כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    קרטל הלחם - בערבות הדדית זה לא יקרה

    0 תגובות   יום שישי , 31/8/12, 15:21

    לצד רגולציה ואכיפה, מתבקש חינוך לערבות הדדית בינינו

    מן העיתונות: כתב אישום נגד מאפיות הלחם בגין קרטל בנסיבות מחמירות
    על פי כתב האישום, המאפיות הגדולות בארץ תיאמו ביניהן כי יימנעו מתחרות האחת בשניה ויפעלו להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן http://www.themarker.com/news/macro/1.1812008

     

    תגובתי:

    כתב אישום חמור צפוי כנגד מאפיות הלחם בגין קרטל בנסיבות מחמירות.
    על פי כתב האישום, המאפיות הגדולות בארץ תיאמו ביניהן כי יימנעו מתחרות האחת בשניה ויפעלו להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן.

     

    סיפור עצוב, על אטימות, זדון ותאוות בצע

    אם נעזוב לרגע את ההיבט החוקי והעבירות החמורות שבוצעו לכאורה, על ידי המאפיות, מנהליהם והבעלים – הפרשייה הזו היא באמת סיפור עצוב.

     

    איך תאוות הבצע גורמת למתחרים מרים, לחבור כדי  להרוויח יותר, על חשבוננו, על המוצר הכי בסיסי שיש: לחם אחיד וחלות שבת.

     

    מי הרי נפגע מכך?
    ברור היה להם שזה לא ישפיע על אלו הקונים במאפיות האקסקלוסיביות וברשתות הקפה היוקרתיות, לחם עם אגוזים ובזיליקום ב- 25 ₪ לכיכר קטן בניחוח צרפתי.

     

    הקרטל הזה, כוון מלכתחילה, כדי להרוויח יותר, על גבם של אזרחים קשי יום, שהם הצרכנים העיקריים של מוצרי הלחם הבסיסי.

     

    אבל מערכת הפיקוח והאכיפה עובדת, אז מה הבעייה?

    לכאורה צריכים להיות מרוצים מכך שהאכיפה עובדת.

    בהחלט אפשר להיות שבעי רצון, אבל היא איננה חסינה מפגמים ומטעויות.

     

    הנה באה הרשות להגבלים עסקיים והמערכת המשפטית וחושפת עבירות חמורות, לכאורה. חוקרת, מגישה כתבי אישום חמורים, לא רק כנגד המאפיות, אלא גם תביעות אישיות כנגד המנהלים והבעלים.

     

    המטרה היא כפולה: להעניש וגם להרתיע.

    להעביר מסר ברור לכל המשק – עבירות מסוג זה ייתקלו ביד קשה של גורמי האכיפה והמשפט – ראו הוזהרתם.

     

    הגברת התחרותיות היא חיונית, אבל איננה פיתרון לבעייה המרכזית

     העובדה שמדי פעם, נחשפות פרשיות של תיאום מחירים וחלוקת גזרות בין מתחרים לכאורה, מבהירה גם את חולשת הטענה כי המפתח להוזלת יוקר המחייה ולשיפור ההוגנות של המגזר העסקי כלפינו, הצרכנים, הוא הגברת התחרותיות.

     

    המאפיות האלה פעלו בשוק תחרותי מאוד, זה לא מנע מהם לפעול נגד האינטרס הציבורי ונגד רווחת הכלל.

     

    הכל תלוי בכוונה.

    אם מספר מתחרים חוברים יחד במטרה להרוויח יותר על חשבוננו, אז מה בכלל מטרת התחרות?  על מה בדיוק מתחרים?


    שוק יכול להיות סופר תחרותי ועדיין "עויין" לחלוטין לכל השאר ולרווחת הכלל.

     

    זה קרה גם בקרטל חברות הביטוח, בשהות ה-80 המאוחרות.

     

    להבדיל מהמישור הפלילי ב- 2 המקרים הנ"ל, יש תחומים "תחרותיים" רבים ונוספים, שהתחרות בהן קיימת, לכאורה, אבל  השפעתה על הוזלת המחיר ושיפור ההוגנות כלפינו הצרכנים, היא זניחה מאוד, אם בכלל.

     

    דוגמאות? בבקשה: הבנקים, מנהלי החיסכון הפנסיוני, חברות הביטוח, חברות הגז ועוד.

     

    לכן, ברור שיש לברך על פעילותה של הוועדה להגברת התחרות במשק ( וועדת הריכוזיות) ואין ספק שאימוץ חלק משמעותי מהמלצותיה יכול לשפר את מצבו של הצרכן ולעודד תחרות אמיתית במשק, אפילו להוזיל מחירים.

     

    אבל בשורה התחתונה – במקביל לרגולצייה ולאכיפה,  חייבים לבצע תהליך נוסף של שינוי נורמות וערכים במגזר העסקי ואצל כלאחד מאיתנו. 

    איך? באמצעות חינוך, הסברה ויצירת סביבה תומכת שינוי.

     

    לצד רגולציה ועידוד תחרותיות, חייבים חינוך לערכי הערבות ההדדית

    התחשבות זה בזה, דאגה וחום אנושי – ממש כמו במשפחה אחת, הם אלו שצריכים לעמוד בראש סולם הערכים האישי והלאומי.

     

    בהם טמון הפיתרון האמיתי, היציב לגילויים רבים, מכל תחומי החיים, כיצד הטבע האנושי האגוצנטרי והחמדני, האטימות ואפילו זדון, אחראיים לבעיות בכלכלה, בחברה ובעצם - איפה לא.

     

    מה שיפה - שאיחוד העם, חיבור וערבות הדדית בינינו, גם ישתלמו לנו בכיס ובגדול.

