין כמו עבודת ידיים ! ...
        1/9/12 19:56:
      לא מתחברת לזה.........
        1/9/12 19:16:
      התענגתי על השליטה. אכן תענוג של שליטה... אני חושבת בעיקר בגלל שכל כולך מתמסר לעונג שלה, לתחושות שלה, לאורגזמה שלה... ואתה חווה את העונג שלך בהתבוננות בה. זה מאוד יפה. כי כל הצלפה שלך מרגישה כמו ליטוף.
        1/9/12 00:51:
      אתה כותב הרבה מהראש..לא? אני אגיד לך מה אני חושבת. יש לך הבנה טובה של מיניות נשית, אבל כנראה לא הרבה ניסיון. בגלל שהקטע לא משדר אוטנטיות, קצת קשה לי להתחבר אליו והוא בשבילי כמו פטריק קים, קריא אך לא ממש טקסט פסיכולוגי איכותי. מה עם כתיבה על ניסיון אוטנטי? לפעמים תיאור מינורי ביחד עם הרהורים פנטסטים מהסוג שאתה טוב בהם, יכולים ליצור משהו מרגש.
        31/8/12 23:52:

      ''

        31/8/12 11:05:
      fifty shades of grey... והטרנד החדש...

      ארכיון

      פרופיל

      הנץ דואה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין