אומרים שהכל טוב.

הכל הכל טוב.

תאמינו בזה רגע אחד. שהכל טוב.

באמת.

הכל.

שאין שום דבר שממקורו הוא רע.

שכל דבר מוביל למשהו טוב.

שזה באמת ככה. שהכל באמת הוא טוב.

שפרח שפורח וצמח שצומח פולטים חמצן ועוזרים לנו לנשום, שהאיש בכביש שחתך אותך גרם לך להתעצבן. והיום שלך התחרבן, והתבאסת על עצמך שמישהו שיבש לך ככה את היום, ועשית שיחה לעצמך ואמרת "למה אני מתעצבן ממישהו אחר ונהרס לי בגללו היום? למה אני מאפשר למישהו אחר לעצבן אותי?" אז בפעם הבאה שמישהו נדחף בתור אתה מתעצבן, ובשניה שאתה שומע את עצמך בקול אתה נזכר, ונושם עמוק. ומלמד את עצמך לשלוט בעצמך. וזה הוא, האיש ההוא בכביש שהתחיל את השרשרת הזו. המעצבן ההוא שהיה הראשון בשרשרת שלימדה אותך משהו טוב.

שהכל באמת באמת טוב.

שגם אם זה נראה רע או מריח רע או נשמע רע או מרגיש רע.... זה מוזר... אבל זה באמת טוב... שאולי זה לא נראה טוב אבל כנראה שלא הכל אנו מסוגלים לראות. מי מסוגל לראות את ההוא בכביש שדורס מישהו בטיפשות ולהיות מסוגל להבחין שהוא למד להיות קשוב יותר לסביבה בזכותו? שהטיפשות של האחר לימדה אותו משהו טוב לעצמו? שבסוף בסוף יש משהו טוב שאפשר לקחת מזה, ולכן המקור הוא טוב. הוא כמו שחקן שלובש דמות רע אבל הוא בעצם טוב.

דמיינו לעצמכם שזו האמת. שבכל יש טוב לכן הכל בבסיסו הוא טוב.. שזה טוב שאנחנו מסוגלים לראות את הרע, כי זה עוזר לנו ללמוד.

תאמינו בזה לרגע באמת.

שכל העולם הוא טוב.

 וגם אומרים: כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים...

למה?

איך יתכנו אכזרים אם הכל זה טוב?