    כרגע, יש ניצנים ראשונים לכך, כתוצאה מהמצוקה החברתית והכלכלית.

    גם זו התחלה.

     

    אבל רק מערך חינוך לאומי, למבוגרים וגם לצעירים, יכול לעשות את השינוי המבוקש בכל אחד מאיתנו. אפשר לכנות את זה "חינוך אינטגרלי".

     

    חינוך המסביר את הצורך להגיע לערבות הדדית בינינו, לא רק כיון שזה כורח המציאות, ממש חבל ההצלה של כולנו מהמשבר שהולך ומסלים, אלא גם כיון שזה פשוט משתלם יותר לכולנו, הן כספית והן מבחינת איכות החיים והרצון שלנו, בסופו של יום, להיות מאושרים.

     

    איך נתמודד עם יוקר המחייה, הכלכלה השחורה, קשרי הון שלטון ושאר מרעין בישין?

    ממש כמו אותן קבוצות רכישה שצצות, על רקע מחירים גבוהים של מזון, מכשירי כתיבה וביגוד, המצליחות להוזיל בצורה משמעותית את המחירים בזכות החיבור והפעולה המשותפת, כך נוכל להוזיל את יוקר המחייה.  

     

    בכלל, אם נגיע להרגשה המשותפת שכולנו משפחה אחת, האם נפקיע מחירים זה מזה? האם כל גורם בשרשרת הייצור וההפצה ינסה להרוויח כמה שיותר ובכך לגרום לניפוח מחירים שפוגע בכולנו?

     

    למה בכולנו? בגלל "ריבוי הכובעים" של כל אחד מאיתנו בחיים.

     

    אותו סיטונאי שדורש לעצמו 50% רווח על קילו תאנים ומוכר את זה למפיץ שדורש לעצמו רווח מוגזם ושמוכר לרשת המרכולים שרוצה גם היא להרוויח את שלה, אותו אחד - הוא גם לקוח של עסקים ומוצרים אחרים שהתמחור שלהם מתנהל באותה צורה.

    איך אומרים הילדים, "הכל חוזר אליך...." - זה בדיוק המצב. האמת לאמיתה.

     

    אין אף אחד שנמלט מהמשחק האכזרי הזה, לכן צריך להבין שכולנו לא רק קורבנות של שיטה כלכלית חסרת רחמים, כמו בדוגמה של קרטל הלחם, אלא גם חלקים חיוניים באותה שיטה, המאפשרים את קיומה.

     

    האחריות מתחילה אצלי, בי ולא בממשלה, בשיטה, במערכת......


    אם כל אחד מאיתנו ישנה את היחס שלו לזולת ויסתכל מדי פעם על צורת ההתנהלות שלו ועל השיטה כולה "מן הצד", נוכל כולנו לראות היטב שהיחסים הנוכחיים בינינו, המשמשים בסיס לכל השיטה הכלכלית ולכל מערכות החיים, אינם מטיבים איתנו.

    להיפך, הם גובים מאיתנו מחיר כלכלי וחברתי אדיר.

     

    מכאן ברורה התחזית כי ערבות הדדית בינינו, היא בעלת שווי כלכלי אדיר.

     

    נסו להפעיל את אותו קו מחשבה ותבינו כי בכוחה לפתור לא רק את בעיית יוקר המחייה, אלא גם את הגידול המדאיג בפערים החברתיים והכלכליים.

     

    ביכולתה גם לרתום את קשרי הון שלטון לטובת רווחת הכלל, במקום לטובתם של אינטרסים צרים של המאיון העליון, ביכולתה לחסל את הכלכלה השחורה, שהבנק העולמי מעריך שהיקפה אצלנו כ- 190 מ' ש"ח בשנה ושלפי חישוב של 7% הכנסות מס מהמחזור - חיסולה משמעותו גידול של 13.3 מיליארד ש"ח בהכנסות המדינה ממסים.

     

    רגע ? זה לא כל היקף הקיצוץ הכואב שצריך לבצע בתקציב 2013 ושמשמעותו גזירות חברתיות וכלכליות כואבות, ממש לחתוך בבשר החיי?

     

    חלקנו - נמשכים יותר לתועלת ולתחושה הנעימה של חייים בחברה מלוכדת, רגישה ומאוחדת.

    גם מחקרים אחרונים מתחום חקר האושר ( ב- א') מעידים כי לחיי קהילה מפותחים ולקשרים חברתיים טובים המבוססים על סולידריות חברתית וערבות הדדית, יש תרומה דרמטית לתחושת האושר המדווחת שלנו, הרבה יותר מלייתרת חשבון העו"ש שלנו.

    לא שכסף לא חשוב, וודאי שכן, אבל אין שום הוכחה, באף מחקר ב- 50 השנים האחרונות, שמעבר לסכום הדרוש לנו כדי לספק לעצמנו את צרכי הקיום ה"נורמליים" שלנו, ההכרחיים, גידול נוסף ברכוש ובכסף הופך אותנו למאושרים.

     

    מחלת היאפים היא דוגמה טובה לכך. שיעורי הדיכאון במדינות שפע הם הוכחה שנייה.

    תחפשו בגוגל את המונח "פרדוכס איסטרליין" ותקראו שם.

     

    ובחזרה לקרטל הלחם

    ערבות הדדית אמיתית בינינו, לא מן השפה אל החוץ,  תייתר לחלוטין החשש המקנן בליבנו, שעוד נכתוב על פרשיות דומות, כמו קרטל הלחם ואפילו דרמטיות מאלה, בעתיד הנראה לעיין.

     למה?

    כי, בערבות הדדית, זה לא יקרה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין